ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין כלל חברה לביטוח בע"מ נגד רימה שוורצמן :

בפני כבוד ה שופטת שרון הינדה

תובעת/ נתבעת שכנגד
כלל חברה לביטוח בע"מ

נגד

נתבעים/ תובעת שכנגד
1.רימה שוורצמן
2.אביר יעקב
3.איילון חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

לפניי תביעת שיבוב ותביעה שכנגד בגין תשלומים ששילמו הצדדים למבוטחיהם בגין נזקים שנגרמו לרכבם עקב תאונה שארעה ביום 27.02.13.
על פי הנטען בכתב התביעה רכב התובעת נסע בכביש ראשי כאשר רכב הנתבעים הגיח מצדו השמאלי והדף אותו מהכביש.
בכתב ההגנה ובכתב התביעה שכנגד נטען כי רכב הנתבעים נסע בכביש דו-סטרי בעל שני נתיבים כשמשמאלו תחנת דלק. לאחר שווידא שהנתיב הנגדי פנוי למעט משאית ללימוד נהיגה שעמדה, חצה רכב הנתבעים את הצומת ונעצר בכניסה לתחנת הדלק אחרי רכבים אחרים כשחצי מרכבו בולט לנתיב ימני. רכב התובעת אשר עקף המשאית העומדת דרך הנתיב השמאלי, חזר לנתיב הימני ופגע ברכב הנתבעים.
בדיון שהתקיים בפני העידו מטעם התובעת נהגת הרכב הגב' ניצה שפר (להלן: "נהגת התובעת"), מר גיא שפיגלר – עד לתאונה והגב' יערי ליליה – נוסעת ברכב התובעת. מטעם הנתבעים העיד נהג הרכב מר יעקב שוורצמן (להלן: "נהג הנתבעים"). בנוסף הוגשו לעיוני צילומים ממקום התאונה, תמונות הנזק ברכבי הצדדים וההודעות לחברות הביטוח.
המדובר בתאונה שהתרחשה עת רכבי הצדדים נסעו בכביש דו סטרי בעל שני נתיבים לכל כיוון, רכב התובעת לכיוון דרום ורכב הנתבעים לכיוון צפון, כשבכיוון הנסיעה של רכב התובעת קיימת תחנת דלק בצד ימין.
אין חולק בין הצדדים כי עובר לתאונה רכב הנתבעים ביצע פנייה שמאלה מהנתיב הנגדי לכיוון הנסיעה של רכב התובעת על מנת להיכנס לתחנת הדלק הנמצאת מימין לנתיב הנסיעה של רכב התובעת.
נהגת התובעת העידה כי התכוונה לפנות ימינה בצומת שאחרי הכניסה לתחנת הדלק, תוך שהיא מוודאת שלא מגיע רכב משמאל או ממול על מנת לפנות שמאלה לכיוונה. לטענתה הכביש היה פנוי והיא נסעה לאט והייתה מרוכזת במתרחש. עוד טענה כי לא ראתה את רכב הנתבעים מגיע ולפתע שמעה "בום" ובבת אחת נהדפה אל המדרכה שליד תחנת הדלק ואז ראתה מאחוריה את רכב הנתבעים קרוב לשפת אי התנועה.
נהגת התובעת שללה את גרסת הנתבעים בדבר קיומה של משאית ועקיפת אותה משאית.
מר גיא שפיגלר שנסע ברכב עם חבר, העיד כי הם שמעו את רעש התאונה, ניגשו וראו את הנהגים המעורבים בתאונה. לטענתו כשהגיע למקום נראה היה שנהג הנתבעים, אשר פנה שמאלה עשה טעות כי מכיוונו היה תמרור למתן זכות קדימה. העד לא זכר כיצד עמדו כלי הרכב לאחר התאונה.
הגב' יערי ליליה אשר נסעה ברכב התובעת, העידה כי ישבה במושב האחורי בצד ימין. לטענתה רכב הנתבעים הגיע ממול, פנה שמאלה ו"חתך" את רכב התובעת ופגע ברכב התובעת בצד שמאל. עוד טענה כי כשראתה אותו פונה הן היו ממש קרובות. הגב' יערי חזרה על הגרסה כי הכביש היה פנוי ולא היה שום רכב בכיוון הנסיעה שלהן ושללה הטענה כי עקפו משאית ללימוד נהיגה.
נהג הנתבעים העיד כי היה צריך למלא דלק, ראה שהכביש ריק ובמרחק של כ- 400 מטרים נסעה משאית גדולה ללימוד נהיגה וביצע את הפנייה שמאלה. לטענת נהג הנתבעים נעמד בכניסה לתחנת הדלק באופן שמחצית רכבו או פחות מזה בלט לכביש, משום שהיו כלי רכב שתמרנו בחניה בתחנת הדלק. כעבור כחצי דקה או פחות מזה קיבל מכה ורכבו נדחף אל תוך תחנת הדלק. עוד טען כי היה מבולבל, לאחר רבע שעה יצא מרכבו, ראה רכב פגוע ללא נהג וחשב שזה הרכב שממנו נפגע. בחקירתו הנגדית העיד נהג הנתבעים כי לא הבחין ברכב התובעת עובר לתאונה והניח כי רכב התובעת עקף את המשאית שראה, חזר לנתיב, תמרן ואז פגע ברכבו באזור הגלגל מאחר והכניסה לתחנת הדלק היא בזווית. כתוצאה מהפגיעה, נדחף עם רכבו אל תוך תחנת הדלק.
ממכלול הדברים כפי שהם עולים מהעדויות, כתבי הטענות והראיות שהוגשו, אני סבורה כי יש לחלק את האחריות לקרות התאונה בין הצדדים, מהטעמים שיפורטו להלן:
נהגת התובעת הציגה גרסה עקבית אודות אופן קרות התאונה אשר נתמכה בגרסת הגב' יערי ליליה, אשר עמדה איתן על גרסתה כי הבחינה ברכב הנתבעים מבצע את הפנייה שמאלה. שתי העדות עמדו גם על הגרסה כי לא הייתה משאית בכיוון הנסיעה של רכב התובעת וכי נהגת התובעת לא ביצעה כל עקיפה.
מעדות נהג הנתבעים עולה כי לא ראה את רכב התובעת עובר לתאונה וכי גרסתו שרכב התובעת עקף את המשאית הנטענת מבוססת על הנחה ועל כן משקל עדותו בעניין זה נמוך.
מעדותו של נהג הנתבעים עצמה עולה כי ביצע את הפנייה שמאלה באופן רשלני שכן לא יכול היה לסיים את הפנייה מבלי להפריע לתנועה ונעמד כשחלק מרכבו בולט לכביש.
עיון בתמונות הנזק ברכב הנתבעים מלמד כי עיקר הנזק נמצא מעל הגלגל האחורי הימני באופן המלמד כי יותר מ- 20% מרכב הנתבעים בלט לכביש, עובדה המעידה על עוצמת רשלנותו של נהג הנתבעים.
בנסיבות אלה, בהיעדר חולק כי זכות הקדימה בכביש הייתה של נהגת התובעת ומשעולה מעדות נהג הנתבעים כי ביצע פנייה רשלנית שמאלה, האחריות לקרות התאונה רובצת לפתחו של נהג הנתבעים.
יחד עם זאת, מבחינת גרסת נהגת התובעת והגב' יערי ליליה, אשר כאמור עמדו על הגרסה שלא הייתה במקום משאית, ולאור עדותן כי הכביש היה פנוי, היום היה בהיר והראות הייתה טובה, מצופה היה כי נהגת התובעת תבחין בנהג הנתבעים מבצע את הפנייה שמאלה ולא מצאתי בעדותן סיבה מניחה את הדעת מדוע נהגת התובעת לא הבחינה ברכב הנתבעים.
עדותו של מר גיא שפיגלר לא היה בה כדי להוסיף לגרסת נהג התובעת שכן עולה מגרסתו כי לא ראה את התאונה וכל שהיה בעדותו היא הנחה שנהג הנתבעים עשה טעות אולם אין זו עדות מידיעתו.
בחינת גרסאות הצדדים אל מול צילומי הנזק ברכביהם וצילום מקום התאונה, מחזק את מסקנתי כי גם נהגת התובעת נושאת באחריות לקרות התאונה שכן מוקדי הנזק ברכבי הצדדים, בחזית עם נטייה ימינה ברכב התובעת , ומעגל הגלגל הימני האחורי ברכב הנתבעים, מתיישב ים עם מסקנה שרכב הנתבעים היה לקראת סיום הפנייה.
סיכומו של דבר, אני מחלקת את האחריות לקרות התאונה בין הצדדים באופן בו הנתבעים נושאים בשיעור של 70% מהאחריות לקרות התואנה ולתובעת אחריות בשיעור של 30%.
לפיכך, בתביעה העיקרית ישלמו הנתבעים , ביחד ולחוד, לתובעת סך של 55,026 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה מיום 13.03.13 ועד למועד התשלום בפועל, מלוא אגרת בית המשפט, שכר העדים כפי שנפסק בדיון בסך 1,300 ₪ ושכר טרחת עורך דין בסך בשיעור 11.8%.
בתביעה שכנגד תשלם הנתבעת שכנגד לתובעת שכנגד סך של 12,095 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה מיום 21.04.13 ועד למועד התשלום בפועל, מלוא אגרת בית המשפט כפי ששולמה, שכר העד כפי שנפסק בדיון בסך 400 ש"ח ושכר טרחת עורך דין בשיעור 17.55%.
צד שלא שילם המחצית השנייה של האגרה, ישלמה ללא דיחוי.
המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים בדואר.
ניתן היום, כ' אלול תשע"ו, 23 ספטמבר 2016, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: כלל חברה לביטוח בע"מ
נתבע: רימה שוורצמן
שופט :
עורכי דין: