ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין הילה שלומי בסו נגד מעוף שירותי הדרכה בע"מ :

התובעת

הילה שלומי בסו ת.ז. XXXXXX056

נגד

הנתבעת
מעוף שירותי הדרכה (2004) בע"מ ח.פ. 513588343

פסק דין

רקע
בתאריך 25.10.15 הגישה התובעת כנגד הנתבעת תביעה כספית לתשלום סך של 13,000 ₪ בעקבות ביטול הרשמתה מיום 27.2.15 ל קורס חשבי שכר שעתיד היה להפתח בחודש מאי 2015 (להלן: "קורס חשבי השכר"). בכתב התביעה שהוגש מטעמה אז, טענה התובעת כי החלטתה לבטל את הרישום לקורס באה בעקבות "נישואין וארגון חתונה" וכי הנתבעת אשר התחייבה להשיב לה את הסכום ששולם על ידה בעד הקורס בסך 5,950 ₪ בתוך 14 ימי עבודה ממועד הודעת הביטול, לא עשתה כן.
בכתב הגנתה מיום 17.12.15 טענה הנתבעת כי על אף שהתובעת ביטלה את הרשמתה לקורס ביום 13.3.15 (דהיינו בחלוף יותר מ- 14 הימים המקנים זכות ביטל והשבה על פי תקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה) התשע"א-2010) היא הודיעה לה כי החליטה, לפנים משורת הדין, להשיב לה את כספה בניכוי 20% ממנו בלבד, על אף שבהתאם לתנאי ההתקשרות ביניהן רשאית היתה היא לגבות ממנה את התשלום במלואו, אלא שהתובעת ניתקה עמה כל קשר ולא הגיעה אל משרדיה לצורך קבלת ההחזר.
מועד הדיון בתביעה הנ"ל נקבע ליום 7.7.16. דא עקא, שביום 15.5.16 הגישה התובעת לבית המשפט כתב תביעה מתוקן שבמסגרתו עתרה היא להחזר כספי נוסף (בסה"כ 15,000 ₪), בגין הפסקת לימודיה בקורס קודם אליו היא נרשמה אצל הנתבעת עוד ביום 2.9.14 ( קורס הנהלת חשבונות 1+2) בעקבות מחלה קשה שאובחנה אצלה במהלך לימודיה בקורס זה (להלן: "קורס הנהלת החשבונות").
בכתב ההגנה המתוקן שהוגש מטעמה טענה הנתבעת כי "אמתלת המחלה, ככל הנראה עקב ייעוץ משפטי שקבלה התובעת", צצה לראשונה רק בזמן הגשת כתב התביעה המתוקן ובמהלך משא ומתן שהיה לה עמה לסיום ההליך בתביעתה המקורית, בדרך של פשרה.

במהלך הדיון שהתקיים בפני במעמד התובעת ונציגת הנתבעת חזרו השתיים על ט ענותיהן הנ"ל והעלו טענות נוספות, אליהן אדרש להלן.

טענות התובעת
בפתח עדותה בבית המשפט הודתה התובעת כי כתב התביעה המקורי שהוגש מטעמה הוכן "ללא ליווי מקצועי" וכי בעקבות נסיון הנתבעת להגיע עמה לפשרה בקשר אליו, היא החליטה להיעזר בשירותיו של עורך דין אשר הסביר לה כי הסיבה להפסקת לימודיה בק ורס הנהלת החשבונות יכולה לשמש לה עילת תביעה כנגד הנתבעת גם כן.
בהמשך טענה התובעת כי היא פרשה מקורס הנהלת החשבונות שאמור היה להמשך כ- 15 חודשים, עוד בתחילתו ומיד לאחר מכן אישרה כי השתתפה במכינה למתמטיקה שנמשכה כחודשיים וכי היא פרשה "משהו כמו אחרי שבעה או שמונה חודשים" שבמהלכם החסירה שיעורים רבים בשל מצבה הבריאותי והשלימה את החומר בשיעורים פרטיים שניתנו לה בביתה על ידי המרצה בקורס.
בכל הנוגע לסיבות שהביאו לפרישתה ולמועד בו נתגלתה מחלתה, אמרה התובעת: "שנה בערך לפני.. שאיתרו את המחלה וגילו את הבעיה פניתי דרך הרופא למיון, הוא חשב שיש לי אפנדציט, זה היה במאי 2014. כשנרשמתי ללימודים עוד לא ידעתי מה המחלה שלי אבל ידעתי שיש לי בעיות. בכל פעם שהגעתי למיון עם אותה בעיה עשו בדיקות לשלול אפנדציט, קבלתי אנטיביוטיקה ותרופות לכאבים.... כשהתחלתי ללמוד הכל היה תקין, עבדתי והכל היה בסדר. זה התחיל בתקופת הלחץ לקראת החתונה, לקראת מאי ואז הגעתי למיון ונתקלתי במתמחה שהתעקש על בדיקות מסוימות שהביאו לאיתור הבעיה..." (ר' המסמכים הרפואיים שצורפו לכתב התביעה המתוקן).
בשלב זה של עדותה, בו נציגת הנתבעת עוד לא נכחה בדיון שכן היא אחרה אליו בשל ארוע של נפילה ופציעה (כך הסתבר בדיעבד), אמרה התובעת: אני מבקשת אופציה לפתוח ולהשלים את הקורס", ואולם לאחר שנציגת הנתבעת הבהירה כי בהתאם לדרישות משרד הכלכלה היא תצטרך להתחיל את הקורס מחדש והצהירה כי הנתבעת מוכנה לאפשר לה לעשות כן ללא תשלום, הודיעה התובעת כי היא לא מסכימה להצעה זו ועמדה על כך שהנתבעת תשיב לה את מלוא כספה ששולם על ידה גם בעד קורס זה.

טענות הנתבעת
נציגת הנתבעת הצהירה בראשית דבריה כי לאחר בחינה מחודשת של הנתונים הנוגעים לקורס חשבי השכר בעקבות התביעה שהוגשה, מוכנה הנתבעת ל השיב תובעת את מלוא שכר הלימוד ששולם על ידה לקורס זה בו היא כלל לא נטלה חלק, בניכוי של דמי ביטול בסך 100 ₪.
באשר לקורס הנהלת החשבונות טענה נציגת הנתבעת כי התובעת לא העלתה בפניה את נושא מחלתה בשום שלב שהוא וכי העובדה שהמרצה בקורס העניק לה שיעורים פרטיים בביתה לא היתה ידועה לה גם כן.

דיון והכרעה
בחינת העדויות והעיון בראיות שצורפו על ידי הצדדים לכתבי טענותיהם, מצייר את התמונה הבאה:
בתאריך 2.9.14 נרשמה התובעת לקורס הנהלת החשבונות שנפתח ביום 5.9.14 ואמור היה לכלול 320 שעות לימוד, ושילמה לנתבעת סך של 7,350 ₪.
ביום 27.2.15 פנתה התובעת אל הנתבעת בבקשה לעבור מהקורס בו היא למדה עד אז בימי שישי בבוקר לקורס ערב ונימקה בקשה זו כך: "הקורס של יום שישי בו אני לומדת בקצב איטי... יש לנו בערך כמעט שנה לסיום. קורס הערב אמור להיות בקצב שלנו... מעוניינת לקצר את זמן הלימודים ולפנות לי את ימי שישי". הבקשה נדחתה על ידי הנתבעת מן הטעם של העדר אפשרות לשינוי הקורס מבחינת נהלי משרד התעשיה והמסחר המפקח עליו.
בעדותה בבית המשפט אישרה התובעת כי בקשתה לעבור לקורס הערב נשלחה "הרבה לפני שהתחיל הבלגאן שלה, הרבה לפני האשפוזים והטיפולים במיון".
מן מסמכים הרפואיים שצורפו לכתב התביעה המתוקן עולה בתאריך 23.6.15 היא פנתה למיון בשל כאבי בטן, וכי כחודש וגם כשנה לפני כן היא סבלה מכאבים דומים שבעקבותיהם היא הופנתה לבדיקות שלא הושלמו על ידה.
במהלך הימים 11.6.15-3.7.15 שהתה התובעת בחופשת מחלה בת 23 ימים ובעקבות בדיקות נוספות שבוצעו בה מאז והלאה, אובחנה מחלתה.

לאור כל האמור לעיל, מסקנתי היא כי דין התביעה להתקבל בחלקה באופן שיובהר ומן הטעמים שיפורטו להלן:
בשתי התקשרויותיה השונות עם הנתבעת הצהירה התובעת כי ידוע לה שבמידה ותרצה לבטל את השתתפותה בקורס ים היא תוכל לעשות זאת בכתב בלבד, כי אם הדבר ייעשה בתוך 14 ימים מיום חתימתה על הסכמי ההתקשרות יוחזר לה כספה בניכוי דמי ביטול בסך 100 ₪ בלבד וכי החל ממועד זה ועד יום לפני פתיחת הקורס היא תהיה חייבת בתשלום 20% ממחיר המחירון של הקורס ולאחר מכן בתשלום שכר הלימוד במלואו (ר' טפסי הרישום).
טענות התובעת בדבר הסיבה הבריאותית שעמדה בבסיס החלטתה להפסיק את לימודיה בקורס הנהלת החשבונות לא הוכחו, שכן המסמכים הרפואיים שצורפו לכתב תביעתה מלמדים לכל היותר על כך שבמהלך חודש יוני 2014 או בסמוך אליו היא סבלה מכאבי בטן שבעקבותיהם הופנתה לבדיקות שלא הושלמו על ידה. התובעת גם אישרה כאמור כי מאז תחילת חודש ספטמבר 2014 ועד סוף חודש פברואר 2015 (דהיינו במשך כ-6 חודשים) היא למדה במסגרת קורס זה וכי בקשתה לעבור ממנו לקורס הערב נשלחה "הרבה לפני שהתחיל הבלגאן שלה, הרבה לפני האשפוזים והטיפולים במיון".
גם טענת התובעת בדבר השיעורים הפרטיים שניתנו לה בביתה על ידי המרצה בקורס לא הוכחה, שכן אותו מרצה לא זומן לעדות מטעמה והיא גם לא הניחה בפני קבלות או כל ראיה אחרת בדבר תשלום בגין השיעורים הללו (מה עוד שנציגת הנתבעת הביעה פליאתה למשמע דברים אלה).
משמעות הדברים היא שהתובעת לא הצליחה להוכיח את הסיבה שבעטיה היא לא השלימה את לימודיה בקורס הנהלת החשבונות. במצב דברים זה והגם שבפסקי דין קודמים שניתנו על ידי בעניינה של הנתבעת , הבעתי דעתי כי המדיניות העומדת בבסיסו של סעיף 3 (ג) לטופס הרישום שלה (ש לילת החזר כספי כלשהו ממי שביטל את רישומו לקורס החל מיום לפני מועד פתיחתו) איננה ראויה, הרי ש בנסיבותיו של מקרה זה אני סבורה כי ההצעה לאפשר לתובעת את לימוד הקורס מחדש ללא תשלום, יכולה היתה להוות פתרון הוגן והולם לבעיה שנוצרה, אלא שהתובעת סרבה לקבלה.

באשר לקורס חשבי שכר – לאחר ששמעתי מפי נציגת הנתבעת כוכנה להשיב לתובעת את מלוא כספה בניכוי דמי ביטול בסך 100 ₪ וכי הסיבה לכך שהיא לא נאותה להשיב לה סכום זה מלכתחילה נעוצה היתה בטעות בחישוביה שנתגלתה רק בעקבות הגשת התביעה, דעתי היא כי על הנתבעת להשיב לה את הסכום הנדון בתוספת פיצוי מסוים.

סוף דבר, התביעה ככל שהיא נוגעת לקורס הנהלת החשבונות נדחית.
הנתבעת תשיב לתובעת את הסך של 5,950 ₪ ששולם לה על ידה בעד קורס חשבי השכר, בניכוי דמי ביטול בסך 100 ₪, דהיינו סך שלך 5,850 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 15.3.15 ועד ליום התשלום בפועל, תפצה אותה בסכום של 500 ₪ נוספים ותישא בהוצאותיה בגין הליך זה בסך של 300 ₪.

הסכומים הנ"ל ישולמו בתוך 30 יום, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק, עד ליום התשלום בפועל.

זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה, בתוך 15 יום.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים, בדואר רשום.
ניתן היום, כ' אב תשע"ו, 24 אוגוסט 2016, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: הילה שלומי בסו
נתבע: מעוף שירותי הדרכה בע"מ
שופט :
עורכי דין: