ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עליזה סוננזון נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני: כבוד השופטת אילת שומרוני-ברנשטיין

התובעת:
עליזה סוננזון
ע"י ב"כ: עו"ד יונה סירוטה

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד רן נסים

החלטה

לפנינו בקשה מטעם התובעת למנות מומחה רפואי אחר/נוסף בתיק הנדון, בו הגישה התובעת תביעה להכיר במחלה מסוג דלקת מפרקים כ"פגיעה בעבודה" כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן: " החוק").

ההליכים בתיק עד כה
בתאריך 6.5.15 קבענו את התשתית העובדתית בתיק ומינינו את פרופ' ראובן מדר לשמש מומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין (להלן- "המומחה") , על מנת שיחווה את דעתו אודות המחלה ממנה סובלת התובע ת ואו דות הקשר הסיבתי בינה ובין עבודתה.
ביום 28.7.15 התקבלה חוות דעתו של המומחה בה נקבע כי אין קשר סיבתי בין מחלת התובע ת ובין עבודת ה. בנוסף, הציע המומחה למנות מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטריה על מנת לאמוד את עוצמת האירועים בהיבט הנפשי של התובעת לרבות בהתייחס למצבה הנפשי בתקופות קודמות.
בהמשך לכך, הגישה התובעת בקשה להפניית שאלות הבהרה ואף הפנתה את תשומת לב בית הדין לכך שבעת כתיבת חוות דעתו, היה בפני המומחה חלק מהתשתית העובדתית בתיק.
לפיכך, בהחלטת בית הדין מיום 16.12.15 הופנה המומחה לתשתית העובדתית המלאה בתיק והוא אף התבקש לענות שוב על השאלות עליהן ענה בחוות דעתו וכן לענות על שאלות ההבהרה אשר הופנו אליו על ידי הצדדים.
המומחה הגיש תשובותיו לשאלות אלה בתאריך 14.1.16 (להלן- "חוות דעת השנייה"), אולם עיון בחוות הדעת השנייה העלה כי המומחה לא השיב על שאלה שבסעיף 3.2.3 והיא האם יש צורך במינוי מומחה בתחום הפסיכיאטריה בתיק.
לפיכך, שאלה זו הופנתה בשנית אל המומחה , בהחלטת בית הדין מיום 21.3.16.
בתשובתו מיום 7.7.16 כתב המומחה כדלקמן :
"כפי שציינתי בחוות דעתי, לדעתי יש מקום למנות מומחה בתחום הפסיכיאטריה על מנת לאמוד את עצמת האירועים בהיבט הנפשי, גם בהתייחס למצבה הנפשי בתקופות קודמות. ממצאים אלו חשובים לא רק בהיבט של השפעת העקה על היווצרות מחלת המפרקים, אלא גם בהיבט של תחלואה נוספת אם הייתה, או שמה נגרמה עקב האירועים המוגדרים "כמלחיצים ומחרידים".
הנתבע , בתגובתו מיום 14.8.16, טען כי הוא מסכים למינוי מומחה פסיכאטרי, אשר יקבע האם האירועים שנקבעו על ידי בית הדין בהחלטת העובדות היו אירועים שגרמו לנזק נפשי לתובעת גם בהתייחס למצבה הנפשי בתקופות קודמות וגם בהיבט של תחלואה נוספת אם הייתה.
מנגד התובעת, בתאריך 30.8.16 הגישה בקשה למינוי מומחה אחר/נוסף, וכן התנגדה להמלצת המומחה למנות בתיק גם מומחה בתחום הפסיכיאטריה, מהטעם שמחוות דעת המומחה עולה כי הוא מבקש למנות מומחה בתחום הפסיכיאטריה רק כי הוא מתקשה לקבל את החלטת בית הדין כי אכן מדובר באירועים חריגים. התובעת בבקשתה טענה כי מעולם לא הייתה בטיפול פסיכיאטרי וגם כיום אינה בטיפול כזה.
בתאריך 18.9.2016 התקבלה תגובתו של הנתבע לבקשה, ממנה עולה כי הנתבע מתנגד למינוי מומחה אחר/נוסף מהטעם שהשאלות בענייננו הן שאלות המצויות בתחום מומחיותו של המומחה והוא השיב עליהן.

דיון והכרעה
לאחר עיון בבקשת התובעת , תגובת הנתבע וחוות דעת המומחה, אנו סבורים כי אין למנות בתיק מומחה בתחום הפסיכיאטריה, וכי יש למנות מומחה נוסף .

מומחה בתחום הפסיכאטריה
המומחה מנמק המלצתו למינוי מומחה בתחום הפסיכיאטריה בשני טעמים: האחד, " לאמוד את עצמת האירועים בהיבט הנפשי ..."והשני, " בהיבט של תחלואה נוספת אם הייתה, או שמה נגרמה עקב האירועים המוגדרים "כמלחיצים ומחרידים"".
נימוקים אלה אין בהם כל הצדקה משפטית למינוי מומחה פסיכיאטרי.
בית הדין קבע מפורשות בהחלטתו מיום 15.2.15 כ י האירועים אליהם התייחסה התובעת מהווים אירועים חריגים מבחינה אובייקטיבית ומבחינה סובייקטיבית. בית הדין קבע כי גם אם לגבי מרבית האנשים האירועים לא היו נחשבים כאירועים חריגים או אירועים מיוחדים , הוא שוכנע כי בגין מצבה הרפואי ורגישותה, התובעת חוותה אירועים אלה כאירועים מלחיצים ומחרידים.
משכך יש החלטה ברורה של בית הדין באשר לחריגותם של האירועים ואין צורך "לאמוד את עוצמת האירועים".
לא למותר לציין כי גם עצם מינוי המומחה על ידי בית הדין מעידה על הקביעה כי מדובר באירועים חריגים, שהרי אם לא כך, תביעתה של התובעת היתה נדחית עוד טרם מינוי המומחה.
בנוסף, אין צורך למינוי מומחה פסיכאטרי לבדוק "תחלואה נוספת" של האירועים המלחיצים, שהרי התובעת הגישה תביעתה בגין הנזק של דלקת מפרקים, ולפיכך צריך חוות דעת רפואית רק באשר לקשר הסיבתי בין האירועים לבין מחלת מפרקים של התובעת, ולא בהתייחס לראש נזק אחר.
לפיכך, המסקנה היא כי אין למנות מומחה רפואי בתחום הפסיכאטריה.
מנגד, אנו סבורים כי יש למנות מומחה רפואי נוסף, בתחום ראומטולוגיה. נבאר.

מומחה רפואי נוסף, בתחום ראומטולוגיה
בהנחיות נשיא בית הדין הארצי לעבודה בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים נקבע:
"16. ככלל, על בית הדין להסתפק במינוי מומחה אחד לפגימה אחת. בקשה למינוי מומחה אחר או נוסף ניתן להגיש, באותם מקרים חריגים בהם הדבר מוצדק, תוך 15 יום לכל היותר ממועד קבלת חוות דעת המומחה או ממועד קבלת תשובות המומחה לשאלות ההבהרה, ככל שהעילה לבקשה נעוצה בתשובות אלה. מינוי מומחה נוסף או אחר פותח פתח לחוות דעת חדשה ולמחזור חדש של שאלות הבהרה ועלול להביא להתארכות הדיון. אשר על כן, לא על נקלה ימנה בית הדין מומחה נוסף או אחר, והחלטתו בעניין חייבת הנמקה.
17. בית הדין רשאי למנות מומחה נוסף ככל שמצא כי בחוות דעת המומחה לא ניתן כל מענה לכל שהשאלות שהוצגו, והן חיוניות להכרעה בהליך; או שנראה לבית הדין משהמומחה דוגל באסכולה המחמירה עם הנפגע בהשוואה לאסכולה אחרת, מקלה יותר; או שנדרש תחום מומחיות נוסף לבחינת אותה פגימה; או מטעמים מיוחדים אחרים שיפורטו בהחלטתו".

18. מינוי מומחה אחר משמעו פסילת חוות דעת המומחה שמונה. לא על נקלה יינקט צעד כאמור, אלא נדרש טעם ממשי לפסילה; בעיקרו של דבר, הטעמים למיני מומחה אחר דומים לטעמים בגינם מחליט בית הדין על החזרת עניינו של מבוטח לוועדה רפואית לעררים שתשב בהרכב חדש. בין הטעמים למינוי מומחה אחר: ככל שבית הדין מוצא כי המומחה חרג בחוות דעתו מהעובדות שנקבעו על ידי בית הדין למרות ששימת הלב הופנתה בשנית לנסיבות העובדתיות; ככל שהמומחה מתנגד לאסכולה הרפואית עליה מבוססת פסיקת בתי הדין לעבודה בתחום הפגימה הרלוונטי; ככל שנפל פגם אישי במומחה; או מטעם אחר שיירשם".

הנה כי כן, אלה הכללים שנקבעו בפסיקה ובהנחיות בית הדין הארצי באשר למינוי מומחה רפואי נוסף או אחר.
בענייננו אנו סבורים כי ישנם טעמים מיוחדים המצדיקים מינוי מומחה נוסף.
מעיון בחוות דעת המומחה עולה חשש כי המומחה לא השתכנע כי האירועים אותם חוותה התובעת הם אירועים מלחיצים ומחרידים וזאת על אף קביעותיו העובדתיות של בית הידן , ואנו סבורים כי בשל כך יש מקום למנות מומחה נוסף בתיק.
אשר על כן ולאור העובדה שענייננו בתחום הביטחון סוציאלי , בקשתה של התובעת למינוי מומחה נוסף מתקבלת בזאת.
החלטה ובה זהות המומחה שימונה וכן השאלות שיופנו אליו, תשלח בנפרד אל הצדדים ואל המומחה.
הצדדים רשאים לפנות בבקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 15 יום מקבלת החלטה זו.

ניתנה היום, י"ט אלול תשע"ו, (22 ספטמבר 2016), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: עליזה סוננזון
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: