ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין דוד אטיאס נגד משרד לבטחון פנים/שרות בתי הסוהר :


בפני כבוד הרשם הבכיר נועם רף
מבקש
דוד אטיאס (אסיר)

נגד

משיבים
1.משרד לבטחון פנים/שרות בתי הסוהר
2.היועץ המשפטי לממשלה

החלטה

בפני בקשת המבקש למתן פטור מתשלום אגרת בית משפט.

המבקש הגיש כתב תביעה על סך של 750,000 ₪ כנגד מדינת ישראל – שב"ס .

לטענת המבקש בכתב התביעה, שירות בתי הסוהר איבד קלטות וידאו שנמסרו לידיו.

בבקשתו למתן פטור מאגרה, מבקש המבקש לפטור אותו מהחלק הארי של האגרה ולאפשר לו לשלם סך של 1,000 ₪ בלבד.

הבקשה הועברה לתגובת המשיבה שמתנגדת לבקשה מהטעמים המפורטים בבקשה, ותגובת המשיבה הועברה לתגובת המבקש.

תקנה 14(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז 2007, קובעת כי בית המשפט יהיה רשאי ליתן פטור מתשלום האגרה, כולה או חלקה מקום בו שוכנע כי "אין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט ההליך מגלה עילה".

בהתאם לפסקה (ג) לתקנה זו, על המבקש פטור מאגרה לעמוד בנטל להוכיח שאינו יכול לשלם את האגרה.

בברעא 4014-10 דיאנה מונדז' נק שבתאי בירן, רו"ח (פורסם בנבו), נקבע:

"הנטל להוכחת קיומם של התנאים הנזכרים בסעיף 14 לתקנות, מוטל על כתפיו של העותר לפטור מתשלום אגרה, בגדרו נדרש הוא לפרוש בפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי (ראו למשל: ע"א 4146/08 וינשטיין נ' שניר[פורסם בנבו], 5.8.2008) . ולשכנע כי אין המדובר בעילה קלושה וחסרת כל סיכוי של ממש (ראו: 8974/04 פלוני נ' פלונית [פורסם בנבו], (18.1.2005). כמו כן, ר' לדוג' רע"א 10498/06 מגלדי ישי חברה לבניין בע"מ נ' עיריית ת"א [פורסם בנבו].

לבקשתו של המבקש צורף דו"ח יתרת הנהלת החשבונות שלו כאסיר, תצהיר על העדר נכסים וכספים לרבות התייחסות לכך שאין ביכולתו לגייס את הכספים לצורך תשלום האגרה.

כאמור בבקשת המבקש, הנ"ל אסיר מזה שנים רבות ומצבו הרפואי אינו שפיר. כמו כן, לאור מצבו הרפואי, אין באפשרותו להיות מועסק בשכר.

בבר"מ 2459/15 פלוני נ' משרד הפנים (פורסם בנבו), התייחס בימ"ש לסוגיה של עילת תביעה בהקשר של בקשה למתן פטור מאגרה בקובעו:
"בכל הנוגע לשאלה האם עתירתו של המבקש מגלה עילה, יצוין שאף שהמשיב טען בשפה רפה כי "סיכויי העתירה המנהלית אינם תומכים במתן פטור מאגרה". לאמיתו של דבר, די בכך שהמבקש יראה כי אין מדובר עילה קלושה וחסרת סיכוי (ראו למשל: ע"א 2686/11 אלי בראשי ובניו, עבודות עפר ופיתוח בע"מ נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 5 (7.2.2013))."

בע"א 8974/04 פלוני נ' פלוני(פורסם בנבו), נקבע:
"האיזון בין הצורך להבטיח השתתפות בעלות השירות הניתן לפונה לבית המשפט ורצינות ההליך מזה, והצורך להימנע מנעילת שערי בית המשפט בפני מי שאינו יכול לשלם את האגרה מזה, מספק הסבר גם לתנאי המצטבר הקבוע בתקנה 13(ב) לתקנות ולפיו לשם קבלת פטור מאגרה בשל חוסר יכולת כלכלית, אין די בהוכחת חוסר יכולת זה אלא יש להראות גם כי ההליך "מגלה עילה". מתקין התקנות ביקש בדרך זו למנוע ככל שניתן מצב בו אי תשלום האגרה בשל חוסר יכולת כלכלית יהווה צינור דרכו יוזרמו לבית המשפט הליכי סרק שאין בהם ממש, תוך בזבוז של משאבי הציבור והטרדת צדדים אחרים ללא צורך. מאיזון זה מתבקשת גם הפרשנות הראויה של המונח "מגלה עילה" שבתקנות. על הדן בבקשה לפטור מאגרה לבחון אם אין המדובר בהליך סרק, בהליך שאין לו תכלית ואין לו יסוד בדין או בעובדה. במובן זה, על הדן בבקשה לפטור מאגרה מטעמי חוסר יכולת כלכלית לבחון למעשה אם נכון הוא לראות את מגיש ההליך כאילו שולמה האגרה במובן זה של רצינות ההליך ויסודו בדין ובעובדה. יש לבדוק את כל הנימוקים הכלולים בהודעת הערעור כך "שאם יתקבלו יביאו לקבלת הערעור או לשינויו של פסק הדין כמבוקש בהודעת הערעור" (בש"א 162/88 עדה ברגר נ' דוד אלדור (לא פורסם); בש"א 332/89 אשר גרוגר נ' נחמיה גוטמן, עו"ד (לא פורסם, והאסמכתאות שם)). בה בעת, אין להפוך בחינה זו לדיון בתיק עצמו תוך הכרעה מדוייקת באשר לסיכוייו. "אין לנהל עם התובע דקדוקי עניות בקשר לסיכוייו לזכות בתביעה" ( ע"א 398/62 כהן נ' כהן, פ"ד יז 1824, 1829). המדובר בנטל הוכחה קל המוטל על המבקש, קל מזה המוטל עליו בענייני הפקדת ערבון (ראו ע"א 2642/03 חרזאן מרואן נ' כונס הנכסים הרשמי (לא פורסם); רע"א 1457/03 גור יהודה נ' בנק המזרחי המאוחד (לא פורסם)). כשם שלא נבחנת עילת התביעה לגופה במסגרת תקנות האגרות במקרה בו משולמת האגרה, כך אין לבחון את עילת התביעה לגופה במקרה של חוסר יכולת כלכלית. יש לבחון על כן רק את העילה לכאורה, ולבחון שאין המדובר בעילה קלושה וחסרת סיכוי של ממש. אין לדרוש כי יהיה המדובר בעילה שסיכוייה טובים (ראו ע"א 1741/00 זהבה ריטה נ' עדנה קוט ואח' (לא פורסם); ע"א 4074/99 דוד אשור נ' פקיד שומה ירושלים (לא פורסם); רע"א 4714/98 דן גולני נ' נוריץ יוניון חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם)). תוצאה אחרת היתה מביאה למצב בלתי ראוי בו מי שהוא חסר יכולת כלכלית ידרש לעמוד בתנאי סף לדיון בבקשתו – לגופה - החמורים מאלו של בעל דין ששילם אגרה. נ

פירוש מצמצם זה של הביטוי "מגלה עילה" שבסעיף 13(ב) לתקנות ולפיו די בכך שיש בהליך ממשות בסיסית – לצד חוסר היכולת הכלכלית – בכדי ליתן פטור מאגרה על פי תקנה 13(ב), נקבע בשורה של החלטות ופסקי דין שיצאו תחת ידי בית משפט זה. כך למשל, סיכויי ההליך נחשבו "קלושים" מקום בו מדובר בערעור שני על החלטה שלא לתת פטור מאגרה בשל היעדר עילה (רע"א 6023/99 דרור רות (מירי) נ' אביבה רשפון (לא פורסם); כך גם במקום בו דובר בעתירה "אשר מעורבבים ומגובבים בה עניינים רבים", ושהיא "מנוסחת בלשון בלתי בהירה וברורה כך שלא ניתן להבין ממנה מה מבוקשו של המבקש (בשג"צ 4388/94 שאול בר-נוי נ' משטרת ישראל, (לא פורסם); בג"ץ 8416/04 רות כרמי נ' האחות הראשית הארצית (לא פורסם)) או בעתירה שאינה אלא "הטחת אשמות, נטולות תשתית עובדתית מינימלית" ( בג"ץ 8772/02 שקד שלמה נ' שר המשפטים (לא פורסם)). לא נמצא כי ההליך מגלה עילה, עוד, במקרה בו היה ברור כי ההליך הוגש לערכאה שאינה מתאימה ואינה מוסמכת לדון בהליך (ראו בג"ץ 7584/04 מרדכי יהודאי נ' שר הפנים (לא פורסם); בשג"ץ 5318/04 ריאד פרחאן טאפש נ' פתחון לב (לא פורסם)), כמו למשל עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק כנגד פסק דין של בית משפט שניתן בערעור (ראו בשג"ץ 3784/04 נחום קרליץ נ' ועדת הבחירות (לא פורסם)).

היעדר עילה לצרכי פטור מאגרה נמצא גם במקרה בו נתבקשה במסגרת עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק התערבות בהליך תלוי ועומד בערכאה אחרת (ראו בג"ץ 5514/04 פרופ' אלכסנדר קורנסקו נ' מנהל לשכת השיקום (לא פורסם); בג"ץ 5517/04 שלמה קטש נ' בית המשפט המחוזי (לא פורסם)) וכן במקרה בו ההליך שהוגש היה זהה בתוכנו להליך קודם שכבר נדחה ונסגר ( בג"ץ 4239/04 גילה אברהמי נ' משרד החינוך (לא פורסם); בשג"ץ 8510/02 פרויס הסגיל ורדי נ' עו"ד חני אופק (לא פורסם)) או במקרה בו המדובר היה בעתירה מוקדמת ( בג"ץ 10371/03 יחזקאל אחישר נ' מנהל מקרקעי ישראל (לא פורסם); בג"ץ 6897/98 רות דרור נ' בית המשפט המחוזי ואח' (לא פורסם)). שיקול נוסף בבחינת עילת ההליך היא סוג ההליך בו מדובר. כך, למשל, כאשר דובר ברשות ערעור בגלגול שלישי ניתן לכך משקל נוכח סיכוי לא גבוה של הליך זה (ראו רע"א 5518/04 הנרי אוחיון נ' מרטינט ועקנין (לא פורסם); רע"א 709/04 דן כוכבי נ' עיריית רחובות (לא פורסם); ראו גם והשוו רע"א 9153/99 חלבי סאלח אמיו נ' קצין התגמולים (לא פורסם)). הוא הדין כאשר דובר בבקשה לקיום דיון נוסף שסיכויה ככזו הם מן הנמוכים ( דנג"ץ 1579/04 שלמה שקד נ' מר יוסף לפיד (לא פורסם)). אין זו כמובן רשימה סגורה של מקרים. יש לבחון כל מקרה ומקרה על פי נסיבותיו תוך איזון בין האינטרסים השונים שעל הכף."
למרות שאין לדקדק בשלב זה של דיון בבקשה לפטור מאגרה באשר לסיכויי ההליך, המבקש מאשר כי מדובר בעילת תביעה בת 18 שנים לפחות שמעלה שאלה קשה של התיישנות. גם הליכים קודמים שננקטו על ידי המבקש, ספק גדול אם יש בהם כדי לעצו ר את מרוץ ההתיישנות.

זאת ועוד, גם בית משפט המחוזי העלה זה מכבר הטענה שזכות התביעה היא בכלל של אחיו של המבקש וגם אם יעבור המבקש את מבחן התיישנות ואת מבחן היריבות, קשה להתעלם מהיחס שבין הסכום הנתבע להיקף העוולה הנטענת.

מעיון ביתרת הנהלת חשבונות שצורפה לבקשה, עולה כי לחשבונו של המבקש מופקדים כספים רבים מבני משפחתו וכן נחזה שהמבקש מקבל שכר עבודה למרות הנטען בבקשתו.

המבקש לא הציג כל אישור לכך שהפסיק להיות מועסק. לאור הכספים שמועברים לחשבונו של המבקש מבני משפחתו, נחזה כי ניתן היה לפנות אליהם לצורך סיוע לתשלום האגרה.
המבקש לא הראה ולא טען שפנה לבני משפחתו ואלו סירבו לסייע לו. כל אשר נטען על ידו הוא כי אין לו מקורות לגייס כספים – טענה כללית שאינה מתיישבת עם כל הכספים שמועברים לחשבונו מבני משפחתו.

לסיכומם של דברים, המבקש לא עמד בנטל שמוטל לפתחו לעניין הוכחת העדר יכולת כלכלית. סיכויי התביעה קלושים ביותר ונחזה כי הסכום שנתבע על ידו, לפחות בשלב זה, הינו מופרז וחסר כל מידתיות לעוולה הנטענת.

לפיכך, בקשת המבקש למתן פטור מתשלום אגרה, נידחת בזאת. המבקש ישלם האגרה תוך 45 ימים מהיום.

לא תשולם האגרה במועד הנקוב לעיל, ייסגר התיק.

תשולם האגרה, יבצע המבקש מסירה של כתב התביעה לצד שכנגד.

התיק יקבע למעקב המזכירות 50 ימים מהיום.

ניתנה היום, י"ט אלול תשע"ו, 22 ספטמבר 2016, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: דוד אטיאס
נתבע: משרד לבטחון פנים/שרות בתי הסוהר
שופט :
עורכי דין: