ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אלונה ישראלי כהן נגד המועצה הדתית ירושלים :

לפני: כבוד ה שופטת מיכל נד"ב

המבקשות:

1.אלונה ישראלי כהן
2.שרה וינברג
3.קרן חדד טאוב
4.אפרת שפוגנין
5.ענבר קפלן
6.קרן צוקר
7.לאה מרילוס
8.שרה חרפוף
9.נגה כץ
10.עתים ייעוץ ומידע במעגל החיים היהודי

נגד

המשיבות:
1.המועצה הדתית ירושלים
2.המועצה הדתית מבשרת ציון
3.המועצה הדתית הרצליה
4.עיריית בני ברק
5.המועצה הדתית רמת השרון
6.המועצה הדתית חולון
7.המועצה הדתית רחובות
8.המועצה הדתית רעננה
10.המועצה הדתית רמלה
11.המועצה הדתית נתניה
12.מודיעין מכבים רעות
14.המועצה הדתית ראשון לציון
16.המועצה הדתית קרית מוצקין
18.המועצה הדתית רכסים
20.מועצה אזורית משגב

פסק דין

בעניין שבין מבקשת 4 ומשיבה 4 ומבקשת 10 ומשיבה 19

מבקשות 4 ו-10 הגישו בקשה להסתלקות מבקשתן לאישור תובענה ייצוגית כנגד משיבות 4 ו-19 בהתאמה, לפי סעיף 16 בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "בקשת ההסתלקות", "בקשת האישור" ו"החוק" בהתאמה).
רקע והשתלשלות האירועים
ביום 17.11.15 הגישו מבקשות 4 ו-10 בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד משיבות 4 ו-19 בהתאמה להשבת כספים שנגבו ביתר תוך חריגה מתעריפי האגרות שנקבעו בתקנות שירותי הדת היהודיים, (אגרות שירותים), התשע"ד-2013 (להלן: "מבקשת 4", " מבקשת 10", וביחד "המבקשות", "בקשת האישור", "משיבה 4", " משיבה 19" וביחד " המשיבות", "האגרות" ו"תקנות שירותי הדת", בהתאמה).
מבקשת 10 היא עמותה ללא מטרת רווח שהוקמה בשנת 2002 ושמה לה למטרה לסייע לציבור בישראל במפגשו עם הגופים האמונים על מתן שירותי הדת היהודיים, בכדי לתרום למפגש חיובי ומשמעותי של הציבור בישראל עם החיים היהודיים.
בקשת האישור הוגשה על ידי מספר מבקשות כנגד מספר עיריות ומועצות דתיות.
תמצית בקשת האישור בעניינה של משיבה 4 - משיבה 4 היא עירייה המפעילה בתחומה עשרה מקוואות ואינה מעניקה פטור מתשלום אגרה לכלה בשנת נישואיה הראשונה ( לפי בדיקות טלפוניות שערכה משיבה 10, נספח כ"א לבקשת האישור). בעוד שלפי תעריפי אגרת הטבילה הקבועים בתוספת בתקנות שירותי הדת יש ליתן פטור ל"כלות בשנה הראשונה לנישואיהן". כך גבתה משיבה 4 מהמבקשת 4 תעריף מלא של 13 ₪ בגין ארבע טבילות במקווה ויז'ניץ בחודש מרץ 2014 וזאת במהלך שנת נישואיה הראשונה. כמו כן, באחד המקוואות שמפעילה המשיבה נגבתה אגרת טבילה בשיעור גבוה מהקבוע בתקנות ( ר' טבלה בסעיף 95 לבקשת האישור).
עמותת עתים, מבקשת 10, פנתה למשיבה ביום 6.8.15 ועמדה על תופעת גביית היתר. עד למועד הגשת בקשת האישור לא התקבלה תגובת המשיבה לפנייה ( נספח כ"ב לבקשת האישור).
תמצית בקשת האישור בעניינה של משיבה 19 - משיבה 19 היא מועצה אזורית המפעילה בתחומה שני מקוואות ואינה מעניקה פטור מתשלום אגרה לכלה בשנת נישואיה הראשונה ( לפי בדיקות טלפוניות שנערכו, נספח ס' לבקשת האישור). בעוד שלפי תעריפי אגרת הטבילה הקבועים בתוספת בתקנות שירותי הדת יש ליתן פטור ל"כלות בשנה הראשונה לנישואיהן".
עמותת עתים, מבקשת 10, פנתה למשיבה ביום 6.8.15 ועמדה על תופעת גביית היתר. עד למועד הגשת בקשת האישור לא התקבלה תגובת המשיבה לפנייה ( נספח ס"א לבקשת האישור).
הקבוצה בשמה בקשת האישור היא "כל הנשים ששילמו אגרת טבילה ביתר עבור טבילה במקוואות השייכות ו/או המופעלות על ידי המשיבות, בין בדרך של תשלום סכום אגרה הגבוה מסכום האגרה שנקבע בדין, ובין בדרך של תשלום אגרה על ידי כלה בשנה הראשונה לנישואיה..., חרף הפטור מתשלום בשנה זו כקבוע בתקנות..., וכל זאת בתקופה שתחילתה ב-24 החודשים שקדמו למועד הגשת הבקשה לאישור ועד למועד אישור התובענה כייצוגית" ( סעיף ב' בפתיח לבקשת האישור).
העילות בגינן הוגשה בקשת האישור הן – גביית אגרת טבילה בחוסר סמכות, הפרת חובה חקוקה ( הפרת חוק שירותי הדת, תקנות שירותי הדת וחוק יסוד: משק המדינה), רשלנות, עשיית עושר ולא במשפט, תרמית, הפרת עיקרון תום הלב ופגיעה בזכות הקניין.
תמצית תגובת משיבה 4 לבקשת האישור - נוכח היותה עירייה חלה עליה הוראת סעיף 249(7) בפקודת העיריות [נוסח חדש] והיא אינה כפופה להוראות תקנות שירותי דת. למרות זאת ציינה משיבה 4 כי היא גובה תעריפים נמוכים מאלו הקבועים בתקנות שירותי דת. עוד טענה כי במקווה שנטען כי נגבו תעריפים גבוהים נובע הדבר ממתן שירותים נוספים וכי לפי שלט הקבוע באותו מקווה טובלת שאינה מעוניינת בשירותים הנוספים תשלם סכום שאינו עולה על המחירים הקבועים בתקנות שירותי הדת. כמו כן ציינה משיבה 4 כי הנחתה את מנהל מחלקת מקוואות אצלה לאפשר לכלות בשנה הראשונה לנישואיהן לטבול ללא עלות.
תמצית תגובת משיבה 19 לבקשת האישור – תקנות שירותי הדת אינן חלות על המשיבה, מועצה אזורית. המשיבה גובה אגרות טבילה בסכומים סבירים הנמוכים מהתעריפים הקבועים בתקנות שירותי הדת. ההנחיה הגורפת למקוואות בתחומה של המשיבה, זמן רב לפני הגשת התובענה ולפני שנקבע הפטור לכלות בשנת נישואיהן הראשונה, היא כי טובלת בשנת נישואיה הראשונה פטורה מתשלום.
המבקשות תמכו את בקשת ההסתלקות בתצהירים בהם הצהירו כי הן מבקשות להסתלק מבקשת האישור הואיל ובדיון שהתקיים ביום 2.6.16, עמד בית המשפט על כך שתקנות שירותי הדת מתייחסות לאגרות החלות על שירותי דת שמספקות מועצות דתיות ואילו המשיבות הן רשויות מקומיות. על כן החליטו המבקשות להגיש את בקשת הסתלקות שבנדון. מבקשת 4 הוסיפה כי שיקול נוסף להגשת בקשת ההסתלקות הוא העובדה שמנהל מחלקת המקוואות במשיבה 4 הצהיר כי יוענק פטור מתשלום אגרת טבילה לכלות בשנת נישואיהן הראשונה.
המבקשות ובא כוחן הצהירו גם שלא קיבלו ושלא יקבלו, במישרין או בעקיפין, טובת הנאה כלשהי, בקשר להסתלקות המבקשות מההליכים דנא.
משיבה 4 לא הגישה תגובתה לבקשת ההסתלקות, על אף שזו נשלחה לתגובתה בהחלטה מיום 20.6.16 ובהחלטה מיום 6.7.16 (ההחלטות הומצאו לבא כוחה).
משיבה 19 הסכימה להסתלקות אך טוענת כי יש לחייב את מבקשת 10 בתשלום שכר טרחה בשיעור משמעותי וראוי, ואלו בתמצית טענותיה: בקשת ההסתלקות הוגשה לאחר שההליך עבר כברת דרך ארוכה ומשמעותית, משיבה 19 השקיעה זמן וממון בהגשת תגובה לבקשת האישור והתייצבות לקדם משפט (סך הוצאותיה המשפטיות עד כה מסתכמות בסכום של 42,000 ₪, צורפה חשבונית). למרות תגובת משיבה 19 לבקשת האישור עמדה מבקשת 10 בתשובתה על טענותיה בבקשת האישור. אילו מבקשת 10 הייתה פונה למשיבה 19 עובר להגשת בקשת האישור "בבקשה אמיתית לקבל המידע הרלוונטי" הייתה מגלה שאין בסיס לעובדות ולחישובים הכספיים.
מבקשת 10 בתשובתה לתגובת משיבה 19 טענה כי יש לדחות את הבקשה לפסיקת הוצאות מהטעמים הבאים: התנהלות משיבה 19 נגועה בחוסר תום לב מכיוון שנמנעה מלהגיב לפנייה המוקדמת שנשלחה אליה עובר להגשת בקשת האישור (בניגוד לרשויות אחרות שהשיבו ולא נתבעו). מבקשת 10 נאלצה להשקיע משאבים רבים בהכנת התובענה ורק לאחר הגשתה הוגשה התייחסות משיבה 19; ייתכן שתקנות שירותי הדת חלות על משיבה 19 הנהנית מתקצוב המשרד לשירותי דת ואף גילתה דעתה בכך שהיא מאמצת את התקנות. על כן אין מדובר ב"תביעת סרק"; מדובר בשאלה חדשנית או עקרונית; משיבה 19 חרגה באופן מובהק מהיקף העמודים שנקבע להגשת תגובתה; מדובר בבקשת אישור חשובה שהוגשה בתום לב ושהביאה להישגים משמעותיים.
לאחר שעיינתי בבקשת האישור, בתגובות המשיבות ובתשובות המבקשות, ולנוכח הצהרת המבקשות בתצהיריהן - אני מאשרת את ההסתלקות . בנסיבות העניין כפי שפורטו לעיל לא ראיתי מקום ליתן הוראות לפי סעיף 16(ד)(1) בחוק.
לא מצאתי שיש לפסוק שכר טרחה לטובת משיבה 19, ואלו טעמיי: מבקשת 10 פנתה למשיבה 19 עובר להגשת בקשת האישור בנושא התובענה (נספח ס"א לבקשת האישור) ומשיבה 19 לא ענתה לפנייתה. משיבה 19 לא נתנה הסבר להעדר המענה לפניית מבקשת 10 אליה. אילו היה ניתן מענה לפנייה, בהחלט ייתכן שהייתה נמנעת הגשת התובענה כנגד משיבה 19. כמו כן, בקשת ההסתלקות הוגשה בהתאם להמלצת בית המשפט בדיון ובסמוך אליו.
משיבה 4 לא הגיבה לבקשת ההסתלקות, על אף החלטותיי כאמור לעיל. על כן לא מצאתי לפסוק הוצאות בעניינה.
הבקשה לאישור תובענה ייצוגית נמחקת. תביעותיהן האישיות של המבקשות נמחקות אף הן.
אין צו להוצאות.
הצדדים ישלחו עותק מפסק הדין למנהל בתי המשפט לשם רישומו בפנקס תובענות ייצוגיות.
ניתן היום, כ"ד אלול תשע"ו, 27 ספטמבר 2016, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אלונה ישראלי כהן
נתבע: המועצה הדתית ירושלים
שופט :
עורכי דין: