ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יצחק דיין נגד בנק דיסקונט לישראל בע"מ :

החלטה בתיק ע"א 4195/16

לפני: כבוד השופט ח' מלצר

המבקש:
יצחק דיין

נ ג ד

המשיבים:
1. בנק דיסקונט לישראל בע"מ

2. עו"ד ישראל שפלר מנהל מיוחד

3. כונס הנכסים הרישמי

בקשה לעיכוב ביצוע צו כינוס שניתן בתאריך 14.04.2016 ובתאריך 17.04.2016 ע"י בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כבוד השופטת ע' וינברג-נוטוביץ) בתיק פש"ר 16913-02-16; תגובה מטעם המשיב 3 מתאריך 07.06.2016; תגובה מטעם המשיבים 2-1 מתאריך 07.06.2016; בקשה להשיב מטעם המבקש מתאריך 04.07.2016; תגובה מטעם המבקש מתאריך 12.07.2016; תשובה מטעם המשיבים 2-1 מתאריך 02.08.2016

בשם המבקש: עו"ד רוני קרדונר
בשם המשיבים 2-1: עו"ד אהוד שטמר; עו"ד ישראל שפלר
בשם המשיב 3: עו"ד ענבל קדמי-עברי

בבית המשפט העליון

החלטה

1. לפני בקשה לעיכוב ביצוע החלטותיו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כבוד השופטת ע' וינברג-נוטוביץ) בתיק פש"ר 16913-02-16‏ מהתאריכים: 14.04.2016 ו-17.04.2016, ‏בגדרן הוצא צו כינוס לנכסי המבקש.

אביא להלן את הנתונים הצריכים להכרעה בבקשה.

רקע עובדתי

2. בתאריך 21.07.2008 המשיב 1 (להלן: הבנק) הגיש תביעה בסדר דין מקוצר כנגד המבקש ואחרים לבית המשפט המחוזי בתל אביב (כבוד השופט י' אטדגי) בגין ערבותם לחובותיה של חברת אילונית פרוייקטים תיירותיים בע"מ כלפיו (להלן: החברה). סכום התביעה כנגד המבקש והנתבעים הנוספים (שיכונו יחד להלן: הנתבעים) הועמד על סך של 25 מיליון ש"ח, זאת, על פי הנטען מטעמי אגרה בלבד, וחרף כך שלטענת הבנק חובה של החברה ושל הנתבעים עמד על סך של למעלה מ-400 מיליון שקלים.

3. המבקש והנתבעים הגישו בקשה למתן רשות להתגונן, וזאת, בין השאר, בטענה כי התביעה התיישנה.

4. בתאריך 22.10.2013 התקבלה טענת ההתיישנות הנ"ל – ותביעתו של הבנק נדחתה. בתאריך 15.12.2014 התקבל הערעור שהגיש הבנק על פסק הדין שדחה את תביעתו כאמור, ונקבע כי על התביעה להתברר כסדרה (ראו: ע"א 8397/13 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' יצחק דיין (‏15.12.2014)).

5. בתאריך 29.12.2014 קיבל בית המשפט המחוזי בתל אביב הנכבד את תביעתו של הבנק במלואה. בתאריך 28.01.2015 נחתמה הפסיקתא שהבנק התבקש להמציא לחתימתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב הנכבד, ונקבע כי על המבקש והנתבעים לשלם לבנק, ביחד ולחוד, סך של 32,926,104 ש"ח, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין מתאריך 29.12.2014 ועד למועד התשלום בפועל (להלן: ת"א 1795-08).

6. כנגד פסק הדין ב-ת"א 1795-08 הנ"ל – הגישו המבקש והנתבעים ערעור לבית משפט זה – והוא עודנו תלוי ועומד (ראו: ע"א 1073/15). עם זאת, וחרף כך שלא הוגשה בצד הערעור בקשה לעיכוב ביצוע – המבקש והנתבעים לא שילמו את הסכום שנפסק לחובתם. לפיכך בתאריך 05.07.2015 הגיש הבנק בקשה להתראת פשיטת רגל כנגד המבקש, ובתאריך 17.11.2015 ההתנגדות שהגיש המבקש להתראה האמורה – נדחתה בהסכמה.

7. בהחלטה מנומקת מתאריך 14.04.2016 דחה בית המשפט המחוזי הנכבד גם את בקשתו של המבקש לעיכוב הליכי הכינוס, ונעתר לבקשה למתן צו כינוס לנכסי החייב.

8. בתאריך 17.04.2016 הוצא צו הכינוס לנכסי המבקש, הכנ"ר מונה ככונס לנכסי החייב, ועורך הדין ישראל שפלר מונה למנהל המיוחד בתיק.

9. על ההחלטות הנזכרות בפיסקאות 7 ו-8 שלעיל, הגיש המבקש ערעור ובצידו בקשה לעיכוב ביצוע צו הכינוס, היא הבקשה שבפני. בתאריך 07.07.2016 איפשרתי למבקש להגיש תגובה קצרה לתגובות המשיבים, ואחר כך התרתי למשיבים להשיב בקצרה לתגובה הנ"ל.

טענות הצדדים

10. לטענת המבקש – סיכויי הערעור טובים, נוכח שגיאות שונות, שנפלו, לשיטתו, בהחלטתו של בית המשפט המחוזי. בתמצית, המבקש טוען, בין היתר, כי בית המשפט המחוזי שגה בקביעותיו הנוגעות לחשבון, אליו היה על הבנק לזקוף את התשלומים המשולמים על ידי החברה, וכן לאופן בו פירש את ההסכמות שבין המבקש לבין הבנק בגדר כתב הערבות עליו הם חתמו. המבקש טוען בהקשר זה כי חלק מקביעותיו של בית המשפט המחוזי נוגעות לעניינים שכלל לא נטענו על ידו, ולפיכך, לגישתו, כלל לא היה מקום להתייחס אליהן בגדר הליך זה. עוד לטענת המבקש, בית המשפט המחוזי שגה בכך שקבע כי טענתו העיקרית עניינה: "בדבר קיומה של זכות תביעה שכנגד ו/או קיזוז ו/או דרישה שכנגד", שכן לגישתו הוא העלה טענות נוספות, שהיה על בית המשפט המחוזי לדון בהן, כבית משפט של פשיטת רגל.

11. המבקש טוען כי גם מאזן הנוחות נוטה לטובת קבלת בקשתו, זאת מכיוון שלשיטתו יהיה קשה מאוד להשיב את המצב לקדמותו באם ערעורו יתקבל, שכן בנסיבות העניין, משמעות דחיית בקשתו לעיכוב ביצוע הינה הפסקת פעילותו העסקית. בתוך כך המבקש טוען כי הוא מנהל הליכים משפטיים בסכומים משמעותיים נגד צדדים שלישיים, וכן כי מתנהלים נגדו הליכי כינוס בתיק אחר – בגין דירת מגורים. לגישתו מתן צו הכינוס יסכל פה את האפשרות שלו להתגונן ולהוכיח את צדקתו ביתר התיקים, כמו גם את אפשרותו להשיג בהם פשרה, או פריסת תשלומים. מנגד, לא יגרם כל נזק, לטענת המבקש, לבנק מעיכוב הביצוע, והוא תומך השגתו זו בכך שלמעשה הבנק נקט בהליכים נגד המבקש ויתר הנתבעים רק 7 שנים לאחר ששלח לחברה, שהיא החייבת – מכתב דרישה לתשלום החוב. בתוך כך המבקש טוען עוד כי במסגרת צו שניתן למימוש נכס עיקרי מנכסי החברה – מופקדים מדי שנה מספר מיליוני שקלים לקופת הכינוס לטובת הבנק. לטענת המבקש, בנסיבות מיוחדות אלו – יש מקום להורות על עיכוב ביצוע.

12. המשיבים, בתגובותיהם שהוגשו בהתאם להחלטתי שהורתה להם לעשות כן, טוענים מנגד כי יש לדחות את הבקשה. לטענת המשיבים, סיכויי קבלת הערעור אינם גבוהים, שכן החלטת בית המשפט המחוזי הנכבד מבוססת, בין היתר, על ממצאים עובדתיים, שבהם, ככלל, ערכאת הערעור איננה נוהגת להתערב. לגישתם, האמור לעיל נכון ביתר שאת נוכח העובדה כי טענותיו של המבקש הועלו ונדחו במספר הזדמנויות שונות על ידי הערכאה המבררת. הבנק מוסיף כי גם לגופם של דברים לא נפלה, לגישתו, כל טעות בהחלטתו של בית המשפט המחוזי הנכבד, או בקביעותיו.

13. המשיבים טוענים עוד כי לא די בכך שהערעור נגד פסק הדין שניתן נגד המבקש עודו תלוי ועומד כדי לעכב את הליכי הכינוס, זאת בשים לב לכך שהמבקש לא הגיש בקשה לעיכוב ביצוע בד בבד עם הערעור שהגיש על עצם החיוב האמור.

14. לטענת המשיבים גם מאזן הנוחות נוטה לכיוון דחייתה של הבקשה. בתוך כך ציינו המשיבים כי למבקש חובות כספיים רבים וכי הוגשו נגדו תביעות חוב נוספות בסכומים משמעותיים, וכי בנסיבות אלו עיכוב ביצוע יסב נזקים חמורים לבנק. עוד לטענת המשיבים – המבקש לא הניח כל בסיס ראייתי לטענה כי ייגרם לו נזק בלתי הפיך במידה שלא יינתן עיכוב ביצוע, ולטענת הבנק הוא אף לא מסר דו"ח על מצב עסקיו, הכנסותיו, הוצאותיו וחובותיו. לשיטת המשיבים גם משום כך יש לדחות את הבקשה.

15. כעת, לאחר שהצגתי בתמציתיות את טענות הצדדים ואת ההליכים הקודמים –אעבור לליבון הדברים.

דיון והכרעה

16. לאחר עיון בבקשה שלפני, בתגובות המשיבים ובהשלמות הצדדים – הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה לעיכוב ביצוע להידחות. אפרט הדברים להלן.

17. זכותו של בעל דין עומדת לו ככלל ליהנות מפירות זכייתו בסמוך לאחר מתן פסק הדין, ולפיכך, ככלל – ולמעט במקרים החריגים שנמנו בדין ובפסיקה – אין לעכב ביצוע של פסק דין (ראו: תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; ע"א 2766/15 פרגון נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (6.5.2015) (להלן: עניין פרגון)). במסגרת בחינתה של בקשה לעיכוב ביצוע – הלכה היא כי על המבקש את עיכוב הביצוע להראות כי קיים סיכוי טוב שערעורו יתקבל, וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, במובן זה שביצוע פסק הדין עלול לגרום לו לנזק בלתי הפיך, או שביצועו יגרום לקושי ממשי בהשבת המצב לקדמותו, ככל שהערעור יתקבל (ראו: ע"א 1423/09 גויזן נ' כונס הנכסים הרשמי, פיסקה 6 (31.03.2009); ע"א 3631/09 גבירץ נ' כונס הנכסים הרישמי, פיסקה 17 (8.11.2009); ע"א 6952/12 ביו נ' קלמנסון, פיסקה 13 (7.1.2013); ע"א 6173/14 לוי נ' כונס הנכסים הרשמי (28.10.2014); ע"א 4880/15 מזרחי נ' בש (‏11.8.2015); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 1103, 1106 (מהדורה שתים עשרה, 2015)).

בין שני התנאים הנ"ל מתקיים יחס של מעין "מקבילית כוחות", דהיינו: ככל שסיכויי הערעור נראים כגבוהים יותר, כך ניתן להקל בדרישה שמאזן הנוחות יטה לכיוון המבקש, ולהפך. עם זאת, ההלכה הפסוקה העניקה למאזן הנוחות את משקל הבכורה, כך שלרוב גורל הבקשה יקבע על פי שיקול זה (ראו: חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 370 (מהדורה שלישית, 2012); ע"א 8380/06 האפוטרופוס הכללי נ' פלוני, פיסקה 9 (10.12.2006); ע"א 7898/14 שחאדה נ' רזוק חברה לעבודות בע"מ, פיסקה 8 (13.01.2015)).

18. לפי תקנה 2 לתקנות פשיטת הרגל, תשמ"ה-1985 – תקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן – תקסד"א) יחולו על הליכי פשיטת רגל "במידה שאינן סותרות תקנות אלה ובשינויים המחויבים לפי הענין". מכאן שתקנה 467 לתקסד"א חלה פה על הבקשה לעיכוב ביצוע בגדרו של הערעור (עיינו גם: סעיף 190 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), תש"מ-1980; ה"מ 369/81, ע"א 367/81 יצחק שובינסקי נ' קונטרנס גזלשפט, פ"ד ל"ו (2), 304 (18.08.1981); שלמה לוין ואשר גרוניס פשיטת רגל, 35 (מהדורה שלישית – 2010)).

19. במקרה שלפנינו, בית המשפט המחוזי הנכבד נימק את החלטתו כדבעי, וקביעותיו מבוססות על החלטות קודמות, כמו גם על ממצאים עובדתיים שונים, שבהם ערכאת הערעור לא נוטה להתערב (ראו: ע"א 6887/14 רמת צבי מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ נ' דובלין, פיסקה 19 (30.11.2014); ע"א 8691/13 ברגר נ' יניב, פיסקה 14 (19.01.2014)). בנסיבות אלו – אינני סבור כי המבקש הראה שסיכויי ערעורו גבוהים במידה המצדיקה את קבלת בקשתו. מעבר לכך ומבלי לקבוע מסמרות בשאלת סיכויי הערעור – דומה כי ממילא מאזן הנוחות איננו נוטה כאן לטובת המבקש. אבהיר הדברים מיד בסמוך.

20. כפי שנקבע בפסיקתו של בית משפט זה, "גם כאשר מדובר בבקשה לעיכוב ביצוע צו כינוס נכסים יש להוכיח שאם לא יעוכב פסק הדין לא ניתן יהא להשיב את מצב הדברים לקדמותו, היה והערעור יתקבל" (ע"א 1146/08 אשרף קאולה נ' אהרון ידגר ואח' (29.09.08), ראו גם: ע"א 9146/11 קושניר נ' עו"ד שמואל אריאלי (11.12.2011); ע"א 1790/15 מזרחי נ' אבני (17.8.2015)). בענייננו, המבקש לא הרים את הנטל המוטל עליו, והוא כלל לא הסביר, מעבר לטענות בעלמא, כיצד ובאיזה אופן ייגרם לו נזק בלתי הפיך במידה ולא יעוכב ביצוע ההחלטה (השוו: ענין פרגון). גם בתשובתו לתגובת המשיבים המבקש כלל לא הבהיר מה הוא הנזק שעלול להיגרם לו, לשיטתו, אלא התמקד בכך שלמשיבים לא יגרם כל נזק מקבלת בקשתו. מנגד, הבנק אוחז בפסק דין לטובתו, בגדרו הוטל חיוב משמעותי ביותר על המבקש – בו המבקש לא עמד, חרף כך שלא הוגשה בקשה מצד המבקש לעיכוב ביצוע בד בבד עם הגשת הערעור על פסק הדין האמור. בנסיבות אלו, ראיתי גם מקום יש ליתן משקל לעמדת כונס הנכסים הרשמי לפיה משמעו של צו הכינוס, הוא שמירה על נכסי המבקש לטובת נושיו, בשים לב לתביעות חוב נוספות רבות בסכומים ניכרים משמעותיים שהוגשו נגד המבקש, ויפים לעניין זה הדברים שנקבעו ברע"א 6067/09 רייפמן נ' M MASTER QUALIFIED FUND LTD (23.08.2009):

"צו כינוס נכסים נועד לאפשר לכונס וכן למנהל המיוחד אם מתמנה כזה, לכנס בידיו את נכסי החייב על מנת שבבוא היום יוכלו נושיו להיפרע מתוך נכסים אלה באופן שוויוני את חובותיהם ועל מנת למנוע באותו שלב הברחת נכסים על-ידי החייב או תפיסתם ומימושם בידי חלק מן הנושים. אכן, בשלב הכינוס אין נכסי החייב מוקנים למנהל המיוחד הקנייה סטטוטורית. הקנייה כזו מתרחשת רק לאחר הכרזתו של החייב כפושט רגל (ראו סעיפים 42 ו-113 לפקודה וכן ראו ע"א 11117/07 אריכא נ' עו"ד ארז חבר, פסקה 6 (21.6.2009))".

21. על יסוד כל האמור לעיל – הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית. בנסיבות העניין לא ייעשה צו להוצאות (השוו: ע"א 5172/15 גרינברג נ' מדינת ישראל (20.04.2016)).

ניתנה היום, ‏כ"ג באלול התשע"ו (‏26.9.2016).


מעורבים
תובע: יצחק דיין
נתבע: בנק דיסקונט לישראל בע"מ
שופט :
עורכי דין: