ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עו"ד ישראל שפלר נגד יואל גבאי :


לפני כבוד השופטת עירית וינברג-נוטוביץ

בעניין: פקודת פשיטת הרגל
ובעניין: יואל גבאי, ת.ז XXXXXX671 (להלן "ה חייב")

המבקש:

עו"ד ישראל שפלר (נאמן)

נגד

המשיבים:

1.יואל גבאי
2.כונס הנכסים הרשמי תל-אביב

החלטה

בפני בקשת הנאמן לבצע את פקודת המאסר שניתנה כנגד החייב בהחלטתי מיום 23.5.16.
רקע עובדתי וההליכים שהתקיימו ממועד מתן ההחלטה מיום 23.5.16 ביום 23.5.16 ניתנה החלטתי בבקשת הנאמן להורות על מאסר החייב, מכוח הוראת סעיף 179 לפקודת פשיטת הרגל [ נוסח חדש], תש"ם-1980 (להלן: "הפקודה"), בה הוריתי על מאסר החייב למשך 14 יום, אלא אם יסיר עד ליום 7.6.16 את כל מחדליו, דהיינו ישלם את התשלומים החודשיים במלואם, יגיש את הדו"חות על פי דין ויתייצב לחקירה אצל הנאמן, בה ימסור את מלוא המידע והמסמכים המצויים ברשותו, באופן שהחקירה תתקיים לא יאוחר מ-7 ימים ממועד ההחלטה ( להלן: "ההחלטה").

להזכיר, כנגד החייב הוגשו 28 תביעות חוב בסך כולל של למעלה מ-38 מיליון ₪. הנושים הפקידו בידי החייב כספים על מנת שירכוש עבורם זכויות במגרשים מרשות מקרקעי ישראל ( להלן: "המינהל"), כשלטענת החייב כספים אלה הועברו על ידו לגב' זמירה רחמים שהייתה אמורה לדאוג לרישום הזכויות במינהל על שם החייב ו/או הנושים. המידע שהחייב היה אמור למסור לנאמן ענייננו העברות הכספים לחייב על ידי הנושים ולגב' רחמים על ידי החייב והשימוש שנעשה בכספים אלה. לטענת החייב מידע כזה, אם יימסר על ידו, ייפגע בסיכוייו לקבל זכויות שהוא עוד אמור לקבל, ולכן הוא דוחה את מועד מסירת המידע.

ביום 1.6.16 הגיש החייב בקשה להארכת מועד של שלושה חודשים לתשלום חוב הפיגורים ולדחיית ביצוע עונש המאסר.

הנאמן התנגד לבקשה, תוך שטען שהחייב לא פעל למלא אחר ההחלטה, לא פעל להגשת דו"חות, לא התייצב לחקירה ולא המציא מידע ומסמכים.

בהחלטתי מיום 6.6.16 דחיתי את בקשת החייב להארכת מועד, נוכח העובדה שהחייב לא העלה כל נסיבה חדשה המצדיקה עיון מחדש בהחלטה, כמו גם בשל העובדה כי החייב לא פעל להסרת מחדליו, ובתוך כך אף לא הגיש דו"חות חודשיים ולא מסר את המידע שיש בידיו, הגם שאלו אינם כרוכים בעלות כספית ממשית מצידו.

ביום 8.6.16 הגיש החייב בקשה דחופה לעיון מחדש, אליה צירף דו"ח על הכנסות והוצאות לחודשים אפריל-מאי 2016 ( ללא אסמכתאות), ביקש לקבל הוראות היכן להפקיד את הסכום שבפיגור (5,500 ₪) וטען כי אין בידיו פרטים נוספים שטרם נחשפו בפני הנאמן.

הנאמן בתגובתו מיום 9.6.16 הודיע כי סיים זה עתה את חקירת החייב וממנה עולה כי קיימים במשרד החייב מסמכים אשר ייתכן ולא נחשפו בפניו. לפיכך, הודיע שהוא יוצא למשרד החייב, בליווי החייב בעצמו, כדי לאתר ולתפוס את המסמכים. עוד ציין, כי החייב שילם את הסך של 5,500 ₪ ונחקר. משכך, הודיע כי תגובתו המפורטת תוגש לאחר השלמת החקירה ונתן הסכמתו לכך שביצועה של פקודת המאסר יידחה ליום 15.6.16.

בהתאם לכך, בהחלטתי מיום 9.6.16 נדחה ביצוע פקודת המאסר ליום 15.6.16 ונקבע כי על הנאמן להגיש תגובתו עד ליום 14.6.16.

ביום 14.6.16 הגיש הנאמן את תגובתו לבקשה לעיון מחדש, בה ציין כי תפס במשרד החייב קלסרים נוספים, אשר הוסתרו מעיניו, בהם תרשומות של החייב ביחס לכספים שמסר לגב' רחמים בהיקף העולה על 10 מיליון ₪, מכתבים ששלח החייב לגב' רחמים ומסמכים אשר נחזים להיות חתומים על ידי המינהל, אשר ספק אם אכן מדובר בחותמות של המינהל או שמא בזיוף. מאחר שנדרש לנאמן פרק זמן נוסף למפות את המסמכים, לבחון אל מול המינהל את טיב המסמכים ולקבל פרטים מצדדים שלישיים המופיעים בתרשומות החייב, ביקש הוא לדחות את ביצוע פקודת המאסר ליום 10.7.16.

בהתאם לכך, בהחלטה מיום 14.6.16 הורה בית המשפט על דחיית ביצוע פקודת המאסר עד ליום 10.7.16, תוך שנקבע כי על הנאמן להגיש דו"ח עדכון.

ביום 6.7.16 הגיש הנאמן דו"ח בו צויין כי הוא עומד על מאסר החייב. הנאמן דיווח כי ביום 30.6.16 שילם החייב 500 ₪ והגיש דו"ח לחודש יוני; טרם התקבלה תשובה מהמינהל ביחס למסמכים שנתפסו; עד למועד הנ"ל לא נתן החייב הסברים מניחים את הדעת ו/או מידע נוסף ביחס לכספים שנגבו על ידו מצדדים שלישיים וביחס לשימוש שעשה בכספים, כך גם בקלסרים שנלקחו לא נמצא מידע ביחס לכספים, זאת, הגם שהחייב נמצא בקשר הדוק עם גב' רחמים ואין מניעה כי יקיים את הצו וידרוש ממנה למסור מידע לנאמן.

בהחלטה מיום 7.7.16 נקבע כי הבקשה תידון בדיון שהיה קבוע ליום 11.7.16 בתיק.

ביום 10.7.16 הודיע החייב כי נפתחה נגדו חקירה על ידי מס הכנסה, וכי כל המידע והמסמכים שיש ברשותו נמסרו לנאמן. לטענתו, אין בינו לבין הגב' רחמים שיתוף פעולה והנאמן יורד לחייו באמירות שווא.

החייב לא התייצב לדיון שנקבע ליום 11.7.16. משכך, נדחה הדיון בעניין מאסרו ליום 19.7.16 והוצא כנגדו צו הבאה.
ביום 12.7.16 הגיש החייב תגובה בה שב וציין כי הוא נתון לחקירת מס הכנסה במסגרתה נלקחו מסמכים ממשרדו, טען כי לא זומן לדיון הקודם וחזר על בקשתו להפחית את התשלום החודשי לסך של 200 ₪. בתגובה נוספת שהגיש ביום 18.7.16, שב החייב וציין כי יש בידי הנאמן את כל המידע ואין בידו מסמכים נוספים.

ביום 19.7.16 התקיים דיון אליו התייצב החייב. בשל שביתת עובדי בית המשפט והצורך בחקירת החייב בבית המשפט, נדחה הדיון בבקשת המאסר ליום 27.7.16. בקשת החייב להפחתת התשלום החודשי נדחתה.

בדיון שהתקיים ביום 27.7.16 ( שהוקלט), חקר הנאמן את החייב והצדדים סיכמו טענותיהם. הנאמן עמד על הפעלת פקודת המאסר, נוכח טענתו כי החייב מסתיר מידע ביחס לכספים שקיבל לידיו מאת הנושים. החייב חזר על טענתו כי אין בידיו מידע נוסף לזה שנמסר.

הכנ"ר הצטרף לעמדת הנאמן.

בהחלטה מיום 18.8.16 הוריתי לנאמן ולכנ"ר להתייחס לזכות החיסיון מפני הפללה עצמית הנתונה לחייב, בין היתר, נוכח החקירה המתנהלת כנגדו על ידי רשויות המס.

הנאמן טען בתגובתו כי החייב לא טען ולו פעם אחת כי יש חיסיון מפני הפללה עצמית ולא ניתן להתרשם כי הוא מסתיר מידע מחשש להפללה עצמית, אלא מתוך רצון לתעתע בבית המשפט, בנאמן ובנושים ולהותיר בכיסו מיליוני שקלים. עוד עמד הנאמן על כך שהליכי פשיטת רגל נועדו לאיתור ומימוש נכסיו של החייב לצורך פירעון חובותיו ועל כן המחוקק הטיל על החייב חובות גילוי ומסירת פרטים מוגברות וסנקציות כבדות בגין הפרתן.

החייב בתגובותיו מיום 23.8.16 ומיום 31.8.16 שב וטען כי מסר את כל המידע והמסמכים לנאמן וכי מאסרו רק ירחיק אותו ויגרום לו לשכוח יותר, נוכח זעזוע מוח שעבר, שגרם לאיבוד זכרונו.

הכנ"ר טען בתגובתו כי משניתנו לחייב הזדמנויות רבות, אין להוסיף ולדחות את בקשת הנאמן לצו מאסר. יחד עם זאת, מוכן הוא ליתן לחייב הזדמנות אחרונה, לפיה יהיו לחייב 30 יום נוספים לעמוד בדרישות הנאמן ולהמציא לידיו את כלל המסמכים הנדרשים.

דיון והכרעה

בהחלטה הוריתי על מאסרו של החייב, אלא אם החייב יקיים שלושה תנאים:

ישלם את חוב הפיגורים ואת התשלומים החודשיים כסדרם;

יגיש את הדו"חות החודשיים כנדרש;

יתייצב לחקירה אצל הנאמן בה ימסור את מלוא המידע והמסמכים המצויים ברשותו;

בעקבות ההחלטה, שילם החייב את חוב הפיגורים והגיש דו"חות חודשיים, שאינם מגובים באסמכתאות, כאשר הנאמן אישר בדיון שהתקיים ביום 27.7.16 כי לצורך החלטה בבקשה, הוא מוכן להניח כי החייב עומד פחות או יותר בחובותיו אלו ( עמ' 39 לפרוטוקול 27.7.16 שו' 23-25).

התנאי שלא קויים, לטענת הנאמן, הוא התנאי של מסירת מידע על ידי החייב.

בדיון שהתקיים ביום 7.2.16 נחקר החייב בבית המשפט. בחקירתו הודה כי קיים בידו מידע נוסף שטרם נמסר על ידו וכי באותו שלב, הוא מסרב למוסרו לנאמן וביקש שהות למוסרו עד ליום 16.2.16 או 20.2.16. כך לדבריו:-

"העסקה עדיין לא נפלה ואני מאמין שאם היא מתקיימת אני יוצא מכל החובות. אני הובטח לי דד ליין האחרון 16.2.16 ואם אקבל את הכסף, אוכל לשלם, אם לא אשים לו את הכל על השולחן".

(עמ' 13 לפרוטוקול 7.2.16 שו' 26-28).

ובהמשך:-

"כל מה שביקשתי הוא להמתין איתי עד ה-20 לחודש (פברואר- ע.ו.נ). במידה ולא קיבלתי את הקרקעות אני מוכן למסור לבית המשפט לפרטי פרטים כל מה שיש."

(עמ' 15 לפרוטוקול 7.2.16 שו' 2-3).

ובהמשך:-

"ש. אמרת לי שההבטחה של זמירה היא המיתר האחרון שאם חס וחלילה הוא יקרע אז תעשה שיקוף ריאות ותספר לנו דברים, את כל האמת ורק את האמת.

ת. זה נכון אבל הוא לא נקרע.

ש. כלומר יש דברים שתספר אם המיתר הזה יקרע?

ת. אם הוא יקרע מבחינתי חושף את מה שאני יכול לדמיין לעצמי."

(עמ' 16 לפרוטוקול 7.2.16 שו' 11-15)

ועוד:-

"ת. את הקרקע רכשתי מהנכד של בעלי הקרקע ונתתי לה את כל האישורים, היא אמרה שהמנהל קיבל את זה. יש דד ליין של תאריך, אם לא אני לא רוצה להיפגע מחצים שלא מגיעים אלי.

ש. איזה חצים אתה מדבר.

ת. אני לא מוציא מאשפת החצים את החצים. יגיע התאריך אני אדע לקלוע.

ש. אמרת לי פעם שיש לך דד ליין, היה דד ליין באוקטובר, היה ביולי.

ת. אני פתי שממשיך להאמין וקבעתי את הסייג האחרון עד 20/2.

ש. על איזה חצים אתה מדבר. יש לך אסמכתאות של כספים שנתת לה, יש לך אסמכתאות על העברות בנקאיות שעשית לה, על חשבונות בנק שלא רשומים על שמה, אסמכתאות על נכסים שהיא רכשה ושלא רשומים על שמה.

ת. ראשית היא לא חתמה, אבל יש לי נקודות ליווי שמוכיחות את מה שאני אומר, איך היא קיבלה, מתי וכמה. אם זה במטבע זר או בשקלים."

(עמ' 16 לפרוטוקול 7.2.16 שו' 25-30 עד עמ' 17 שו' 1-5).

מאז חלפו מספר חודשים והמידע לא נמסר. בחקירתו ביום 27.7.16 התייחס החייב להתחייבותו הנ"ל, כדלקמן:

"ש. אבל אמרת בחקירה שאם עד ה-20 לפברואר לא יקרה, אז המיתר יקרע ואז אתה תוציא את החץ מאשפת החיצים ומה שנקרא הכלי שרף (כך במקור-ע.ו.נ) ואתה תיתן לנו מידע שכמו שאני מבין מהשקפתי, מידע דרמטי וכו'.

ת. לא דרמטי, אמרתי אתן מידע, אמרתי שאני אפעל, אז הסברתי לך עוד פעם -,

ש. אמרת שתפעל.

ת. מנעו אותי מלפעול כרגע, תחכה עוד טיפה ועוד טיפה.

ש. הבנתי אז החלטת לא לפעול בינתיים ולחכות.

ת. אתה רוצה בגלוי אני אגיד לך, כי אם אני פועל אני, הדרך שלי ישר למשטרה.

ש. הבנתי.

ת. ולהראות את הכל, ולהגיד שהוניתי ונעקצתי.

...

ש. מה זה נקרא תפעל? כן? כן?

ת. אמרתי לך, אני אלך עם הרשימות שנתתי והכל למשטרה, על סמך הבטחות וניירת כזו או אחרת, ואני אתלונן.

ש. הבנתי. אז זה מה שנקרא זה-

ת. זה לא מספיק?

ש. הבנתי, זה נשק יום הדין שאליו אתה מתכוון.

ת. כן."

(עמ' 25 לפרוטוקול 27.7.16 שו' 13 עד עמ' 26 שו' 12).

מהחקירה עולה עוד כי על פי גרסת החייב, הוא מסר סכום שבין 10 ל-20 מיליון ₪ לגב' רחמים על סמך הבטחות כי הכספים ישולמו, בין היתר, למינהל והקרקעות יועברו על שמו - דבר שלא התקיים עד היום.

למרות זאת, והגם שהחייב הודה בחקירתו שהוא בקשר יומיומי עם הגב' רחמים ( כמו גם, בתגובתו מיום 29.8.16 בה טען כי הגב' רחמים מגיעה למשרדו ומדברת איתו על נושא הקרקעות), הוא לא מצא לנכון עד היום, חרף החקירות המתנהלות כנגדו הן על ידי הנאמן והן על ידי מס הכנסה, לברר במינהל אם הכספים אכן שולמו, מסרב, כאמור בחקירתו, לחשוף מידע ביחס לכספים הללו, ודוחה כל פעם מחדש את המועד בו יהיה מוכן למסור את המידע, כאשר מאז חודש פברואר 2016 חלפה למעלה מחצי שנה והחייב, כאמור, עומד במריו.

הסברו כי הוא עדיין ממתין לקבל זכויות במגרשים מהמינהל שהגב' רחמים הבטיחה לו, לדבריו, אינו יכול אף להתקבל לאחר שמעשיי החייב והגב' רחמים נחשפו והם נתונים תחת חקירות. נראה כי החייב עושה כל שלאיל ידו להסתיר ולהגן על עצמו ועל הגב' רחמים מפני הנושים או מפני הרשויות.

מהאמור לעיל, מצטיירת תמונה ברורה לפיה בידי החייב מידע מהותי ביחס לכספים שקיבל מנושיו המסתכמים בעשרות מיליוני שקלים, אותו הוא בוחר להסתיר מהנאמן ומבית המשפט, באמצעות העלאת גרסה שאינה נתמכת באסמכתאות ואינה מתיישבת עם ההיגיון והשכל הישר.

הגם שסנקציה של מאסר הינה חריגה וקיצונית, נראה כי המקרה שבפני מחייב את השימוש באמצעי זה, שעה שהמידע המוסתר הינו לב ליבו של התיק ועשוי לשפוך אור על הנעשה בכספים הרבים שנגזלו מהנושים, ואין חולק כי בידי החייב לחושפו, לו רצה בכך ( ראה לעניין זה פש"ר ע"פ 2595/13 רחל סופר נ' איתן ארז (29.9.14); פש"ר ( ת"א) 49831-01-13 פלונית נ' כונס הנכסים הרשמי (20.10.14) ופש"ר ( ת"א) מאסטר נ' אלי רייפמן (13.5.10)).

לפיכך, ולאחר שכלו כל הקיצין והחייב עומד במריו, נראה כי אין מנוס מלהיעתר לבקשה, תוך מתן הזדמנות אחרונה לחייב לתקן את דרכו בפרק הזמן עד למועד ריצוי המאסר.

אשר על כן, אני מורה על ביצוע פקודת המאסר שניתנה על פי החלטתי מיום 23.5.15 למשך תקופה של 14 ימים.
החייב יתייצב לריצוי מאסרו ביום 25.10.16 עד השעה 10:00 במזכירות בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, אלא אם עד ליום 13.10.16 יתייצב החייב לחקירה אצל הנאמן וימסור לו את מלוא המידע המוסתר על ידו.

צו המאסר יבוטל באם ימציא החייב אישור הנאמן על קיום התנאי הנ"ל.
במידה והחייב ייאסר, הוא יובא בפני ביום 26.10.16 בשעה 9:00 , ע"י שב"ס.
לא יתייצב החייב למאסרו ייעצר על ידי המשטרה.

ניתנה היום, י"ט אלול תשע"ו, 22 ספטמבר 2016, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: עו"ד ישראל שפלר
נתבע: יואל גבאי
שופט :
עורכי דין: