ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין לאה גורביץ נגד ויליאם קוגן :

בפני כבוד ה שופטת יעל רז-לוי

המבקשת

לאה גורביץ

נגד

המשיב

ויליאם קוגן

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בבאר שבע בת"ק 10700-07-15 מיום 22.5.2016 מפי כבוד השופטת העמיתה דרורה בית אור

החלטה

1. המבקשת אשר עוסקת במתן שירותי תרגום הגישה תובענה לבית משפט לתביעות קטנות כנגד המשיב על סך 2,400 ₪ , וזאת בשל עבודת תרגום שעשתה עבור המשיב – תרגום מסמכים מגרמנית לרוסית, עבודה עליה לא קיבלה תשלום. המבקשת טענה , כי בתחילת חודש אפריל התקשר עמה אדם בשם אהרון גורביץ – הגרוש שלה וביקש ממנה שתתרגם כ-11 עמודים, זאת עבור המשיב- שכנו שהוא אדם מבוגר המתקשה להגיע אליה . המבקשת אמרה למר גורביץ כי עמוד תרגום עולה 150 ₪, אך עבורו תבצע את התרגום תמורת 130 ₪ לעמוד , כאשר בהמשך הסתבר לה שמדובר ב- 15 עמודים. מכאן לטענת המבקשת היא זכאית לתשלום עבור עבודתה בסך של 1,950 ₪ בתוספת מע"מ. המבקשת ציינה עוד, כי לאחר שסיימה את מלאכת התרגום היא הגיעה לביתו של מר גורביץ, שם פגשה את המשיב, מסרה לו את הדפים המתורגמים. למרות זאת משלא קיבלה תשלום עבורם מן המשיב הגישה את התביעה כנגדו בבית משפט לתביעות קטנות.

2. המשיב מנגד שלל את חבותו לשלם למבקשת. הוא אישר כי אכן פנה לשכנו מר גורביץ לקבלת סיוע בתרגום המסמכים, אך חשב שהדבר יעשה ללא תמורה , כפי שזה סייע לו בעבר בתרגום ללא תשלום. עוד ציין המשיב, כי במפגש עם המבקשת הוא הסביר לה שהוא אינו זקוק לתרגום של כל אחד מהעמודים, אלא רק רוצה להבין את תוכן המסמכים, ו כי המבקשת לקחה את המסמכים ולא השיבה אותם לידיו. הודגש כי המבקשת לא הסבירה את עניין התשלום ולא דיברה כלל על עלויות.

3. בית המשפט קמא קיים שני דיונים בתיק זה, כאשר לאחר ששמע את טענות הצדדים ראה לנכון לדחות את הדיון למועד נוסף כדי שתישמע בו עדותו של מר גורביץ, אשר היה עד להתרחשות הדברים , ולאחר כל אלו מצא לנכון לדחות את התביעה.
4. בית המשפט קבע בפסק דינו, כי המבקשת לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח את תביעתה. הודגש כי אין מחלוקת שהמבקשת עשתה עבודת תרגום למשיב, אך ממכלול העדויות עלה כי המבקשת לא הודיעה למשיב לפני שהחלה בעבודת התרגום מה היא העלות של כל עמוד, וכי היה עליה לעשות כן באופן מפורש ולהחתים אותו על להסכמתו לתשלום הסכום האמור.
עוד ציין בית המשפט בפסק דינו, כי מעדותו של מר גורביץ עלה שהוא הסביר למבקשת שיש לתרגם 7 עמודים בלבד (ולא 15 כפי שעשתה בפועל); כי הוא הדגיש בפניה שעליה לפנות למשיב ישירות כדי להבהיר לו מה הוא הסכום שהיא דורשת לתשלום; וכי טענת המבקשת שהיא המציאה למשיב באותה פגישה את כל 15 העמודים המתורגמים, הובררה כלא נכונה; שכן המסמכים הגיעו למשיב בדואר רשום ולא נמסרו לו בעת המפגש ביניהם, כפי שטענה המבקשת .

עוד ציין בית המשפט, כי לאור העובדה שהמבקשת אכן ביצעה עבודת תרגום, בית המשפט הציע לה לקבל את הצעת המשיב לתשלום 300 ₪ עבור העמודים שתורגמו ( בהתחשב בכך שתעריף התרגום לכאורה הוא בין 65 – 100 ₪ לעמוד ), אך משדחתה המבקשת את הצעת הפשרה אין מנוס מדחיית התביעה.

5. מכאן בקשת רשות הערעור. בבקשה טוענת המבקשת, כי בית המשפט לא היה צריך לתת משקל לעדותו של מר גורביץ שכן זה פעל בשם ומטעם המשיב ובחר להעיד כנגד גרושתו ולטובת שכנו; כי נעשה פה ניסיון למנוע שכר מהמבקשת העמלה קשה לפרנסתה, זאת למרות שהמלאכה בוצעה; כי בית המשפט שגה כשנתן משקל לטיעונו המוזר של המשיב שמדובר במעשה חסד מצד מתורגמנית; וכי לא היה מקום להסתמך על מחירון התרגום שהביא בנו של המשיב באופן אקראי מהאינטרנט. עוד נטען, כי הצעת הפשרה של בית המשפט הייתה נמוכה, וכי בית המשפט לא נתן משקל לכך שמר גורביץ עצמו ציין שהיה מוכן לשלם למבקשת 700 ₪ והיא זו שסירבה.

6. לאחר ששקלתי את טענות המבקשת ועיינתי בכתבי הטענות ובפסק דינו של בית המשפט קמא, מצאתי כי יש לדחות את הבקשה וזאת כאשר לא סברתי כי יש לבקש את תגובת המשיב, בהתאם לסמכותי לפי תקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד –1984.

7. בית המשפט לתביעות קטנות הינו בית משפט ייחודי אשר הוקם תוך מטרה להנגיש את שירותי המשפט לאזרח הפשוט וזאת על ידי הליך מהיר, יעיל ולא יקר ובכך לחסוך לאזרח את הקשיים הכרוכים בהגשת תביעה במסלולים הרגילים [ראו:רע"א 292/93 סרבוז נ' אופק בע"מ, פ"ד מח(3) 177, עמ' 191 (1994) וראו גם רע"א 5711/08 רשל פרטוק נ' סול טורג'מן בע"מ (17.9.09); רע"א 7711/06 המכללה המשותפת בע"מ נ' שרית מנדל (18.1.07)].
יתרה מכך, כבר נפסק לא אחת כי לפסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות ישנו משקל משמעותי. על כן קבע המחוקק, כי ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות יהיה ברשות ויינתן אך במשורה (סעיף 64 לחוק בתי המשפט). משקל זה נובע מתכליתו של בית המשפט לתביעות קטנות:

"המחוקק ראה לנכון שלא להעניק זכות ערעור על פסקי הדין של בית המשפט בתביעות קטנות, כחריג לעקרון בדבר הזכות לפנות לערכאת ערעור. בכך הוא גילה את דעתו, שהליכים שראשיתם בבית המשפט לתביעות קטנות אמורים, ככלל, להסתיים עם מתן פסק הדין בערכאה הדיונית ללא הליך של השגה בפני ערכאה גבוהה יותר" [רע"א 2095/15 אולמי נפטון בת ים בע"מ נ' אילנה משיח [ פורסם בנבו] (20.05.2015)]. וראה גם רע"א 1868/16 ישי רז נ' עופר האפרתי ( פורסם בנבו, 19.6.2016).
8. בחינת טענות המבקשת במקרה דנא מלמד , כי לא בוסס כל טעם מיוחד המצדיק קבלת בקשת רשות הערעור. טענות המבקשת בבקשה זו נוגעות בעיקר לממצאים עובדתיים שנקבעו על ידי בית המשפט קמא ולמסקנות בית המשפט שניתנו לאחר ש שמע את הצדדים באריכות, קיים שני דיונים בתיק - למרות שעסקינן בתביעה קטנה, התרשם באופן בלתי אמצעי מעדותו של מר גורביץ ובסופו של דבר מצא ליתן בה אמון ולדחות את התביעה. בעניין זה כבר נפסק כי ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בממצאים שבעובדה אשר נקבעו על ידי בית המשפט דלמטה [וראו: רע"א 2366/13 דוד פור חביבולה נ' המוסד לביטוח לאומי (14.07.2013)] .

9. בית המשפט אכן ציין כי אין חולק שהמבקשת ביצעה עבודת תרגום, אך יחד עם זאת מצא לדחות את התביעה שכן המבקשת לא הודיעה למשיב לפני שהחלה בעבודת התרגום מהי עלות התרגום, לא הבהירה לו במפורש את דרישותיה לתשלום ואף לא הביאה כל ראיה , כי המשיב הסכים לשלם לה את הסכום אותו היא תובעת כעת.

10. בית המשפט אף נתן משקל לעדות של מר גורביץ, בה נתן אמון, אשר העיד כי הבהיר למבקשת שעליה לתרגם 7 עמודים בלבד וכי עליה לפנות למשיב ולהבהיר לו את הסכום שהיא דורשת כתשלום עבור התרגום, דבר שלא נעשה על ידה .

11. זאת ועוד, עיון בפרוטוקול הדיון, בעדויות הצדדים ובפסק דינו של בית משפט קמא מלמד בבירור כי בית המשפט מצא לקבוע, כממצא עובדתי, כי המבקשת בשום שלב, לפני ביצוע עבודת התרגום, לא סיכמה עם המשיב מהו הסכום שיהיה עליו לשלם עבור עבודת התרגום , וכי המשיב מעולם לא ביטא הסכמה לסכום שנדרש על ידה, וודאי לא באופן מפורש וברור.

12. ודוק, כדי שתיווצר חבות של המשיב כלפי המבקשת, על המבקשת להוכיח שהייתה הסכמה בינה לבין המשיב, כי זה ישלם לה את הסכום הנתבע עבור עבודת התרגום וכי נכרת ביניהם הסכם מחייב , בין בכתב ובין בעל פה לביצוע עבודת התרגום כאמור. דבר זה לא הוכח ע"י המבקשת ועל כן בדין קבע בית המשפט קמא כי אין מנוס מדחיית התביעה.

13. בשולי הדברים אציין, כי אין בעובדה שמר גורביץ עצמו הציע למבקשת תשלום מסוים אותו היא דחתה כדי לבסס טעם לקבלת הבקשה . שכן שעה שנקבע כממצא שבעובדה, כי לא הייתה הסכמה וגמירות דעת בינה לבין המשיב טרם ביצוע עבודת התרגום, הרי הנטל להוכחת תביעתה אל מול המשיב, לא הורם.

נוכח המקובץ הבקשה נדחית.

בנסיבות העניין ומשלא התבקשה תגובת המשיב, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ' אב תשע"ו, 24 אוגוסט 2016, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: לאה גורביץ
נתבע: ויליאם קוגן
שופט :
עורכי דין: