ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין י.נ נגד ר.נ :

בפני כבוד ה שופטת אביגיל כהן

המבקשים

  1. י.נ
  2. שירביט חברה לביטוח בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד יוסי אברהם

נגד

המשיב

ר.נ
ע"י ב"כ עו"ד רם הורוביץ

בית משפט העליון כבר קבע לא אחת, כי יש לנקוט במשנה זהירות כאשר נדחית בקשה למינוי מומחה רפואי בתביעה לפי חוק הפלת"ד. ראה לעניין זה רע"א 4402/16 פלוני נ' הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ (ניתן ביום 21/8/16) וכן נקבע, כי במקרה של ספק, עדיף למנות מומחה ואולי יתברר כי המינוי היה מיותר, מאשר שלא למנות מומחה כאשר קיים ספק. (ראה גם רע"א 3007/12 פלונית נ' הראל חברה לביטוח בע"מ – ניתן ביום 30/5/12).

החלטה

1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (כבוד השופטת אורלי מור-אל) מיום 16/7/16 בת.א. 30288-02-14.

2. עסקינן, בתביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. בית משפט מינה מומחה מטעמו בתחום הפסיכיאטריה, וזה הגיש חוות דעתו עוד בחודש דצמבר 2014. בישיבת הוכחות שהתקיימה ביום 22/3/16 נחקר גם מומחה זה על חוות דעתו.
ב"כ התובע – המשיב הגיש בקשה לפסילת המומחה בתחום הפסיכיאטרי ולמינוי מומחה אחר תחתיו ולחלופין, בקשה למינוי מומחה נוסף. (בקשה מס' 38 בתיק בית משפט קמא).
בנימוקי הבקשה נטען, כי לאחר חקירות המומחים נותרו ספקות לגבי חוות הדעת וכי הדבר עלול לגרום לתובע לעיוות דין.

בעניין בקשה זו ניתנה ההחלטה ביום 16/7/16 במסגרתה נדחתה הבקשה לפסול את חוות דעתו של המומחה בתחום הפסיכיאטרי אך נקבע: "יחד עם זאת בדוחק, למען הסר כל ספק ומתוך מטרה למנוע אפשרות של שגגה בהכרעה בעניינו של התובע, מתקיימות נסיבות המצדיקות מינוי מומחה נוסף בתחום הפסיכיאטרי". (מתוך סעיף 6 להחלטה).

נקבע, כי פסילתו של מומחה רפואי אשר מונה על ידי בית משפט נעשית במקרים נדירים מאוד שבהם עלול להיגרם לאחד הצדדים עיוות דין או במקרים שבהם פעל המומחה בחוסר תום לב, והמקרה שלפנינו אינו נכנס לגדר אותם מקרים.
נקבע, כי מינוי מומחה נוסף יכול שייעשה גם בכל אותם מקרים שבהם מתעוררים בלב השופט ספקות באשר ליכולתו לאמוד את נכותו הרפואית של הנפגע בהסתמך על חוות דעת המומחה הרפואי שמונה על ידי בית משפט ועל בסיס חקירתו.
במקרה שכזה, בית משפט יתן פסק דין לאחר ששתי חוות דעת יהיו מונחות לפניו והוא זה שיצטרך ליתן דעתו למשקל שהוא נותן לכל אחת מחוות הדעת.
נקבע, ובצדק, כי מינוי מומחה נוסף לא נעשה כדבר שבשגרה אך בעניינינו, למרות שלא נפל פגם בחוות דעת המומחה וגם מסקנותיו אשר נקבעו על בסיס החומר שהיה בפניו במועד בדיקתו של המשיב, אזי בשל אירועים שאירעו לאחר מתן חוות הדעת לרבות חומר רפואי נוסף שהותר לתובע להגיש לפני ישיבת ההוכחות, בית משפט קמא מצא לנכון למנות מומחה נוסף על מנת לשלול אפשרות של טעות בהכרעה, מה עוד שהמומחה עצמו סבר, שלא ראוי שהוא זה שיבדוק את התובע בשנית.
כבוד השופטת מור-אל היפנתה בין היתר לדברי כבוד השופט עמית בעניין ע"א 1534/12 מוחמד זידאן נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (פיסקה 6):
"מינוי מומחה נוסף הוא נושא שאינו מעוגן במפורש בתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז-1986(להלן: התקנות), להבדיל מפסילת מומחה ומינוי מומחה אחר תחתיו, על פי סעיף 17(א) לתקנות. עם זאת, במהלך השנים, ומכוח הסמכות הטבועה, התפתחה פרקטיקה של מינוי מומחה בנוסף למומחה שהתמנה על ידי בית המשפט. מקום בו נתברר לבית המשפט כי אין בחוות דעתו של המומחה הראשון בסיס ראוי להערכת המצב הרפואי של הנפגע (אליעזר

ריבלין תאונת הדרכים – תחולת החוק, סדרי דין וחישוב הפיצויים 699-694 (מהד. 4 2012)). מינוי המומחה הנוסף לא ייעשה כדבר שבשגרה, אלא מקום בו בית המשפט חש כי נבצר ממנו להגיע לחקר האמת לגבי מצבו של הנפגע, בהסתמך אך ורק על סמך חוות דעתו של המומחה הראשון ( רע"א 337/02 מזרחי נ' כלל חברה לביטוח, פ"ד נו (4) 673 (2002). עוד למינוי מומחה נוסף ראו רע"א 4195/02 סהר ציון חברה לביטוח בע"מ נ' ליפשיץ, פ"ד נו(5) 774 (2002) שם נקבע כי לא סגי בפער בין קביעת המומחה לקביעת המל"ל כדי למנות מומחה נוסף). מינוי מומחה נוסף יכול וייעשה בכל שלב, אף בשלב הסיכומים, וכשלעצמי, איני רואה מניעה כי ייעשה אף בשלב הערעור, אך ברי כי כך ייעשה רק במקרים חריגים במיוחד".

מכאן הבר"ע שלפני.

3. ב"כ המבקשים – הנתבעים טוענים, כי יש להתערב בהחלטת בית משפט קמא שכן בית משפט העלה טענות מיוזמתו והרחיב את חזית המחלוקת באופן עצמאי ולא היה צריך לקבוע, כי יש לבצע בדיקה חוזרת למשיב . דבר שלא התבקש כלל.

4. לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, הגעתי למסקנה ולפיה דינה להידחות אף ללא צורך בתגובה.
אני סבורה, כי בנסיבות העניין, ההחלטה מנומקת באופן שאינו מצדיק התערבות ערכאת ערעור, ובוודאי שלא התערבות בהחלטת ביניים אשר נעשית רק כאשר השגה על ההחלטה בשלב ערעור על פסק הדין תוביל לנזק של ממש או שיהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים. וראה לעניין זה: רע"א 7913/14 תרכובת ברום בע"מ נ' חצב (ניתן ביום 8/12/15).

בית משפט העליון כבר קבע לא אחת, כי יש לנקוט במשנה זהירות כאשר נדחית בקשה למינוי מומחה רפואי בתביעה לפי חוק הפלת"ד. ראה לעניין זה רע"א 4402/16 פלוני נ' הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ (ניתן ביום 21/8/16) וכן נקבע, כי במקרה של ספק, עדיף למנות מומחה ואולי יתברר כי המינוי היה מיותר, מאשר שלא למנות מומחה כאשר קיים ספק. (ראה גם רע"א 3007/12 פלונית נ' הראל חברה לביטוח בע"מ – ניתן ביום 30/5/12).

במקרה דנן, בית משפט קמא היה מודע לכך שלא ממנים באופן שגרתי מומחה רפואי נוסף מטעם בית משפט כאשר קיים כבר מומחה שמונה מטעם בית משפט, וזאת שעה שלא קיימת עילה לפ סול את המומחה . אך בכל זאת התעוררו בו ספקות שהוא מצא לנכון לנסות וליישבן בדרך שבה ייבדק התובע על ידי מומחה נוסף באותו תחום אשר יתן גם כן חוות דעת ולאחר מכן שתי חוות הדעת יונחו בפני בית משפט והוא יבחן את משקלם.
כפי שנקבע ע"י כבוד השופט עמית בעניין זיידן נ' הראל ,נושא זה התפתח מכוח סמכות טבועה של בית משפט ובימ"ש יכול למנות מומחה נוסף גם ללא בקשת בעל דין וממילא אין ממש בטענות בדבר הרחבת חזית ע"י בית משפט במקרה שכזה.
משכך הדבר, ובית משפט מינה את המומחה הנוסף לפי שיקול דעתו ובהתאם להרגשתו ולפיה לצורך הגעה לחקר האמת נדרש מינוי נוסף, לא מצאתי כי עסקינן בהחלטה אשר מחייבת התערבות בשלב זה.
ממילא, במסגרת ערעור על פסק דין ניתן יהיה להעלות טענות בנוגע למינוי המומחה הנוסף ולמשקל הראייתי שיש ליתן לחוות דעתו .

5. לסיכום:
א) לאור האמור לעיל, דין הבקשה להידחות.

ב) משלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות.

ג) המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ג אלול תשע"ו, 26 ספטמבר 2016, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: י.נ
נתבע: ר.נ
שופט :
עורכי דין: