ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מיכל שחר נגד אושרית אסולין :

בפני כבוד השופט משה אלטר (שופט עמית)

התובעת

מיכל שחר

נגד

הנתבעים

  1. אושרית אסולין
  2. ארז אסולין

פסק דין

1. התובעת, המתגוררת בתל אביב, הינה הבעלים של דירה מס' 12, הנמצאת בקומה השלישית של בניין הנמצא בנהריה, רח' ויצמן 117 ב' (להלן: דירת התובעת")

הנתבעים מתגוררים בשכירות בדירה מס' 8, הנמצאת בקומה השנייה של הבניין הנ"ל, מתחת לדירת התובעת, שהבעלים שלה הוא מר דוד אזולאי (להלן: "דודו").

2. לטענת התובעת, כעולה מכתב התביעה, הנתבעים גרמו נזקים לתריס חלון הסלון, למנגנון החשמלי של תריס הסלון, לגגון המרפסת הגדולה, לשיש של חלון הסלון ולגגון מרפסת הכביסה של דירתה. לכן היא הגישה את התביעה שבפניי, בה היא עותרת לחייב את הנתבעים לפצותה בסכום של 33,500 ₪ (שזה הסכום המקסימלי אותו ניתן היה לתבוע בביהמ"ש לתביעות קטנות במועד הגשת התביעה) בגין הנזקים שהם גרמו, כאמור, בגין נסיעות מתל-אביב לנהריה, בגין אובדן ימי עבודה ובגין עוגמת הנפש שנגרמה לה, לטענתה.

3. לטענת הנתבעים, כעולה מכתב ההגנה, הם לא גרמו את הנזקים להם טוענת התובעת.
אשר לגגון של מרפסת הכביסה – זה נשבר , לטענתם, כתוצאה מכך שהתובעת שפכה עליו דלי מים.
אשר לנזק לגגון המרפסת הגדולה – לטענתם, נזק זה נגרם, אם בכלל, על ידי היונים שקיננו שם, כפי שטענה התובעת באוזניהם.
אשר לנזקים לתריס הסלון ולמנגנון החשמלי שלו ולשיש של אותו חלון – לא נגרם שום נזק על ידי הנתבעים או על ידי מר איתן וי נטראוב (להלן: "איתן"), שהוא איש המקצוע (עוסק בהרחקת יונים) אשר התקין דוקרנים על אדן חלון הסלון של דירת התובעת על פי ב קשתם של הנתבעים, זאת כדי למנוע מהיונים לקנן שם.

עוד נטען על ידי הנתבעים, בכתב ההגנה, כי התקנת הדוקרנים על ידי איתן נעשתה אחרי שלנתבעים, לדודו ולאיתן "...היה ברור בוודאות שיש את אישורה של מיכל (היא התובעת – מ.א.)".

4. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את עדויותיהם של הצדדים ושל איתן ודודו, הגעתי למסקנה כי יש לדחות את התביעה, שכן לא עלה בידי התובעת להוכיח כי הנזקים להם היא טוענת נגרמו, אם בכלל, על ידי הנתבעים ו/או על ידי מי מטעמם, כפי שיובהר להלן לגבי כל אחד מהנזקים הנטענים:

א. הנזק לגגון מרפסת הכביסה - בכתב התביעה נטען על ידי התובעת כי הנתבעים שברו לה את הגגון של מרפסת הכביסה כשנה לפני הגשת התביעה, טענה שהוכחשה על ידי הנתבעים. אין חולקין כי התובעת לא ראתה את הנתבעים גורמים נזק זה. כאשר נשאלה "איך הנתבעים שברו לך את הגגון במרפסת הכביסה", השיבה "אין לי מושג. אני לא נמצאת שם. אני רק יודעת שיום אחד הגעתי וראיתי שהגגון שבור..." (עמ' 1 לפרוטוקול, שורה 29, עמ' 2 לפרוטוקול, שורות 1 ו- 2). אין צריך לומר שהעובדה כי ביום בהיר אחד הגיעה התובעת לדירתה הנמצאת, כאמור, מעל הדירה בה מתגוררים הנתבעים, וראתה כי הגגון שבור, איננה רא יה לכך שהנתבעים הם ששברו את הגגון.

ב. הנזק לתריס של חלון הסלון, כולל הנזק למנגנון החשמלי של התריס – אין חולקין שהתובעת לא ראתה כיצד נגרם נזק זה. היא הסיקה שנזק זה נגרם על ידי איתן, עת התקין את הדוקרנים על אדן החלון. להערכתה, איתן גרם נזק זה, "כאשר איתן שם את הדוקרנים הוא כנראה ניסה להרים את התריס של החלון ולכן התריס נפגע" (ההדגשה שלי – מ.א.).

שמעתי את עדותו של איתן. איתן, שעשה עלי רושם אמין, העיד (בעמ' 6 לפרוטוקול) כי הוא בסה"כ הדביק על אדן החלון של סלון הנתבעת דוקרנים מפלסטיק, באמצעות דבק סיליקון וכי במהלך עבודתו זו הוא בכלל לא נגע בתריס ו"לא נשבר שום תריס". גרסתו זו נתמכת גם בעדותו של הנתבע, שאמר כי ראה את איתן מתקין את הדוקרנים וכי איתן "...בכלל לא נגע בתריס" (עמ' 3 לפרוטוקול שורות 13, 14).

בכל מקרה, אין זה הגיוני שכדי להדביק את הדוקרנים על אדן החלון היה צורך בהרמת התריס (שכך ניזוק התריס, להערכת התובעת).

אגב, איתן גם אמר בעדותו (עמ' 6 לפרוטוקול, שורות 2, 3),כ י מר כותל וקנין (להלן: "מר כותל") , שהוא איש הועד של הבניין, סיפר לו כי נכנס לדירת התובעת, כדי לראות את הנזק וראה "...שיש לתריס בעיה מבפנים, שיש מכה מבפנים". סביר להניח שאם הנזק היה נגרם על ידי איתן, תוך כדי התקנת הדוקרנים, הנזק היה נגרם מבחוץ ולא מבפנים.
זאת ועוד, התובעת טענה בכתב התביעה (עמ' 5) כי מר כותל אמר לה "...שזה נראה תריס שבור כמו פריצה. במילים אלה". אין חולקין שלא נט ען כי איתן פרץ לדירת התובעת. בכל מקרה, גם אם היה פורץ, היה על התובעת לתבוע אותו.

ג. הנזק לשיש של חלון הסלון – גם את אופן גרימת הנזק הזה לא ראתה התובעת. לטענתה (בעמ' 5 לכתב התביעה), איתן אמר לה כי ניקה את השיש עם חומצה, וכך נגרם הנזק. טענתה זו הוכחשה הן ע"י הנתבעים והן ע"י איתן, שהעיד כי ניקה את השיש של אדן החלון בעזרת תרסיס לניקוי חלונות (עמ' 5 לפרוטוקול, שורות 25, 16), ואף הודה כי התובעת פנתה אליו טלפונית וביקשה ממנו שיאמר בביהמ"ש כי השתמש בחומצה, למרות שהוא אמר לה כי לא השתמש בחומצה (עמ' 6 לפרוטוקול, שורות 16 – 20).

אגב, לא הובאה כל ראיה לכך שניקוי שיש בעזרת חומצה יכול "לשבור" שיש.

ד. הנזק לגגון המרפסת הגדולה – בכתב התביעה (עמ' 5) נטען על ידי התובעת כי "בגלל הדוקרנים היונים במקום לשבת על החלון התיישבו על הגגון של המרפסת הגדולה וקרעו אותו להמון גזרים". לכאורה, טענת התובעת כי את הנזק לגגון גרמו היונים, לא נסתרה אולם לא הובאה כל ראיה לכך שמדובר רק ביונים שקודם לכן היו יושבות על אדן החלון של הסלון של התובעת. בהקשר זה ראוי לזכור שמדובר בדירה בה לא התגורר איש (שכן, כאמור, התובעת התגוררה בתל-אביב) וסביר להניח שלא מעט יונים קיננו הן על אדן החלון והן על גגון המרפסת הגדולה, ששטחו, יש להניח, גדול בהרבה משטח אדן החלון.

ראוי גם לזכור שלאחר שנודע לתובעת כי איתן הניח דוקרנים על אדן החלון – וכפי שהדבר עולה מכתב התביעה הדבר נודע לה זמן קצר לאחר ההתקנה – היא דרשה לסלק את הדוקרנים והם סולקו, כך שמדובר בתקופה קצרה ביותר , של מספר ימים, בה היו דוקרנים על אדן החלון ואין זה סביר שנזק כה גדול, כפי ש לו טוענת התובעת, נגרם על ידי היונים תוך זמן כה קצר.

הנה כי כן, מכל האמור לעיל עולה כי לא עלה בידי התובעת להוכיח את טענתה כי הנזקים להם היא טוענת נגרמו על ידי הנתבעים או על ידי מי מטעמם. לכן דין התביעה להידחות.

5. זאת ועוד, גם אם היה מוכח שהנזקים או חלק מהם נגרמו על ידי הנתבעים או על ידי מי מטעמם, לא היה מנוס מדחיית התביעה, שכן התובעת לא הביאה שום ראיה להוכחת גובה הנזק הממוני שנגרם לה, למרות שכבר בהחלטתי מיום 5/6/16, בה הוחלט על דחיית הדיון כדי לאפשר את זימונם של איתן ודודו למתן עדות, הפניתי את תשומת ליבה לכך שעליה להוכיח גם את גובה הנזק שנגרם לה ולא רק מי גרם את הנזק, תוך שציינתי כי "נכון להיום, לא הובאו ראיות לגובה הנזק", שכן לא הובאה על ידה שום ראיה כדי להוכיח מה עלות תיקון הנזקים להם טענה.

אשר לנזק הלא ממוני לו טענה התובעת (עוגמת נפש), גם אם היה מוכח שהנתבעים אחראים לגרימת הנזקים וגם אם היה מוכח גבוה הנזק, לא היה מקום, בנסיבות המקרה, לפסוק פיצוי בגין עוגמת נפש.

6. סיכומו של דבר, אני דוחה את התביעה.

לפנים משורת הדין, אינני מחייב את התובעת בתשלום הוצאות, למרות שדחיתי את תביעתה.

לצדדים זכות להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש במחוזי בחיפה תוך 15 יום מקבלת פסק הדין.

ניתן היום, י"ט אלול תשע"ו, 22 ספטמבר 2016, בהעדר הצדדים.

למזכירות: נא לשלוח את העתק פסה"ד לצדדים.


מעורבים
תובע: מיכל שחר
נתבע: אושרית אסולין
שופט :
עורכי דין: