ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ד"ר פרוכט מערכות בע"מ נגד יורם ראובן סגל :

בפני כבוד השופט רון שפירא, סגן נשיא

מבקשים

  1. ד"ר פרוכט מערכות בע"מ ח.פ. 512211905
  2. ד"ר איסק-יעקב פרוכט ת.ז. XXXXXX299

ע"י ב"כ עו"ד דוד פרוכט או ניצן גדות

נגד

משיב

יורם ראובן סגל ת.ז. XXXXXX518
ע"י ב"כ עו"ד ישראל עזיאל או שמרית כרמי נעמת

החלטה

הרקע לבקשה וטענות המבקשים:
בפני בקשת רשות לערער על החלטתו של בימ"ש השלום בחדרה (כבוד השופט יעקב גולדברג) שניתנה בתיק 3890-08-16 ביום 30.8.16 בנוגע לבקשת המבקשים לביטול העיקולים הזמניים אשר ניתנו במעמד צד אחד ביום 3.8.16 על ידי כבוד הרשם רומי. במסגרת ההחלטה נעתר חלקית בימ"ש קמא לבקשת המבקשים לביטול עיקולים זמניים, אך לאור החלטתו נותרו עדיין מספר עיקולים אשר לטענת המבקשים לא היה מקום להותירם ובימ"ש זה מתבקש לבחון את היקף העיקולים שנותרו ולהורות על צמצומם.

בהתאם לסמכותי מכוח תקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984, ולאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה, אני מוצא כי אין היא מצריכה תשובה ויש לדחותה.

עניינו של התיק הינו תביעה כספית על סך של 1,856,401 ₪ שהגיש המשיב נגד המבקשים בגין הפרה נטענת של הסכמים ביניהם.

המבקשים טוענים כי נקבע על ידי בימ"ש קמא כי החוב הלכאורי עומד על כמיליון ₪ ולכן לא ניתן לעקל נכסים בשווי גבוה מהסכום הנ"ל. נטען כי בימ"ש קמא הותיר עיקולים זמניים בהיקף גדול בהרבה מהסכום הנ"ל וכי די בעיקול אשר הוטל על דירת המגורים של המבקש ורעייתו ויש להורות על ביטול כל יתר העיקולים הזמניים אשר נותרו מעבר לכך (על נכס מקרקעין נוסף, רכבה של המבקשת, מניותיו של המבקש בחברה ו-100,000 ₪ המופקדים בחשבון נאמנות). לטענת המבקשים, מאחר שהתביעה מבוססת על תשלומים אשר אמורים להיות משולמים במשך תקופה ארוכה, חודש בחודשו, וכאשר מועד פירעונו של מלוא הסכום טרם הגיע ואף מדובר בתשלומים המותנים בהצלחת הפרויקט, יש להטיל עיקול זמני רק על הסכום אשר מועד פירעונו הגיע נכון ליום הגשת התביעה וסכום זה נמוך בהרבה ועומד לכל היותר על סך של 273,690 ₪. המבקשים טוענים כי יש לתקן את ההחלטה כך שהעיקול יצומצם אך ורק לדירת המגורים של המבקש ובת זוגו אשר שוויה נטו (לאחר חוב המשכנתא) מסתכם בלמעלה מ- 1.2 מיליוני ₪, זאת לעומת החוב הלכאורי שנקבע על ידי בימ"ש קמא על סך של כמיליון ₪.

בכל הנוגע לקיומן של ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת תביעה ממשית קבע בימ"ש קמא כי המבקשים מודים בזכות המשיב לקבל לפחות חלק מהסכומים בקשר עם ביצוע הפעולות שבמוקד התביעה ודי בכך כדי להראות לכאורה קיומה של עילה ממשית, אף אם לא בהכרח לעניין סכום התביעה. לאחר שקיים בימ"ש קמא דיון במעמד הצדדים, במהלכו נחקרו המבקש ורו"ח המבקשת, ולאחר מכן השלימו הצדדים טענותיהם בכתב, העריך בימ"ש קמא כי אם תתקבל גרסת המשיב במלואה ויידחו במלואן טענות המבקשים לגופה של התביעה, תיפסק למשיב, ככל הנראה, רק מחצית הסכום הנתבע בגין שכר עתידי, דבר המקצץ את גובה התביעה בלמעלה מ- 750,000 ₪ ומעמיד אותו על קצת למעלה ממיליון ₪ (לא כולל הוצאות משפט). באשר ליסוד ההכבדה ציין בימ"ש קמא כי אין צורך להראות כי המבקשים יבריחו נכסים ומספיק להראות חשש סביר להכבדה על ביצוע פסק הדין ובמקרה הנוכחי נמצא שקיים חשש להכבדה על ביצוע פסק הדין ולו ברמה הנדרשת בהליך הנוכחי. כן נקבע כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיב בכל הנוגע לעצם הטלת עיקול על נכסים של המבקשים, אך אין מקום להטיל עיקול על כל הנכסים שנכללו בבקשת העיקול. לכן קבע בימ"ש קמא כי ניתן לצמצם את היקפו של העיקול, כך שיוסיף לשרת את עניינו של המשיב במניעת הכבדה על ביצוע פסק דין עתידי מבלי לפגוע במבקשים פגיעה שהיא מעבר לדרוש, בשים לב לצרכים העסקיים של המבקשת ולפגיעה הרבה העלולה להיגרם לה עקב עיקול חשבונות הבנק שלה.

דיון והכרעה:
לאחר שבחנתי את בקשת הערעור על נספחיה ואת ההחלטות של בימ"ש קמא הגעתי למסקנה כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור. לא מצאתי כי נפל בהחלטה שבנדון פגם המצדיק התערבות בנסיבות העניין.

"הלכה היא כי לערכאה הדיונית מוקנה שיקול דעת רחב בכל הנוגע למתן סעדים זמניים ובכללם צווי עיקול זמניים, וערכאת הערעור נוטה שלא להתערב בשיקול דעת זה (ראו: רע"א 5072/00 איזי יוגב תעשיות בע"מ נ' מסגרית האחים אבו בע"מ, פ"ד נה(2) 307, 310 (2000); רע"א 7513/06 גב ארי פיתוח והשקעות בע"מ נ' גייר, פיסקה י"א ([פורסם בנבו], 29.1.2007)). בייחוד כך הוא מקום שנתאפשר לערכאה קמא להתרשם באופן בלתי אמצעי מן המצהירים ומן הראיות שהוצגו בפניה לשם הכרעה בבקשה למתן הסעד הזמני (ראו: רע"א 4788/08 סלופארק טכנולוגיות בע"מ נ' מובידום בע"מ, פיסקה 9 ([פורסם בנבו], 26.4.2009); רע"א 8055/08 ניו ג'ינס בע"מ נ' רנואר אופנה יצור ושיווק (1993) בע"מ, פיסקה 5 ([פורסם בנבו], 2.4.2009))".
ראו:
רע"א 6934/10 כספי תעופה בע"מ נ' JSC AEROAVIT AIRLINES (מיום 28.10.10).

ראו גם:
רע"א 683/16 גוטסמן נ' שחמון (28.1.16).

בענייננו, כאמור, לא מצאתי כי המקרה מצדיק סטייה מן הכלל הנ"ל שכן לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטת בימ"ש קמא, אשר ערך את האיזונים ונתן החלטתו בהסתמך על התרשמותו מהעדויות ומהמסמכים והראיות שהוצגו לו. בימ"ש קמא קבע כי במקרה הנוכחי קיים חשש להכבדה על ביצוע פסק הדין (ככל שיזכה המשיב בתביעתו) . כידוע, כבר נפסק בעבר כי תוחלת ההכבדה אותה יש להוכיח במסגרת בקשה לעיקול זמני, נמוכה בהשוואה לתוחלת ההכבדה אותה יש להוכיח בבקשות לסעדים זמניים אחרים (ראו: רע"א 10076/07 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' ICC INDUSTRIES lnc (28.11.07); רע"א 6934/10 הנ"ל). אין להתערב בממצאים ומסקנות שקבע בימ"ש קמא לעניין יסוד ההכבדה לאחר ששמע את העדויות ובחן את הראיות והוא הדין בקביעותיו של בימ"ש קמא לעניין סיכויי התביעה, כאשר בהקשר זה די בכך שעלה בידי מבקש הסעד הזמני להציג עילה לכאורה ולהראות כי תביעתו אינה משוללת יסוד (ראו: רע"א 6934/10 הנ"ל והמקורות המוזכרים שם: יואל זוסמן סדר הדין האזרחי 583 (מהדורה שביעית, 1995); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 522 (מהדורה עשירית, 2009) ; וכן ראו רע"א 683/16 הנ"ל). כאמור, בימ"ש קמא בחן את יסוד ההכבדה לאחר ששמע את העדויות ובחן את הראיות שהוצגו על ידי הצדדים. בימ"ש קמא אף קבע מהו הסכום שעתיד להיפסק לטובתו של המשיב אם תתקבל גרסתו במלואה ויידחו טענות המבקשים וקבע בהתאם את העיקולים שיש להותיר על כנם, כאשר התחשב לעניין זה במאזן הנוחות הנוטה לטובת המשיב, זאת תוך ניסיון למנוע פגיעה מיותרת במבקשים מעבר לדרוש ובשים לב לצרכים העסקיים של המבקשת. בימ"ש קמא אף צמצם את העיקולים שהוטלו בהתאם לאמור לעיל. בנסיבות העניין, סבורני כי בימ"ש קמא ערך את האיזון הראוי ואין מקום להתערב בשיקול דעתו של בימ"ש קמא בכל הנוגע לבקשה לביטול הסעד הזמני או צמצומו.

באשר לטענת המבקשים כי יש לצמצם את העיקול אך ורק לדירת המגורים של המבקש ובת זוגו אשר שוויה נטו (לאחר חוב המשכנתא) מסתכם לטענתם בלמעלה מ- 1.2 מיליוני ₪, זאת לעומת החוב הלכאורי שנקבע על ידי בימ"ש קמא על סך של כמיליון ₪, יש לזכור כי על בית המשפט לשקול לא רק את שוויו של הנכס המעוקל, אלא גם את אופן מימושו. המבקשים מציינים כי על הדירה רובץ חוב משכנתא, כך גם הוכח בהתאם לראיות שהוצגו בפני בימ"ש קמא, ואין ספק כי בנסיבות אלה אין די בעיקול על דירה זו כדי להבטיח את ביצוע פסק הדין במידה שייפסק לטובת המשיב סכום של כמיליון ₪ במידה ותתקבל תביעתו במלואה ויידחו טענות המבקשים.

מעבר לאמור אזכיר כי מדובר בערעור שני על החלטה בעלת אופי דיוני. במקרים מסוג זה תתערב ערכאת ערעור שניה בהחלטה שניתנה בערעור ראשון על ערכאה דיונית רק במקרים חריגים. אין זה המקרה שבפני.

על כן, לאור המפורט לעיל, אינני מוצא מקום להתערב בהחלטתו של בימ"ש קמא, אשר ניכר ממנה כי בימ"ש קמא בחן את טענות הצדדים ואת הראיות והעדויות שהוצגו בפניו וקבע את העיקולים הדרושים על בסיס נסיבות המקרה.

בנסיבות העניין, לאור המפורט לעיל, הבקשה נדחית. מאחר שלא התבקשה תגובה אין צו להוצאות. בשים לב לאמור אין גם צורך בהפקדת ערבון.

המזכירות תעביר עותק לב"כ הצדדים ולתיק בימ"ש קמא.

ניתנה היום, כ' אלול תשע"ו, 23 ספטמבר 2016, בהעדר הצדדים.

ר' שפירא, ס. נשיא


מעורבים
תובע: ד"ר פרוכט מערכות בע"מ
נתבע: יורם ראובן סגל
שופט :
עורכי דין: