ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שרגא טובול נגד המוסד לביטוח לאומי :

22 ספטמבר 2016
בפני: כבוד השופטת אילת שומרוני-ברנשטיין

התובע:
שרגא טובול
ע"י ב"כ: עו"ד ניסים בר כוכב

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד רויטל בורשטיין

החלטה

לפנינו בקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה - יועץ רפואי במסגרת תביעת התובע להכיר בפגיעה בכפות ידיו של התובע על דרך המיקרוטראומה כ"פגיעה בעבודה" כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה 1995.
ביום 23.6.16 התקבלה חוות דעתו של ד"ר יעקב פעילן בעקבות החלטת בית הדין מיום 13.4.16 (להלן- " חוות הדעת" ו- "המומחה").
יוער כי לאחר שהמומחה קיבל את החלטת המינוי מיום 13.4.16 וכן את השאלות שהופנו אליו, ביום 8.5.16 פנה המומחה לבית הדין והודיע כי חסרות בתיקו הרפואי של התובע מספר בדיקות רפואיות.
לפיכך, ניתנה החלטה על ידי בית הדין ובה התבקש התובע להמציא מסמכים אלה, וכך עשה התובע בהודעתו מיום 19.5.16 .
לאחר מכן, ביום 9.8.16 התקבלה בקשה מטעם התובע להעביר למומחה שאלות הבהרה. בבקשתו אף ציין התובע כי המומחה בחוות הדעת העיר כי התובע לא צירף לעיונו מלוא התיעוד הרפואי וההדמיות מהתקופה שלפני שנת 2012, והוסיף כי הוא כן צירף את כל מה שביקש המומחה בהודעתו מיום 19.5.16 .
בתגובתו התנגד הנתבע להפניית חלק מהשאלות, בין היתר מהטעם שהמומחה השיב לשאלות שנשאל וכי השאל ות לא נועד ו להבהיר או להשלים דבר מה בחוות הדעת.
בפסיקה נקבע כי בית הדין ייתן רשות להציג שאלות הבהרה כל אימת שהשאלה היא רלוונטית ומכוונת להבהיר את חוות הדעת או להשלימה. נקבע כי דרך המלך היא להתיר העברת שאלות הבהרה למומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין וכי מקום בו קיים ספק בדבר הרלוונטיות של השאלה, על בית הדין האזורי להתירה כדי שלא למנוע מבעל דין את האפשרות להבהיר חוות דעת שיש בה משמעות רבה בקביעת גורל תביעתו.
כן יש ליתן את הדעת לכך ששאלות ההבהרה הן תחליף לחקירה נגדית של המומחה, אשר בדרך כלל אינה מתאפשרת בתיקים מסוג זה. נקבע כי " בהתחשב במשקל הרב אשר ניתן בפסיקתו של בית דין זה לחוות הדעת הרפואית של המומחה הרפואי האובייקטיבי, וכן בהתחשב בכך ששאלות ההבהרה מהוות תחליף לחקירתו הנגדית של המומחה- דרך המלך אשר נקבעה בפסיקה הינה הפניית שאלות הבהרה בהתאם לבקשת הצד".
עם זאת נקבע כי בית הדין לא יתיר הצגת שאלות החורגות מהתשתית העובדתית אשר נקבעה ע"י ביה"ד, שאלות היפותטיות, שאלות ה"מתווכחות" עם מסקנות המומחה וכאלה הבוחנות את ידיעותיו של המומחה ללא קשר לקביעותיו.
לאחר עיון בבקשה ובתגובת הצד שכנגד הגענו למסקנה כי יש להפנות למומחה את כל שאלות ההבהרה, באשר הן עומדות באמות המידה שהותוו בהנחיות ובפסיקת בית הדין הארצי לעבודה.
יוער כי לאור הערת המומחה בחוות הדעת כי לא צורף לעיונו כל התיעוד הרפואי הנדרש, בדקנו האם המסמכים אשר המציא התובע ביום 19.5.16 מופיעים בתיקו הרפואי של התובע אשר הופנה למומחה, ומצאנו כי הם אכן נמצאים ועמדו לעיונו של המומחה עת נתן את חוות הדעת.
לפיכך, תופנה אל המומחה שאלת הבהרה בה יתבקש להשיב איזה חומר רפואי לא צורף לעיונו והאם נדרש לחוות דעתו חומר רפואי נוסף.
באשר לשאלות אשר יופנו למומחה, יוער כי מספר שאלות אוחדו לשאלה אחת: השאלה שבסעיף ט' אוחדה עם השאלה בסעיף י'; השאלה שבסעיף ז' אוחדה עם השאלה ש סעיף יב'.
על כן, השאלות עליהן יתבקש המומחה להשיב הן כדלקמן:
"בסעיף 2 לחוות דעתך מיום 13.6.16 (להלן- "חוות דעת") כתבת כי "לא צורפו ע"י התובע לעיון ביה"ד מלוא התיעוד הרפואי וההדמיות מהתקופה שלפני שנת 2012"- אנא פרט איזה חומר לא צורף לעיונך והאם נדרש לחוות דעתך חומר רפואי נוסף למסמכים שהומצאו לעיונך עד היום?
בחוות דעתך כתבת, כי להערכתך: "מר טובול סבל משבר בעצם הסירה בין השנים 1995-2005". האם היו ברשותך מסמכים רפואיים ו/או מסמכים אחרים המעידים באופן וודאי, מוכח וברור שהתובע נחבל בשורש כף היד ואובחן כסובל משבר? נא הסבר.
האם זה נכון, כי על פי ניסיונך הרפואי, אדם מן הישוב/ממוצע אשר סובל משבר בעצם הסירה בהכרח יצטרך לפנות לקבלת טיפול רפואי ומן המחויב כי יהיה תיעוד רפואי רלוונטי לכך? אם לא – אנ א פרט והסבר .
בחוות דעתך ציינת כי בדיקת מיפוי עצם של החולה משנת 1997 הייתה תקינה לחלוטין. האם זה יהיה נכון לומר כי הבדיק ה התקינה הנ"ל שוללת לחלוטין את עצם קיומו של שבר בעצם הסירה ואת סיבוכיו עד לתאריך הבדיקה, קרי 1997? אם לא – אנא פרט בהרחבה? (כידוע בדיקת מיפוי עצמות רגישה מאוד לשברים שלא ניתן לזהותם בעצם הסירה בצילומי רנטגן וגם במקרים מסוימים בבדיקת C.T וכי הבדיקה גם רגישה לתהליך תגובתי כל שהוא בשורש כף היד כתוצאה ממחלה או כסיבוכים של השבר).
בחוות דעתך ציינת כי בדיקת מיפוי עצם של החולה משנת 2005, הדגימה קליטה דיפוזית (לא ממוקדת) במפרק שורש כף היד. האם הקליטה הדיפוזית מצביע ו/או יכולה להצביע על התפתחות תהלי ך פתולוגי תגובתי במפרק שורש כף היד השולל למעשה שבר בעצם הסירה? אם לא – אנא נמק בהרחבה? (זאת מאחר ואין קליטה נקודתית מעל עצם הסירה במיפוי האופיינית לשברים, ואשר קיימת בדרך כלל במשך מספר שנים לאחר השבר).
האם אתה מסכים שבתיקו הרפואי של החולה אין כל עדות קלינית או הדמיות מתאימות לשבר טראומתי בעצם הסירה עד לשנת 2012?
האם מצאת בתיקו הרפואי של התובע לאחר שנת 2005 עדות מכל סוג שהוא לשבר בשורש כף היד? אם כן – נא הסבר?
בחוות דעתך ציינת, כי בשנת 2009 התובע נבדק על ידי רופא ובתיקו הרפואי נרשם "שקיימת הגבלה קלה בתנועות שורש כף יד ימין. מופנה לצילום שורש כף היד". האם הממצאים הרשומים הנ"ל ובתקופה זו אופייניים לשינויים ניווניים קשים אשר כבר היו צריכים להתפתח כתוצאה משבר ממנו החולה סובל לשיטתך שלך כאמור בחוות הדעת בשנים 1995-2005? אם כן – נא הסבר ופרט.
האם אתה מסכים שבמידה והתובע סבל משינויים ניווניים קשים כתוצאה משבר בעברו (שלא אובחן לא רשום בתיקו הרפואי) הממצאים הקליניים היו אמורים להיות שונים מאלה שרשומים בבדיקה קלינית בשנת 2009? אם לא – נא הסבר.
האם אתה מסכים כי רטט מזיק לאורך שנים אכן מוכר כגורם סיכון להתפתחותו של AVN (נמק של העצם PREISER DISEASEׂ)? אנא הסבר ונמק תשובתך.
תשומת ליבך מופנית לכך שעל פי סעיפים 13-14 לעובדות המקרה התובע עובד עם כלים רוטטים מאסיביים בלחצים גבוהים מאוד.
האם אתה מסכים כי על פי קליספיקציה של AVN של עצם הסירה בשורש כף יד ימין (לפי HERBERT AND LANZETTAׂ ) קיימים שלבים להתפתחותו של AVN בעצם הסירה? אם לא – נא הסבר? כאשר בשלב ראשון צילום תקין אך מיפוי עצם חיובי, בשלב שני מתפתח סקלרוזיס של חלק הריבני של עצם הסירה והתפתחות של אוסטאופורוזי ס מפושטת; בשלב שלישי קיימת פרגמנטציה של החלק הריבני של עצם הסירה אשר מלווה לעיתים בשבר פתולוגי ובשלב הרביעי – תמט של עצמות הקרפליות והתפתחות של שינוים ניוונים מפושטים).
בחוות דעתך כתבת כי לא ראית שבר בעצם הסירה או ממצא טראומתי חרי ף בצילומי רנטגן מתאריך 22.6.2012 . האם אתה מסכים כי השבר הנ"ל הינו שבר פתולוגי לכל דבר על רקע נמק של עצם הסירה כפי שהוא רשום באופן מדויק בחלוקה רנטגנית של AVN של עצם הסירה? אם לא – נא הסבר.
האם אתה מסכים, כי בצילומי בדיקת C.T של שורש כף היד של התובע הודגם שבר פתולוגי עם כל מרכיביו כולל שבבי עצם נמקי באזור השבר הפתולוגי של עצם הסירה כתוצאה מ-AVN ושינויים ניווניים תגובתיים סביב כל העצמות הקרפליות ובמפרק הרדיוקרפלי? אנא נמק תשובתך.
האם אתה מסכים שבמקרה של התובע מתקיימים גורמים תעסוקתיים אשר יכולים לגרום להתפתחות הדרגתית של AVN של עצם הסירה עם כל מרכיביו, הרושמים בחלקות המחלה הנ"ל (לפי HERBERT AND LANZETTA)?
ביחס להתפתחות ה-AVN רק בידו הימנית של התובע (סעיף 2.1 לחוות הדעת האם תסכים כי הסב ר אפשרי לכך הינו עצם העובדה שמדובר בידו הימנית הדומיננטית/שלטנית, אשר בעזרתה הוא מפעיל את הכלים הרוטטים הכבדים המפיקים רטט מזיק רוב שעות העבודה ובמשך שנים רבות?
3האם תסכים שהעומסים על היד הימנית של התובע לא אופייניים לאוכלוסייה כללית ממוצעת שאינה מבצעת עבודות דומות?
האם לאור השאלות הנ"ל ניתן לסכם שבמקרה של התובע מדובר במחלת PREISER, אשר התפתחה כתוצאה מחשיפה לגורמים תעסוקתיים המזיקים וכי ניתן להכיר בו כסובל ממחלת היד כתוצאה ממיקרוטראומה מצטברת בשורש כף היד?

במקביל להחלטה זו תינתן החלטה נפרדת המופנית למומחה, ובה השאלות עליהן הוא מתבקש להשיב, ועותק ממנה יישלח לצדדים.
הצדדים רשאים לפנות בבקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 15 יום מקבלת החלטה זו.

ניתנה היום, י"ט אלול תשע"ו, (22 ספטמבר 2016), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: שרגא טובול
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: