ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין איליה פייקין נגד יעקב שפירא :

בפני כבוד ה שופטת אביגיל כהן

המבקש

איליה פייקין

נגד

המשיב

יעקב שפירא, עו"ד

החלטה

1. לפני בקשת רשות לערער שהוגשה לבית משפט זה ביום 21/9/16 על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות (כבוד השופט טל חבקין) מיום 17/4/16 בת"ק 9189-09-14 ולפיה נדחתה בקשת המבקש לביטול פסק דין שניתן נגדו בהעדרו עוד ביום 24/3/15.

2. דין הבקשה להידחות אף ללא צורך בתגובה.

3. המשיב הגיש בחודש ספטמבר 2014 תביעה קטנה על סך 15,510 ₪ נגד המבקש וזאת לתשלום שכ"ט עו"ד בהתאם להסכם שכ"ט מיום 2/2/10.
בהסכם שכר הטרחה (נספח ב' לתביעה) נכתבה כתובתו של המבקש – הנתבע באילת. זו גם כתובת הנתבע שנכתבה בכתב התביעה.
הנתבע הגיש כתב הגנה ביום 17/2/2015.
עצם הגשת כתב ההגנה עודכן גם במערכת נט-המשפט למרות שכתב ההגנה עצמו לא נסרק.
נקבע מועד לדיון ליום 24/3/15.
כעולה ממערכת נט המשפט, הנתבע הגיש ביום 23/3/15 בקשה. עדכן את בית המשפט כי טרם ניתנה החלטה בבקשתו להעביר התיק לבית משפט שלום וביקש לדחות את הדיון לחודש יולי 2015, אז הוא " ייעשה את מירב המאמצים לתאם את ביקורו בארץ במועד זה". (מתוך סעיף 5 ל"בקשה בהולה לביהמ"ש הנכבד מיום 24/3/15").

הנתבע – המבקש ציין בכותרת הבקשה את כתובתו: "מוסקבה, רוסיה" ומסר מספר פקס בלבד.
בית משפט דחה בהחלטה מיום 24/3/15 את הבקשה לדחיית הדיון. הוא ציין כי כתב הגנה ובקשה להעברת דיון לבית משפט שלום לא סרוקים בתיק (הוא לא כתב כי אינם מונחים בתיק שלפניו לקראת הדיון).

4. למרות שהנתבע, כאמור, ידע כי הדיון קבוע ליום 24/3/15 (שהרי הוא ביקש לדחותו), הוא לא התייצב לדיון ואף לא שלח מי מטעמו.
ביום 24/3/15 ניתן פסק דין בהעדרו.
בית משפט קבע, ובצדק, כי הנתבע יודע על הדיון.
צוין כי כתב ההגנה לקוני, אינו מפורט ולא נכתבה בו כתובת להמצאת כתבי בי-דין.
ניתן פסק דין ולפיו התקבלה התביעה.

5. אני מרחיבה בעניין זה על מנת להבהיר כבר עתה, כי טענת המבקש בבר"ע לפיה בית משפט קמא לא עודכן כלל כי יש כתב הגנה בתיק (ראה סעיפים 6-7 לבר"ע), איננה נכונה כלל.
בית משפט קמא עיין בכתב ההגנה טרם נתן את פסק הדין והתייחס אליו.

6. ביום 15/4/15 הגיש המבקש בקשה לביטול פסק דין.
הבקשה לא נסרקה. הבקשה נסרקה בחודש יולי 2015. הכתובת שנמסרה בה ככתובת המבקש היא " מוסקבה, רוסיה". נטען, כי במועד הדיון לא היה המבקש בישראל וכי עד מועד הדיון לא ניתנה החלטה להעביר התיק לבית משפט שלום ובית משפט מתבקש לקבוע מועד לדיון באוקטובר 2015 או נובמבר 2015 אז יעשה מאמץ לתאם ביקור בישראל.
המבקש התבקש לצרף תצהיר ולצין כתובת בישראל וכך עשה בחודש נובמבר 2015.
לאחר מכן התבקשה תגובת המשיב לבקשה לביטול פסק דין.
המשיב ציין כי הוא מסר את פסק הדין עוד ביום 30/3/15 לכתובת אליה הומצא כתב התביעה (שם מתגוררת סבתו של המבקש) וכי בכל מקרה המבקש לא הכחיש כי קיבל את פסק הדין אלא שלא פירט מתי קיבל את פסק הדין.

7. בהחלטה מיום 17/4/16 נקבע:
"עיינתי בבקשה לביטול פסק הדין ובתשובה, והחלטתי לדחותה. המבקש היה ער למועד הדיון, ביקש לדחותו, אך לא טרח לברר את ההחלטה. הדיון לא נדחה וניתן פסק דין. בקשת הביטול הוגשה בחלוף חודשים ארוכים ממועד מתן פסק הדין, ללא טעם מניח את הדעת.
אף אם המבקש מתגורר בחו"ל דרך קבע, היה עליו למסור כתובת למשלוח כתבי בי דין ולוודא שדברי הדואר נשלחים אליה, ובעיקר – להתעדכן מה עלה בגורלה של בקשת הדחייה שהגיש.
אף בהנחה שהדיון היה נדחה – כיצד היה יודע המבקש את מועד הדיון הנדחה אם לא היה מתעניין בו? הרי גם למועד זה הוא לא היה מתייצב.
לא היה מקום להעמיד את בית המשפט ואת הצד שכנגד בפני עובדה שהמבקש לא מתייצב, כשם שאין מקום להיעתר לבקשה לביטול פסק דין המוגשת בחלוף מעל חצי שנה ממעוד פסק הדין.
בנסיבות אלו יש לתת בכורה לאינטרס סופיות הדיון, שבתביעות קטנות מלכתחילה מוקנה לו משקל ממשי (ולא נעלם מעיניי שהתובע הוא עורך דין). הדבר נכון במיוחד שעה שאין בטענות המבקש התייחסות לסיכויי הגנתו. המבקש אומנם הגיש כנראה כתב הגנה, אך זה אינו סרוק בתיק, והמבקש לא טען את טענות ההגנה שלו בבקשת הביטול.
צירוף כל אלה מוליך למסקנה שאין מקום לבטל את פסק הדין".

8. הלכה היא כי "ההליך המשפטי בבית המשפט לתביעות קטנות נועד להיות הליך פשוט ומהיר, וכדי לשמור על תכלית זו נקבעה ההלכה לפיה אמת המידה למתן רשות ערעור על פסקי דינו היא מחמירה במיוחד, כשרשות זו תינתן רק במקרים חריגים ביותר בהם נפל פגם מהותי הדורש את התערבותה של ערכאת הערעור (רע"א 1196/15 צח בר נ' פורטל (פורסם בנבו) (18.3.2015)). רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות לא בהכרח תינתן אף כאשר מתעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות החורגת מעניינם הישיר של הצדדים למחלוקת..." (רע"א 2095/15 אולמי נפטון בת ים בע"מ נ' משיח פסקה 4 לפסק דינו של כבוד הש' צ' זילברטל (20.5.15)).

ראה לעניין זה גם החלטה שניתנה בבימ"ש העליון השבוע ברע"א 4570/16 "אורון אסולין" תיירות, נופש, אירועים נ' דפנה בן חיים(ניתן ביום 5/9/16) בסעיף 6:
"מקום שמדובר בפסק דין של בית משפט לתביעות קטנות ניתנת הרשות "במשורה שבמשורה", אך במקרים של עוול זועק או שאלה משפטית בדרגת חשיבות גבוהה ביותר, שאם לא כן, תסוכל כוונת המחוקק להעמיד הליך מהיר וזול, אשר יאפשר פתיחת שערי בית המשפט לאזרח הקטן (רע"א 8144/04 מיכאל בודקר נ' ברטה בשקירוב (20.3.2005)".

9. המקרה שלפני אינו נכנס לגדר החריג המאפשר קבלת רשות ערעור.
אלך לשיטתו של המבקש ולפיה הגיש בקשה לביטול פסק דין במועד (הגם שספק רב אם כך הדבר) וכן אלך לשיטתו ולפיה רק ביום 31/8/16, כאשר מצא לנכון לשלוח את אביו למזכירות בית המשפט, נודע לו כי ניתנה ההחלטה מיום 17/4/16 .גם אז אין מקום להתערב בהחלטת בית משפט קמא.

פסק הדין ניתן כדין. המבקש הרי ביקש לדחות את הדיון.
כלומר – היה מודע למועד הדיון. משלא התייצב לדיון, היה רשאי בית מש פט לתת פסק דין בהעדרו ואין עסקינן בביטול פסק דין מחובת הצדק.
בית משפט, כמובן, אינו כבול למועדי ביקוריו של המבקש בישראל. במסגרת הבקשה לדחיית דיון ובכתב ההגנה לא נכתבה כתובת לצורך משלוח כתבי בי-דין וממילא ניתן היה ליתן פסק דין בהעדר התייצבות.

כאשר בית משפט שוקל אם לבטל פסק דין מכוח שיקול דעתו עליו לבחון:
א) סיבת אי ההתייצבות.

ב) סיכויי ההגנה.
לשאלת סיכויי ההגנה חשיבות מכרעת.

בהחלטה מיום 17/4/16 מאשר כבוד השופט חבקין, כי כתב הגנה לא סרוק בתיק, אך הוא מציין, ובצדק, כי טענות ההגנה לא נטענו בבקשה לביטול, כפי שהיה צריך להיעשות.

עיינתי אף אני בתצהיר התומך בבקשה לביטול ולא מצאתי בו את טענות ההגנה.
הרצון להעביר תיק מבית משפט לתביעות קטנות לבית משפט שלום איננו בבחינת טענת הגנה. ממילא, בסמכות הערכאה הדיונית להחליט בעניין זה, ולו היה מתייצב המבקש לדיון, כפי שהיה צריך לעשות, היה טוען טענותיו וערכאה קמא היתה מחליטה בעניין.

אציין, כי גם בבקשת הרשות לערער (אשר ניכר כי נוסחה ע"י אדם הבקי בניסוח מסמכים משפטיים), לא מצאתי מה הן טענות ההגנה לגופו של עניין.

10. לסיכום:
א) לאור האמור לעיל, אין עסקינן בפסק דין של בית משפט לתביעות קטנות שיש ליתן רשות לערער בעניינו והבקשה נדחית.

ב) משלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות.

ג) המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, י"ט אלול תשע"ו, 22 ספטמבר 2016, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: איליה פייקין
נתבע: יעקב שפירא
שופט :
עורכי דין: