ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין לודמילה בייטמן נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני:

כבוד השופטת דגית ויסמן
נציג ציבור (מעסיקים), מר אבי איילון

התובעת
לודמילה בייטמן
ע"י ב"כ עו"ד אבישר
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד וידנה

פסק דין

1. התובעת עבדה כמטפלת בקשישים ב"בית אור 2 שירותים סיעודיים" שבבת ים. ל טענתה, ביום 18.7.14 נפגעה בגבה התחתון בעת שהרימה חולה מבוגר.

זוהי המחלוקת העובדתית שבין הצדדים: האם ביום 18.7.14 התובעת נפגעה בעבודה, בעת עבודתה. בכלל זה, יש לבחון את הסברי התובעת לעובדה כי בכל המסמכים נרשם שיום הפגיעה הוא יום 20.7.14, יום שבו כלל לא עבדה ( דו"ח נוכחות הוגש – נ/1).

2. לטענת התובעת, היא נפגעה ביום 18.7.14 והעובדה שבכל המסמכים נרשם מועד אחר, היא פרי טעות של המעסיק, שציין בטופס בל 250 שהתאונה אירעה ביום 20.7.14 ( יום בו התובעת לא עבדה) ולא ביום 18.7.14 ( כפי גרסת התובעת).

3. לאחר שעיינו בכל המסמכים שהוצגו ושמענו את עדות התובעת ועדות כלתה, גב' גלינה בייטמן, שסייעה לתובעת בכל פניותיה לנתבע, לא שוכנענו כי התובעת נפגעה ביום 18.7.14.

4. נקודת המוצא למסקנה זו היא העובדה שבכל המסמכים שהוצגו נרשם שמועד הפגיעה היה יום 20.7.14.
כך נרשם בטופס בל 250 ( לא צוין עליו תאריך ולא ברור מתי מולא), כך צוין בטופס התביעה לדמי פגיעה וכך צוין במסמכים רפואיים מהתאריכים: 24.11.14, 12.2.15, 5.8.14, 8.9.14.
5. הוצג מכתבה של התובעת ( אשר נרשם על ידי כלתה) – נ/2, מיום 8.9.14, ובו צוין כי " הודעתי לרופאה ביום הפגיעה שהמקרה ארע בעבודה לאחר הרמת חולה וגם הסברתי לה על מהות העבודה שלי. העברתי לכם את הטופס שהרופאה נתנה לי, לא ידעתי שהיא לא רשמה שם את מה שצריך. בעקבות הבקשה שלכם הגעתי לרופאה והפעם היא רשמה לי מכתב נכון ( מצורף)".
עם זאת, לא הוצג רישום מתקן של התיעוד הרפואי וכפי שתואר לעיל, גם ברישומים רפואיים מאוחרים מצויין שהתובעת נפגעה ביום 20.7.14.
כמו כן, הרופאה המטפלת לא התייצבה לעדות, לא ניתן הסבר מה היה מקור הטעות ברישום התאריך ואף לא הוצג כל רישום של הרופאה שבו היא ציינה שטעתה בתאריך שציינה.

6. התיעוד הרפואי מזמן אמת אינו תומך בגרסת התובעת. ביום 20.7.14 התובעת ביקרה אצל ד"ר אברמוב ( הדוברת רוסית, כך שלא אמור להיות " קצר בתקשורת" עם התובעת – ר' עדות התובעת בעמוד 6 שורות 21-22).
בתיק הרפואי ( נ/3) נרשם שהתובעת התלוננה על:
"כאבי גב תחתון עם הגבלה בתנועות. לדבריה סובלת מכאבי גב תחתון מספר שנים. מטופלת ב – TREAMADEX לא עוברת בירורים."

לאחר שבוע, ביום 27.7.14, התובעת ביקרה שוב אצל ד"ר אברמוב ושם נרשם ( נ/4):
"במסגרת בירור בוצע צילום ע"ש – שינויים ניווניים + היצרות בין החוליות בגובה 4-3 L לורדוזיס."
בביקור הבא אצל ד"ר אברמוב, מיום 10.8.14, נרשם: "כאבים ללא שיפור, ע"י אורתופד מומלץ יעוץ רופא תעסוקתי".
7. תעודה ראשונה לנפגע בעבודה נמסרה ביום 8.9.14, ע"י ד"ר אברמוב. בתעודה זו נכתב כי התאונה אירעה ביום 20.7.14 בשעה 12:00. לתצהיר התובעת צורפה תעודה רפואית נוספת לנפגע בעבודה, מיום 5.8.14, שניתנה על ידי ד"ר גוייצקי ( לא ברור כיצד התעודה הנוספת ניתנה לפני התעודה הראשונה). גם בתעודה מיום 5.8.14 נרשם שהתובעת נפגעה ביום 20.7.14.
8. ביום 1.12.14 התובעת נחקרה בסניף המטפל ( החקירה צורפה לכתב ההגנה). התובעת נשאלה אם היא זוכרת תאריך ספציפי שבו נפגעה וציינה ש"היה האירוע ב – 20.7.14 בו נפגעתי". בהמשך, התובעת התבקשה לספר על האירוע שקרה לה, בדגש מהי התנועה שביצעה ולאיזה גובה הרימה את היד והשיבה: "זה היה ב – 20.7.14 בשעות הבוקר בערך ב – 8:00 בבוקר. הרמתי קשיש זה היה הראשון או השני אני לא זוכרת מהמיטה אל כיסא הגלגלים....".
על פי מכתבה של התובעת מיום 8.9.14 ( נ/2), כשלושה חודשים לפני שהתובעת מסרה את גרסתה במסגרת החקירה, כבר עמדה על כך שנפלה טעות בתאריך שצוין במסמכים. למרות זאת, התובעת שבה ומסרה את התאריך השגוי לשיטתה. עניין זה שוקל לחובתה.
9. לא למותר להעיר כי דווקא העובדה שהתובעת ביקרה אצל רופא סמוך למועד התאונה הנטענת, אינה מתיישבת עם גרסתה המאוחרת. הדעת נותנת כי אם אכן נפגעה במהלך העבודה, היתה מוסרת לאחד הרופאים שטיפלו בה ( ד"ר אברמוב או ד"ר גוייצקי) על נסיבות הפגיעה.
10. לבד מאי ההתאמה בין גרסתה העובדתית של התובעת ובין העולה מהמסמכים מזמן אמת, קיימות אי התאמות נוספות המעוררות ספק לגבי גרסתה של התובעת.
כך למשל, כלתה של התובעת העידה שהתובעת סיפרה לה שביום התאונה היא הלכה לרופאה ( עמוד 9, שורות 8-9). לעומת זאת התובעת העידה בבית הדין שפנתה לרופאה רק ביום 20.7.14, היינו כעבר ימים ספורים ( עמוד 4, שורות 28-29, עמוד 5, שורות 29-31).
בנוסף, התובעת העידה שטופס בל 250 מולא במקום העבודה על יסוד הפרטים שהופיעו בתיעוד הרפואי ( עמוד 7, שורות 11-17, עמוד 8, שורות 6-14). כלתה העידה שהפרטים בדבר מועד התאונה אשר מולאו בטופס התביעה לדמי פגיעה מולאו על יסוד הפרטים שהמעסיק רשם בטופס בל 250 ( עמוד 9, שורות 20-27) ולא ידעה להסביר מנין המעסיק ידע על הפרטים שנרשמו על ידו. למעשה, על פי עדויות אלה, כלל לא ברור מה היה מקור הטעות הנטענת, ברישום מועד הפגיעה.
כמו כן, בחקירה בסניף המטפל התובעת מסרה שרשמה בטופס התביעה לדמי פגיעה שנפגעה בשעה 12:00 כיוון שזו שעת הביקור אצל הרופאה, ביום 20.7.14. טענה זו אינה מתיישבת עם הרישום בתיק הרפואי, לפיו הביקור היה בשעה 9:20 בוקר.
נושא רביעי השוקל לחובת התובעת, בהערכת עדותה, הוא טענתה שלא היו לה כאבי גב עובר לפגיעה. זאת כיוון שבתיעוד הרפואי מצויין במפורש שהיא סבלה מכאבי גב לאורך שנים ואף קיבלה טיפול תרופתי מתאים. ר' למשל רישום מיום 20.7.14 – " לדבריה שנים סובלת מכאבי גב תחתון מספר שנים מטופלת ב – TREAMADEX".
11. הראיה היחידה שיש בה לתמוך בגרסת התובעת היא העובדה שבדו"ח הנוכחות ( נ/1) נרשם שביום 18.7.14 התובעת עבדה רק עד השעה 12:00. אולם אין כל ראיה שתתמוך בגרסת התובעת לפיה היא עזבה את העבודה מוקדם יותר בשל הפגיעה הנטענת. עניין זה, יחד עם אי ההתאמה לתיעוד הרפואי, אינו מסייע לתובעת ולא ניתן להיאחז רק בעובדה שהתובעת לא השלימה יום עבודה מלא ביום 18.7.14, כדי לקבל את התביעה כנגד הנתבע.
12. סוף דבר - לאור אי ההתאמות בין עדות התובעת, שאין לה עדות מסייעת בראיות חיצוניות אובייקטיביות ובין המסמכים השונים שהוצגו, לא שוכנענו כי התובעת נפגעה ביום 18.7.14.
לאור מסקנה זו, דין התביעה להידחות.

ניתן היום, כ' אב תשע"ו, (24 אוגוסט 2016), בהעדר הצדדים.

אבי איילון, נציג ציבור (מעסיקים)

דגית ויסמן, שופטת


מעורבים
תובע: לודמילה בייטמן
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: