ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עיריית חולון נגד סיטי ווש בע"מ :

בפני כבוד הרשם הבכיר אבי כהן

התובעת

עיריית חולון
ע"י ב"כ עוה"ד הלל קורנפלד

נגד

הנתבעת

סיטי ווש בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד פרחי יוסף

החלטה

לפניי בקשה מטעם הנתבעת לביטול פס"ד שניתן נגדה ביום 18.7.16 בה יעדר בקשת רשות להתגונן במועד.

לצורך הבנת הדברים ראוי תחילה לסקור את ההליכים העיקריים עד כה.
ביום 2.3.16 התובעת הגישה כתב תביעה נגד הנתבעת. מדובר בתביעה "סכום קצוב- תשלומי חובה" ע"ס 103,150 ₪ בסדר דין מקוצר. עפ"י כתב התביעה, התובעת היא עיריית חולון והנתבעת היא חברה פרטית שהחזיקה בנכס בעיר חולון . לטענת התובעת הנתבעת חייבת לשלם לתובעת ארנונה בגין כל תקופת אחזקתה בנכס ולשלם אגרת פינוי פסולת. נטען כי הנתבעת נמנעה מלשלם לתובעת באופן סדיר כאשר עפ"י רישומי התובעת החוב מתייחס לתקופה מיום 1.1.11-19.10.14 ומכאן התביעה.
ביום 15.7.16 התובעת הגישה בקשה למתן פס"ד בהיעדר בקשת רשות להתגונן במועד מטעם הנתבעת. לבקשה צורף אישור מסירה של מסמכי כתב התביעה ברחוב רענן 33 ת"א שבוצעה ע"י שליח פרטי ביום 19.5.16 לידי מזכירה בשם אתי שקיבלה את מסמכי התביעה וחתמה על גבי אישור המסירה. לבקשה צורף גם תדפיס רשם החברות המעיד על כתובת החברה בכתובת הנ"ל שבה נמסרה המסירה.
ביום 17.7.16 ניתנה החלטה כי נוכח הנטען בתצהיר לפיו המקום צולם יש לצרף את צילום המקום.
ביום 18.7.16 התובעת צירפה את צילום המקום, כהוראתי, וניתן פס"ד כמבוקש נגד הנתבעת בהיעדר בקשת רשות להתגונן במועד והתיק נסגר (להלן: " פסה"ד").
ביום 28.8.16 הנתבעת הגישה בקשה לביטול פסה"ד (להלן: בקשת הביטול"). הבקשה נתמכה בתצהיר של גואל מאיר, מנהל הנתבעת.
בבקשה נטענו הטענות העיקריות הבאות, בתמצית:
מבוקש להאריך את המועד להגשת בקשה לביטול פס"ד שניתן.
בעת הרלוונטית לתביעה הנתבעת הייתה מצויה בקשיים פנימיים מהותיים בין השותפים בעסק כאשר מחלקם הופקעו סמכויות ומטעמים אלה לא עלה בידיה להגיש במועד בר"ל "והדברים נפלו בין הכיסאות". האיחור בהגשת הבר"ל לא נעשה עקב זלזול אלא מתוך ניסיון להביא לסיום המחלוקות מחוץ לכותלי ביהמ"ש כאשר היא פועלת בתום לב.
כתב התביעה לא הומצא כדין כיוון שלא הומצא לבעליה או מנהליה ולכן מדובר בפגם שיש בו להביא את ביטול פסה"ד מחובת הצדק. צוין כי כתב התביעה הומצא לפקידה בשם אתי שבאותה העת עבודתה אצל הנתבעת הופסקה. רק לאחר שהתובעת הצליחה לייצב את העסק בעקבות הסכסוך בן בעלי המניות היא התפנתה לטיפול בחובותיה.
הנתבעת הייתה במגעים עם התובעת בניסיון לסיים את המחלוקת בין הצדדים מחוץ לכותלי ביהמ"ש כאשר היא מסכימה לשלם סכומים שאינם שנויים במחלוקת.
הנתבעת מוכנה להפקיד בקופת ביהמ"ש את הסכום שאינו שנוי במחלוקת בסך 40,000 ₪. ישנם סכומים ששנויים במחלוקת בשל חישוב שגוי של סכום התביעה והן בשל העובדה כי נגד הנתבעת הוצא צו פינוי מהנכס ולא החזיקה בו עוד וחיוביה עבור שירותים לתובעת לא אושרו ע"י הנתבעת ולכן נטען יש לה טענות הגנה טובות .
עפ"י הפסיקה ניתן לרפא את הפגם הדיוני שנגרם בהגשת כתב הגנה באיחור ע"י פסיקת הוצאות.
ביום 4.9.16 התובעת הגישה תגובתה המתנגדת לבקשת הביטול. התגובה נתמכה בתצהיר של מנהלת אגף חיובים אצל התובעת.

בתגובה נטענו הטענות העיקריות הבאות, בתמצית:
מסמכי התביעה הומצאו כדין באמצעות שליח לפקידה בשם אתי שקיבלה וחתמה על אישורי המסירה. הנתבעת מאשרת שהייתה לה עובדת בשם אתי שעבודתה הופסקה אך לא הוצג אסמכתא לכך.
סיכויי ההגנה של הנתבעת קלושים ולא ברור מהן כאשר אין שום תאריך או ביטוי משמעותי לטענה כי הנתבעת לא החזיקה בנכס תקופה מסוימת.
לתובעת לא ידוע על משא ומתן בקשר לחוב כאשר טענה זו הועלתה ע"י הנתבעת בצורה כללית מבלי לציין מועדים מדויקים והאנשים שאליהם נעשתה הפניה.
במסגרת הבקשה שומעת התובעת בפעם הראשונה כי הנתבעת מעוניינת לשלם לה 40,000 ₪ שהוגדר כאינו שנוי במחלוקת כאשר לא הוסבר כיצד חושב.
ביום 18.9.16 הנתבעת הגישה תשובתה לתגובת התובעת, כאשר התשובה לא נתמכה בתצהיר.
בתשובה נטענו הטענות העיקריות הבאות, בתמצית:
כתב התביעה הומצא לפקידה בשם אתי שהעבירה אותם לבעל מניות בשם יעקב שהודיע שמטפל בתביעה ומנהל מו"מ עם התובעת אך בעקבות הסכסוך שפרץ בין בעלי המניות הדבר לא טופל ויעקב אינו בעל מניות בחברה.
הנתבעת עומדת על כך שאינה חייבת לתובעת את כל החיובים פינויה מהנכס.
חיובי התובעת לא היו לפי גודל הנכס לא עשתה מדידות ואף סיווגה אותו כקרקע תפוס ולא כקרקע פנוי.
הנתבעת שומרת על זכותה לזמן את עובדת התובעת שהצהירה כי לא נוהל מו"מ עם הנתבעת ולחקור אותה בחקירה ראשית.
חוש הצדק הטבעי מוביל למסקנה כי לא ניתן להטיל על אדם חיובים עפ"י פס"ד מבלי שניתן לו יומו בביהמ"ש.

הכרעה

לאחר שעיינתי בכל מסמכי וטענות הצדדים הגעתי למסקנה כי יש לקבל את בקשת הנתבעת לביטול פסה"ד ואף ליתן לה רשות להתגונן [עפ"י תקנה 214(ב) לתקסד"א] , אך זאת בכפוף לתשלום הוצאות לטובת התובעת וכן להפקדת פיקדון בקופת ביהמ"ש כפי שיפורט בהמשך, נוכח עמדת ומחדלי הנתבעת.

אנמק בקצרה את מסקנתי האחרונה:

תחילה, יש לבחון האם הגשת הבקשה לביטול פסה"ד הוגשה במועד

בפסיקה הובהר, כי גם כאשר נטען שיש לבטל את פסה"ד מחובת הצדק, חובה להגיש את הבקשה לביטולו בתוך המועד החוקי הקבוע בתקנה 201 ל תקסד"א [ רע"א 4538/11 צמח נ' גבאי (פורסם בנבו, 3.1.13)]. פסה"ד ניתן ביום 18.7.16 והנתבעת הגישה את בקשת הביטול ביום 28.8.16 כאשר בתקופה זו מתקיימת פגרת ביהמ"ש שלא באה במניין הימים לכן בקשת הביטול הוגשה במועד.

ביטול מחובת הצדק

הנתבעת טוענת כי אין מדובר במסירה כדין כיוון שלא הומצאה לבעליה או מנהליה. טענה זו אינה מתקבלת שכן המסירה בוצעה בכתובת הרשומה ברשם החברות והומצאה לפקידה בשם אתי, כאשר הנתבעת למעשה אינה מתכחשת לכך שהמסירה אכן בוצעה ל ידיה ומודה בקבלת מסמכי כתב התביעה , ואף מדווחת על מו"מ שהתנהל בעקבות קבלת מסמכי התביעה. הנתבעת סותרת אפוא את עצמה, ומכל מקום מודה למעשה בכך שכן בוצעו לידיה מסמכי התביעה. יצוין בהקשר זה כי הנתבעת אף אישרה שפקידה בשם אתי (הרשומה באישור המסירה) עבדה אצלה.
לכן לא שוכנעתי כי עלה בידי הנתבעת לסתור את חזקת תקינות ותוקף המסירה שבוצעה כדין.
משהגעתי למסקנה שאין לבטל את פסה"ד מחובת הצדק, יש לברר אם יש לבטל את פסה"ד על פי שיקול דעת ביהמ"ש.

ביטול עפ"י שיקול דעת ביהמ"ש

במקרה שפסה"ד לא פגום בהליך נתינתו ההלכה היא שביהמ"ש לא חייב לבטל את פסה"ד, אלא נתון בידיו שיקול דעת רחב אם לבטלו, כאשר שיקול הדעת צריך להתחשב בשתי השאלות הבאות: השאלה מהי סיבת מחדלו של בעל הדין להגיש את כתב הטענות במועד או להתייצב במועד והשאלה מהו הסיכוי שטענות בעל הדין שחדל לגופו של עניין יתקבלו, אם יבוטל פסה"ד.

שאלת סיבת המחדל

נראה כי היה בידי הנתבעת להגיש בר"ל במועד משום שבוצעה לה מסירה כדין לכתובתה הרשומה במרשם החברות. הנתבעת מעלה טענה כי הייתה מצויה בקשיים פנימיים בין השותפים בעסק כאשר נוצר סכסוך ביניהם והטיפול נפל בין הכיסאות כיוון שבעל המניות שהיה אמון על הטיפול בתביעה כבר אינו מכהן כבעל מניות בה ומטעמים אלה לא עלה בידיה להגיש במועד בר"ל. עוד נטען, כי האיחור בהגשת הבר"ל לא נעשה עקב זלזול אלא מתוך ניסיון להביא לסיום המחלוקות מחוץ לכותלי ביהמ"ש כאשר היא פועלת בתום לב. לאור כל זאת אני סבור כי הנתבעת הייתה מודעת לכתב התביעה ואף ניהלה מו"מ (לטענתה) עם התובעת ויכלה בנקל להגיש בר"ל במועד או אפילו בקשה להארכת מועד להגשת בר"ל.

עם זאת אין בנסיבות העניין למצוא בהתנהלות הנתבעת זלזול מופגן וקיצוני בהליכים המשפטיים אלא לכל היותר רשלנות מצד הנתבעת, אשר ניתן יהיה לרפאה בהטלת הוצאות.

שאלת סיכויי ההצלחה של טענות ההגנה

לגבי טענות הגנה אפשריות, התרשמתי ושוכנעתי כי בפי הנתבעת טענות הגנה בלתי מפורטות כנדרש .
בהתאם לפסיקת בית המשפט, אין הנתבע חייב להראות כי הגנתו איתנה ובטוחה ודי לו אם יראה כי קיימת הגנה אפשרית ברמה לכאורית. על הנתבע להראות כי, לגופו של עניין, שמיעת עמדתו בנושא המחלוקת אכן עשויה להוביל את בית המשפט ליתן החלטה שונה מזו שניתנה (בהעדר הגנה).
על קצה המזלג אתייחס לטענות ההגנה במקרה שלפניי.
הנתבעת טוענת בעלמא כי הסכום השנוי במחלוקת הוא בגין התקופה שלא החזיקה בנכס עקב צו פינוי שהוצא נגדה כאשר לטענה זו לא מצורפת אסמכתא לתמיכה בטענותיה, אין ציון מועדים לתקופה שבה הנתבעת לא הייתה מצויה בנכס (לטענתה) ואיך למעשה חושב הסכום השנוי במחלוקת (וכיצד יצא סכום כה עגול דווקא) . כמו כן, גם כאשר נטען שישנו סכום שאינו שנוי במחלוקת בסך 40,000 ₪ לא הוסבר מדוע הוא לא שולם עד כה. ראוי לציין כי מדובר בחוב של רשות מקומית על תשלומי חובה וארנונה שיש לגביהן חזקה (ניתנת לסתירה אמנם) של נכונות וה נתבעת גם מודה שהחזיקה בנכס וראוי היה לה לנתבעת לפרט היטב את טענות ההגנה שלה (ככל שאכן ישנן כאלה) .
אך עם זאת סבורני כי, נוכח זכות הגישה לערכאות ותוך עריכת איזון מתאים במישור הפקדת הפיקדון, יש לאפשר לנתבעת את יומה בבית המשפט ולנסות לשכנע בצדקת עמדתה , וזאת בכפוף לתשלום הוצאות בגין ההליך לטובת התובעת והפקדת פיקדון בקופת ביהמ"ש כאשר ההפקדה הנוספת (מעבר ל-40,000 ₪ שבהם הנתבעת ממילא מודה) נועדה לבטא את האיזון מחד גיסא, חוסר בפירוט בטענות ההגנה ומאידך גיסא, זכות הגישה של הנתבעת לערכאות לתת לה את יומה.

לסיכום

פסה"ד שניתן ביום 18.7.16 יבוטל ותינתן לנתבעת רשות להתגונן (עפ"י הוראות תקנה 214(ב) לתסד"א), בכפוף לכך שהנתבעת תשלם בפועל לתובעת הוצאות ההליך בסך 2,000 ₪ ותפקיד בקופת ביהמ"ש פיקדון בסך 75,000 ₪ (במזומן או בערבות בנקאית אוטונומית ובלתי מותנית בזמן) עד יום עד יום 30.10.16.

היה ויבוצעו התנאים הנ"ל, יבוטל פסה"ד, ותינתן לנתבעת רשות להתגונן (כך שהתצהיר התומך בבקשת ביטול פסה"ד ישמש ככתב הגנה מטעמה).

והיה ולא יבוצעו הנ"ל, תידחה בקשת הנתבעת לביטול פסה"ד, תוך חיובה בהוצאות ההליך בסך 2,000 ₪.

ב"כ התובעת יגיש עד יום 10.11.16 הודעת עדכון לתיק.

תז"פ ביום 15.11.16.

המזכירות תשלח החלטתי זו לב"כ שני הצדדים.

ניתנה היום, י"ט אלול תשע"ו, 22 ספטמבר 2016, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: עיריית חולון
נתבע: סיטי ווש בע"מ
שופט :
עורכי דין: