ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ראאד עזב נגד תקדימים פרויקטים בע"מ :

בפני כבוד השופטת הדסה אסיף

תובע

ראאד עזב ת.ז. XXXXXX234
ע"י ב"כ עו"ד מוניר כבהא ואח'

נגד

נתבעת

תקדימים פרויקטים בע"מ ח.פ. 514148667
ע"י ב"כ עו"ד ברק קדם ואח'

החלטה

1. בפני בקשה לסילוק התביעה על הסף ולחילופין, להעברתה אל בית המשפט בתל אביב.

הבקשה לסילוק התביעה על הסף
2. בבקשתה סומכת הנתבעת את ידיה על טענה אחת עיקרית והיא, היעדרו של קשר חוזי בינה לבין התובע. לפיכך, טוענת הנתבעת, יש לסלק את התביעה על הסף בשל היעדר עילה והיעדר יריבות מכח תקנה 100(1) ותקנה 101(3) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמד – 1984 ( להלן: "התקנות"). לטענתה, לא הייתה כלל התקשרות חוזית בינה ובין התובעת.

3. בנוסף, מעלה הנתבעת טענה לפיה, בהתאם לסעיף 80 לחוק הפרוצדורה העותומני, הרי שתביעות הנוגעות להתחייבויות וחוזים, שעל פי הרגיל והנוהג הם נעשים במסמך בכתב, צריך להוכיח במסמך בכתב.
הנתבעת טוענת כי הואיל ובמקרה זה מדובר, לטענת התובעת, על חוזה ששוויו נ אמד בעשרות אלפי שקלים, הרי שמדובר בהסכם שרגיל ונהוג לעשותו במסמך בכתב. לטענתה, התובע עצמו מוד ה שלא נעשה הסכם בכתב ומכאן שלא יוכל להוכיח את קיומו של ההסכם. לכן, לטענת הנתבעת, דין התביעה להידחות.

4. לטענה זו השיב התובע, כי בשלב זה, בית המשפט אינו אמור לבחון את הראיות שיש בידי התובע להוכחת עילת תביעתו וכי נדרש ממנו רק להראות כי העובדות המפורטות בכתב התביעה, מקימות עילת תביעה. לטענתו היה הסכם בין התובעת לנתבעת, אין חובה לערוך הסכם כזה בכתב, ויש לדחות את טענות הנתבעת בעניין זה.

5. לאחר ששקלתי את טענות שני הצדדים, אני דוחה את טענות הנתבעת, כאילו יש לדחות את התביעה על הסף בשל חוסר יריבות.
כלל ידוע הוא כי "סילוק תביעה על הסף הוא צעד קיצוני באשר נשלל על ידו ממתדיין, יומו בבית המשפט ודלתותיו נסגרות בפניו מבלי שיהיה בידו לשטוח עצומותיו בפני בית המשפט..."
ראה רע"א 1689/97 גראונד א.ש. בע"מ נ' אדם טבע ודין ( פורסם בנבו, מיום 10.04.97).

כבוד השופט י' כהן קבע בעניין זה, כי: "אפילו סיכויי התובע קלושים, לא יחסום בפניו בית המשפט את הדרך לבירור תובענתו, אם קיים סיכוי כלשהו, על פי כתב הטענות, הנמצאים בפני בית המשפט, שהתובע יצליח בתביעתו"
ראה בר"ע 59/81 ארדיטי נ' ארדיטי, פ"ד לה(2) 811,812 (1981).

6. במקרה המונח בפני, צוין בכתב התביעה באופן מפורש כי היה הסכם בין התובע לבין הנתבעת. אם תוכח טענה זו, הרי שיש יריבות בין התובע לנתבעת . ב שלב זה, אין התובע חייב לפרט מהן הראיות שבאמצעותן יוכיח את טענתו.

7. אשר לטענת הנתבעת, לפיה התובע לא יוכל להוכיח את קיומו של ההסכם, משאין הסכם כתוב –הכרעה בעניין זה דורשת שמיעת ראיות. תחילה יש להכריע אם ההסכם הנטען על ידי התובעת הוא מסוג ההסכמים " שעל פי הרגיל והנהוג הם נעשים במסמך בכתב". זאת, לאור לשונו של סעיף 80 לחוק הפרוצדורה האזרחית העותומני, שקובע כדלקמן:

"תביעות הנוגעות להתחייבויות וחוזים או לשותפות, למוכסנות או להלוואות שעל פי הרגיל והנהוג הם נעשים במסמך בכתב, והעולות על עשר לירות, צריך להוכיח במסמך בכתב.
טענה ותביעה נגד מסמך בכתב בנוגע לדברים האמורים, אף אם איננה עולה על עשר לירות, צריך להוכיח במסמך בכתב או ע"י הודאתו או פנקסו של הנתבע".

8. ביחס לסעיף זה נקבע :
"...בחוזים שבהם דרישת הכתב הינה קונסטיטוטיבית, מותנית עצם יצירתו של החוזה בקיומו של מסמך בכתב. כאלו הם למשל חוזים שעניינם עסקאות במקרקעין ( ראו: סעיף 8 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969). סוג אחר של חוזים שלגביהם קיימת דרישת כתב אף שאין היא תנאי לעצם יצירתם הם אותם חוזים אשר " על פי הרגיל והנהוג הם נעשים במסמך בכתב" (סעיף 80 לחוק הפרוצדורה העותומאני). לגבי חוזים מסוג זה דרישת הכתב היא ראייתית, דהיינו - הכתב נדרש על מנת להוכיח את קיומם. עם זאת, דרישה ראייתית זו פורשה בצמצום באופן שדי בראשיתו של מסמך כתוב כדי להגשימה ( ע"א 65/49 פריזלר נ' וויס, פ"ד ה(1) 878, 890-889 (1951); ע"א 7123/10 תחנת דלק ראש פינה נ' "דלק" חברת הדלק הישראלית בע"מ, פסקה 9 (14.8.2012))..."

ראה ע"א ( עליון) 4921/12 איש חירם חברה קבלנית לבניה והשקעות בע"מ נגד בנק הפועלים בע"מ ואח' , דינים עליון 2014 (227) 1200 (16/12/2014)

9. בעניין אחר נקבע:
"...על ענייננו חלה הוראת סעיף 80 לחוק הפרוצדורה האזרחית העותומני ( להלן: חוק הפרוצדורה), המורה כי " תביעות ( או: טענות) הנוגעות לכל מיני התחייבויות, הסכמים, שותפות, קבלנות או הלוואה, שמקובל ונהוג לקבוע במסמכים והעולות על אלף גרוש, צריכות להיות מוכחות במסמך ( סנד)" (לנוסח המחייב של הסעיף ראו: ע"א 62/52 דיין נ' אבוטבול, פ"ד ט(2) 1047, 1050 (1955)). דרישת הכתב שבסעיף 80 לחוק הפרוצדורה היא כידוע דרישה ראייתית ( פרובטיבית) וכבר נפסק כי אין לנקוט ביחס אליה גישה מחמירה וניתן להסתפק " בהגשת דוקומנט, אשר יש בו, בצירוף עדות אחרת, לשמש ערובה מספקת להגשמת אותה מטרה "פרובטיבית" ו"להבטיח כי הפעולה המשפטית תוכח בדרך מהימנה" (ע"א 65/49 פריזלר נ' וויס, פ"ד ה(2) 878, 889 (1951); ראו גם: ע"א 7716/00 קיסרי נ' רשות הפיתוח, פסקה 7 ( לא פורסם, 29.9.2005) (להלן: עניין קיסרי)). לפיכך הצגת הסכם כתוב המעגן את זכות האופציה הנטענת על ידי המערערת איננה תנאי בלעדיו אין להוכחת אותה הזכות ודי היה לה למערערת שתציג מסמכים אחרים בכתב, ואף ראשית ראיה בכתב הנתמכת בעדות על-פה, ובלבד שאלו יספקו הוכחה מהימנה לכך שזכות האופציה הנטענת אכן ניתנה לה ( ראו גם: עניין גרוסמן, עמ' 789; עניין קיסרי, פסקה 8; כן ראו יעקב קדמי על הראיות חלק שלישי 1472-1459 (2009) ..."

ראה ע"א ( עליון) 7123/10 תחנת דלק ראש פינה נגד " דלק" חברת הדלק הישראלית בע"מ, דינים עליון 2012 (109) 1156 (14/08/2012).

10. מהאמור לעיל עולה, כי לא ניתן לקבוע כבר בשלב הזה כי התובע לא יוכל להוכיח את תביעתו, רק משום שההסכם שהוא טוען לו לא נעשה בכתב.
לאור כל האמור עד כה, הגעתי לכלל מסקנה כי אין מקום להורות כבר בשלב הזה על דחיית התביעה.

העדר סמכות מקומית
11. טענה שניה אותה טענה הנתבעת, היא הטענה כי לבית משפט זה אין סמכות מקומית לדון בתובענה. לביסוס טענה זו מפנה הנתבעת להסכם שבינה ובין המועצה המקומית, שקובע, לטענתה, סמכות מקומית ייחודית לבית משפט השלום בתל אביב.
אני דוחה טענה זו.

12. טענת הנתבעת מבוססת על תניית שיפוט, המופיעה בהסכם שנחתם בינה לבין המועצה המקומית כפר קרע ( ראה סעיף 9.7 להסכם). מדובר בהסכם שעל פניו התובע כלל אינו צד לו. משכך, תניית השיפוט הנ"ל אינה יכולה לחול על התובע והיא אינה מחייבת אותו.

13. יש לבחון לכן את הסמכות המקומית על פי התקנות. תקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 קובעת כך:

3. (א) תובענה שאינה כולה במקרקעין, תוגש לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי אחד מאלה:
(1) מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע;
(2) מקום יצירת ההתחייבות;
(3) המקום שנועד, או שהיה מכוון, לקיום ההתחייבות;
(4) מקום המסירה של הנכס;
(5) מקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים.

14. מלשון הסעיף עולה כי קיימות מספר חלופות לצורך קביעת הסמכות המקומית. הנתבעת אינה מפרטת מדוע אין חלופה שמכוחה בית משפט זה קונה סמכות מקומית.

15. התובע, לעומת זאת, טען כי מכיוון וההסכם שנערך בעל פה בינו לבין הנתבעת נערך בכפר קרע, הרי שמקום יצירת ההתחייבות נמצא באזור השיפוט של בית משפט זה. עוד הוא טוען כי גם מקום המסירה והאספקה של המנות, המקום שנועד או שהיה מכוון לקיום ההתחייבות, ומקום המעשה או המחדל שבשלו הוא תובע, הוא בכפר קרע.
טענות אלה של התובע לא נסתרו.

16. התוצאה היא, שאני דוחה את הבקשה על כל חלקיה ו מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע את הוצאות בקשה זו, בסך של 2,340 ₪.

המזכירות תעביר לצדדים עותק החלטה זו.

ניתנה היום, י"ט אלול תשע"ו, 22 ספטמבר 2016, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ראאד עזב
נתבע: תקדימים פרויקטים בע"מ
שופט :
עורכי דין: