ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ליסון יהונתנוב נגד אהרון פרש :


המבקשים / הנתבעים :

  1. ליסון יהונתנוב
  2. סטניסלב יונטנוב

נ ג ד

המשיב / התובע :
אהרון פרש

החלטה

לפניי בקשת הנתבעים לחיוב התובע בהפקדת ערובה כספית להבטחת הוצאותיהם בהתאם לתקנה 519 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות").

רקע כללי וטענות הצדדים בתמצית
1. התובע הינו בעל אזרחות ישראלית ואמריקאית ועוסק ביבוא אישי של רכבים לארץ.
עניינה של ה תביעה הינו הפרה נטענת של הסכם במסגרתו הזמינו הנתבעים באמצעות התובע רכב מסוג פונטיאק סולטיק ש .י 2009 (להלן: "הרכב"), כך משלא שולמה התמורה במלואה.

2. התביעה במתכונתה המקורית הוגשה נגד נתבע 1 בלבד והועמדה בסך של 79,750 שקלים.
בתביעה המתוקנת נוסף נתבע ה נתבע 2 וסכום התביעה שונה ל – 80,833 שקלים .

3. הנתבעים טוענים בכתב ההגנה להעדר יריבות בין התובע לנתבע 1, שכן העסקה נקשרה אך בין התובע לנתבע 2 שהינו בנו של הנתבע 1, שמעורבותו הסתכמה בחתימתו על יפוי כח לצורך רישום הרכב. בנוסף לכך, טענו הנתבעים לסתירות ברכיבי סכום התביעה בין זו המקורית לזו המתוקנת וטענות נוספות לגופו של עניין.

4. בבקשה דנן, טוענים הנתבעים כי אין חולק שהתובע הינו תושב חוץ שמרכז חייו בארה"ב וכי אין כל מידע בדבר נכסים אשר בבעלותו המצויים בארץ מהם יוכלו הם להיפרע בבוא העת. לחילופין טענו, אף אם נכסים ישנם, קיים עדיין קושי היות ו התובע הינו תושב חוץ.
בהתייחס לסיכויי התביעה, ציינו הנתבעים, כי אלו קלושים הינם ו כי השוואה בין כתב הטענות המקורי לזה המתוקן מעלה שאלות ותהיות כבדות משקל באשר לאמינותה של התביעה כולה. הנתבעים הפנו לסתירות מהותיות לטענתם באשר לסעד הכספי הנתבע והבהירו כי לא צורפה ולו ראיה אחת המצביעה על חוב כספי כלשהו .
5. בפתח תגובתו ציין התובע, כי דינה של הבקשה להידחות על הסף משלא נתמכה בתצהיר כנדרש. לטענתו ומכל מקום , הינו בעל אמצעים כלכליים המאפשרים לו לשלם כל חיוב אשר יוטל עליו ובבעלותו נכסים המצויים בארץ, לרבות נכס מקרקעין באשדוד, שיש בהם כדי להבטיח את תשלום ההוצאות, ככל שתיפסקנה כנגדו. עוד ציין, כי אינו תושב חוץ אלא אזרח ישראלי והעובדה שמצוי בחו"ל אינה רלוונטית.
כן הבהיר כי הליך זה כרוך מבחינתו בהוצאות רבות, דבר המעיד על נחישותו ומצבו הכלכלי.

6. בתשובתם ציינו הנתבעים, כי לא צורף תצהיר היות ובקשתם , לרבות החלק בדבר סיכויי התביעה מבוססת על טיעונים משפטיים. עוד ציינו, כי התובע הוא זה שמעלה טענות עובדתיות שאינן מגובות בתצהיר / אסמכתא. מכל מקום, ככל שהתובע הינו בעל נכסים כיצד יוכלו להיפרע , אם מצוי הוא במרבית זמנו בחו"ל.

דיון והכרעה
7. תקנה 519 (א) לתקנות נועדה למנוע תביעות סרק ולהבטיח תשלום הוצאותיו של הנתבע, במיוחד עת נראה כי הסיכויים להצליח בתביעה קלושים. עם זאת, אין להכביד יתר על המידה על מגישי התובענות ולהגביל את הגישה לבית המשפט רק לבעלי אמצעים. על כן, על בית המשפט לנהוג בנושא זה במתינות ולהפעיל בסבירות את שיקול דעתו בדבר אופן הבטחתן של הוצאות המשפט. ראה א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהד' אחת עשרה, עמוד 736.

ברע"א 2142/13 שויהדי נעמאת נ' יצחק קרמין (13.11.14) מפרט בית המשפט את ארבעת השיקולים הרלבנטיים המרכזיים לחיוב בהפקדת ערובה תוך חלוקתם לשניים וכלשונו:
"נדמה כי ניתן לחלק ארבעה שיקולים אלו לשני אשכולות. האחד, תושבות חוץ ואי ציון מען עדכני בכתב התביעה. השני, סיכויי תביעה קלושים ומצב כלכלי ירוד של התובע. נתייחס להם על פי סדרם:
תושבות חוץ – יש לבחון האם התובע הוא אזרח זר שאין בידו להצביע על נכסים בישראל, מהם יוכל הנתבע להיפרע ברבות הימים עם דחיית התביעה. שיקול זה נובע מהקושי שבאכיפת פסקי דין ישראליים מחוץ לשטחי המדינה. ואולם גם במקרה בו מעורב בתביעה תושב זר, אין די בכך על מנת לחייבו בהפקדת ערובה באופן אוטומטי, אלא יש לשקול שיקולים נוספים (ראו: רע"א 2310/10 אבו קבע נ' מדינת ישראל, האפוטרופוס על נכסי נפקדים [פורסם בנבו] (27.6.2010);.....
אי ציון מען עדכני בכתב התביעה – זאת משום שציון מען נכון ותקף בכתב התביעה, כנדרש בתקנה 9(2) ל תקסד"א, נועד לספק לנתבע כתובת אליה יוכל לפנות לצורך גביית הוצאותיו ככל שיהא זכאי להן (אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 737 (מהדורה אחת-עשרה, 2013)). שיקול זה נלקח בחשבון עד כה רק במקרים בהם התובע התגורר מחוץ לישראל (ראו למשל: עניין ו'נצ'ון, לעיל; רע"א 8730/10 יוסף נ' בינסון [פורסם בנבו] (23.3.2011)).
המכנה המשותף לשני השיקולים באשכול הראשון הוא היעדר מען בארץ. זהו חסר שבאופן אינהרנטי יקשה על הנתבע לגבות את הוצאות המשפט היה ויוטלו יחד עם דחיית התביעה. מחסום טכני מעין זה, אשר מביא עימו התובע שהוא הגורם שפותח את ההליך – דורש איזון שיבטיח את זכויות הנתבע. עתה אעבור לאשכול השני, שהניסיון בפסיקה מלמד ששני מרכיביו נוהגים לעמוד כתף אל כתף בבקשות להפקדת ערובה:
סיכויי תביעה קלושים – במסגרת בקשה כאמור, נדרש בית המשפט לבחון על פניו את סיכויי התביעה בשלב מקדמי זה של ההליך, ואינו נדרש לניתוח מעמיק שלהם. נפסק כי אף שיקול זה אינו מצדיק לבדו חיוב בערובה, "אלא במקרים שניתן להגדירו כהליך סרק מובהק" (רע"א 6353/12 אברהם נ' יגרמן [פורסם בנבו] (16.1.2013) .... במקרה שכזה יגבר אינטרס הנתבע שלא להיות מוטרד מההליך והאינטרס הציבורי שלא לבזבז את זמנו של בית המשפט לריק. לצד זאת יש לזכור את " המגמה שלא לפגוע בזכות הגישה לערכאות אלא במקרי קיצון" (רע"א 3462 גנאם נ' מדינת ישראל – משרד הבריאות (17.9.2014)).
מצב כלכלי ירוד של התובע – שיקול זה מעורר בעייתיות. בוודאי כשיקול יחיד, ולטעמי אף כשיקול מן המניין. כאשר עסקינן בתובע השרוי במצב כלכלי ירוד, מתעורר ביתר שאת החשש שמא לא יוכל לשפות את הנתבע בגין הוצאותיו בתום ההליך. חרף זאת, בית משפט זה קבע לא אחת כי אין מטילים על תובע חיוב בהפקדת ערובה מחמת עוניו בלבד (ראו: רע"א 544/89 אויקל תעשיות (1985) בע"מ נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ, פ"ד 647,650 (1990); ... לגישתי, שיקול זה מחייב את בית המשפט לנקוט זהירות יתרה בטרם הפעלתו. על שערי בית המשפט להיות פתוחים בפני כל מתדיין, עני כעשיר, אביון כאמיד, ואוי לנו אם ייווצר הרושם כי צדק הוא נחלתם הבלעדית של בעלי הממון.... זכות הגישה לערכאות היא, על פניה ובהעדר נסיבות יוצאות דופן המצדיקות זאת, הערך הגובר על פני החשש של העדר יכולת לשלם הוצאות, באם יוטלו, מפאת עוניו של התובע.... ".

8. עתה אבחן את השיקולים המצוינים לעיל תוך יישומם במקרה שלפנינו:
תושבות חוץ – העובדה כי התובע מנהל את מרכז חייו בארה"ב עולה באופן מובהק מהמצוי בתיק, לרבות מכתבי טענותיו של התובע עצמו, כשבכלל אלה בקשות שונות הנוגעות למועדי הדיונים אשר התובע ביקש להתאימם למועדי הגעתו ארצה. אף אם עסקינן בבעל אזרחות ישראלית, הרי שאין בכך כדי לאיין את הקושי הנעוץ בהיותו תושב חוץ ולפחות – מי שמתגורר בעיקר הזמן בחו"ל. התובע אף אינו מציין אם מציאות זו צפויה להשתנות.
התובע אמנם טוען בתגובתו כי הינו בעל אמצעים כלכליים וכי בבעלותו נכס מקרקעין המצוי ברח' מצדה 87 באשדוד, אולם טענות אלו נטענו באופן סתמי בלבד ללא כל פירוט וסימוכין באמצעות תצהיר ומסמכים כמתחייב וכמתבקש.

מען עדכני – בכתב התביעה לא צוין דבר. אמנם בדיון מיום 09.05.16 ציין ב"כ התובע כי מרשו מתגורר בנכס הנ"ל שבאשדוד, אולם התובע עצמו טען כי הוא מתגורר בארה"ב (עמ' 7 סיפא). התובע אף לא מפרט מהו מצבו המשפחתי באופן שיכול לשפוך אור על מענו הרלבנטי ולסייע באיתורו. מכל מקום, המציאות העולה מהתיק הינה כי התובע שוהה ככלל בחו"ל ומעת לעת מגיע ארצה. ניתן לומר כי מענו העדכני, בין בארץ ובין בחו"ל, נותר בגדר שאלה.

סיכויי התביעה – מעיון בכתבי הטענות שהוגשו עד כה ולאור התרשמותי אף מהנטען והמבואר בדיונים שהתקיימו עד כה, נראה כי קיימת עמימות רבה בכל הנוגע לטיבה והיקפה הכספי של ההתקשרות בין הצדדים והמחלוקת בענין זה בלתי מבוטלת הינה.
אמנם אין כל הצדקה לחרוץ דינה של התביעה, בשלב זה, ולומר כי הינה חסרת סיכוי , אולם אין להתעלם מהקשיים אותם ציינו הנתבעים בטיעוניהם ולפער הניכר בין כתבי התביעה. לכך משנה תוקף בהינתן התמיהה העולה בכל הנוגע למעמדה של הגב' אדרי הנזכרת בכתבי הטענות ואשר התובע מתיימר להתכחש למעורבותה מטעמו הוא הגם שעסקינן באחייניתו.
האמור לעיל מתעצם אף יותר עת התובע עומד על הכללת הנתבע 1 כנתבע נוסף.

מצב כלכלי הירוד של התובע – הנתבעים לא העלו טענה בהתייחס לשיקול זה.

9. לאור האמור לעיל ולאחר ששקלתי את כלל האינטרסים, סבורתני כי בזה המקרה הצדקה ישנה בהחלט לחיוב התובע בהפקדת ערובה מידתית מחמת היותו תושב חוץ ומשלא הובאה לפניי כל אסמכתא בהתייחס לנכסיו בתחום הארץ, שמהם ניתן יהיה להיפרע במאמץ סביר.
התובע יפקיד עד ליום 29.9.16 סך של 10,000 שקלים כתנאי להמשכו של הליך זה וימסור על כך הודעה מידית לתיק . ההפקדה תשמש לפ ירעון כל חיוב שנפסק או יפסק בתיק וככל שלא תבוצע במועד, תופסק התביעה מידית בדרך של מחיקתה ותוך חיוב בהוצאות .
ניתנה היום, כ' אב תשע"ו, 24 אוגוסט 2016, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ליסון יהונתנוב
נתבע: אהרון פרש
שופט :
עורכי דין: