ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין נזהה גולאני נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני:

כבוד השופטת יפה שטיין
נציג ציבור (עובדים) מר יוסף קשי
נציג ציבור (מעסיקים) מר אליעזר שמעוני
התובעת
נזהה גולאני ת.ז. XXXXXX372
ע"י ב"כ: עו"ד מונאם תאבת
- הלשכה לסיוע משפטי
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי גופים על פי דין 513436494
ע"י ב"כ: עו"ד יסמין דיגדקר

פסק דין

זהו פס"ד בתביעת התובעת להבטחת הכנסה.
ואלו העובדות המוסכמות:
א. על שם בן זוגה (בעלה) של התובעת רשום רכב רכב מס' 7863150 מ 12/08.
ב. בחודש 1/14 רכש בעלה של התובעת רכב מספר 2700408.
ג. התובעת הגישה תביעות לגמלת הבטחת הכנסה ביום 21/7/13 וביום 4/5/14.
ד. מוסכם על הצדדים כי ככל שייקבע כי לתובעת בעלות על רכב 2700408 בלבד מ- 1/14, הרי שזכאותה להבטחת הכנסה תיבחן בקיזוז הכנסות מרכב זה החל מ 1/14
בהתאם להוראות החוק. ה. לאור האמור בסיכומי הנתבע, בעלה של התובעת היה בכלא בין התאריכים
15/7/13 ועד 2/9/14.
3. המחלוקות בתיק:
א. האם רכב 7863150 (להלן גם: הטויוטה) הינו בבעלות התובעת ובן זוגה.
ב. בכפוף לכך, האם יש לבחון זכאות לגמלת הבטחת הכנסה בקיזוז הכנסה מרכב זה עבור התקופה שמיום 07/13 ועד לשחרורו מהכלא , ובכפוף לכך האם בדין נשללה זכאות התובעת לגמלת הבטחת הכנסה מ יום 1/14 לאור בעלות על שני כלי רכב?
4. דיון:
א. התובעת הגישה בעבר תביעות להבטחת הכנסה אשר נדחו עקב חוסר שיתוף פעולה עם הנתבע ואי המצאת מסמכים. בעניין שלפנינו – נדחתה התביעה לאור הבעלות על שני רכבים, ומכאן התביעה שהוגשה לבית הדין.
ב. אין חולק ע"פ רישומי משרד התחבורה מי שרשום כבעלים של הרכב טויוטה , הינו ריאד גוליאני – בעלה של התובעת. לטענת התובעת – למרות הרישום, הרכב אינו שייך לבעלה, אלא לאחיו, עסאם . יובהר כבר עתה, כי מאחר והרכב רשום על שם הבעל, הנטל הוא על התובעת (ובעלה), להוכיח כי למרות שהרכב רשום עעלה – הוא איננו הבעלים על רכב זה (ולא של הנתבע כפי שטוען ב"כ התובעת בסיכומיו).
ג. וכך העידה התובעת (עמ' 3 לפרוטוקול החל משורה 22):
"ש. את יכולה להגיד לי מה הסיפור עם הרכב טיוטה קורולה שמסתיים ב 150 בסוף.
ת. לא יודעת.
ש. יש רכב טיוטה קורולה שרשום על שם בעלך, את יודעת על זה?
ת. לא.
ש. אז של מי הרכב הזה?
ת. ייתכן שמדובר באותו רכב של אחיו.
ש. אבל את יודעת שזה רשום על שם בעלך?
ת. כן.
ש. אז ספרי למה זה רשום על שם בעלך אם זה לא שלכם?
ת. אח שלו רשם את הרכב על שמו של בעלי, והיה לו חוב והוא לא יכל לרשום את זה על שמו לכן רשם על שמו של בעלי.
ש. איזה חוב היה לו?
ת. לביטוח.
ש. איזה ביטוח?
ת. לא יודעת.
ש. ביטוח של מה?
ת. ביטוח לאומי ייתכן.
ש. למי יש חוב בביטוח לאומי?
ת. לאח שלו עסאם. בחברה סרבו שהרכב יירשם על שמו, לכן הוא רשם את הרכב על שם בעלי.
ש. איזה חברה?
ת. לא יודעת.
ש. אז איך את יודעת להגיד את הדברים שאת אומרת, מבלי לדעת באיזה חברה מדובר?
ת. בעלי יודע יותר טוב ממני.
ש. אז למה אמרת חברה עכשיו לא הבנתי?
ת. הוא קנה את הרכב מהחברה, אח של עסאם.
ש. איזה חברה?
ת. לא יודעת. זה מופיע במסמכים אצל העו"ד.
ש. לא הגשתם שום מסמכים כאלה, זו פעם ראשונה שאנו שומעים את זה.
ת. אני לא יודעת, בעלי יותר טוב ממני יודע.
ש. מי משלם את הביטוח ורשיון הרכב, הטיוטה?
ת. עסאם.
ש. אם ראית שדוחים לך את התביעה בביטוח לאומי בגלל הרכב הזה, למה לא שיניתם את הבעלות על הרכב?
ת. כי לבעלי יש עיקול, ובגלל העיקול סרבו להסיר את הרישום של הרכב על שמו " (ההדגשות לא במקור – י.ש).
אף שתחילה ניסתה התובעת להתחמק ולטעון שאינה יודעת במה מדובר – בסופו של דבר הודתה כי הרכב נרשם על שם גיסה (אחי בעלה), מתוך מטרה שהגיס יוכל להתחמק מחובות ומעיקולים לנושים שונים – כולל ביטוח לאומי!
ד. וכך העיד בעניין זה בעלה של התובעת. ריאד גוליאני (עמ' 6 משורה 29, ובעמוד 7 שורות 1-11):
"ש. ספר לי מה הקטע עם הרכב של טיוטה קורולה? של מי זה?
ת. ב 2008 אח שלי קנה את האוטו, ויש על שמו עיקול מהמרכז לגביית קנסות, היו לו דו"חות תעבורה, לכן הוא חשש לרשום את הרכב על שמו כדי שלא יהיה עיקול על הרכב. לכן, הוא קרא לי ואני הצעיר מבין האחים שלי ולא ייתכן שאח שלי יבקש ממני לרשום את הרכב על שמי ואני אסרב. כשהוא פתר את הבעיה של הדו"חות, הוא בכל זאת השאיר את הרכב כפי שהוא רשום כיוון שלא היתה בעיה עם זה, ולא עלה בדעתי שתהיה בעיה בגלל זה.
ש. אבל היתה בעיה עם זה, כי אישתך לא קיבלה גמלת הבטחת הכנסה, אז למה לא שינתם את בעלות הרכב?
ת. כי לי יש עיקול מביטוח לאומי וקנסות תעבורה.
ש. איזה חוב של ביטוח לאומי יש לך ולמה.
ת. לא עבדתי ולא שילמתי.
ש. דמי ביטוח.
ת. כן
ש. אז היה לך עיקול על השם שלך ולכן לא יכולת להעביר את הבעלות על הרכב?
ת. כן".
ובהמשך:
"ש. עסאם אחיך הגיש תצהיר ב 7/14 והוא אומר שהוא לא הבעלים של הרכב, ובגלל שהיית בכלא הוא השתמש ברכב.
ת. התצהיר הזה היתה טעות של המזכירה אצל העו"ד, וחזרנו אליה והיא תיקנה את זה ונתתי לעו"ד את המתוקן.
ש. היא כתבה תצהיר חדש?
ת. היא הבינה בהתחלה בצורה אחרת, שאני משתמש ברכב ורק לפעמים זה כאילו עם אחי בכלא. בתצהיר הראשון שעסאם אמר שהוא משתמש ברכב רק בזמן שהייתי בכלא, שהרכב שלי הוא רק משתמש בו רק כשהייתי מאחורי סורג ובריח.
ש. העו"ד חתום על התצהיר שם, גם העו"ד לא הבין.
ת. אני ואח שלי חזרנו אליה והיא טעתה בנקודה הזאת.
ש. כשחתמת על התצהיר ב 6/14 היית שם?
ת. לא. אבל כשיצאתי מהכלא פניתי לעו"ד הזה, באותם ימים הייתי במעצר בית, וביקשתי מהעו"ד ובית משפט כדי שיתנו לי רשות ללכת לעו"ד הזה, ונתנו לי.
...
ש. למה לא הבאת תצהיר של אותו עו"ד או המזכירה?
ת. היא לא רצתה לעשות את זה המזכירה, היא אמרה שהיא לא עושה את זה והעו"ד שלנו אמר שאני לא אעשה את זה, כי זה השם שלי, ואני לא אכתוב לכם מכתב שטעיתי " (ההדגשות לא במקור – י.ש).
ה. אלא, שבתצהיר שהגיש הגיס , עסאם גוליאני , לביטוח לאומי (נ/3) ביום 7/6/14 הצהיר הגיס, בנוכחות עו"ד בשיר מוסחתב כדלקמן:
"הנני מצהיר כי הרכב מספר רישוי 7863150 דגם טויוטה קורולה משנת ייצור 2003 הינה בבעלותו של אחי ריאד גולאני ת.ז. XXXXXX386 שהינו אסיר בכלא מעשיהו ואני רק משתמש ברכבו במהלך תקופת שהותו בבית הסוהר ומעולה לא הייתי הבעלים של רכב זה" (ההדגשות לא במקור – י.ש).
וכך העיד לעניין זה הגיס, עסאם גולאני :
"ש. אתה יכול להסביר לי למה הצהרת בפני עו"ד שהרכב הוא של אחיך ואתה משתמש בו רק שהוא בכלא?
ת. זו היתה טעות. הלכתי לעו"ד שעשה מסמך, והמזכירה שלו עשתה טעות ואחר כך סידרנו את זה.
...
ש. איפה היה העו"ד בזמן שמסרת את התצהיר שלך?
ת. בעיר העתיקה.
ש. הוא היה שם?
ת. המזכירה היתה שם. העו"ד לא היה שם.
ש. בפני מי חתמת?
ת. בפני המזכירה ושילמתי לה 50 ₪. עוה"ד לא היה מולי, אולי הוא היה במשרד אבל לא מולי.
ש. למה לא הבאתם את המזכירה היום לפה?
ת. פעם ראשונה שהלכתי לשם ביקשתי ממנה שתעשה תצהיר שהרכב שלי ורק רשום על אחי.
ש. אז למה לא הבאתם אותה לפה שתגיד שהיא טעתה?
ת. לא ידעתי שצריך.
...
ש. למה הרכב היה רשום על שם אחיך?
ת. כי היתה לי בעיה.
ש. למה לא רשמת על שימך?
ת. היו לי קצת חובות, היתה תאונה, וכל מיני דו"חות.
ש. מה היה לך בדיוק.
ת. לא זוכר בדיוק, זה היה לפני 8 שנים. היו לי חובות לביטוח לאומי, ארנונה. שילמתי לביטוח לאומי 256 ₪ לחודש עד שהפסקתי לעבוד.
לשאלת בית הדין:
ש. למה רשמת את הרכב על שם אחיך? ניסית להתחמק מחובות?
ת. לא שרציתי להתחמק. היו לי בעיות וחובות, והייתי צריך את האוטו לעבודה, הוא היה עוזר לי להכנסות, זה הכל.
המשך חקירה נגדית:
ש. ת. הסיבה שהרכב נרשם על שם אחי, זה בגלל חובות שהיו לי על ארנונה, ביטוח לאומי ודו"חות.
ש. היו עיקולים על שימך?
ת. כן. עכשיו גם הרישיון נהיגה שלי מעוקל לארנונה.
ש. שראית שאחיך לא מקבל גמלת הבטחת הכנסה, או אישתו, וזה בגלל שהרכב שלך רשום על שמך, למה לא ביטלתם אותו? ת. כי יש עליו עיקול. לקחו לי את הרכב לפני כמה חודשים בגלל אחי, ואני שילמתי
7,000 ₪ וקיבלתי את הרכב חזרה.
...
לשאלת בית הדין:
ש. כשהתברר שיש בעיה למה לא שיניתם את זה?
ת. הלכנו לשנות, ואמרו שיש עיקולים עוד פעם. אחרי ששילמתי את הכסף, אמרו שצריך לשלם עוד 2,000 ₪ (ההדגשות לא במקור – י.ש).
ו. מכל האמור עולה כי התובע ואחיו הצהירו הצהרות בהתאם למה שהיה נוח להם, ובהתאם לחישוב הקר היכן וכיצד יוכלו להתחמק מחובות ומעיקולים (תוך "עזרה הדדית" של שניהם ) – ולא סברו כי עליהם להצהיר אמת. כאשר עסאם נזקק לביטוח לאומי - טען (בתצהיר), כי הרכב לא שלו אלא של אחיו, ריאד, וכאשר זה היה זקוק להבטחת הכנסה, הצהיר כי הרכב שייך ל עסאם ולא ל ו. לטענת ב"כ התובעת בסיכומיו, ברור שהרכב שייך לעיסאם, שהרי לתובעת לא היה רישיון ולכן לא היו זקוקים לשני רכבים. אלא שאין חולק כי בעלה של התובעת רשם את הרכב על שמו במטרה ברורה לאפשר לאחיו עסאם לחמוק בד רך זו מחובות של נושים (כולל לביטוח לאומי), ולפיכך, אינו יכול כיום לרחוץ בניקיון כפיו ולומר שלא היה זקוק לרכב זה, ולכן אין לראות ברישום כמלמד על בעלות על הרכב. גם הטענה שחתם לאחיו רק בגלל שהיה צעיר הבנים ולא יכול היה לסרב לבקשת אחיו לרשום את הרכב על שמו – אינה יכולה להתקבל. בכל מקרה הרישום לא יכול היה להתבצע ללא שיתף פעולה וחתימה שלו. יתרה מכך – אם אכן התברר לו כי הרישום גורם לגריעת זכותו מביטוח לאומי – לא הייתה כל מניעה לשוב ולרשום את הרכב ע"ש עסאם (גם אם נכונה הטענה -שלא גובתה בכל מסמך שהוא - כי שוב היו עיקולים על חשבונו ).
ז. כאמור, עסאם כתב בתצהירו (נ/3), כי הרכב שייך לאחיו ריאד וכי הוא עצמו השתמש ברכב זה רק כשריאד היה בכלא. אלא שלטענתו - המזכירה של עוה"ד מוסחתב טעתה כשכתבה בטעות בתצהיר שהרכב של ריאד . ראשית – המזכירה לא אמורה לכתוב ולהחתים על תצהיר אלא עוה"ד. שנית, וגם לו כך היה הדבר והמזכירה ניסחה את התצהיר וטעתה – מדוע לא הוזמנה המזכירה (או עוה"ד) לעדות, על מנת שהדבר ייאמר מכלי ראשון? ! הטענה כי לא רצתה להגיע – אינה יכולה להתקבל, וניתן היה להזמינה אף אם אינה מעוניינת להעיד. יתרה מזו – אם מה שכת וב בתצהיר (שהועבר בכ"ז לביטוח לאומי למרות ה"טעות") אכן היה טעות – לשם מה היה בכלל צורך מלכתחילה בתצהיר זה?! די היה שיודיע לביטוח לאומי שהרכב שלו. על כך לא ניתנה תשובה מספקת, לא על ידי ריאד ולא על ידי אחיו . זאת ועוד. אף אם הייתה טעות בתצהיר – מדוע עיסאם חתם על תצהיר (בן מספר שורות) אם אינו נכון? מדוע לא אמר מיד (למזכירה או לעוה"ד) כי מדובר בטעות!? בכל מקרה, אם הטענה נכונה, והמזכירה הייתה זו שכתבה בעצמה את התצהיר והחתימה את עיסאם עליו - כמובן שהדבר חמור במבחינת עוה"ד שאיפשר זאת, ויתכן אף ש היה מקום לשקול העברת הנושא ללישכת עוה"ד. אלא שלאור שקרי האחים כפי שפורטו לעיל, קשה לדעת אם אין זו המצאה נוספת שלהם כדי לחמוק מאמירת האמת . מכל מקום, וכאמור - לא ניתן לקבל את הגירסה הפתלתלה כי התצהיר נחתם בטעות ועוד בפני המזכירה . לפיכך חזקה היא כי התצהיר נחתם בפני עו"ד, בהתאם למה שעסאם מסר לו , וכי לא חלה כל טעות באמור בו.
ח. גם הטענה כי מי ששילם את הוצאות הרכב, ו כן בגין חידוש הרישיון והביטוח הוא אחיו עסאם , כלל לא הוכחה, ולא הומצאה כל אסמכתא לעניין זה (אף שהייתה להם הזדמנות לעשות כן) . לכן יש לראותה כטענה בעלמא.
ט. לאור כל האמור לעיל - הרינו קובעים כי התובעת לא הרימה את הנטל כי למרות שרכב הטויוטה רשום ע"ש בן זוגה - הוא שייך לעסאם, אחיו . לפיכך יש לקחת בחשבון את רכב הטויוטה הרשום על שם בן זוגה של התובעת כרכב שבבעלותו, ולכן עם רכישת הרכב השני – וע"פ האמור בסעיף 9א(ב) לחוק הבטחת הכנסה - אינה זכאית להבטחת הכנסה. יחד עם זאת, לגבי התקופה שקדמה לרכישת הרכב השני - יבדוק הנתבע את זכאותה של התובעת להבטחת הכנסה, לאור יתר תנאי הזכאות, כמפורט בכתב ההגנה, תוך התייחסות גם לזכאותה להבטחת הכנסה בתקופה בה היה בן זוגה של התובעת בבית הכלא.
י. ועניין נוסף: בנסיבות העניין, ולאור הסתירות הרבות בעדויות של התובעת ועדיה – וההודאה כי הרישומים נעשו רק כדי ל התחמק מתשלום חובות (כולל של ביטוח לאומי), ומשלא התקבלה טענת עסאם על כי התצהיר שהגיש לביטוח לאומי נ כתב בטעות , היה מקום לפסוק כנגדה סכום גבוה כהוצאות, ובמיוחד לאור המלצת בית הדין לתובעת בסיום הדיון לשקול האם בנסיבות אלו עומדת על תביעתה (לתקופה שאחרי 1/1/14). עם זאת, ובנסיבות העניין משמדובר בתביעה להבטחת הכנסה – יעמיד בית הדין את סכום ההוצאות על הסך של 500₪.

סוף דבר:
התובעת לא הרימה את הנטל ולא הוכיחה כי רכב הטויוטה הרשום ע"ש בן זוגה איננו בבעלותו . לפיכך מ-1/1/14, משנרכש רכב נוסף - אינה זכאית להבטחת הכנסה. לגבי התקופה שמ-7/13 ועד 12/13 ייבחן הנתבע את זכאותה של התובעת להבטחת הכנסה (בהתאם לכלל הפרמטרים שצריכים להיבדק ).
התובעת תשלם לנתבע סך של 500 ₪ הוצאות.
ערעור על פסק דין זה ניתן להגיש לבית הדין הארצי תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין ליד י הצד המבקש לערער.

נציג ציבור(ע)
יוסף קשי

נציג ציבור(מ)
אליעזר שמעוני

יפה שטיין, שופטת
אב"ד

ניתן היום, כ' אב תשע"ו, (24 אוגוסט 2016), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .


מעורבים
תובע: נזהה גולאני
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: