ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יוסף צאלח נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני:

כבוד השופטת אירית הרמל

המערער
יוסף צאלח
ע"י ב"כ: עו"ד טל נוי - הלשכה לסיוע משפטי
-
המשיב
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד ח'יר

פסק דין

בפניי ערעור על החלטת ועדת ערר לעניין שירותים מיוחדים מיום 4/1/16 אשר קבעה, כי המערער אינו תלוי במידה רבה בזולת בביצוע רוב פעולות היומיום רוב שעות היממה ( להלן – הוועדה).

העובדות
המערער, יליד 1954, הסובל ממספר ליקויים רפואיים, הגיש תביעה לגמלת שירותים מיוחדים.

פקיד התביעות דחה את התביעה ועל החלטה זו הוגש ערר.

המערער התייצב בפני הוועדה והעלה את התלונות הבאות:
"גר עם בת זוג. כעת בחו"ל. בבית מסתובב בעזרת קירות. קשה לי להחזיק דברים. מתרחץ בעזרת אשתו. מחמם מיקרו. אסור לו לגעת בגז. הולך לשירותים בכוחות עצמו. שכן מביא לי ארוחת בוקר ומביאים לו צהריים. מדבר בטלפון. מכינים לו תרופות. האישה מזריקה אינסולין. לא עושה קניות. לא יודע ללכת לבד לקופ"ח".

הוועדה תיארה את מצבו הנוכחי של המערער כך :
"סוכרת + סיבוכים
ריאות חסימתי
מ/א אירועים מוחיים".

בסעיף ניידות בתוך הבית קבעה הוועדה, כי המערער " עצמאי" שכן " ... "נכנס לחדר הבדיקה בכוחות עצמו בעזרת מקל הליכה".

בסעיף הלבשה קבעה הוועדה, כי המערער " עצמאי" והסבירה, כי " עפ"י התרשמות הוועדה בתנועות ידיים ופעולות כיפוף, קיימת יכולת לבצע הפשטה והלבשה של כל חלקי הלבוש".

בסעיף רחצה קבעה הוועדה כי המערער " זקוק לסיוע מועט" שכן "קיימות יכולות לבצע רחצת פנים וגוף. זקוק לנוכחות בזמן הרחצה".

בסעיף אכילה ושתייה קבעה הוועדה, כי המערער " זקוק לסיוע מועט" ומנמקת, כי " אוכל ושותה בעצמו. זקוק לעזרה בחימום והגשה".

בסעיף הפרשות קבעה הוועדה, כי המערער "עצמאי" ומסבירה שהמערער " שולט על הסוגרים. עצמאי בשימוש בשירותים".

בסעיף השגחה קבעה הוועדה, כי המערער אינו זקוק להשגחה.

בסעיף הכנת מזון קבעה הוועדה כי המערער " זקוק לסיוע במידה רבה" שכן " מסוגל להכין כריך או לאכול מזון מארוחה פשוטה".

בסעיף הפעלת מכשירים הוועדה קבעה כי המערער " עצמאי".

בסעיף אחזקת בית מצאה הוועדה כי המערער " תלוי לחלוטין".

בסעיף " טיפול תרופתי" נקבע כי המערער " זקוק לסיוע מועט" שכן " נזקק לעזרה בהכנת קופסת התרופות ונוטל באופן עצמאי".

בסעיף קניות נקבע כי המערער " זקוק לסיוע במידה רבה" בנימוק כי " מסוגל לתכנן קניות אך לא לבצע מגבלה פיזית".

בסעיף סידוריים מוסדיים וכספים נקבע כי המערער " זקוק לסיוע במידה רבה" שכן הוא "זקוק לליווי עקב מגבלה חושית".

לאור האמור קבעה הוועדה כי היא דוחה הוועדה את הערר, ומכאן הערעור שלפניי.

טענות הצדדים בתמצית
טענות המערער
הוועדה טעתה בקביעתה בסעיף ניידות שכן המערער טען שהוא נעזר בקירות ובמקל.
בסעיף הלבשה הוועדה קבעה ניקוד לפי התרשמות ולא בדקה את היכולת לבצע את הפעולות בפועל.
הוועדה התעלמה מתלונת המערער כי הוא מתרחץ בעזרת אשתו וקבעה כי הוא מסוגל לרחוץ את חלקי גופו בעצמו.
המערער התלונן שאינו מחמם במיקרו ולמרות זאת הוועדה קבעה שהוא עצמאי בהפעלת מכשירים.

טענות המשיב
המערער לא הצביע על פגם משפטי בהחלטת הוועדה.
קיימת הלימה בין התלונות לבין הניקוד שהוועדה העניקה.

דיון והכרעה
על פי החוק בית דין זה מוסמך לדון, בערעורים על החלטות ועדות לעררים שירותים מיוחדים, בשאלות משפטיות בלבד.

סעיף 206 ( א) לחוק מגדיר " שירותים מיוחדים" הניתנים לנכה כ"שירותים לטיפול אישי בו ולעזרת בית לשירותו האישי ולמשק ביתו".

תקנה 3 לתקנות הביטוח הלאומי ( ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים), התשל"ט-1978 (להלן- התקנות), קובעת, כי הזכאות לקצבת שירותים מיוחדים מותנית בכך שהנכה תלוי בעזרה רבה של הזולת ברוב שעות היממה, בביצוע רוב פעולות היומיום, הכוללות לבישה, אכילה, שליטה בהפרשות, רחצה וניידות עצמית בבית והקשור בהן, או שהוא זקוק להשגחה מתמדת.

ומן הכלל אל הפרט

מהתיאור שהובא בפרק העובדות עולה בבירור, כי החלטת הוועדה נסמכת על תלונות המערער, כפי שתועדו בפרוטוקול הדיון וכן התרשמותה הבלתי אמצעית מהתנהלותו בחדר הבדיקה.

כך, למשל, הוועדה תיארה כיצד המערער מתנועע בחדר הבדיקה, ועל יסוד האמור הגיעה למסקנה כי הוא עצמאי בניידות. העובדה כי המערער נעזר במקל אין פירושה שהוא תלוי בעזרת הזולת ומשכך איני סבורה כי נפלה טעות משפטית במסקנת הוועדה בסעיף זה.

כך גם דוחה אני את טענת המערער לגבי הניקוד בסעיף ההלבשה. קביעת הוועדה בסעיף זה נסמכת על התרשמותה הבלתי אמצעית מהתנהלות המערער בחדר הבדיקה ומדובר במסקנה רפואית מקצועית מובהקת. גם השאלה כיצד על הוועדה לבדוק את הפרמטרים השונים ובאיזה אופן ניתן לשקלל ממצאים העולים מהצפייה במערער היא עניין רפואי. הוא הדין לגבי מסקנת הוועדה בסעיף הרחצה שכן הוועדה ציינה, כי היא מתרשמת מיכולות לעניין זה. ניתן לעקוב אחר הלך מחשבתה של הוועדה ודי בכך על מנת לקבוע כי הוועדה מילאה אחר חובת ההנמקה.

אשר לטענת המערער בעניין הפעלת מכשירים חשמליים, אין בידי לקבלה. בפרוטוקול הערכת תלות בדרג הראשון קיים פירוט של הפעולות אליהן מתייחסים הסעיפים השונים של הערכת התלות. לפי פירוט זה, סעיף " הפעלת מכשירים" עניינו הפעלת מכשירים ביתיים בסיסיים דוגמת טלפון או תנור חימום. לאור התרשמות הוועדה מיכולות המערער כי שצוין בסעיפים האחרים ניכר שאין לו מניעה להפעיל מכשירים מסוג זה, ואף לא נטען בפני הוועדה למוגבלות בנושא האמור.

אשר לטענה כי המערער אינו מסוגל לחמם מזון במיקרוגל, הוועדה הייתה מודעת לתלונה, ומשכך העניקה ניקוד בהתאם לצורך בעזרה רבה בסעיף הכנת מזון, וכן קבעה בסעיף אכילה כי המערער זקוק לסיוע מועט נוכח צורך בעזרה בחימום המזון.

סיכומו של דבר, מצאתי כי החלטת וועדה נסמכה על תלונות המערער והתרשמותה מהתנהלותו בפניה. בהתאם לאלה העריכה הוועדה על פי שיקול דעתה המקצועי והרפואי שהמערער אינו תלויה בעזרת הזולת במידה המקנה זכאות לגמלה. משלא נפל כל פגם משפטי בעבודת הוועדה, דין הערעור להידחות.

כמקובל בהליכים מתחום הביטוח הסוציאלי - אין צו להוצאות.

על פסק דין זה ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום ממועד קבלתו אצל הצד המבקש לעשות כן.

ניתן היום, י"ט אלול תשע"ו, (22 ספטמבר 2016), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .


מעורבים
תובע: יוסף צאלח
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: