ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין טאטי ליגב גרופ בע"מ נגד מויש בע"מ :

בפני כבוד ה שופטת בכירה אושרי פרוסט-פרנקל

תובעים

  1. טאטי ליגב גרופ בע"מ
  2. טאטי יהוד בע"מ ח.פ. 51404865
  3. טאטי לחם בע"מ

נגד

נתבעים

  1. מויש בע"מ
  2. מוטי שחר
  3. יוסי שחר יעוץ בטיחות וניהול סיכונים בע"מ

החלטה

בפני בקשת נתבעת 1 ( להלן: "המבקשת" ) לחיוב התובעות ( להלן: "המשיבות" ) בהפקדת ערובה בנקאית שלא תפחת מסך של 300,000 ₪ להבטחת תשלום הוצאותיה במידה ותדחה התביעה.
לטענת המבקשת קובע סעיף 353 א לחוק החברות, התשנ"ט-1999 חזקה שבדין, לפיה יש לחייב חברה תובעת בהפקדת ערובה להוצאות משפט ככל וזו לא תסתור חזקה זו ותוכיח כי ביכולתה לעמוד בתשלום הוצאות המבקשת ככל ותדחה התביעה.
לטענת המבקשת, המשיבות הנן 3 חברות שעוסקות בתפעול קפה/מסעדה כאשר אין לצדדים כל ידיעה באם למי מהן יש נכסים. לטענת המבקשת, בקשת רשות ערעור שהוגשה ע"י המשיבות נמחקה עקב העדר יכולתן של המשיבות לשלם ערבון בסך 60,000 ₪ להוצאות המבקשת. עוד נטען כי המשיבות טרם שילמו הוצאות משפט שנפסקו להן במסגרת בקשות שהוגשו בתיק שבכותרת.
לטענת המבקשת, לחובת משיבה 1 רשומים שני שעבודים ללא הגבלה מסוג אגרות חוב שטרם סולקו. לחובת משיבה 2 רשומים 5 שעבודים כלליים ואגרות חוב ממועדים שונים. לחובת משיבה 3 רשום שעבוד מסוג אגרת חוב בסך 139,775 ₪.
לטענת המבקשת, במצב דברים זה, כאשר למשיבות קיימים אובליגו ואשראי גדול שניתנו להן כנגד השעבודים המפורטים, העדרם של נכסים מוצהרים, אי תשלום הוצאות משפט שנפסקו לחובתן, העדר יכולת להפקיד ערבון בסך 60,000 ₪ וכאשר מדובר בחברות בערבון מוגבל מתעורר לשיטתה, חשש כבד שלא תוכלנה לשלם הוצאות משפט ככל ותידרשנה לכך. לטענת המבקשת, החשש האמור והעובדה כי מדובר בתביעה חסרת פרופורציות שדורשת השקעת משאבים רבים ואשר מתנהלת כבר משנת 2009 וקיים חשש כבד כהגדרת שתעמוד בפני שוקת שבורה בסיום ההליך.
המשיבות בתגובתן עותרות לדחיית הבקשה, שכן לשיטתן לא קיים חשש ממשי או מידע בנוגע אליהן, אלא מדובר במסע הכפשות וניסיון להשחירן בפני בית המשפט.
לטענת המשיבות, הן חברות סולבנטיות בעלות עסק פעיל שמציגות רווחים גבוהים והנן בעלות מלאי ורכוש קבוע בסך 6,000,000 ₪ בהתאם לחוו"ד רו"ח אברהם פרנקו מיום 21.8.16. לטענתן לא יהיה להן כל קושי לשלם הוצאות משפט בסכום המבוקש ככל ותידרשנה. לטענתן, שילמו את כל הוצאות המשפט שנפסקו כנגדן ואין ללמוד ממחיקת הבר"ע דבר שכן אין במחיקה כדי להעיד על יכולת הפירעון שלהן.
לטענת המשיבות סיכויי התביעה גבוהים וכל שנותר הנו לקבוע את אופן חלוקת האחריות בין הצדדים ביחס לנזק בהתאם לחשבוניות שמוכיחות אותו.
המבקשת בתשובתה טוענת כי מכתבו של רו"ח פרנקו הנו סתמי וחסר פירוט כך שלא ניתן ללמוד ממנו דבר בנוגע למצבן הכלכלי של המשיבות. למכתב לא צורפו אסמכתאות והוא איננו מפרט את רווחי המשיבות לפני תשלום מס. אין פירוט לגבי התחייבויות המשיבות למערכת הבנקאית. נתון שמשפיע על הרווח התפעולי לו הנן טוענות. כן נטען כי אין פירוט לגבי התחייבויות לרשות המיסים, היקף חובות לספקים, קשיי גביה מלקוחות או קיומם של חובות אבודים.
דיון:
סעיף 353 א לחוק החברות , התשנ"ט-1999 קובע:
"רשאי בית המשפט, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם זכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה, או אם החברה ה"הוגשה לבית המשפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת וכי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין."
ברע"א 10376/07 ל.א הנדסה ממוחשבת בע"מ ואח' נ' בנק הפועלים בע"מ נקבעו התנאים שבהתקיימם רשאי בית המשפט להורות על הפקדת ערובה.
"...סעיף 353 א לחוק מגדיר מספר תנאים שבהתקיימם רשאי בית המשפט להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע, במידה ויזכה בדין: מדובר בחברה שאחריות בעלי המניות בה מוגבלת. הדבר ייעשה לבקשת הנתבע. אלא אם כן סבר בית המשפט שנסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה. או אם החברה הוכיחה שיש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע... מן התנאים הנ"ל עולה כי מה שנוסח כחזקה הניתנת לסתירה בפרשת אויקל, בהתבסס על סעיף 232 לפקודה, הוגמש מעט כיום ( זאת אנו למדים מלשון ה"רשאי" שברישא לסעיף 353 א לחוק ומהשפעתן של הזכויות החוקתיות המעוגנות בחוקי היסוד על המאטריה). כתוצאה מכך, קיימות עתה שתי חלופות שבהתקיימן בית המשפט לא יורה על הפקדת ערובה: (א) אם החברה הוכיחה כי יהיה לאל ידה לשלם את הוצאות הנתבע, אם יזכה בדין.(ב) אם בית המשפט סבור כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה בהפקדת ערובה..."
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, בהוראת החוק והפסיקה שוכנעתי, כי מתקיימות נסיבות המצדיקות את חיוב המשיבות בהפקדת ערוכה להוצאות המבקשת, שכן המשיבות הנן חברות בערבון מוגבל אשר על שמן רשומים שעבודים רבים ולא מוגבלים ( ע"ש משיבה 1 רשומים שני שעבודים ללא הגבלה. ע"ש נתבעת 2 רשומים 5 שעבודים כלליים ואגרות חוב . ע"ש משיבה 3 שעבוד ע"ס 139,775 ₪ ) שיכול ומהווים אינדיקציה למצבן הכלכלי של המשיבות. כמו כן, אין כל אסמכתא התומכת בחוו"ד של רו"ח פרנקו לפיה מדובר בחברות איתנות כלכלית ומשלא הוצג כל מידע בנוגע לנכסים ממשיים שבידי המשיבות, אני מורה למשיבות להפקיד סך של 80,000 ₪ ערבות בנקאית להוצאות המבקשת עד ליום 24.9.16. המשיבות תעברנה אסמכתא להפקדת הערובה לגזברות בית המשפט עד למועד שקבעתי.
עיון 24.9.16


מעורבים
תובע: טאטי ליגב גרופ בע"מ
נתבע: מויש בע"מ
שופט :
עורכי דין: