ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין לידור ישראלי נגד הכשרה חברה לביטוח בע"מ :

בפני כבוד ה שופט אלי ברנד

תובע
לידור ישראלי

נגד

נתבעת
הכשרה חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

בפני תביעת התובע לפיצוי בסך 2,209 ₪ לאחר שבעקבות אירוע תאונה בו נגרם לרכבו נזק, לטענתו בעקבות מחדל של נהג רכב המבוטח על ידי הנתבעת, הפעיל את פוליסת הביטוח שלו ופוצה בגין עיקר הנזקים וכעת תובע הוא פיצוי בגין ההשתתפות העצמית ואבדן הנחת העדר תביעות .
עיקרי המוסכמות ביחס לקרות התאונה הם – ביום גשום ביקש נהג רכב הנתבעת מ.ר. 67-637-74 לבצע פנית פרסה ברחוב דו סיטרי, שמכוניות חונות משני צדדיו, ועשה זאת ב מרחק 25-30 מ טר מנקודה בה קיימת הגבהה של פני הקרקע, ובהם הכביש, המגבילה את שדה הראיה להמשך.
רכב התובע מ.ר. 83-862-30, נהוג בידי אימו , הגיע מעבר לנקודת ההגבהה וכאשר עברה את שיא גובהה גילתה האם את רכב הנתבעת בעיצומ ה של פנית הפרסה כשהוא חוסם את שני נתיבי הנסיעה.
לטענת נהג רכב הנתבעת, בשל רוחב הכביש חשש כי לא יוכל לסיים את הפניה בר צף ועצר על מנת לבחון אם יוכל לעבור מבלי לפגוע במכונית החונה מולו או ש יהא עליו לסגת לאחור ולשפר את מסלול הפניה ובמצב זה ראתה אותו אם התובע משעברה את ההגבהה בכביש.
לטענת אם התובע לא יכולה היתה למנוע את קרות התאונה בשל המרחק הקצר בין רכב הנתבעת לבין ההגבהה שלא איפשר בלימה , גם במהירות הנמוכה בה נהגה באותה עת – 20-30 קמ"ש .
בנסיון לצמצם את נזקי הפגיעה, סטתה אם התובע לנתיב השמאלי -הנגדי במטרה לפגוע ברכב הנתבעת רק בפינה אך פגעך שפינת רכב התובע הקדמית הימנית פגעה בדלת השמאלית הקדמית של רכב הנתבעת. תיאור זה תואם את גרסת אם התובע על פי השרטוט שצרפה לכתב תביעתה וכן את נ'1 לאחר תיקונו של נהג הנתבעת בעדותו ביחס למיקום הפגיעה ברכב התובע.
עיקר המחלוקת בין הצדדים ביחס לתאונה עצמה, בשים לב לאמור, הינה מה מידת אחריותו של כל אחד מה ם לקרות התאונה וכפועל יוצא מכך – לנזקים .
אם התובע טוענת כי נהג רכב הנתבעת אמור היה לוודא כי פנית הפרסה אפשרי ת בהתאם לתנאי התנועה והמקום, וכי לא כך ה יה, שכן במיקום הפניה ובמיוחד ביום הגשום היה שדה הראיה שלו מוגבל בשל ההגבהה בכביש, ועל כן לא יכול היה לראות כלי רכב המגיעים מעבר להגבהה .
לפיכך, לטענת התובע, היה על נהג רכב הנתבעת להמנע מפני ת הפרסה בנסיבות אלה אשר גרמו סכנה לתאונה כפי שקרה בפועל , ובחירתו לבצע פנית פרסה במצב זה מטילה עליו אחריות לקרות התאונה.
הנתבעת, מאידך, טוענת כי אם התובע נהגה במהירות שאינה מתאימה לתנאי הדרך ביום גשום ועל כן לא הספיקה לבלום למרות המרחק המספיק מנקודת שיא גובה ההגבהה עד לרכב הנתבעת.
הנתבעת טוענת כי לו היתה אם התובע מתאימה את המהירות לתנאי הדרך, לרבות הקושי הנוסף בשל היות היום גשום, היה באפשרותה למנוע את הפגיעה ומשלא עשתה זאת האחריות לקרות התאונה מוטלת עליה. יצויין שוב כי אם התובע טענה כי נהגה במהירות של 20-30 קמ"ש וכי בני משפחתה נוהגים ללגלג על נהיגתה האטית. נהג רכב הנתבעת לא סיפק גרסה אודות מהירות נסיעתה ורק טען כי לפני שהחל לפנות הסתכל קדימה ואחורה ולא ראה כלי רכב מגיעים לכיוונו.
אם התובע טענה כי ליד נהג הרכב הנתבעת ישב אדם עימו שוחח וייתכן כי לכן לא שם לב להתקרבותה, הן בשל יחסי הגובה , הן בשל הגשם שירד והן בשל הפנית תשומת ליבו אל הנוסע שלצידו.
נהג רכב הנתבעת אישר כי היה לצידו אדם העובד עימו באותה חברה – מבוטחת הנתבעת – אך טען כי הדבר לא ה סיט את תשומת ליבו, הגם שהנוסע עצמו לא התייצב להעיד.
תקנה 44(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א – 1964 קובעת כדלקמן (ההדגשה שלי – א.ב.) –
"לא יפנה נוהג את רכבו כדי להסתובב ולנסוע בכיוון הנגדי (להלן - פניית פרסה), אלא בנסיבות שאין בהן הפרעה לתנועה ... ולא יפנה כאמור כשהוא מתקרב לעקומה או לפסגה תלולה או במקום שרכבו אינו נראה לעיני נוהג רכב אחר המתקרב מכל צד שהוא."
אמנם הפסגה בה עסקינן אינה תלולה או גבוהה במיוחד אולם יש בה הגבלה בראית כלי רכב המתקרבים מעבר אליה והדברים קל וחומר ביום גשום, כאשר מדובר ברחוב עמוס שבו נתיב אחד לכל כיוון וכלי רכב חונים משני הצדדים . במצב זה, ביצוע פנית הפרסה קשה ועלול להמשך זמן ארוך יחסי,ת וגם אם לפני תחילת הפניה היה הכביש פנוי עלול המצב להשתנות תוך כדי הפניה.
לפיכך, לטעמי, בחירת נהג רכב הנתבעת לבצע פנית פרסה במיקום זה היתה בחירה שגויה ולא מתאימה להוראות תקנה 44(א) ו לנסיבות התנועה, בוודאי לא באותו יום גשום.
בכך יצר נהג רכב הנתבעת את הסיכון העיקרי אשר גרם לתאונה, לשמחת כל – ללא נפגעי גוף .
מאידך, תקנות 51-52 לתקנות התעבורה קובעות כדלקמן –
51. לא ינהג אדם רכב אלא במהירות סבירה בהתחשב בכל הנסיבות ובתנאי הדרך והתנועה בה, באופן שיקיים בידו את השליטה המוחלטת ברכב.
52. בכפוף לאמור בתקנה 51 חייב נוהג רכב להאיט את מהירות הנסיעה, ובמידת הצורך אף לעצור את רכבו, בכל מקרה שבו צפויה סכנה לעוברי דרך או לרכוש, לרבות רכבו הוא, ובמיוחד במקרים אלה:
... (3) כשהראות בדרך מוגבלת מכל סיבה שהיא; ...
... (7) בהתקרבו לפסגה או למקום שבו שדה הראיה מוגבל; ...
אינני יכול לומר כי השתכנעתי כי אם התובע התאימה באופן מלא את מהירות ואופן נהיגתה לתנאי הכביש, בשים לב להגבהה אליה התקרבה ולתנאי הראות והבלימה הקשים ממילא של יום גשום, וייתכן כי לו היתה מאטה מעט יותר לקראת ההגבהה היתה יכולה להספיק לבלום במרחק שהיה בינה לבין רכב הנתבעת או למצער לצמצם את נזקי הפגיעה.
לא בכדי בחר מחוקק המשנה להתייחס הן בתקנה 44(א) והן בתקנה 52 באופן ספציפי להגבלת ראיה הנובעת מהבדלי גובה בפני הקרקע עליהם סלול הכביש, והדברים רלוונטיים לתאונה דנן.
על פי תיאור הדברים על ידי הצדדים והעובדה שנהג רכב הנתבעת הוא זה שיצר את הסיכון, כפי שקבעתי לעיל, גם אם היה על אם התובע להתאים את נהיגתה טוב יותר למצב כך שתוכל להתמודד ביתר הצלחה עם הסיכון שהציב בפניה, סבור אני כי עיקר האחריות לקרות התאונה רובצת לפתחו , אולם אין להסיר כל אחריות מאם התובע.
לאחר שבחנתי את הפרטים והראיות שבפני אני סבור כי חלוקת האחריות לאירוע התאונה בין הצדדים הינה – 70% מן האחריות מוטלת על נהג רכב הנתבעת ו-30% על אם התובע.
עתה לענין גובה הפיצוי – התובע תבע פיצוי בסך 1,899 ₪ בגין ההשתתפות העצמית שהוטלה עליו וכן 310 ₪ בגין אבדן הנחת העדר תביעות לשנה הקרובה, כעולה ממכתב איילון חברה לביטוח בע"מ אשר צורף לכתב התביעה.
הנתבעת טוענת כי התובע לא הוכיח את רכיב הנזק בגין הנחת העדר תביעות וכי גם אם יוכח כי נשא בנזק זה השנה אין ראיה כי ישא בכך גם בשנים הבאות אך לא טענה לענין ההשתתפות העצמית.
מאחר שהתובע תבע בגין אבדן הנחה רק עבור שנה אחת על פי הודעת המבטחת שלו , אני מוצא כי התובע עמד בנטל הראיה המוטל עליו לענין זה.
נוכח האמור לעיל ובשים לב לחלוקת האחריות שקבעתי לעיל אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סכום של 1,546 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום קרות התאונה – 6.11.15 – ועד הפרעון המלא .
בשים לב לאופן ניהול ההליך ולעובדה שעיקרי העובדות לא היו שנויות במחלוקת וניתן היה לסיים את המחלוקת טרם ההליך שיפוטי או טרם הכרעה , תשא הנתבעת גם בהוצאות משפט בסך 600 ₪.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד תוך 15 יום.

המזכירות תשלח עותק פסק הדין אל הצדדים.

ניתן היום, כ' אב תשע"ו, 24 אוגוסט 2016, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: לידור ישראלי
נתבע: הכשרה חברה לביטוח בע"מ
שופט :
עורכי דין: