ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין גלב גרוזובסקי נגד מדינת ישראל :

פסק-דין בתיק בג"ץ 6924/16

לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן

כבוד השופט י' עמית

כבוד השופט צ' זילברטל

העותר:
גלב גרוזובסקי

נ ג ד

המשיבים:
1. מדינת ישראל - משרד החוץ

2. היועץ המשפטי לממשלה

3. שירות בתי הסוהר

עתירה למתן צו על תנאי

בשם העותר:
עו"ד חיים אייזנקוט

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

פסק-דין

השופט צ' זילברטל:

עתירה למתן צו ביניים ועתירה למתן צו על תנאי, בגדרה מבקש העותר כי נורה על איסור הסגרתו מישראל לרוסיה.

1. העותר מבוקש ברוסיה בשל עבירות מין שביצע בקטינות, על-פי הנטען, בשני אירועים שונים, בעת ששימש ככומר בקייטנת ילדים. בעקבות בקשת הסגרה שהגישה ממשלת רוסיה לישראל, התנהלו מספר הליכים בעניין הסגרתו של העותר, לרבות בפני בית משפט זה. ההליכים השונים והרקע להם פורטו בהרחבה בהחלטות השונות שיפורטו להלן, ועל כן, נביא כאן את הדברים בקצירת האומר.

2. בקשת ההסגרה של העותר הוגשה על-ידי ממשלת רוסיה ביוני 2014, ובעקבותיה הגיש היועץ המשפטי לממשלה עתירה לפי סעיף 3 לחוק ההסגרה, התשי"ד-1954. ביום 19.1.2015 קבע בית המשפט המחוזי כי העותר הוא בר הסגרה (תה"ג 51872-09-14, כבוד השופט א' כהן). בית המשפט המחוזי דחה את טענותיו של העותר כי האישומים נגדו הם פיקטיביים, וכן את הטענות כי לא יזכה למשפט הוגן ברוסיה וכי קיים חשש שהוא עתיד לסבול מעינויים אם יוסגר. על פסק דין זה הגיש העותר ערעור לבית משפט זה, שנדחה ביום 16.2.2016 (ע"פ 1210/15, השופטים ס' ג'ובראן, נ' הנדל, ו-א' שהם). יצוין, כי עוד הערעור בבית משפט זה תלוי ועומד, הגיש העותר בקשה לעיון חוזר בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, שנדחתה על-ידו ביום 10.5.2015. על החלטה זו הגיש העותר ערר, שנדחה על-ידי בית משפט זה ביום 10.6.2015 (בש"פ 3877/15, השופט נ' הנדל). בפסק דינו בערעור, קבע בית משפט זה כי התקיימו כל התנאים להכרזתו של העותר כבר הסגרה, וכי לא הוכחו הסייגים להסגרה להם טען. על פסק דינו של בית משפט זה בערעור הגיש העותר בקשה לדיון נוסף, שנדחתה אף היא ביום 3.3.2016 (דנ"פ 1780/16, הנשיאה מ' נאור). בתום ההליכים שתוארו, ביום 11.4.2016, חתמה שרת המשפטים על צו הסגרה בעניינו של העותר.

3. כנגד צו ההסגרה האמור הגיש העותר עתירה לבית משפט זה. ביום 31.7.2016, לאחר קבלת תגובת המשיבים, דחה בית המשפט את העתירה (בג"ץ 3459/16, השופטים ע' פוגלמן, ד' ברק-ארז, ו-מ' מזוז). בית משפט זה נדרש בפסק הדין לטענותיו של העותר, לרבות לטענתו לפגיעה בזכות הטיעון שלו בפני שרת המשפטים וכן לטענתו של העותר כי נשקפת לו סכנה ברוסיה וכי הוא צפוי בה לעינויים. יצוין, כי במסגרת הדיון בעתירה, בית משפט זה אף ביקש הבהרה מהמשיבים בדבר סוגיות הנוגעות להבטחת בטחונו של העותר לאחר הסגרתו, וקיבל התייחסות לכך מפרקליטות המדינה (שם, בפסקה 10 לפסק הדין). בית המשפט ציין בפסק דינו כי העותר לא הצביע על התפתחויות או שינוי נסיבות מאז פסקי הדין שניתנו בערעור ובדיון הנוסף, וקבע כי אין מקום להידרש לטענותיו של העותר פעם נוספת. כן נקבע כי הדברים יפים גם ביחס לטענות בדבר הסכנה הנשקפת לעותר ברוסיה, וזאת בשים לב להודעת המשיבים בעניין זה, כמפורט לעיל (שם, בפסקה 13 לפסק הדין).

4. בעתירתו דנא, שהוגשה, כנטען, מאחר ונודע לעותר מכלי התקשורת שהוא עומד להיות מוסגר מחר, מבקש העותר שנשוב ונידרש לטענות שכבר העלה בהליכים הקודמים בעניינו, ובעיקרו של דבר, לחששו כי יהיה נתון לעינויים ברוסיה אם יוסגר. הפעם, בהתבסס על האמנה נגד עינויים ונגד יחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים, שאושררה על-ידי ישראל ביום 4 אוגוסט, 1991 (להלן: האמנה נגד עינויים).

5. בית משפט זה נדרש לעניינו של העותר במספר לא מועט של הליכים, כפי שפורט לעיל. בכולם, נדרש בית המשפט בהרחבה לטענותיו של העותר, לרבות טענותיו ביחס לחשש מפני עינויים ברוסיה עם הסגרתו. בנוסף לכך, עתירה קודמת באותו עניין ממש, נדונה על-ידי בית משפט זה לפני זמן לא רב, לאחר קבלת תגובת המשיבים ואף תוך הבהרה מצד המשיבים בעניין בטחונו של העותר לאחר הסגרתו. העותר לא הצביע על עובדות חדשות או נסיבות חדשות המצדיקות בחינה מחודשת של טענות אלו (בג"ץ 1443/08‏ בנק יהב לעובדי מדינה בע"מ נ' שר האוצר, פסקה 25 (22.5.2008), ולכל היותר הוא מחדד את הטיעון המשפטי שבפיו תוך הפנייה להוראות האמנה נגד עינויים. טענותיו של העותר בדבר החשש לביטחונו נבחנו פעמים רבות על-ידי הערכאות השיפוטיות, ונדחו, וזו דינה גם של העתירה דנא, שלא מצאנו לנכון לקבל את תשובת המשיבים לנטען בה.

העתירה נדחית, אפוא, על הסף.

ניתן היום, ‏ג' באלול התשע"ו (‏6.9.2016).




מעורבים
תובע: גלב גרוזובסקי
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: