ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין סרוונט בע"מ נגד רותם חלבני :

בפני כבוד ה שופטת אביגיל כהן

המבקש

סרוונט בע"מ
ע"י עו"ד יאיר גרין ועו"ד שרון שפיגל

נגד

המשיבה

רותם חלבני
ע"י עו"ד נירית פנחס רובין

בית משפט מצא כי עסקינן בחוזה אחיד (ספק ולקוח וכן טופס סטנדרטי של הסכם) וסבר, כי הסעיף הקובע זכות ביטול רק יום לפני הקורס ללא כל אפשרות להחזר כספי כלשהו מהווה תנאי מקפח בחוזה אחיד שניתן לבטלו.

החלטה

1. לפני בקשת רשות לערער על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב (כבוד השופט גלעד הס) מיום 15/6/16 בת"ק 41772-12-15 ולפיו חויב המבקש לשלם למשיבה סך 1,200 ₪, שכ"ט עו"ד בסך 1,170 ₪ ואגרת בית משפט.

2. עניינינו בתביעה קטנה על סך 2,600 ₪ שעניינה החזר סכומים ששולמו עבור שכר לימוד ללימודי ספרדית אצל המבקש .
בית משפט אישר לצדדים להיות מיוצגים.
לא היתה מחלוקת על כך שהמשיבה נרשמה לקורס ללימודי ספרדית אצל המבקש. לאחר השיעור הראשון מצאה לטענתה, כי רמת הקורס אינה מתאימה לה והוצע לה להגיע לשיעור נוסף.
בסופו של דבר לא הגיעה לשיעור השני אך כן הגיעה לשיעור השלישי.
ביקשה לקבל כספה חזרה, ומ שסורבה הגישה תביעתה.

בית משפט מצא כי עסקינן בחוזה אחיד (ספק ולקוח וכן טופס סטנדרטי של הסכם) וסבר, כי הסעיף הקובע זכות ביטול רק יום לפני הקורס ללא כל אפשרות להחזר כספי כלשהו מהווה תנאי מקפח בחוזה אחיד שניתן לבטלו.
היפנה לפסק דין בת.א. 27049-07-12 אברמוב נ' מעוף.

הטענות נבחנו גם בהיבט של חוק החוזים. נמצא, כי עסקינן "בטעות" כמשמעותו בסעיף 14 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג – 1973.
נקבע כי טעות ברמת הקורס – דבר שהמשיבה לא יכלה לדעת טרם החלה את הקורס היא אינה טעות בכדאיות העסקה.
עוד נקבע כי יש להחיל במקרה דנן את סעיף 12 וסעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי) בנוגע לתום הלב.
נקבע, כי אין להורות על השבה כספית של מלוא סכום הקורס, המשיבה נכחה ב-2 שיעורים מתוך 10 (6 שעות מתוך 60). נלקחו בחשבון גם שיקולים בנוגע להתנהלות הנתבע – המבקש: השתדלות להתאים לתובעת קורס אחר, הערכות מראש למספר תלמידים בקורס , ונקבע כי סכום ההשבה יעמוד על 1,200 ₪.

מכאן בקשת רשות הערעור שלפני.

4. המבקש טוען, כי נפלו טעויות קשות בפסק הדין.
מבחינה עובדתית – המשיבה ביטלה השתתפותה בקורס כיוון שעברה למקום עבודה אחר ולא היתה מעוניינת לשלם שכר לימוד לקורס ש לא היה לה נחוץ יותר באותה עת , ולא מהנימוקים שנקבעו בפסק הדין.
לכל היותר מבחינתה, העסקה הפכה ללא כדאית ואין זו עילת ביטול לפי סעיף 14 לחוק החוזים (חלק כללי).

מבחינה משפטית – בית משפט קמא התבסס על החלטת כבוד השופט פרופ' גרוסקופף מיום 27/1/16 בת"צ 17153-01-12 בידרמן נ' קבוצת קידום (להלן: "עניין בידרמן"); במסגרתה אושרה בקשה לאישור תובענה כייצוגית; אך בעניין בידרמן נקבע ההפך מכפי שנכתב בפסק הדין בעניינינו.

הוא מפנה לסעיף 4 להחלטה בעניין בידרמן:
"שאלת זכות הלקוח להשתחרר מעסקאות מתמשכות כבר עלתה בלפחות שתי תובענות ייצוגיות קודמות: ת"צ (מרכז) 3482-11-09 פרידמן נ' הולמס פלייס אינטרנשיונל בע"מ [פורסם בנבו] (ניתנה ב- 17.11.2010 ע"י השופטת מיכל נד"ב. להלן: "עניין הולמס פלייס". לאור הערות בית המשפט העליון, חזר בו המבקש מערעור שהגיש על פסק דין זה. ראו פסק דין מיום 20.9.2012 בע"א 215/11), [פורסם בנבו] אשר עסק בהתקשרות מתמשכת עם מפעילת רשת מכוני כושר; ת"צ (מרכז) 53033-12-12 לוי נ' זאפ גרופ בע"מ [פורסם בנבו] (ניתן ב- 11.5.2014 על ידי. להלן: "ההחלטה בעניין זאפ גרופ". בקשת רשות ערעור שהוגשה ביחס להחלטה זו נדחתה. ראו החלטה מיום 5.9.2014 ברע"א 4091/14 [פורסם בנבו]. הדיון בתובענה עדיין מתנהל), אשר עסק בהתקשרות מתמשכת עם חברה למתן שירותי פרסום לעסקים באינטרנט. הסוגיה בה עסקינן אינה מהווה על כן "ארץ לא נודעת" (terra incognita) מבחינת המשפט הישראלי". (הדגש אינו במקור – א.כ.)
ואילו בפסק דינו של כבוד השופט הס פורשה החלטת כבוד השופט גרוסקופף בצורה שאינה נכונה.

כמו כן נטען, כי אין עסקינן בתניה מקפחת בחוזה אחיד.
הסעיף בהסכם עליו סמך בית משפט קמא מסקנתו היטיב עם התלמידים יותר מהוראות תקנה 3 (2) לתקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה) התש"ע – 2010.
עוד נטען, כי לא נפל פגם בכריתת החוזה ולכן לא היה מקום להחיל את סעיף 14 לחוק החוזים וממילא לא ניתן היה לקבוע, כי המבקש פעל בחוסר תום לב, לא בשלב המו"מ ולא בשלב שלאחר החתימה על ההסכם.

5. ב"כ המשיבה בתגובתה טענה, כי יש לדחות הבר"ע, שכן פסק דינו של בית משפט קמא מנומק וראוי ויש להותירו על כנו.
מפנה לפסיקה של בתי משפט לתביעות קטנות במסגרתה התקבלו תביעות משתתפים בקורסים להשבת כספם וכן להחלטה בעניין בידרמן.

6. לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה דין בקשת הרשות לערער להידחות מהנימוקים כדלקמן:

א) הלכה היא כי "ההליך המשפטי בבית המשפט לתביעות קטנות נועד להיות הליך פשוט ומהיר, וכדי לשמור על תכלית זו נקבעה ההלכה לפיה אמת המידה למתן רשות ערעור על פסקי דינו היא מחמירה במיוחד, כשרשות זו תינתן רק במקרים חריגים ביותר בהם נפל פגם מהותי הדורש את התערבותה של ערכאת הערעור (רע"א 1196/15 צח בר נ' פורטל (פורסם בנבו) (18.3.2015)). רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות לא בהכרח תינתן אף כאשר מתעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות החורגת מעניינם הישיר של הצדדים למחלוקת..." (רע"א 2095/15 אולמי נפטון בת ים בע"מ נ' משיח פסקה 4 לפסק דינו של כבוד הש' צ' זילברטל (20.5.15)).
ראה לעניין זה גם החלטה שניתנה בבימ"ש העליון ברע"א 4570/16 "אורון אסולין" תיירות, נופש, אירועים נ' דפנה בן חיים(ניתן ביום 5/9/16) בסעיף 6:
"מקום שמדובר בפסק דין של בית משפט לתביעות קטנות ניתנת הרשות "במשורה שבמשורה", אך במקרים של עוול זועק או שאלה משפטית בדרגת חשיבות גבוהה ביותר, שאם לא כן, תסוכל כוונת המחוקק להעמיד הליך מהיר וזול, אשר יאפשר פתיחת שערי בית המשפט לאזרח הקטן (רע"א 8144/04 מיכאל בודקר נ' ברטה בשקירוב (20.3.2005)".

ב) במקרה דנן, מעורר ההליך בבימ"ש קמא סוגיה משפטית בעלת חשיבות החורגת מעניינם הישיר של הצדדים למחלוקת, ובכל זאת אי נני סבורה כי יש להכריע בה במסגרת בר"ע על פסק דין של בימ"ש לתביעות קטנות.
לא מצאתי כי מי מהצדדים ביקש להעביר ניהול ההליך לבימ"ש שלום באופן שהיה מקנה זכות ערעור על פסק דין.
נוהל הליך בבית משפט לתביעות קטנות כאשר הצדדים אמנם היו מיוצגים אך סדרי הדין וחובת התמצות תאמו לנדרש בתביעות קטנות ולא לתביעה "רגילה"; ואינני סבורה כי בנסיבות אלו, הסוגיה משפטית שבליבת המחלוקת צריכה להיות מוכרעת בהליך שלפני.

קיימים פסקי דין של בתי משפט לתביעות קטנות התומכים בעמדת המבקש וקיימים פסקי דין של בתי משפט לתביעות קטנות התומכים בעמדת המשיב.

יודגש, כי כל תיק ונסיבותיו. כל הסכם וסעיפיו, והשוני בפסיקה יכול להיות מוסבר גם בכך.
מכל מקום, הנושא העקרוני תלוי ועומד בבית משפט המחוזי מרכז בעניין בידרמן.
היטיב לתאר את הסוגיה הצרכנית בעניין בידרמן ואת החשיבות בקביעת הלכה בעניין, כבוד השופט גרוסקופף בהחלטתו מיום 27/1/16 בסעיף א' 1,2:
"1. אדם נרשם ללימודים בתחום בו הוא מבקש להרחיב את השכלתו ולהעשיר את ידיעותיו. תמורת לימודיו נגבה ממנו שכר לימוד כולל, המסוכם בינו לבין העוסק. זמן מה לאחר תחילת הלימודים מגיע האדם למסקנה כי אין הוא מעוניין להמשיכם. בעקבות זאת הוא מודיע לעוסק עמו התקשר על הפסקת לימודיו, ומבקש השבה של חלק מהסכומים ששילם מראש, באופן יחסי לתקופת הלימודים אותה אין ברצונו לממש. העוסק מסרב, בטענה שעל פי הדין, ולפי תנאי החוזה, אין ללקוח זכות לבטל את ההתקשרות לאחר שהחל את לימודיו. היש ללקוח תרופה כלפי העוסק? האם עומדת ללקוח "זכות חרטה" לאחר תחילת הלימודים? האם עומדת ללקוח "זכות השתחררות" מתוכנית לימודים לאחר שהשלים חלק ממנה? אלו, בקליפת אגוז, השאלות המרכזיות שמעורר ההליך שלפניי.

2. מצב הדברים שתואר לעיל אינו חריג. הוא מתעורר מדי יום ביומו, ולמרות זאת אין לגביו הלכה מחייבת של בית המשפט העליון. הטעם לכך הוא שהיקפו הכספי של הסכסוך במקרים מסוג זה הוא מוגבל, ועומד על אלפי שקלים חדשים לכל היותר. האפשרות להגיש תובענה ייצוגית יוצרת פתח לכך שבחינת סוגיה צרכנית זו, ודומותיה, תערך בבתי המשפט המחוזיים, ולאחר מכן, במסגרת ערעור, בבית המשפט העליון. בכך יש תרומה חשובה לקידום הדיון המשפטי בסוגיות צרכניות חשובות, אשר שאלת זכות הלקוח לבטל את ההתקשרות לפי רצונו היא מהחשובות שבהן.

ג) כלומר – עסקינן בסוגיה אשר אמורה להתברר במסגרת ההליך בבית המשפט המחוזי, כאשר קיימת זכות מוקנית להגשת ערעור לבית המשפט העליון על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ואין צורך שסוגיה משפטית זו תוכרע דווקא בבר"ע שלפני על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות, כאשר פסק דינו של בית מפשט לתביעות קטנות ממילא אינו בבחינת תקדים מחייב.

ג) גם הקביעות המשפטיות הנוספות אינן מחייבות הכרעה של בית משפט זה במסגרת זו, ובממצאי עובדה, ערכאת ערעור ממילא ממעטת להתערב , קל וחומר – כאשר אין זכות ערעור .
אני סבורה, כי בכל הכבוד, גם סכום פסק הדין הנמוך יחסית אינו מצדיק התערבות של ערכאה זו.
לעניין זה ראה גם החלטתו של כבוד השופט זילברטל ברע"א 111/15 אגד אגודה שיתופית לתחבורה בע"מ נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ (20/4/15) – בסעיף 6 להחלטה, שם נקבע בין היתר, כי אין ליישם כלשונה את האמירה " דין פרוטה כדין מאה" במסגרת השיקולים למתן רשות לערער.

ד) הערה לסיום:
אפיס אולי, במעט, דעתו של המבקש, כאשר אציין ביחס לסיפא של פסק הדין, כי אינני רואה במבקש "עושק" ואינני רואה במשיבה משום "דל".
אין לאמר, כי מי שמסרב להשיב שכר לימוד בסך כ- 2,400 ₪ עבור 10 שיעורים, כאשר התלמיד השתתף בשני שיעורים – הוא "עושק", ואין לאמר כי מי שתובע בתביעות קטנות ונעזר בשירותי עו"ד הוא אוטומטית משום "דל".
דומני, כי יש לעשות שימוש זהיר בציטוטים מעין אלו, כאשר אין מדובר במקרה קלסי של "עושק" ו"דל".
כבוד השופט הס עצמו בעמ' 11 לפסק הדין בפרק "סיכום וסעדים" מצא גם נקודות זכות לטובת המבקש – הנתבע.

7. לסיכום:
א) לאור האמור לעיל, דין הבקשה להידחות.
ב) בנסיבות העניין, לא אפסוק הוצאות בערכאה זו.
ג) הערבון יוחזר למבקש באמצעות בא כוחו.
ד) המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, י"ט אלול תשע"ו, 22 ספטמבר 2016, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: סרוונט בע"מ
נתבע: רותם חלבני
שופט :
עורכי דין: