ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מיכאל חי לוי נגד רפאל ועקנין :

בפני כבוד הרשם הבכיר ריאד קודסי
תובע
מיכאל חי לוי

נגד

נתבע
רפאל ועקנין

פסק דין

1. לפני תביעה כספית ע"ס 16,475 ₪, שהגיש התובע ,שהינו אביו ואפוטרופסו של הבעלים על הרכב מדגם פולקסווגן טרנספורטר – להלן "הפולקסווגן" נגד הנתבע ,הבעלים והנהג של רכב מדגם דייהו – להלן "הדייהו", בגין פגיעה לכאורה של הדייהו בפולקסווגן.
לטענת התובע בהיות הדייהו בחניית נכים הוא ניגש לחנות בקניון ממול ואז הוא קיבל התראה מחברת איתוראן כי נגרם נזק לפולקסווגן.
לטענתו ,הדייהו חנתה בצמוד לפולקסווגן ופגעה בה.
התובע צירף חוות דעת שמאי לגבי נזקי הפולקסווגן.

2. לעומתו, טען הנתבע בכתב הגנתו כי נכון שהוא החנה את הדייהו בחניית נכים צמוד לפולקסווגן ,אך הדייהו מעולם לא פגעה בפולקסווגן.

3. התקיים דיון בפני ביום 4.7.16 בו העידו שני הנהגים.

עדות מאיר לוי מטעם התובע
העד מתאר את האירוע כדלקמן:
"חניתי את הרכב בעצמי רק אני נוהג עליו, הבן הוא נכה ובכלל לא נוהג ברכב, החניתי אותו מול בית מרקחת בחניית נכים השנייה מתוך שתיים. הלכתי לחנות בקניון, נכנסתי... אחרי כמה דקות קיבלתי קריאה ממוחשבת בטלפון לגשת לאוטו, ניגשתי לאוטו וראיתי אותו במקום החנייה, הסתכלתי מסביב וראיתי מכה מאחורה בדלת האחורית".
ראה עמ' 1 לפרוטוקול שורות 20-24.
הוא ממשיך וטוען כי ראה רכב לבן חונה מאחוריו בלי נהג וראה איש מבוגר יוצא מבית מרקחת ומודה בפניו שהדייהו פגעה בצד שמאלי של הפולקסווגן.
לטענתו הוא נכנס לבית מרקחת ודיבר עם רוקח בשם נידאל שטען בפניו כי ראה הרכב הלבן נכנס בחוזקה ברכב שלו והוא מסרב להעיד.

עדות הנתבע
הנתבע מתאר את האירוע כדלקמן:
"אני באתי עם האוטו ועמדתי בחנייה שהיא של נכים, אני נכה. נכנסתי לבית מרקחת וקניתי תרופות, חזרתי לאוטו, הגיע אליי הבן אדם הזה שאני לא מכיר אותו, שאל אותי אם זה האוטו שלי אמרתי לו כן, אמר לי תן לי את הרישיון והביטוח אמרתי לו על מה? הדלת שלו הייתה כולה דפוקה מאחורה... אני בכלל לא נגעתי בך אני רק קניתי תרופות... האוטו שלי דייהו נמוך והאוטו שלו גבוה, איך יכול לפגוע בו?

דיון והכרעה
4. כלל ידוע בהליך אזרחי, כי "המוציא מחברו עליו הראייה", היינו, התובע נושא בנטל השכנוע לגבי כל יסודותיה העובדתיים של עילת תביעתו. חובת ההוכחה המוטלת על בעל דין הנושא בנטל השכנוע היא עמידה ברמה של מאזן הסתברויות, על בעל הדין להוכיח כי גרסתו סבירה יותר ומקובלת על הדעת יותר מהגרסה שכנגד.
במקרה שלפנינו התובע כשל בהוכחת תביעתו ולא הצליח להוכיח אותה ברמה הנדרשת במשפט האזרחי.
עדותו הינה עדות סברה. הוא סבר כי מאחר והדייהו עמדה ליד הפולקסווגן, אזי היא שפגעה בפולקסווגן.
המידע הזה הוא קיבל לטענתו, מהרוקח נידאל והעדות הזו הינה עדות שמיעה שאין לה משקל.
יתרה מזו, לא הייתה כל סיבה מדוע התובע לא זימן את נידאל להעיד מטעמו על מה שראו עיניו?
הימנעות מהבאת עד שעדותו אמורה להיות רלבנטית לבעל – דין פועלת לרעת אותו בעל דין שלא זימן אותו מטעמו.
ראה לעניין זה: ע"א 55/89 קופל (נהיגה עצמית) נגד סלימה מתתיהו , פ"ד מ"ה (4), עמ' 657, 651.
ראה גם: ע"א 620/74 יוסף מור נגד פלונית, פ"ד ל (1), בעמ' 218.
גרסת הנתבע סבירה יותר ומתקבלת על הדעת יותר מגרסת התובע.
התובע לא צילם את הרכבים בשעת אמת כדי לתעד סימני צבע על הדייהו הנובעים מהפגיעה ודבר זה פועל לרעתו.
מאידך, סבירה גרסת הנתבע שהפולקסווגן גבוה מהדייהו ושאין זה סביר שהנזקים לפולקסווגן נגרמו על ידי הדייהו.
לסיכום, התובע לא עמד בנטל ההוכחה ברמה הנדרשת ובשל כך אני דוחה את התביעה ומחייב את התובע לשלם לנתבע הוצאות ושכ"ט עו"ד סך של 2,750 ₪.
הסכום ישולם על ידי התובע לנתבע בתוך 30 יום ממועד קבלת התובע העתק פסק דין זה שאם לא כן הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום עד יום התשלום המלא בפועל.
המזכירות תמציא העתק פסק דין זה לצדדים.

ניתן היום, י"ט אלול תשע"ו, 22 ספטמבר 2016, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מיכאל חי לוי
נתבע: רפאל ועקנין
שופט :
עורכי דין: