ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עו"ד שמואל מישוק-כונס נכסים נגד רוני סבג :

בפני כבוד סגן הנשיא, השופט גיל דניאל

מערער

עו"ד שמואל מישוק-כונס נכסים

נגד

משיבים

  1. רוני סבג
  2. א.ר.נ ניהול נכסים בע"מ
  3. ציון אליה

פסק דין

המערער מונה על ידי רשמת ההוצל"פ לשמש ככונס נכסים (להלן – כונס הנכסים) למכירה של נכס מקרקעין השייך למשיב 3 (להלן – החייב) בהליכי הוצל"פ המתנהלים נגד החייב על ידי המשיב 1 (להלן – הזוכה). במסגרת פעולותיו של כונס הנכסים נמכר הנכס למשיבה 2 (להלן – הרוכשת).

כונס הנכסים הגיש ערעור על החלטת רשמת ההוצל"פ מיום 13.4.16 לפיה נקבע כי פעולות כונס הנכסים עונות על התנאים הקבועים בסעיף 58 לחוק ההוצל"פ בדבר התנהלות לקויה בהליך הכינוס ועל כן חויב כונס הנכסים לשלם מכיסו את התשלום המתחייב למינהל מקרקעי ישראל (כיום רשות מקרקעי ישראל) כדמי הסכמה, לשם העברת הזכויות בנכס.

כן דחתה רשמת ההוצל"פ בהחלטתה האמורה את בקשת כונס הנכסים לחייב את הזוכה, אליו הועברו בטעות כספי התמורה על ידי כונס הנכסים, להשיב לקופת הכינוס את הכספים שהועברו לזוכה בטעות. בעניין זה נקבע, כי טענות כונס הנכסים נגד הזוכה להשבת הכספים שקיבל בטעות צריכות להתברר בפני הערכאה המוסמכת ולא במסגרת הליך ההוצל"פ.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, כפי שהועלו בערעור ובכתבי התשובה וכן בטיעוני ב"כ הצדדים בדיון שנערך בפניי, מצאתי שיש לקבל את הערעור.

כונס הנכסים העביר לידי הזוכה כספים מתוך כספי התמורה ששולמה על ידי הרוכשת עבור הנכס, וזאת בטעות, שכן כספים אלו מתוך התמורה צריכים היו להיות מועברים כתשלום דמי ההסכמה למינהל.

בהחלטתה קבעה רשמת ההוצל"פ כי כונס הנכסים העביר בטעות כספים לידי הזוכה טרם ששולמו מלוא הוצאות הכינוס. כן נקבע, כי תוצאת האמור כי כיום לא ניתן להשלים את העברת הזכויות בנכס על שם הרוכשת. העיכוב בהעברת הזכויות מהווה נזק לרוכשת.

על יסוד קביעה זו, לפיה התנהלות כונס הנכסים כאמור היתה לקויה, בעת שהעביר את הכספים לזוכה, קבעה רשמת ההוצל"פ כי הדבר עונה על התנאים הקבועים בסעיף 58 לחוק ההוצל"פ ולפיכך חייבה את כונס הנכסים לשלם את תשלום דמי ההסכמה למינהל ובאשר לדרישתו להורות לזוכה להחזיר את הכספים שקיבל לידיו בטעות, הרי שבהקשר זה הופנה כאמור כונס הנכסים להגשת הליך בתביעה נפרדת.

ראשית יש לומר, כי כלל לא היה מקום להפנות את כונס הנכסים להגשת תביעה בהליך נפרד, לשם חיוב הזוכה בהשבת הכספים שקיבל לידיו בטעות.

מדובר בכספי התמורה ששולמו על ידי הרוכשת בגין רכישתו של הנכס במסגרת הליך ההוצל"פ והסמכות להורות על החזרת הכספים, אותם קיבל הזוכה בהליך לידיו בטעות, לשם תשלום דמי ההסכמה - נתונה לרשמת ההוצל"פ.

אין מדובר בתביעה אותה מגיש כונס הנכסים נגד הזוכה אלא בהוראה הניתנת במסגרת הליכי ההוצל"פ באשר לכספים אשר התקבלו בקופת כינוס הנכסים בגין מכירת הנכס. משעה שהתחוור, כי כספים אלו הועברו (באישור רשמת ההוצל"פ) לידי הזוכה בטעות, שכן עדין לא שולמו מלוא התשלומים המתחייבים המוטלים על מוכר הנכס (החייב), והזוכה לא היה זכאי לקבלתם, חובה היה על רשמת ההוצל"פ להורות על תיקון הטעות.

כאשר התבררה הטעות, היה על רשמת ההוצל"פ לפעול בהתאם לסמכותה לפי סעיף 20 לחוק ההוצל"פ המקנה לרשם ההוצל"פ הסמכות לתת צו לתיקון טעות בגין כספים ששולמו בטעות, ולהורות לזוכה להחזיר את הכספים שקיבל לידיו בטעות. לא היה מקום להפנות את כונס הנכסים להגשת תביעה נפרדת בהליך אחר.

באשר לקביעה לפיה פעולות כונס הנכסים עונות על התנאים הקבועים בסעיף 58 לחוק ההוצל"פ לצורך חיובו באופן אישי, הרי שגם בה נפלה טעות בהחלטת רשמת ההוצל"פ.

גם אם טעה כונס הנכסים בעת שהקדים והעביר לידי הזוכה כספים מתוך כספי התמורה עבור מכירת הנכס, קודם שווידא כי שולמו כלל התשלומים המתחייבים, המוטלים על החייב מוכר הנכס, הרי שלא הוכח ולא נקבע בהחלטתה של רשמת ההוצל"פ קיומו של נזק בפועל (למעט הצורך המובן בהעברת תשלום דמי ההסכמה בהקדם והשלמת הליכי הרישום) .

בצדק ראתה רשמת ההוצל"פ לנגד עיניה את האינטרס של הרוכשת להשלמת הליך הרכישה בדרך של רישום הנכס על שמה. אולם, בשעה שניתן להורות על תיקון הטעות, בכך שהזוכה אשר קיבל את הכספים לידיו בטעות יחזירם לקופת כינוס הנכסים ואזי ישולמו דמי ההסכמה כמתחייב , הרי שבכך ניתן למנוע את הנזק העלול להיגרם לרוכשת באי השלמת הליכי רישום הנכס על שמה.

בדיון בערעור בפניי, ביקש הזוכה לתקוף את החלטותיה הקודמות של רשמת ההוצל"פ, מהן עלה כי החובה בתשלום דמי ההסכמה מוטלת על המוכר (החייב). לעמדת הזוכה, חובת התשלום מוטלת על הרוכשת דווקא, וזאת גם בשים לב למהלך הדברים במסגרת המו"מ למכירת הנכס וגיבוש הסכם המכר. בכלל זאת טען הזוכה, כי לא היה צד להליכים בהם נקבע כי חובת התשלום מוטלת על המוכר (קביעה אשר עלה ממנה כי היה על כונס הנכסים לשלם את דמי ההסכמה מתוך כספי התמורה המגיעים לחייב ולא להעביר את מלוא הכספים לידי הזוכה).

הרוכשת מתנגדת לטענה זו והיא מפנה להחלטות קודמות של רשמת ההוצל"פ מהן עולה כי לפי הוראות הסכם המכר והוראות הדין חובת תשלום דמי ההסכמה מוטלת על המוכר.

יש לדחות טענות אלו של הזוכה, הואיל והן מנוגדות להחלטותיה של רשמת ההוצל"פ אשר מבוססות על הוראות הסכם המכר ועל הוראות הדין , החלטות אשר עליהן לא הוגש ערעור. לפיכך, טענות אלו של הזוכה חורגות מגדר הדיון בערעור על ההחלטה נושא הדיון. יצוין, כי טענות אלו מצויות למעשה במישור היחסים שבין מוכר הנכס (החייב ועמו הזוכה, המבקש לבוא בנעליו לשם הגדלת התמורה) לבין הרוכשת.

כך גם יש לדחות טענה נוספת של הזוכה, לפיה כונס הנכסים התרשל בעת ניסוח הסכם המכר, שעה שמתוך הליכי המו"מ עלה כי צריך היה לקבוע בהסכם המכר שהחיוב בדמי ההסכמה צריך לחול על הרוכשת דווקא. לצד התנגדות כונס הנכסים לטענה, גם הרוכשת מתנגדת לטענה זו של הזוכה .

החלטתה של רשמת ההוצל"פ כלל אינה מבוססת על קביעת רשלנות מסוג זה מצד כונס הנכסים והרשמת לא דנה בכך בהחלטתה. החלטת הרשמת קבעה כי נפל פגם בפעולות הכונס בשל העברת הכספים לזוכה. אין בהחלטה כל קביעה בדבר רשלנו ת בניסוח הסכם המכר או במסגרת ניהול המו"מ עם המציעים במכרז.

הנה כי כן, את הפגם האמור שנפל בפעולות כונס הנכסים ניתן לתקן בדרך פשוטה, בהוראה בדבר תיקון הטעות וחיוב הזוכה להחזיר את הכספים שקיבל ליד יו בטעות. זאת שעה שמדובר בכספים אשר הזוכה לא היה רשאי לקבלם שכן הם מיועדים לתשלום דמי ההסכמה המתחייבים, המוטלים על מוכר הנכס.

יש להצר על עמדת הזוכה אשר התעקש להחזיק בידיו כספים אותם קיבל בטעות ונמנע מהחזרתם לקופת הכינוס. כך מחזיק הזוכה בידיו מזה תקופה לא מבוטלת, שלא כדין, כספים אשר אינם שייכים לו. התנהגות זו של הזוכה גרמה לעיכוב ממושך בהשלמת עסקת המכר והעברת הזכויות על שמה של הרוכשת. לפיכך יהיה זה נכון לחייב את הזוכה בהשבת הכספים, שקיבל לידיו בטעות, באופן מיידי וללא דיחוי נוסף על מנת למנוע את הנזק ש עלול להיגרם לרוכשת.

לפיכך, ערעור כונס הנכסים מתקבל.

בקשת כונס הנכסים לחייב את הזוכה להשיב בחזרה את כספי הכינוס שנמסרו לו בשוגג, כפי שהוגשה על ידי כונס הנכסים לרשמת ההוצל"פ, מתקבלת.

ניתן בזאת צו המחייב את הזוכה להחזיר את מלוא הסכום הנדרש כעת לתשלום דמי ההסכמה והעברת הנכס על שם הרוכשת. על הזוכה להחזיר לקופת הכינוס את הסכום המתחייב בתוך 7 ימים ועל כונס הנכסים יהיה לדאוג להעברת הסכום לשם תשלום דמי ההסכמה למינהל.

נוכח קבלת הערעור, אני מחייב את הזוכה בתשלום הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד של המערער בסך של 8,000 ₪. כך מצאתי לנכון לחייב את הזוכה גם בתשלום מסוים של הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד לטובת הרוכשת, וזאת בסך של 2,000 ₪.

ניתן היום, י"ט אב תשע"ו, 23 אוגוסט 2016, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: עו"ד שמואל מישוק-כונס נכסים
נתבע: רוני סבג
שופט :
עורכי דין: