ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מישל מוריס סקלי כהן נגד דנה גורדון :

בפני כבוד ה רשם בכיר אדי לכנר

תובע/נתבע שכנגד

מישל מוריס סקלי כהן

נגד

נתבעים/תובעים שכנגד

1.דנה גורדון
2.רוי יצחק גורדון

פסק דין

לפני תביעה בסך 19,799 ₪, בגין הפרת חוזה, החזר כספי והוצאות משפט, ותביעה שכנגד בסך 27,806 ₪ בגין הפרת חוזה העבודה מולם, עיכוב בתשלומים, תביעת לשון הרע ועוגמת נפש.
ההסכם בין הצדדים נחתם ביום 19.6.2014, שמטרתו תכנון אדריכלי, פיקוח עליון, וכן ייעוץ וליווי ובחירת חומרי גמר, אביזרי קצה וריהוט.
הנתבעים בעל ואישה אדריכלים, האדריכל הראשי שטיפל בפרויקט הינה הנתבעת ואילו הנתבע בזמנו הפנוי.
המחלוקת בין הצדדים הינה: בתביעה העיקרית, האם הנתבעים הפרו את החוזה שנחתם בין הצדדים, לרבות הפרת הפיקוח העליון אליו הוסכם, כתוצאה נגרמו לתובע נזקים? בתביעה שכנגד, האם אי תשלום מה שהוסכם עליו לתובעים שכנגד מהווה הפרת חוזה בנסיבות העניין?

טענות הצדדים
התובע שכר את שירותיהם של הנתבעים, שני אדריכלים שייצגו את עצמם כאדריכלים מעולים. הקשר בעיקרו היה עם הנתבעת, אשר בתחילת היחסים הקשר היה טוב, אך כשהחלו היחסים המקצועיים עם אנשי מקצוע אחרים צצו הוויכוחים והבעיות. התובע טוען כי הניהול המקצועי של הנתבעים בשלב ג' בדבר פיקוח עליון לא בוצע בפועל, וכי נגרמו לו הוצאות רבות עבור הקבלנים השונים שטיפלו בתביעתו. עוד, בחוזה שנחתם בין התובעת לבין הנתבעים בפרק ג' נרשם שהנתבעים יבצעו פיקוח עליון על הפרויקט, התובע לא מכחיש שהיה פיקוח של הנתבעים על הפרויקט, אך לא כפי שנדרש. התובע הביא את מר עידן חליבה, (להלן: הנגר), להעיד על תכנון לקוי ואי מתן פתרונות כשנדרשו. הנגר העיד כי הקבלן הצהיר כי לאחר שמצא את הפגמים בתכנון יצר קשר עם הנתבעת, אך היא קיבלה אותו ביחס מזלזל ובחוסר שיתוף פעולה. הבעיות שנתקל בהם הקבלן הן מדידות לא נכונות במטבח, אשר נאלץ לסגור את הפערים וזה עלה 900 ₪ נוספים. בעיה נוספת בארון חדר השינה, אשר הלקוח יכול לפתוח את הדלת הימנית באופן חלקי בנוסף לאי יכולתו להשתמש במגירות פנימיות, לאחר מספר התייעצויות עם אנשי מקצוע הוחלט לחסום את התריס חלקית, כך שייפתח באופן חלקי, וכך דלת הארון תיפתח. בתיאום עם התובע בוצעו שינויים על ידי הנגר. בנוסף לכך טען התובע כי היו עלויות נוספות לתיקון מיקום תקעי החשמל שלא התאימו לתכון הריהוט, וכמו כן עלויות נוספות לעלויות מיזוג האוויר, במיוחד שהיה נשמע קולות של אוויר חוזר והיה צורך לתקן את זה.
הנתבעים טוענים כי ניהלו את הפרויקט כראוי, תוך עבודת פיקוח וביקורים בדירה ופגישות עם התובע, תוך השקעת עשרות שעות של עבודה תכנונית, ותוך השקעת זמן שלא נדרש עבורו תשלום נוסף. ההסכם בין הצדדים נחתם כאשר הדירה הייתה בשלבים הראשונים של פרויקט ה-תמ"א, התכנון האדריכלי בוצע ותואם עם גורמים מקצועיים בשלבים הראשוניים של הפרויקט. ההסכם שנחתם בין הצדדים כלל שלושה חלקים: שלב ראשון, תכנון ראשוני; שלב שני, ביצוע תכניות; שלב שלישי, פיקוח עליון. הנתבעים טוענים כי המליצו בעל-פה לתובע להביא מנהל פרויקט. נוסף לכך, תואמו ובוצעו פגישות עם גורמים מקצועיים, ומהביקורים עלו כמה טעויות אשר נדרשו לתקן, לרבות עת ביצוע עבודות הנגרות, אשר הנתבעת עלתה על כמה שגיאות שעשה הנגר, אשר בוצעו לא לפי התכנון. העלתה את הדבר בפני הנגר אשר לא לקח את הערותיה בחשבון וביצע את העבודה בתיאום עם התובע ללא היוועצות עמה. מוסיפים כי הנגר הוא האחראי על לקיחת המדידות בשטח, והוא חייב להתריע את האדריכל במידה ויימצא כי יש הבדל בין מה שתוכנן לבין מה שנמדד בפועל. גם . הנתבעת טוענת בקשר למיזוג אוויר שאינו באחריותה ואינו במומחיותה, וכי התובע בעצמו התנהל מול מהנדס מיזוג. טענה נוספת של הנתבעים או התובעים שכנגד היא הוצאת דיבה כנגדם כשהתובע בתביעה העיקרית מסר את כתב התביעה לידו של אמנון רכטר, אשר הוא אדריכל שאינו צד לתביעה, אלא במטרה להכפיש את שמם הטוב של האדריכלים. עוד, הנתבעים טוענים כי התובע לא שילם להם את הסכום שהוסכם אליו. בנוסף להסכם הראשוני נקבע כי הנתבעת תלווה את הפרויקט בתהליך המסירה מהקבלן, מה שלא צוין בהסכם, לסיכום זה אין אסמכתא, והיא כללה 5 שעות עבודה. הנתבעים טוענים כי לעניין המתזים לא הועברה אליהם תכנית הקבלן, אשר התובע הוא היחידי שבכוחו לבקש מהקבלן את התוכנית. התובע למרות בקשות חוזרות ונשנות של הנתבעת להביא את התוכנית בפניה נתקבלו בהתעלמות. הנתבעים טוענים כי עבודת הפיקוח נמשכה זמן רב בשל התארכות הפרויקט, מתוך רצון טוב לא נדרשה תוספת תשלום. הנתבעת טוענת כי ארגז התריס היה במקומו עת לקח הנגר את המדידות לארון. ארגז התריס הינו מאחריותו של אדריכל הבניין ולא הפנים. התובע פנה לנתבעת למצוא פתרון לזה, היא העמידה בפניו כמה פתרונות, אך הנגר והתובע החליטו ביניהם על פתרון אחר.

דיון והכרעה:
מעיון בכתבי הטענות ולאחר ששמעתי את העדים ועיינתי בחומר הראיות שהובא בפניי, אני סבור כי אומנם אין לקבל את רוב הטענות שהעלו כנגד הנתבעים בתביעה העיקרית מאחר ונסתרו, אך עלו טענות נוספות שהצליח התובע לעמוד בנטל המוטל עליו להוכחת תביעתו, כפי שאפרט בהמשך.
בעניין התביעה שכנגד אני סבור כי יש לקבלה בחלקה, אפרט בהמשך.
התובע טען כי הנתבעים לא פיקחו על העבודה בשטח, מכוח טענה זו טען כי הם הפרו את ההסכם, ולכן אין לשלם להם עבור חלק זה מהחוזה, ואף יש לחייבם בהוצאות שנטל בהם בתיקון הטעויות שקרו בדירה כתוצאה מתכנון לקוי ואי פיקוח כראוי.
אמנם אין בחוק הגדרה של פיקוח עליון בקשר לאדריכלים , אולם ניתן לפרש את המושג באמצעות הגדרת פיקוח עליון בתקנות תיכון ובנייה.
פיקוח עליון הוגדר בתקנות התכנון והבניה ( פיקוח עליון על הבניה), התשנ"ב-1992:
תקנה 1:
"פיקוח עליון" - פיקוח על בניית מבנה או חלקים ממנו כמפורט בתקנות אלה;
על מנת לדעת מה זה פיקוח עליון יש לעיין בתקנות.
תקנה 2 לתקנות מטילה חובה לקיום פיקוח עליון על מומחה לדבר בתחום שהוא תכנן, כלשון התקנה:
"מורשה להיתר, מתכנן שלד הבנין או מומחה לדבר בתחום שהוא תכנן, חייבים בקיום פיקוח עליון, כל אחד בתחומו, לפי סעיף 158 כז לחוק, וכן חייבים בפיקוח עליון כל אחד מהמנויים לעיל ועורכי בקשה להיתר, לגבי הבניה כפי שפורטה במסמכי הבקשה להיתר, אף אם היתר לבניה ניתן שלא לפי פרק ה'3 לחוק.
אין בחובת קיום פיקוח עליון לפי תקנות אלה כדי לגרוע מחובת הביקורת על הבניה בידי האחראים לה לפי תקנות התכנון."
כלומר, ניתן להבין מלשון החוק כי ישנה חובה על הנתבעים לפקח על הפרויקט, אשר חובה זו היא פרי חיקוק ואינה בגדר המלצה. עולה מזה השאלה האם הנתבעים ביצעו פיקוח עליון על הפרויקט? ומה כוללת עבודת הפיקוח?
תקנה 4 לתקנות פירטה את הפעולות שעליהן חלה חובת הפיקוח:
(1) בקרה להבטחת התאמת ביצוע הבניה באתר למסמכי ההיתר על נספחיו, ובכללה התאמה לתכניות הקונסטרוקציה ולתכנית הסידורים הסניטרים;
(2) הדרכה ומתן הנחיות לאחראי על הביקורת בתחום שעליו הוא אחראי, לאחראי לביצוע השלד, לקבלן הראשי, למנהל העבודה או למנהלי העבודה בכל הנוגע לאמור בפסקה (1);
האם הנתבעים קיימו את תנאיה של תקנה 4? לאחר עיון בחומר הראיות אני סבור שכן, אך לא בכל הפעולות נעשה הדבר כנדרש ממומחה סביר. עולה השאלה האם הפיקוח לא בוצע כתוצאה מאי ביקור בשטח לפי התקנות? אשר לעניין זה חוקקה תקנה 6 לתקנות שלפיה:
(1) ייערכו ביקורים באתר הבניה של המבנה או של חלקים ממנו, בידי מבצעי הפיקוח העליון או בידי עובד מטעמם כאמור בפסקה.
(2) הביקורים כאמור ייערכו במספר ובמועדים הדרושים כדי לקיים את הפעולות הנדרשות.
הנתבעת צירפה מיילים לכתב ההגנה שלה בהם רואים שהיא אכן ביקרה בדירה וביצעה פעולות פיקוח, ואף נתנה פתרונות לבעיות שמצאה בדירה בזמן ולאחר ביצוע העבודות השונות. הטענה כי הנתבעים לא ביצעו פיקוח עליון אינה מתקבלת, הוכחה לעובדה זו הינו הודעת הדואר האלקטרוני שנשלחה על ידי הנגר לתובע (נספח 1 לכתב התביעה) אשר בה התלונן בין היתר כי הוסכם ביניהם שלא ישלח התובע מישהו מטעמו לבדיקת העבודה אלא לאחר השלב הראשוני, אלא שהנתבעת ביקרה ועלתה על טעויות אשר בוצעו במטבח, ודיווחה על כך לתובע, אשר בהסכמתו מאוחר יותר סטו מתכנית הנתבעת ועיצבו את המטבח לפי המלצות הנגר בהסכמת התובע עצמו ללא ידיעת או מעורבות הנתבעת.
כמן כן, ניתן להבין באמצעות הודעות הדואר האלקטרוני שהתנהלו בין הצדדים כי הנתבעת פיקחה על הפרויקט הן מרחוק והן בביקורים בדירה וגם בפגישות עם בעלי מקצוע, כפי שצוין גם בתצהיר הנגר כי הנתבעת ביקרה בסניפם ברמת גן. הנתבעת חזרה והדגישה בפני התובע כי באם יבוצעו שינויים בדירה ללא ידיעה, לפחות יש לקחת בחשבון שזה משנה את התכנון ויש לעשות את זה בבקרה מוגברת ואף ליידע אותה ולהתייעץ עמה לפני ביצוע שינויים כלשהם, דבר שלא נעשה.
לעניין התריס והארון בחדר השינה לא הוכח שהנתבעת התרשלה. שוכנעתי שהיא פעלה כראוי. היא ציינה בפני התובע כי יש לקחת מידות בשטח, ואינה יכולה לקבוע מידות ללא התייחסות לתנאי השטח. מי שבונה את הארון הוא זה שעליו לבדוק את השטח, והיא אף השאירה בפניהם דלתה פתוח לכל שאלה והתייעצות. לגבי טענתם שהיא לא לקחה בחשבון את התריס, שוכנעתי כי ניסתה למצוא פתרונות לאחר התגלעות לבעיה זו אשר נדחו על ידי התובע. יחד עם זאת בשל תקלה של הנתבעת נגרם לתובע נזק ע"ס 819 ₪ .
לעניין מיזוג האוויר, הצדדים הסכימו שמיזוג האוויר יהיה חלק מהעבודות שעליהם הנתבעת תפקח. כשהצטרך התובע לתקן לאחר התכנון את פתחי האוויר בממ"ד כדי לפתור את בעיית שמיעת הרעשים, וכשהצטרך לשאת בעלויות הנוספות, אני מוצא לנכון לחייב את הנתבעת בעלויות אלו. מסקנתי זו מתבססת על עדותה של הנתבעת בפניי כי דלת הממ"ד לא הותקנה ובביקורה לא שמה לב לזה. העלות שנשא בה התובע היא 2,100 ₪.
לעניין נקודות החשמל והמתזים, שוכנעתי כי הנתבעת פעלה כראוי וכי מחדלו של התובע באי מסירת מידע לנתבע ואי ביצוע עבודה לפי התכנון שלה הביא לכשל במיקום שקעי החשמל.
לבסוף, הנתבעים אינם מנהלי פרויקטים, חובתו היא של התובע להעסיק מנהל על מנת לבקר את העבודה המתבצעת באופן הדוק ויומיומי. לפי התקנות הנתבעת אינה נדרשת לנכוח בדירה באופן יומיומי, אלא לפי הנדרש ובמועדים שונים.

לעניין התביעה שכנגד:
אני סבור כי דין התביעה להתקבל בחלקה. התובעים שכנגד הוכיחו כי לא שולם להם את מלוא הסכום אליו הסכימו עם הנתבע שכנגד, כאשר צירפו חשבוניות על סך של 17,042 ₪, ולכן נותר לשלם להם לפי החוזה סך של 6,708 ₪ בצירוף מע"מ כחוק. הנתבע שכנגד לא הוכיח ששילם את הסכומים הנטענים על ידו וכי הנתבעים לא הוציאו חשבוניות .
בנוגע לתביעתם על תשלום דו"ח מסירת הדירה על פי סיכום שבעל פה- לא אוכל לפסוק לזכותם את הסכום הנ"ל ללא מסמך או תימוכין לכך שהיו זכאים לקבל תשלום שכזה. הדבר נכון ביתר שאת לאור הכחשת הצד שכנגד.
לעניין הוצאת דיבה, אמנון רכטר לא הובא לעדות ולכן לא הוכח כי שמם הטוב בפני אמנון רכטר נפגע ולכן אין אני מוצא לחייב את הנתבע שכנגד בפיצוי. הדרישה להורות לו להוציא מכתב התנצלות אינה בסמכות בית המשפט לתביעות קטנות.
סוף דבר:
דין התביעה המקורית להתקבל בחלקה, הנתבעים ישלמו לתובע סך של 2,919 ₪ ( עבור המיזוג והתריס) בתוספת ריבית והצמדה כחוק מיום הגשת התביעה והוצאות משפט בסך 500 ₪.
דין התביעה שכנגד להתקבל בחלקה, הנתבע שכנגד ישלם לתובעים סך של 6,708 בצירוף מע"מ ריבית והצמדה לפי החוק, הוצאות משפט בסך 500 ₪.
רשות ערעור על פסק דין זה לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום.
המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ' אב תשע"ו, 24 אוגוסט 2016, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מישל מוריס סקלי כהן
נתבע: דנה גורדון
שופט :
עורכי דין: