ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אליהו חברה לבטוח בע"מ נגד מושב עזריקם :

בפני כבוד הרשם הבכיר אבי כהן

התובעת

אליהו חברה לבטוח בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד רויטל עזר

נגד

הנתבעים

1. מושב עזריקם
ע"י ב"כ עוה"ד יואל שוסף
2. מועצה איזורית באר טוביה
ע"י ב"כ עוה"ד אפרת שמאלץ-מערבי

החלטה

לפניי בקשה מטעם הנתבעת 1 להעברת מקום הדיון מבימה"ש בת"א לביהמ"ש באשדוד , מטעמי סמכות מקומית.

לצורך הבנת הדברים ראוי תחילה לסקור את ההליכים העיקריים עד כה.

סקירת הליכים

ביום 11.9.14 הוגשה תביעה " כספית, נזיקית, שיבוב" ע"ס 39,980 ₪ בסדר דין מהיר. התביעה הוגשה נגד " גבעתי – מושב עובדים להתיישבות חקלאים בע"מ" בלבד. עילת התביעה היא נזקי רכוש שנגרמו לרכב מבוטח התובעת באירוע מיום 7.1.13, שבו הוצף הרכב בהיותו בחניה כתוצאה ממי גשמים וממערכת ניקוז פגומה. לכתב התביעה צורפה, בין היתר, חוות דעת מומחה של שמאי רכב לגבי הערכת הנזק בלבד שנגרם לרכב.
ביום 11.3.15 הוגש ( עפ"י החלטת היתר מיום 9.3.15) כתב תביעה מתוקן, ובו הוחלפה הנתבעת המקורית בשני נתבעים חדשים ( הם הנתבעים הנוכחיים): מושב עזריקם + מועצה אזורית באר טוביה.
ביום 31.1.16 הוגש כתב הגנה מטעם הנתבעת 2 . הנתבעת 2 כופרת בחבותה הנטענת כלפי התובעת, ומעלה שורת טענות הגנה, לרבות הכחשת נסיבות האירוע הנטענות והפגם הנטען במערכת הניקוז במועד האירוע, לרבות היעדר חוות דעת מומחה ( הנדסית) מטעם התובעת להוכחת טענותיה לכשל במערכת הניקוז, ולרבות טענה לחבות של חברת אהוד מאיר שאיבות בע"מ, עמה התקשרה הנתבעת בהסכם רלוונטי. יצוין כי לכתב ההגנה צורפו מסמכים שונים, אך לא צורפה חוות דעת מומחה כלשהי.
ביום 4.4.16 ניתן לבקשת התובעת פס"ד בהיעדר הגנה נגד הנתבעת 1.
ביום 22.4.16 הוחלט ( בהסכמת התובעת) על ביטול פסה"ד הנ"ל מיום 4.4.16 .
בהחלטה זו נתתי מס' הוראות:
הוראה לתובעת להגיש עד יום 10.5.16 כתב תביעה מתוקן שבו תפורט היטב זהות הנתבעת 1.
הוראה לנתבעת 1 להגיש כתב הגנה כדין בתוך 30 יום מיום שתקבל לידיה את כתב התביעה המתוקן, כאמור לעיל.
הוראה המאפשרת לנתבעת 2 להגיש כתב הגנה מתוקן מטעמה בתוך המועד הנ"ל.
הוראה בדבר מחיקה מחוסר מעש של בקשת הנתבעת 2 מיום 31.1.16 למשלוח הודעה לצד שלישי.
ביום 24.4.16 הגישה התובעת כתב תביעה מתוקן ( בפעם השנייה ובהתאם להחלטת 22.4.16 הנ"ל), שבו הנתבעות בפרטיהן העדכניים הן: עזריקם מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ + מועצה איזורית באר טוביה.
ביום 2.6.16 הגישה הנתבעת 1 " בקשה לביטול כתב התביעה מחוסר מעש". בבקשה נטען ( ללא תצהיר תומך) כי הנתבעת 1 לא קיבלה לידיה עותק מכתב התביעה המתוקן, בניגוד להוראת החלטת 22.4.16 הנ"ל, ולכן התבקש ביטולו של כתב התביעה נגד הנתבעת 1, מחמת חוסר מעש. הנתבעת 1 אף ביקשה לחייב את התובעת בהוצאות.
ביום 2.6.16 הוריתי על העברת בקשת הנתבעת 1 לתגובת התובעת, בתוך 3 ימים מיום המסירה.
ביום 9.6.16 הגישה הנתבעת 1 בקשה למתן החלטה ( בבקשת הנתבעת 1) בהיעדר תגובה במועד מטעם התובעת.
ביום 9.6.16 הוריתי על הגשת תצהיר לתמיכה בבקשה זו.
ביום 13.6.16 הגישה הנתבעת 1 תצהיר רלוונטי, בהמשך להחלטת 9.6.16 הנ"ל.
ביום 13.6.16 נתתי החלטה שבה ביקשתי מב"כ הנתבעת 1 לבדוק שוב היטב כל מסמכי תיק ביהמ"ש, שבהם סרוק כאמור כתב תביעה מתוקן מתאים מיום 24.4.16.
ביום 14.6.16 הגיש ב"כ הנתבעת 1 תגובה, שבה אישר שבדק ומצא שאכן כתב תביעה מתוקן הוגש לתיק, אך לדבריו עותק כתב תביעה מתוקן זה לא נמסר לנתבעת 1, ולכן הנתבעת 1 עומדת על בקשתה ( בקשת הנתבעת 1).
ביום 14.6.16 הוריתי על העברת הבקשה ( בתגובה זו נתבקשה הטלת הוצאות על התעלמות התובעת מהחלטות ביהמ"ש).
ביום 16.6.16 הוגשה תגובה מטעם התובעת. בתגובה זו מציגה התובעת את מסכת הדברים מבחינתה. גם התגובה לא נתמכת בתצהיר.
ביום 19.6.16 הגישה הנתבעת 1 תשובה לתגובת התובעת.
ביום 22.6.16 לאחר עיון מוקפד בכל מסמכי התיק, מצאתי לדחות את בקשת הנתבעת 1 כמו כן, הוריתי לנתבעת 1 להגיש כתב ההגנה מטעמה עד יום 15.7.16 .
ביום 4.7.16 הנתבעת 1 הגישה כתב הגנה + בקשה להעברת הדיון לביהמ"ש באשדוד עקב חוסר סמכות מקומית לביהמ"ש זה ( להלן: "בקשת ההעברה").
נימוקי בקשת ההעברה:
מקום הנתבעת 1 הוא יישוב עזריקם הצמוד לעיר אשדוד במחוז דרום.
מקום קיום המחדל לכאורה התרחש ביישוב עזריקם.
לעסקי התובעת סניף בעיר אשדוד.
לבקשה צורף תצהיר תמיכה בעובדות הנטענות בו.
ביום 24.7.16 ניתנה החלטה המעבירה את בקשת ההעברה לתגובת יתר הצדדים בתיק בתוך 3 ימים ולתשובת הנתבעת 1 תוך 3 ימים, כאשר הצדדים יתייחסו לשאלת הוצאות הליך זה במנותק מהוצאות הליך אחר כלשהו.
ביום 27.7.16 התובעת הגישה תגובתה המתנגדת לבקשת ההעברה ללא תצהיר תומך בעובדות.
נימוקי התגובה בתמצית:
בקשת ההעברה לא הוגשה בהזדמנות הראשונה שכן הוגשו זה מכבר בקשות לביהמ"ש.
ביהמ"ש נדרש להיכנס לעובי הקורה בתיק זה כאשר התביעה הוגשה בחודש 9/2014 ( טרם תיקונו האחרון) ומדובר בשיהוי ניכר.
יש לחייב את הנתבעת 1 בהוצאות משפט ריאליות.
התגובה נסמכת על טיעונים משפטים ולכן לא הוגש תצהיר תמיכה בעובדות.
ביום 31.7.16 הנתבעת 1 הגישה תשובתה לתגובת התובעת לבקשת ההעברה. הבקשה נתמכה בתצהיר התומך בשליחת הבקשה לב"כ התובעת.
נימוקי התשובה בתמצית:
התובעת הגישה כתב תביעה ראשוני סתמי שלא מופנה לנתבעת 1 ולאחר מכן ניתן פס"ד נגד אישיות משפטית אחרת מהנתבעת 1 ומשחלף הזמן באופן ניכר והנתבעת לא קיבלה לידיה את כתב התביעה המתוקן, הנתבעת 1 הגישה בקשה למחיקה מחוסר מעש ועד לשלב זה משלא נתקבל כתב תביעה מתוקן לא ניתן לטעון לחוסר סמכות מקומית ולכן מדובר בהזדמנות הראשונה.
לעת עתה לא התקיים כלל קדם משפט או דיון אחר לגופו של כתב התביעה ואם התקיים הנתבעת 1 לא הייתה צד להליך.
יש לחייב התובעת בהוצאות משפט ריאליות.
ביום 3.8.16 הנתבעת 2 הגישה תגובתה המתנגדת לבקשת ההעברה כיוון שהטענה אינה נטענה בהזדמנות הראשונה ושהיא מצטרפת לתגובתה של התובעת לבקשת ההעברה. התגובה לא נתמכה בתצהיר.
ביום 18.8.16 התובעת הגישה ראיותיה.
ביום 18.8.16 ניתנה החלטה המזכירה שביהמ"ש ממתין לתשובת הנתבעת 1 לתגובת הנתבעת 2.
ביום 18.8.16 הנתבעת 1 הגישה את תשובתה שבה היא חוזרת על הנימוקים שהעלתה לתגובת התובעת ומוסיפה כי עד התובעת ( המבוטח) ועדי הנתבעת 2 מתגוררים בשטח השיפוט במחוז דרום והסכמת הנתבעת 2 להצטרף לטענות התובעת נובעת משיקולי נוחות עצמיים של ב"כ הנתבעת 2. התשובה לא נתמכה בתצהיר.
הכרעה
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים החלטתי לקבל את בקשת העברה מהנימוקים הבאים:
התובעת טוענת כי מבחינה טכנית בקשת העברה לא הוגשה בהזדמנותה הראשונה שהייתה לנתבעת 1 ושביהמ"ש נכנס לעובי הקורה בתיק דנן, ראו אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 58-59 ( מהדורה אחת עשרה, 2013) נתבע המבקש להעלות טענה בדבר חוסר סמכות מקומית לדיון חייב לטעון אותה בהזדמנות הראשונה ומשלא עשה כן יראו אותו כמסכים למקום השיפוט. ראו גם ע"א 6010/99 ששון נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נו (1) 385.
ומנגד הנתבעת 1 טוענת כי לא נקראה בפניה הזדמנות ראשונה לטעון טענה זו, כיוון שצורפה לתיק רק לאחר תיקון כתבי טענות התובעת שהוגשו ללא פרטי הנתבעת 1 זאת לאחר שהתרעתי על כך כבר בהחלטתי מיום 10.3.16. היסטוריית ההליכים בתיק מגלה שהנתבעת 1 פעלה בהזדמנות הממשית הראשונה שהייתה לה, משמע במקביל להגשת כתב הגנתה. במקרה דנן, לא נראה לי סביר להחזיק לחובת הנתבעת 1 היסטוריית הליכים שהיא לא הייתה צד לה ( בטרם צורפה לתיק). אך יש לציין עם זאת כי בניגוד לנטען ע"י הנתבעת 1 שבמסגרת הבקשה למחיקת התביעה מחוסר מעש שהגישה, כי כתב התביעה המתוקן לא הוגש לתיק התבררה כלא נכונה וזאת מבחינה עובדתית כיוון שכתב התביעה המתוקן אכן הוגש לתיק כבר ביום 24.4.16.
נכון הוא כי יש להעלות טענה בדבר סמכות מקומית בהזדמנות הראשונה, אך יש להגדיר מהו המועד אשר ייחשב " הזדמנות ראשונה" לצורך זה.
בע"א ( י-ם) 1076/96 דורנט (1991) ישראל בע"מ נ' אררט חברה לביטוח בע"מ ( 8.5.1996) דנה כבוד השופטת פרוקצ'יה בשאלה מהי ההזדמנות הראשונה לטעון טענת חוסר סמכות מקומית. לדעת כבוד השופטת פרוקצ'יה, "ההזדמנות הראשונה" להעלאת הטענה בדבר העדר סמכות מקומית נקבעת על פי נסיבותיו של כל הליך והליך בהתאם לאופיו ולשלב אליו הגיע, ולא על פי מבחן טכני הקשור באופי הכתב שהוגש, או בשאלה אם הכתב בו הועלתה הטענה הוא כתב ראשון שהוגש או שקדמו לו כתבים אחרים. יש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו, ובטווח שבין המסמך הראשון המוגש בהליך לבין הגשת כתב ההגנה, יש לראות מהו השלב הראוי להוות הזדמנות ראשונה להעלאת הטענה.
במקרה זה, לא החמיצה הנתבעת 1 את ה"הזדמנות הראשונה" להעלאת הטענה.
נכון שהנתבעת 1 הגישה מספר בקשות בתיק ללא העלאת טענה זו, פנייתה הראשונה לבית המשפט במסגרת ההליך הייתה בבקשה לביטול פסה"ד שניתן נגדה בהעדר הגנה מיום 18.4.16 ולאחר מיכן בבקשה לביטול כתב התביעה מחוסר מעש שנדחתה מיום 2.6.16, ובמסגרתן לא העלתה את הטענה, ואילו בכתב ההגנה שהוגש ביום 4.7.16 העלתה את טענת חוסר הסמכות המקומית לראשונה. בין בקשותיה ועד לכתב הגנתה לא נתקיים קדם משפט או דיון אחר לגופו של כתב התביעה. התובעת טוענת כי ביהמ"ש נכנס לעובי הקורה בתיק דנן כיוון שנדרש לדון בבקשות הנתבעת 1, אך איני מקבל את טענה זו שכן ביהמ"ש לא נדרש לדון לגופו של עניין בכתב התביעה וזאת בנוסף למחדל התובעת בגין אי הגשת כתב תביעה עם בעל דין נכון ( כאשר רק בפסה"ד מצאה התובעת לכתוב פרטי אישיות משפטית מוכרת) ומשנדרשה הנתבעת 1 להתייחס לגופן של טענות התביעה בכתב הגנתה היא העלתה את בקשת העברה. נסיבות אלה בוודאי עונות לדרישה כי טענת העדר הסמכות תועלה ב"הזדמנות הראשונה", משבית המשפט טרם קיים כל דיון לגופו של ענין, טרם הקדיש מזמנו ולא נעשה כל צעד מטעם הנתבעת 1 העשוי להתפרש באמת כהסכמה משתמעת מצידה להקנות סמכות שיפוט לבית המשפט אליו הוגשה התביעה. גם אם הייתה הנתבעת 1 מיטיבה לעשות אילו כללה טענת העדר סמכות כבר בבקשתה הראשונה בתיק, יש לראות את אי העלאתה כהיסח דעת שאינו מגיע כדי רשלנות ואין היא מנועה מלעשות כן בכתב הגנתה בנסיבות ענין זה. שהרי ההסכמה לסמכות המקומית צריכה להיות הסכמה " מדעת" ולא פרי של " היסח-הדעת" וכל עוד לא נכנס בית המשפט לדיון לגופו של ענין, לא החמיצה הנתבעת 1 את המועד להעלאת טענתה.

לסיכום
לאור האמור לעיל, מצאתי לקבל את בקשת הנתבעת 1 ומשאכן נראה שיש ממש בטענה בדבר הסמכות המקומית, אני מורה על העברת דיון בתיק זה לבית משפט השלום במחוז הדרום. עפ"י הנוהל הקיים, נשיא ביהמ"ש באותו מחוז יקבע את ביהמ"ש הספציפי במחוזו שידון בתביעה.
איני עושה צו להוצאות, נוכח העובדה שהנתבעת 1 לא ציינה במסמך הראשון שהגישה כי יש בדעתה לטעון לסמכות המקומית, וגם משהנתבעת 1 טענה בעבר טענה עובדתית בלתי נכונה, לגבי אי הגשת כתב תביעה מתוקן.
אני מורה על ביטול הדיון הקבוע בפניי בתיק זה.

המזכירות מתבקשת למחוק את שמי כשם הגורם השיפוטי המטפל בתיק.

ניתנה היום, כ' אב תשע"ו, 24 אוגוסט 2016, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אליהו חברה לבטוח בע"מ
נתבע: מושב עזריקם
שופט :
עורכי דין: