ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין קרן סיני נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני: כבוד השופט ד"ר יצחק לובוצקי - שופט בכיר

נציג ציבור מעסיקים מר אברהם גלאי

התובעת
קרן סיני
ע"י ב"כ עו"ד אלינור לוי מאיר מהסיוע המשפטי
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד שירה צמיר

פסק דין

גב' קרן סיני (להלן – "התובעת") ילדה ביום 29.12.13. תביעתה לתשלום "דמי לידה" נדחתה על ידי הנתבע מהטעם שלא התקיימו יחסי עובד ומעביד , כנדרש על פי סעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי (החלטה מיום 2.10.14).

המחלוקת בין הצדדים עיקרה בשאלה האם נתקיימו יחסי עובד ומעביד בין התובעת לבין "פ.ר.ש ממתקים בע"מ" (להלן: "החנות") שבבעלות הוריה; וזאת כך לטענת התובעת, בתקופה שמיוני 2005 ועד ינואר 2015 (סע' 3-4 לתצהיר התובעת), או שלכל היותר מדובר בעזרה שהעניקה התובעת להוריה, כמקובל בין בני משפחה.

"עובד" מוגדר בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"), כדלקמן: "לרבות בן משפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחס של עובד ומעביד, ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה הוא, הייתה נעשית בידי עובד; לעניין זה, 'בן משפחה' – אחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות".

בענף הביטוח הלאומי, קירבה משפחתית אין בה, לכשעצמה, כדי למנוע אפשרות של היווצרות יחסי עובד מעביד והקובע הוא מהות היחסים שנוצרו הלכה למעשה.

יחד עם זאת, כאשר הצדדים הטוענים ליחסי עבודה, הם קרובי משפחה, הלכה פסוקה היא כי בית הדין בוחן ב"קפידת יתר" את טיבם של היחסים שנוצרו; האם בפניו מערכת יחסים וולונטריים, המגלמת בתוכה עזרה משפחתית, או שמא נוצר בין בני המשפחה קשר חוזי המסדיר מערכת של חובות וזכויות. בין היתר יש ליתן את הדעת לסימני היכר , כגון מסגרת שעות עבודה, שכר ריאלי או סמלי וכיוצ "ב (עב"ל 20105/96 אורלי יהלום – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לו 603, 616; עב"ל 78/08 מגרה יעקב נ' המוסד לביטוח לאומי, פסק דין מיום 8.4.08).

נטל ההוכחה כי יחסים בין בני משפחה חורגים מגדר עזרה משפחתית הדדית ולובשים אופי של יחסי עובד- מעביד, מוטל על בן המשפחה הטוען לקיומם (דב"ע נג/8-78 לעיל).

בפסיקה נקבעו שלושה מבחנים לבחינת קיומם של יחסי עבודה בין בני משפחה (ראו: בעב"ל 20182/97 המוסד לביטוח לאומי נ' גרוסקופף פד"ע לד, 97):

  1. האם ניתן לאבחן בין תפקידו ופעילותו של האדם כ"עובד" לפעילותו כקרוב משפחה.
  2. האם ההסדר לפיו עבד התובע בעסק קרובו הוא אמיתי או פיקטיבי.
  3. האם ניתן לקבוע מה היה שכרו של קרוב המשפחה כעובד.

ודוק, אומנם פסק דין גרוסקופף דן ביחסים בין בעל מניות בחברת יחיד לבין החברה, אולם הנשיא (בדימוס) אדלר החיל, זה מכבר, מבחנים אלה גם לצורך בחינת קיומם של יחסי עבודה בין קרובי משפחה. (עב"ל 3041/06 זליקסון ריבה נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ביום 03.02.2008).

בדיקת המקרה שלפנינו על פי ההלכה שנקבעה על ידי בית הדין הארצי, מלמדת כי התובעת לא הצליחה להוכיח שהתקיימו יחסי עבודה בינה לבין הוריה-

התובעת הועסקה כמורה לחינוך גופני במשרה מלאה (סע' 5 לתצהיר התובעת); תביעה קודמת לדמי לידה שהגישה התובעת בגין לידה מיום 23.7.12 (נ/3) נדחתה על ידי הנתבע, אך התובעת לא השיגה על כך לפני בית הדין. התובעת אינה טוענת לשינוי בתנאי עבודתה במשך השנים. נהפוך הוא, התובעת מסרה לחוקר הנתבע כי: "אני עובדת ככה שנים, בחופשת הקיץ נותנת יותר שעות וגם בחגים, מתי שיש צורך בעזרה אני שם " (הדגשה הוספה) (נ/1 ש' 45-47); לתובעת לא הונפקו תלושי שכר בניגוד לשאר העובדים בחנות; בניגוד לעובדים, לתובעת וליתר בני המשפחה שולם שכר גלובלי ולא לפי שעות (עמ' 6 ש' 18-19), כאשר בפועל אישרה התובעת כי למעשה אביה היה מוציא המחאה לפקודתה, אך מפקיד אותו בחשבונו שכן "אבא שלי נתן ונותן לי המון, זאת הדרך שלי להחזיר לו, אני עובדת בחנות ואת הכסף שאני מרוויחה אני מחזירה בעבור זה שהוא עזר לי לקנות רכב, דירה ועוד." (נ/1 ש' 18-19); אין תיעוד של שעות העבודה של התובעת, בעוד שיתר העובדים העבירו דיווחי שעות ידניים (עמ' 6 ש' 18-19); התובעת מעידה כי שעות עבודתה לא היו קבועות ובהתאם לצורך, אך "שכרה הגלובלי" לא השתנה (עמ' 4 ש' 13-14, 29-31, עמ' 5 ש' 1-6); לתובעת לא שולמו שעות נוספות או שעות בגין עבודה בימי מנוחה וחג, חרף העובדה שעבדה בשבתות (עמ' 5 ש' 26-27); אין תיעוד לתשלום זכויות סוציאליות עבור התובעת; אין ראיה כתובה לעבודת התובעת, על אף שהעידה כי ניהלה מחסן ומלאי ועבדה מול לקוחות וספקים (עמ' 4 ש' 19-20, עמ' 6 ש' 9-10); לדברי התובעת היו בחנות עובדים רבים, הן קבועים והן משתנים, אך מטעם התובעת הובאה לעדות דווקא גב' לין ניזרי שהיא חברה אישית של התובעת שאף עבדה בעסק בשעות הבוקר, כך שאינה יכולה להעיד על אופי עבודת התובעת שעבדה במשמרות ערב; עדות האב אין בה כדי להואיל ממש , שכן דומה כי מי שלמעשה ניהל ועבד בפועל היא דווקא האם שלא הובאה להעיד; בניגוד לגרסת התובעת, האב העיד כי התובעת היתה מחתימה שעות (עמ' 8 ש' 6-7); אין התאמה מלאה בין דיווחי השכר לסכומים שהופקדו בפועל. למעשה עולה מעדות התובעת ואביה כי התובעת לוותה כסף רב מאביה, כאשר החזר ההלוואה נעשה בדרך של סיוע בעסק והפקדת "המשכורת" של התובעת בחשבון הבנק של האב (עמ' 9 ש' 5-6).

לאור כל האמור, שוכנענו כי התובעת סיפקה סיוע זה או אחר להוריה בניהול ועבודה בחנות, אך לא הוכח כי מדובר ביותר מאשר עזרה משפחתית המקובלת בין בני משפחה קרובים.

סוף דבר:

התובעת לא עמדה בנטל הרובץ על כתפיה, להוכיח קיומם של יחסי עובד ומעביד בינה לבין אמה ; ולכן התביעה נדחית ללא צו להוצאות.

זכות ערעור: תוך 30 יום.

ניתן היום, י"ט אלול תשע"ו, (22 ספטמבר 2016), בהעדר הצדדים.

נ.מ. מר א. גלאי

ד"ר יצחק לובוצקי, שופט


מעורבים
תובע: קרן סיני
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: