ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יצחק אבישר נגד ה.ה. - משקיעים במקרקעין בע"מ :

בפני כבוד ה שופט עמית משה סובל-שלום ת"א

מערער

יצחק אבישר
ע"י ב"כ עו"ד יורם ביתן ו/או עו"ד שלמה מערבי

נגד

משיבה

ה.ה. - משקיעים במקרקעין בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד זומר ירון

פסק דין

כללי
1. בפני ערעורו של המערער, מר יצחק אבישר (להלן: "החייב") מיום 16.06.2016, בתיק הוצאה לפועל מס' 01-XX756-11-1 (להלן: " תיק ההוצל"פ"), על החלטותיה של כבוד רשמת ההוצאה לפועל המחוזית, הגב' מרים סגל, מיום 15.05.2016 ומיום 24.05.2016, לפיה נדחות טענות המערער בבקשה להקטנת קרן החוב בתיק ו/או בבקשה בטענת "פרעתי", בהתאם לסעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967 (להלן: "החוק").

2. ביום 21.01.2016, קיבל חלקית, כבוד השופט רונן אילן מביהמ"ש השלום בת"א, את ההתנגדות לביצוע שטר של החייב בתיק תמ"ר 16957-05-11 חברת ה.ה. משקיעים במקרקעין ואח' נ' המכללה לקוסמטיקה (הנמל) בע"מ ואח' (להלן: "המכללה") ופסק כי כל סכום שקוזז ע"י המשיבה יהווה תשלום ע"ח חובו של המערער כערב לשטר.
בחלקו האופרטיבי של פסק הדין קבע בית המשפט שמהחוב בתיק ההוצל"פ יופחת סך של 23,088 ₪ כערכו במועד פתיחת התיק. כל טענות ההתנגדות האחרות נדחו ע"י בית המשפט.

3. תיק ההוצל"פ מיום 27.03.2011 נפתח על –ידי חברת ה.ה. – משקיעים במקרקעין בע"מ (להלן: " המשיבה") כנגד המערער, בקשר לביצוע שטר חוב שניתן לטובת המשיבה , מטעם חברת המכללה לקוסמטיקה (הנמל) בע"מ (להלן: " המכללה"), בגין תשלום דמי שכירות כפועל יוצא מהסכם לשכירת נכס, בבעלות המשיבה בחיפה.

4. המערער הינו אחד מארבעה ערבים, שערבו לפירעונו של שטר חוב זה ונדרש לפירעון השטר לאחר שזה לא שולם ע"י המכללה. משהוגש השטר לביצוע בלשכת ההוצל"פ הגיש המערער התנגדות שנדונה ע"י בית המשפט.

5. בהתאם להחלטתי מיום 24.07.2016 הוגשו עיקרי טיעון מטעם הצדדים.
לאחר שעיינתי בעיקרי הטיעון ובכל הנספחים שצורפו ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מצאתי לדחות הערעור, כמפורט להלן.

קיצור החלטות הרשמת –

6. אתחיל בסקירת החלטותיה של כבוד רשמת ההוצל"פ הבכירה, הגב' מרים סגל ;
6.1 בהחלטתה מיום 15.05.2016 לדחות את בקשת החייב, מיקדה הרשמת, את השאלות שבמחלוקת לשלוש סוגיות והן;
א. סכום בסך 60,274 ₪ אשר המערער טען כי המשיבה לא קיזזה מגובה החוב – שהוכרע לגביו כי לא נבע מהעילה השטרית ולכן אין מקום לבררו בטענת "פרעתי". זכות הקיזוז שנויה במחלוקת ועל כן אין לרשמת ההוצל"פ סמכות לדון בה, אלא רק על פי פס"ד שיניתן בעניין .

ב. סכומי מע"מ אשר לא הוקטנו בתיק ההוצל"פ , על אף הקיזוזים, באותם סכומים, מסך החוב אצל המשיבה – הוכרע כי פס"ד לא מורה על קיזוז סכומים כולל מרכיב המע"מ ולרשמת ההוצל"פ אין סמכות לדון בנושאים ש אין להם אזכור בפס"ד עליו נפתח תיק ההוצל"פ בשעתו.

ג. בקשה לחיוב המשיבה בהוצאות על ביצוע הקטנת החוב באיחור ורק לאחר שהוגשה על כך בקשה בהוצל" פ – מכוח סע' 19 לחוק. הרשמת פסקה כי האיחור בדיווח קבלת התקבולים מהחייב נבע לטענת המשיבה מקיזוז שנעשה בכרטסת החוב, שתורגם להקטנה בתיק ההוצל"פ, לאור החלטת ביהמ"ש השלום בת"א מיום 21.01.2016 . על כן קיבלה את טענת הזוכה.

6.2 בהחלטתה מיום 24.05.2016, ציינה הרשמת כי אינה יושבת כערכאת ערעור על החלטותיה היא, וכי לא מצאה בבקשה עילה ל'עיון חוזר' בהחלטתה והפנתה את החייב לערכאת הערעור באשר להשגותיו השונות בנדון.

לסיכום ציינה הרשמת כי לא עלה בידו של החייב להרים את הנטל להוכחת טענת 'פרעתי' ולאור זאת בקשתו נידחת במלואה.

עיקרי טיעוני המערער –

7. המערער מציין כי הינו במקצועו איש שיפוצים וביצע עבודות שיפוצים שונות אצל המשיבה לפני ובמהלך הדיונים בתיק ההוצל"פ, ועד לאחרונה.

8. לאחר פתיחת תיק ההוצל"פ, נחתם ביום 01.04.2014 הסכם בין המערער והמשיבה, על קיזוז סך של 22% מכל תשלום שיגיע למערער מעבודות אותן הוא מבצע עבור המשיבה, לכיסוי החוב דנא.

9. טוען המערער כי בהחלטת הרשמת נפלו מס' טעויות, ומפרט;
9.1 במועד הגשת הבקשה לא פעלה המשיבה להפחית את סכום החוב, בהתאם לקיזוזים אותם ביצעה במסגרת עבודותיו של החייב אצלה, או למצער את סכום הקיזוז שנקבע מפורשות בפס"ד, במועד בו קוזז הסכום בפועל (קרי בשנת 2010 ), אלא רק לאחר הגשת בקשת המערער, להפחתת סכום החוב, בהוצל"פ וזאת חודשיים ימים לאחר פס"ד .
הקיזוז שכן בוצע הסתכם בסכום חלקי (63 א' ₪ בקירוב) מסך הקיזוז שערכה המשיבה. הקטנה נוספת בוצעה בגין תשלום של ערב אחר ואין לה נגיעה לעניין קיזוז זה , הנדרש ממנה.

9.2 במהלך הדיונים הפחיתה המשיבה סכומים נוספים והמערער מיקד את טענותיו בשלושה נושאים שצוינו לעיל בהחלטת כבוד רשמת ההוצל"פ הבכירה (ראו סעיף 1.1 עמ' 2).

9.3 הגשת 'הבקשה לעיון מחדש' בהחלטה , סעיף 12 לחוק, נועדה לשם ניסיון להימנע מהגשת ערעור ולנוכח העובדה כי החלטת כבוד הרשמת מיום 15.05.2016 סותרת את הוראות פס"ד.

9.4 ביהמ"ש קבע מפורשות כי "כל סכום שקוזז על ידי התובע מכספים שהגיעו לתובע (הכוונה לנתבע) יהווה תשלום על חשבון חוב הנתבע בגין השטר". (עמ' 7 שורות 11-10 לפסק הדין). מכאן נקבע בפס"ד כי זכות הקיזוז עומדת על כל סכום שקוזז, לרבות הסך של 23,088 ₪.

9.5 טענת המשיבה כי אין לקזז את הסך של 60,274 ₪, בשל קיזוזו בשנת 2011, טרם פתיחת תיק ההוצל"פ - משוללת כל יסוד. זאת על בסיס הקיזוז המפורש שצוין בפס"ד בסך של 23,083 ₪ המתייחס לקיזוז שמקורו בשנת 2010, אשר בוצע טרם פתיחת תיק ההוצל"פ.

9.6 המשיבה הגדירה את הקיזוז שנפסק ע"ס 23,083 ₪ ככפילות וטעות של ביהמ"ש, אך לא הגישה ערעור על קביעה זו. מכאן שישנה החלטה חלוטה על הקיזוז והוא משליך על הקיזוזים האחרים מדין קל וחומר. זאת ועוד – נפסק כי יש להפחית כל סכום שקוזז למערער, כך שהסכום של 60,274 ₪ היה צריך להי לקח בחשבון במסגרת הפחתת החוב.

9.7 ביהמ"ש קבע בפס"ד כי על המשיבה לקזז את הסך של 23,083 ₪ מיתרת החוב בתיק ההוצל"פ. סכום זה כולל בתוכו את רכיב המע"מ, בשל היות השוכרת – המכללה, חברה עסקית, צורפה חשבונית מס/קבלה (נספח ט'). לא נדרשה החלטה מפורשת באשר לרכיב המע"מ שעה שהורה ביהמ"ש לקזז את הסכום והמע"מ המגולם בו.

9.8 טוען המערער ל'עשיית עושר ולא במשפט' – לפיו מחד שילם הוא מכיסו את המע"מ למס הכנסה, בגין החשבונית שהופקה לטובתו, ותשלום התמורה לכאורה, ומנגד אי-קבלת המע"מ בפועל מהמשיבה עליו לא יוכל להתקזז במסגרת עסקיו ואף לא במסגרת חוב ההוצל"פ בעוד היא זוקפת את סך המע"מ לרשותה שלא כדין.

9.9 על כבוד רשמת ההוצל"פ היה לפנות בשאלת הבהרה לביהמ"ש השלום בעניין קיזוז רכיב המע"מ ואף לעניין קיזוז הסך של 60,274 ₪, כהשלמה לפס"ד ועל פי סע' 12 לחוק. עוד שגתה הרשמת בקביעתה כי רק הקטנה אחת בוצעה לאחר פס"ד בעוד בוצעו בפועל 4 הקטנות חוב.

עיקרי טיעוני המשיבה –

10. צדקה כבוד הרשמת בדבר שלושת הנושאים השנויים במחלוקת;
10.1 סך של 60,274 ₪ שלא קוזז מסכום החוב.
10.2 האם המשיבה נדרשה לקזז גם את סכום המע"מ מהסכומים שקוזזו על ידה.
10.3 האם יש לחייב את המשיבה על הקטנות קרן, שלשיטת המערער לא בוצעו במועד.

11. הסכום אשר נטען כי לא קוזז, בסך 60,274 ₪, הופחת ממילא כרבעון טרם שנולדה התובענה ולפני פתיחת תיק ההוצל"פ בעניינה , וכלל לא היה חלק מהחוב, הנדרש מטעם המשיבה. על כן אין צו רך לבצע קיזוז נוסף כלשהו, וביהמ"ש שגה במתן ההוראה לקזזו. הרי ש'טענת פרעתי' מתייחס ת לסכומים שנתגבשו לאחר פתיחת תיק ההוצל"פ ומתייחסים לחבות שטרית של החייב , אינה משתלבת עם הממצאים, המציינים התייחסות לתקופה, שלא רק שאינה עוקבת לפס"ד אלא אף קדמה להגשת התביעה בהוצל"פ ואינה חלק ממנה.

12. הסך הנדרש לקיזוז בתיק ההוצל"פ הופחת בפועל ביום 18.01.2015 וביום 28.06.2014 מדף החשבון בתיק ההוצל"פ. דף החשבון הינו העדות לביצוע כלל הקיזוזים הנדרשים עליהם מלין המערער, ואין מקום לקזזם שנית.

13. יתרה מכך, לשון פס"ד מתייחסת רק לקיזוזי סכומים שנתגבשו ועילתם לאחר פתיחת תיק ההוצל"פ ומיוחסים לחבות שטרית של המערער. פס"ד קבע כי יש לקזז אך ורק את הסכום של 23,088 ₪ ולא כל סכום נוסף. לו היה מקום לקיזוזים אחרים, היה ציון מפורש לכך בפס"ד.

14. הסכום הנטען לקיזוז אינו סכום שנובע מהעילה השטרית ומקומו אינו להתברר בטענת 'פרעתי' אלא בטענת 'קיזוז' מוכחת. אם טענה כזו שנויה במחלוקת, לרשם אין סמכות להסתמך עליה.

15. טיעון הצורך בקיזוז המע"מ אינו מסמכותו של הרשם, שכן בפס"ד אין התייחסות ישירה לנושא זה של קיזוז מע"מ, כפי שטוען המערער לכאורה, ואין לרשם סמכות לפרש את כוונתו של השופט בפס"ד שניתן, אם לא הופיע מפורשות בו. המע"מ מקוזז ממילא בין הצדדים ואינו מגיע לכיסם.

16. למעלה מן הצורך, מסכימה המשיבה לקזז את סכום המע"מ בסע' 14 ג' ו-ד' לבקשת המערער מיום 27.03.2016 בטענת 'פרעתי' , קרי סך של 22,845 ₪ ו- 20,586 ₪ שניהם ממאי 2014. המשיבה מוחלת למערער על סכום המע"מ הזה, בסך 6,531 ₪ ובלבד שיפרע את יתרת החוב שנותרה. מעבר לכך אין כל סכום מע"מ לקיזוז גם לשיטת המערער עצמו.

17. לעניין האיחור בביצוע הקטנות הקרן בתיק ההוצל"פ – כבוד הרשמת קיבלה את טענת המשיבה לאיחור זה וניתן הסבר מפורט ומניח את הדעת לאיחור הנדון. האמור בוצע בשערוך ליום מתן פס"ד, כך שלא נגרם כל נזק כספי למערער. זאת ועוד – מרבית ההקטנות בוצעו טרם מתן פס"ד ואף בשנת 2015 והמערער לא חזה בהן בדף החשבון ונתפס לטעות בדבר אי ביצוען.

18. שימת מלוא היהב בעניין זה של הערעור, על איחור במועד הקטנת החוב, הוא זוטי דברים.

דיון והכרעה –

19. סכום בסך 60,274 ₪, אשר המערער טען כי המשיבה לא קיזזה מגובה החוב , וכבוד הרשמת החליטה בעניין זה, כי הסכום לא נבע מהעילה השטרית ועל כן אין מקום לבררו בטענת 'פרעתי'. המלומד דוד בר-אופיר ציין בספרו הוצאה לפועל הליכים והלכות, כרך ראשון (מהדורה שביעית, 2016), 280-279, כי 'טענת פרעתי', בהתייחסה לזכות הקיזוז מבחינה בין שני מצבים;

19.1 זכות קיזוז קיימת. זכות שקיומה אינו שנוי במחלוקת, בין אם מפאת הודאת הזוכה במפורש על קיום חוב כספי, שהוא חב לחייב, ובין אם מדובר בפסק דין שניתן לטובת חייב נגד אותו הזוכה.
19.2 זכות קיזוז נטענת. זכות השנויה במחלוקת. במקרה שכזה הבירור יתבצע בהליך דיוני נפרד, שאינו קשור להוצל"פ. לרשם אין סמכות לדון בתביעות שיש לחייב נגד יריבו.

תביעות אילו טעונות בירור עובדתי מעמיק, לעיתים מסובך , וממושך ועל כן עליו להתברר בביהמ"ש. הסכום הנדון שנוי במחלוקת ולא מצוי בסמכות רשמת ההוצל"פ.
בית המשפט קבע בפסק דינו במפורש את הסכום שיש לקזז מהחוב שבתיק ההוצל"פ. בנוסף, ככל שהסכום האמור מתייחס לתקופה שלפני פתיחת תיק ההוצל"פ הרי שאיננו טענה במסגרת "טענת פרעתי" המתייחסת רק לתשלומים שלאחר פתיחת תיק ההוצל"פ. כמו כן, ככל שטוען המערער לקיזוז של סכומים נוספים שלא צויינו בפסק הדין של בית המשפט, יתכבד ויגיש תביעה בנדון שכן לא ניתן לבחון הטענות במסגרת תיק ההוצל"פ.

20. לגבי קיזוזי מע"מ – מדובר בטענה שאמורה הייתה להתברר בהליך המשפטי ולהיות מוכרעת בפסק הדין.
בפסק הדין נקבע סכום לקיזוז ואין לרשם ההוצל"פ סמכות להוסיף לפסק הדין מה שאין בו גם אם סבור שנפלה טעות בפסק הדין. ככל שטענת המע"מ מתייחסת לקיזוז נטען ממילא אין זו טענה לבירור בהוצל"פ.

21. ביהמ"ש הורה לקזז את הסכום בסך 23,088 ₪ בערך יום פתיחת תיק ההוצל"פ, כך שגם אם בפועל בוצעה ההפחתה חודשיים לאחר מכן, המערער לא נפגע מכך, שכן החישוב הינו ליום פתיחת התיק. מעבר לצורך ובהתייחס לטענת המבקש לפיה התמהמהה המשיבה בביצוע הקיזוז הרי שיכול היה לפנות בעצמו להוצל"פ ולבקש לבצע את הקיזוז עפ"י פסק הדין .
בין אם כך ובין אם כך לא נגרם למערער כל נזק, וטענת האיחור במועד הקטנת החוב אינה מהווה עילה לסעד כלשהו.

לסיכום –

22. לאור כל האמור לעיל, נדחה בזאת הערעור.
המערער ישלם למשיבה את הוצאות הערעור בסך של 3,000 ₪.
המזכירות תעביר לב"כ המשיבה מהפיקדון שבתיק את סכום ההוצאות שנפסק ואת יתרת סכום הפיקדון תעביר לתיק הוצל"פ 01-XX756-11-1, על חשבון החוב בתיק.

המזכירות תמציא לב"כ הצדדים את העתק פסק הדין.

ניתן היום, י"ט אלול תשע"ו, 22 ספטמבר 2016, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: יצחק אבישר
נתבע: ה.ה. - משקיעים במקרקעין בע"מ
שופט :
עורכי דין: