ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין חיים חזן נגד יצחק חזן :

בפני כבוד השופט משה אלטר (שופט עמית)

התובע
חיים חזן

נגד

הנתבעים

  1. יצחק חזן
  2. מירי חזן

פסק דין

1. התובע והנתבע 1 הינם אחים.

נתבעת 2 הינה אשתו של נתבע 1.

הנתבעים מתגוררים בישוב פקיעין החדשה ובבעלותם מספר צימרים.

2. לטענת התובע, כעולה מכתב התביעה, בשנת 2009 הוא ביצע עבודת קונסטרוקציית ברזל לחיפוי בריכה מחוממת לצימרים שבבעלות הנתבעים (להלן : "העבודה") , בסכום של 12,000 ₪ + מע"מ. אף כי נקבע שבסיום העבודה תוצא חשבונית עם התשלום, הנתבע לא שילם לו את המגיע עבור העבודה. לאחר שמספר פניות שלו אל הנתבע לתשלום החוב נענו בשלילה, הוא שלח לנתבעים, ב 30/8/15, מכתב דרישה לתשלום החוב, באמצעות עו"ד יצחק אליעזר (להלן: "מכתב הדרישה") ומאחר שהחוב לא שולם גם לאחר משלוח מכתב הדרישה, הוא הגיש את תביעתו שבפניי , בה הוא עותר לחייב את הנתבעים לשלם לו את הסך של 21,645 ₪. סכום זה כולל את החוב הנטען בגין העבודה + הפרשי הצמדה וריבית עד להגשת התביעה.

ראוי לציין כי התובע לא טרח לציין בכתב התביעה שהנתבעים הם אחיו וגיסתו.

3. לטענת הנתבעים, כעולה מכתב ההגנה, "... התביעה שלפנינו עניינה 2-3 ימי עזרה שהגיש התובע בשנת 2009, קרי לפני שש שנים תמימות, לנתבעים וזאת במסגרת סיוע ועזרה הדדית בתוך המשפחה אשר היה ברור כי היא נעשית ללא תמורה אלא שכעת בשל סכסוך משפחתי בקשר לירושת אביהם המנוח של התובע ושל הנתבע 'נזכר' התובע בענין זה ומנצלו על מנת להתנגח בנתבעים" (ההדגשה במקור – מ.א).

עוד נטען ע"י הנתבעים, בכתב ההגנה, כי התובע נזכר להנפיק עתה, אחרי 6 שנים, חשבון עסקה מנופח וסתמי ולשלוח את מכתב הדרישה, בעקבות תצהיר עדות ראשית שהגיש הנתבע בתביעה המתנהלת נגד התובע בביהמ"ש לענייני משפחה, בקשר לירושת אביהם המנוח (התצהיר הוגש לביהמ"ש לענייני משפחה בחודש יולי 2015).

עוד נטען ע"י הנתבעים, בכתב ההגנה, כי הסכום אותו תובע התובע עבור 2-3 ימי עבודה (לא כולל חומר, אותו רכש הנתבע), הינו מופרך מיסודו.

לכן מבקשים הנתבעים לדחות את התביעה ולחייב את התובע בהוצאות.

4. ראוי לציין כי בכתב ההגנה העלו הנתבעים טענה של העדר סמכות עניינית לדון בתביעה. לטענתם, מדובר בתביעה שעילתה סכסוך בתו ך המשפחה ולכן הסמכות לדון בה נתונה בלעדית לביהמ"ש לענייני משפחה. הנתבעים אף הגישו בקשה לסילוק התביעה על הסף בשל העדר סמכות עניינית ובהחלטתי מיום 17/1/16 קבעתי כי שאלת הסמכות תידון ותוכרע בישיבת יום 18/2/16. באותה ישיבה לא חזרו הנתבעים על טענתם בדבר העדר סמכות. אולי מתוך שכחה. אולי משום שזנחו טענה זו. ולכן שאלת הסמכות לא נדונה באותה ישיבה. למרות זאת אינני פטור מלהכריע בשאלת הסמכות, שכן בהעדר סמכות עניינית אינני מוסמך לדון בתובענה.

כפי שיובהר בהמשך, אין אמנם לשלול את האפשרות כי הגשת התביעה בשלב בו הוגשה היא פועל יוצא של הגשת תצהיר עדות ראשית של הנתבע בתביעה המתבררת בין הצדדים בביהמ"ש לענייני משפחה, בעניינו של אביהם המנוח, אולם שוכנעתי כי עילת הסכסוך אינה "בתוך המשפחה" אלא מדובר בסכסוך עסקי בין שני אחים, בגין העבודה שביצע התובע.

לכן אני דוחה את טענת הנתבעים בדבר העדר סמכות עניינית.

5. למעשה אין מחלוקת על כך שבמועד כלשהו בשנת 2009 ביצע התובע התקנת קונסטרוקצי ה לקירוי בריכה מחוממת לצימרים של הנתבעים. העבודה התבטאה בריתוך צינורות ברזל, אותם רכש הנתבע. המחלוקת הינה בשאלה האם סוכם בין הצדדים כי העבודה תהא כרוכה בתשלום לתובע, כטענת התובע, או שמדובר בעזרה של אח לאחיו, ללא תמורה, כגרסת הנתבעים.

לאחר שבחנתי את העדויות שהושמעו בפניי הגעתי למסקנה שאין אני יכול לתת אמון בגרסת התובע, זאת לאור הסתירות וחוסר ההיגיון שהתגלעו בגרסתו, כמפורט להלן:

א) כאשר נשאל התובע מדוע עד 30/8/15 הוא לא מצא לנכון לדרוש מהנתבע את תשלום הסכום המגיע לו, לטענתו, השיב (עמ' 3 לפרוטוקול, שורות 9-8) : "ניסיתי בכל מיני דרכים שלחתי אליו אנשים לראות מה קורה עם הכסף...." (ההדגשה שלי – מ.א).
כשהתבקש לנקוב בשמות האנשים אותם שלח לנתבע השיב "רק את איציק בן סימון" (שהוא גיסם של התובע והנתבע). אין חולקין שמר בן סימון איננו "אנשים".

ראוי לציין כי מר בן סימון, שהוזמן כעד, לא אישר גרסה זו של התובע. הוא התחמק ממתן תשובות באמירה שאינו זוכר, מתוך רצון שלא להתערב בסכסוך שבין האחים (הוא אף הגיש בקשה לבטל את זימונו למתן עדות).

ב) התובע העיד כי בעבר כבר ביצע עבודות בתשלום עבור הנתבע וכי בכל המקרים הקודמים הנתבע שילם לו עבור ביצוע העבודות אולם, הוא, התובע, לא הוציא חשבוניות כי הנתבע "... לא רצה חשבוניות" ו "... לא היה מוכן לשלם את המע"מ" (עמ' 2 שורות 18-8). כיצד גרסה זו מתיישבת עם טענת הת ובע בכתב התביעה ש"בסיום העבודה נקבע להוציא חשבונית עם התשלום"? איך כך "נקבע", אם היה ברור, לאור נסיון העבר, שהנתבע אינו מוכן לשלם את המע"מ ואינו מעוניין בחשבונית?

ג) כאשר נשאל התובע מתי שלח אל הנתבע בפעם הראשונה אנשים (כאמור, בהמשך חזר בו מהאמירה "אנשים" והסתפק באיש אחד, גיסו, מר בן סימון) כדי "לראות מה קורה" השיב: "אני מעריך שלפני שנה". (עמ' 3 לפרוטוקול, שורות 12-11) אולם מיד בהמשך שינה את גרסתו ואמר "בערך ב 2010" (עמ' 3 לפרוטוקול, שורות 17-16).

ד) בתשובה לשאלה מדוע רק ב 30/8/15 שלח לראשונה מכתב דרישה לנתבע השיב התובע כי הוא ציפה שבאיזה שהוא שלב הנתבע ישלם לו, אולם משלא שילם ומועד ההתיישנות (7 שנים) התקרב, הוא החליט לשלוח לו מכתב דרישה באמצעות עו"ד (עמ' 1 לפרוטוקול, שורות 28-25). בהמשך, בתשובה לשאלה מדוע עד 30/8/15 לא מצא לנכון לדרוש מהנתבע את תשלום הסכום המגיע לו, ולטענתו, השיב כי משקבל תשובה, דרך האנשים ששלח, שאת הכסף שמגיע לו ייקח מהירושה של האב, הוא החליט שהגיע הזמן ללכת לביהמ"ש (עמ' 3 לפרוטוקול, שורות 10-8).

אז מה הניע אותו לשלוח את מכתב הדרישה ולהגיש התביעה בחלוף למעלה מ 6 שנים ממועד ביצוע העבודה? החשש מהתיישנות או התשובה שקיבל מהנתבע, באמצעות האנשים/האיש ששלח?

ה) אין חולקין כי בעבר ביצע התובע מספר עבודות עבור הנתבעים, בגינם שילמו הנתבעים לתובע (הנתבע הסבר כי מדובר היה בעבודות בהיקף גדול ולכן הן היו בתשלום, והסברו מקובל עלי). לדברי התובע, עבור העבודות הקודמות שילם לו הנתבע "או מיד או תוך שבועיים. לא יותר מחודש" (עמ' 3 לפרוטוקול, שורות 7-6). כאשר נשאל התובע איזה סיבה היתה לנתבע לא לשלם הפעם השיב: "כי כנראה הוא נכנס לקשיים כספיים. לכן הוא משך אותי" (עמ' 3 לפרוטוקול, שורות 5-3). לא רק שלא הובאה על ידי התובע כל ראיה לכך שהנתב עים היו בקשיים כספיים בתקופה בה בוצעה העבודה, אלא שבמסמך שהגיש התובע לתיק ב 27/1/16 (המסמך סומן כבקשה) הוא ציין כי "בשבוע הראשון לעבודתי הנתבעים היו בחופש ויצאו לבית מלון". לא בדיוק מתאים לאנשים המצויים בקשיים כספיים.

ו) התובע העיד כי בדצמבר 2009, כשאביהם המנוח הפך להיות סיעודי, הוא אסף את כל האחים והאחיות לדיון בקשר למצב המדרדר של האבא וכי באותה פגישה "... אני קמתי ואמרתי לנתבע לפני כולם שאני מבקש את הכסף של העבודה שבצעתי ולא קבלתי" (עמ' 3 לפרוטוקול, שורות 29-26). אם היה אמת בגרסתו זו הייתי מצפה שיזמן לעדות לפחות את אחד מאחיו / אחיותיו שנכחו באותה פגישה, כדי שיתמוך בגרסתו. הימנעותו מלעשות כן אומרת דרשני.

אם לא די בכך, מדבריו אלה עולה, לכאורה, כי כבר בדצמבר 2009 לא התייחס הנתבע לדרישתו כי ישלם עבור העבודה. אם כך מדוע התמהמה במשלוח מכתב הדרישה ובהגשת התביעה עד 2015?

ז) כפי שהודה התובע, לא סוכם בינו לבין הנתבעים דבר מראש על המחיר שיהיה על הנתבעים לשלם עבור ביצוע העבודה (עמ' 2 לפרוטוקול, שורות 30-29). כלום הגיוני שמסכמים על ביצוע עבודה בתשלום, מבלי לסכם מחיר מראש? ואם לא סוכם מחיר, על סמךמה טוען התובע שמגיע לו עבור ביצוע העבודה 12, 000 ₪ ולא סכום אחר?

ח) העבודה בוצעה בשנת 2009. מכתב דרישה ראשון נשלח רק ב 30/8/15, כחודש לאחר שהנתבע הגיש לביהמ"ש לענייני משפחה בחיפה תצהיר עדות ראשית בתיק ת.ע. 23418-07-14, בו מתבררת תביעה שהגישו הנתבע ושלושה מאחיו / אחיותיו נגד התובע ו 4 אחים / אחיות אחרים של הנתבע, בקשר לעזבונו של אביהם המנוח.

האם אין האמור לעיל תומך בגרסת הנתבעים לפיה התביעה שבפני באה לעולם רק בתגובה להגשת התצהיר ע"י הנתבע?

6. סיכומו של דבר, אני קובע כי לא עלה בידי התובע להוכיח ש מדובר בעבודה שתמורתה היה על הנתבעים לשלם לו סך של 12,000 ₪ + מע"מ או כל סכום אחר, ולא בעבודה שבוצעה כעזרה של אח לאחיו.

אשר על כן, אני דוחה את התביעה.

לפנים משורת הדין, מתוך תקווה שהדבר עשוי להביא לשיפור היחסים בין האחים, אינני מחייב בהוצאות. כל צד יישא בהוצאותיו.

לצדדים זכות להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בחיפה תוך 15 יום מקבלת פסק הדין.

ניתן היום, כ' אב תשע"ו, 24 אוגוסט 2016, בהעדר הצדדים.

למזכירות: נא להמציא לצדדים העתק פסק הדין.


מעורבים
תובע: חיים חזן
נתבע: יצחק חזן
שופט :
עורכי דין: