ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד אביבית הפח בע"מ :

לפני: כבוד השופטת אורלי סלע - נשיאה

המאשימה:
מדינת ישראל
ע"י ב"כ: עו"ד רינת יאיר אילון

נגד
הנאשם:

  1. אביבית הפח (עבודות מסגרות) בע"מ, ( חברות - 511667057)
  2. שלום ארביב, ( ת.ז. - XXXXXX574)

ע"י ב"כ: עו"ד רועי מילר

גזר דין

1. בתיק זה הוגש כתב אישום כנגד אביבית הפח (עבודות מסגרות) בע"מ (להלן הנאשמת) וכנגד שלום ארביב (להלן – הנאשם) בגין העבירות כלהלן -

א. ככל שהוא מתייחס לנאשמת - בגין העסקה שלא כדין, עבירה על סעיפים 2(א)(1) ו- (2) לחוק עובדים זרים, התשנ"א – 1991 (להלן – החוק או חוק עובדים זרים ) ובגין העסקה ללא ביטוח רפואי, עבירה על סעיף 2(ב)(3) לחוק.
ב. ככל שהוא מתייחס לנאשם - בגין הפרת אחריות נושא משרה בתאגיד, עבירה על סעיפים 5 + 2(א)(1) ו- (2), 2(ב)(3) לחוק.

2. עובדות כתב האישום –

א. במועד הרלוונטי לכתב האישום הנאשם היה בעלים ומנהל הנאשמת, שהינה חברה פרטית שהחזיקה במפעל באזור התעשייה עד הלום שבאשדוד.
ב. בביקורת שנערכה במפעל הנאשמת ביום 23.11.2015 על ידי מפקחי רשות האוכלוסין וההגירה, נמצאו 4 עובדים זרים שהסתננו לישראל שלא כדין, שעבדו בעבודות נקיון ובעבודות כללי ות במפעל.
ג. אחד העובדים הועסק על ידי הנאשמת מיום 28.3.2014 ועד למועד הביקורת, מבלי שהחזיק באשרת שהייה בישראל וללא היתר כדין, משלא קיים הוראת שהייה למרכז שהייה למסתננים החל מיום 27.3.2014 שניתנה לגביו.
ד. כל ארבעת העובדים הועסקו ללא ביטוח רפואי כדין.
ה. הנאשם לא עשה כל שביכולתו כנושא משרה על מנת למנוע את העבירות המיוחסות לנאשמת.

3. ביום 23.2.2016 הוגש כתב האישום מושא גזר הדין.

4. ביום 30.6.2016 הנאשמים הורשעו, על יסוד הודאתם, בעובדות שיוחסו להם בכתב האישום וזאת ללא ניהול הוכחות.

5. טיעוני המאשימה לעונש –

א. הקנס המירבי על כל אחת מהעבירות המופנות כנגד הנאשמת הינו בסך 116,800 ₪ ומאחר ומדובר בחמש יחידות עבירה (יחידת עבירה אחת על העסקה שלא כדין וארבע יחידות עבירה על העסקה ללא ביטוח רפואי), הקנס המירבי הינו בסך 584,000 ₪.
ב. הקנס המירבי על העבירה המופנית כנגד הנאשם הינו בסך 29,200 ₪ ומאחר והאחריות שלו מתייחסת לכל ארבעת העובדים, מדובר בחמש יחידות עבירה ובסך הכל בקנס בסך 146,000 ₪.
ג. מתחם הענישה הראוי בעבירת העסקה שלא כדין הינו בתווך שבין סכום הקנס המנהלי בסך 5,000 ₪ כפול 2.5, לבין סכום הקנס המנהלי כפול 6, ובסך הכל ב סכום שבין 12,500 ₪ ל- 30,000₪. יש לשים לב לכך שבעבירה זו קיים ק נס מינימום העומד על סכום כפל הקנס המנהלי, שהינו 10,000 ₪.
ד. מתחם הענישה הראוי בעבירה של העסקה ללא ביטוח רפואי הינו בין 6,000₪ ל- 20,000 ₪ על כל עבירה, ובעניינינו בסך שבין 24,000 ₪ ל - 80,000 ₪.
ה. מתחם הענישה הראוי בעבירה של הפרת אחריות נושא משרה בתאגיד הינו כלהלן -

  1. בעבירה של העסקה שלא כדין בין 10,000 ₪ לבין סכום הקנס המיריב בסך 29,200 ₪.
  2. בעבירה של העסקה ללא ביטוח רפואי בין 5,000 ₪ ל - 20,000 ₪ ומאחר ומדובר בארבע יחידת עבירה בין 20,000 ₪ ל - 80,000 ₪.

ו. בהתאם למתחם הענישה כאמור, מבוקש להשית עונש כלהלן –
1. על הנאשמת - בגין העבירה של העסקה שלא כדין, קנס בסך 16,000 ₪ ו בגין העסקה ללא ביטוח רפואי, קנס בסך 6,000 ₪ בגין כל יחידת עבירה ובסך הכל סך 24,000 ₪ על ארבע יחידות עבירה. סה"כ הקנס המבוקש הינו 40,000 ₪.

2. על הנאשם - בגין העבירה של העסקה שלא כדין, קנס בסך 10,000 ₪ ובגין העסקה ללא ביטוח רפואי, קנס בסך 6,000 ₪ ובסך הכל סך 24,000 ₪ על ארבע יחידות עבירה. סה"כ הקנס המבוקש הינו 34,000 ₪
ז. שיקולים לקולא - לנאשמים אין הרשעות קודמות בבית דין זה, הנאשמים בחרו להודות בהזדמנות הראשונה ולקחו אחריות על ביצוע העבירות שביצעו.
ח. מנגד, העבירות על חוק עובדים זרים הוכרו בפסיקה כמכת מדינה וכעבירה כלכלית ונקבע כי הענישה צריכה להיות כלכלית ביסודה ומרתיעה.
ט. עבירת העסקה שלא כדין נעברה על פני תקופת זמן משמעותית של 20 חודשים .
י. עבירת העסקה ללא ביטוח רפואי נעברה ביחס לארבעה עובדים. עם זאת, ביחס לעבירה זו לא התבקש גובה הקנס המקסימאלי מאחר ולפי המסמכים שהוגשו למאשימה, יום לאחר מועד הביקורת, הנאשמת ביט חה את עובדיה בביטוח רפואי כדין ובכך תיקנה את מחדלה.
יא. מבוקש כי בית הדין יחייב את הנאשמים לחתום על התחייבות להמנע מביצוע העבירות בהן הורשעו למשך 3 שנים מיום מתן גזר הדין ואם יפרו התחייבות זו, יחויבו בסכום הקנס המירבי.
יב. ככל ותיקבע פריסה לתשלום של הקנס שיוטל על הנאשמים, מבוקש שבית הדין יקבע, בהתאם לסעיף 66 ו- 77ד לחוק העונשין, כי ככל ולא ישולם אחד הקנסות, מלוא הסכום הנותר יעמוד לפירעון מידי.

6. טיעוני הנאשמים לעונש –

א. הנאשמים מצטרפים לנימוקים לקולא שנטענו על ידי המאשימה .
ב. הנאשמת, שהינה בעלת מפעל המייצר מערכות מיזוג אויר, התאגדה בשנת 1992 ו הנאשם, יליד שנת 1955 , הינו בעל מניות ודירקטור ב ה. זהו כתב האישום הראשון שהוגש כנגד הנאשמים וממילא ההרשעה הראשונה.
ג. הנאשמת מעסיקה כיום 30 עובדים בתנאי שוק תחרותי מאוד קשים, קל וחומר לחברה באזור בדרום.
ד. הנאשמים שיתפו פעולה באופן מלא עם החקירה טרם הגשת כתב האישום.
ה. כתב האישום מתייחס לביקורת שנערכה ביום 23.11.2015, ורק בחקירה שהתבצעה ביום 30.11.2015 הוסבר לנאשם, לראשונה , על הצורך בעריכת ביטוח רפואי לעובדים זרים ומיד למחרת, ביום 1.12.2015, הונפקה לעובדים פוליסת ביטוח רפואי במנורה מבטחים.
ו. העובד שהועסק שלא כדין נלקח ביום הביקורת על ידי חוקרי המאשימה וכעולה מעיון בחומר החקירה, הוצא נגדו צו גירוש וממועד הביקורת, הוא לא עובד בנאשמת.
ז. המחדלים מושא כתב האישום תוקנו ואפקט ההרתעה הושג .
ח. לבית הדין סמכות להפחית ולהקל בסכום כפל הקנס המנהלי שניתן להטיל בגין ההרשעה.
ט. העסקת העובדים מושא כתב האישום לא באה על חשבון העסקת עובדים ישראלים, שכן עובדים ישראלים פחות מעוניינים לעבוד בתחום הניקיון והתחזוקה.
י. לאור נסיבות המקרה מבוקש כי בית הדין יפסוק קנס בגובה הקנס המנהלי הקבוע על העבירות מושא כתב האישום.
יא. מבוקש כי הקנס יחולק לארבעה תשלומים.

דיון והכרעה –

7. על גזר הדין שלפנינו חל תיקון 113 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן – התיקון) העוסק בהבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה.
מטרת התיקון, כפי שנקבעה בסעיף 40 א', הינה – "לקבוע את העקרונות והשיקולים המנחים בענישה, המשקל שיש לתת להם והיחס ביניהם, כדי שבית המשפט יקבע את העונש המתאים לנאשם בנסיבות העבירה".
העיקרון המנחה בענישה נקבע בסעיף 40 ב' – "העיקרון המנחה בענישה הוא קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו (בסימן זה העיקרון המנחה)".
8. התיקון לחוק מגדיר מהם השלבים בהבניית גזר הדין –
א. קביעת מתחם העונש ההולם – בבוא בית המשפט לקבוע מתחם העונש ההולם למעשה העבירה, עליו לעשות כן בהתאם לעקרון המנחה ובהתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה וכן בנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (המפורטות בסעיף 40 ט), לרבות הנזק שנגרם מביצוע העבירה, הסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירה וכן מידת השליטה שלו על ביצוע העבירה. בשלב זה לא ניתן ביטוי לנסיבות האישיות של מבצע העבירה שאינן קשורות לעבירה.
ב. גזירת הדין – בית המשפט מביא לידי ביטוי את הנסיבות האישיות של מבצע העבירה שאינן קשורות למעשה העבירה, כגון: גילו, עברו הפלילי, נטילת האחריות, פגיעת העונש במשפחתו, נסיבות חיים קשות שהייתה להן השפעה על ביצוע העבירה, מצבו הכלכלי, שיתוף הפעולה עם רשויות החוק ועוד. שיקולי הרתעת היחיד והרבים ונסיבותיו האישיות של הנאשם, אינם מאפשרים סטייה מן המתחם, אלא רק משפיעים על העונש בתוך המתחם.
ג. החוק מתייחס לשני שיקולים בגינם ניתן לחרוג ממתחם הענישה: השיקול השיקומי, המאפשר חריגה לקולא מהמתחם וכן שיקול ההגנה על שלום הציבור, המאפשר חריגה לחומרא מהמתחם.
ד. בית המשפט נדרש להתייחס למצב של ריבוי עבירות וריבוי אירועים (סעיף 40יג).
על בית המשפט לבחון האם הורשע הנאשם בכמה עבירות, להבדיל מהרשעה בעבירה יחידה. אם מדובר בכמה עבירות, על בית המשפט לקבוע אם הן מהוות אירוע אחד או כמה אירועים נפרדים.
במקרים בהם הרשיע בית המשפט את הנאשם במספר עבירות המהוות מספר אירועים, יש לקבוע תחילה את מתחם העונש ההולם לכל אירוע בנפרד או עונש כולל לכל האירועים. בגזירת העונש במקרים אלה יתחשב בית המשפט במספר העבירות, בתדירותן ובזיקה ביניהן וישמור על יחס הולם בין חומרת מכלול המעשים ומידת אשמו של הנאשם לבין סוג העונש.
ה. סעיף 14 ל חוק העבירות המנהליות התשמ"ו – 1985 קובע כי אין לגזור קנס שהוא נמוך מהקנס המנהלי במועד ביצוע העבירה אלא מנימוקים שיירשמו. ב ע"פ 74/09 מדינת ישראל נ' זיו אלון דור טכנולוגיות בע"מ קבע בית הדין הארצי כי נקודת המוצא צריכה להיות, למעט במקרים חריגים, כפל הקנס המנהלי.
9. לאור העקרונות שפורטו לעיל, אבחן את השיקולים המנחים על פי הוראות התיקון.
10. הערך החברתי שנפגע מביצוע העבירות ומידת הפגיעה בו –
העבירות מושא כתב האישום עוסק בחוק עובדים זרים. בע"פ 1001/01 מדינת ישראל נ' נפתלי ניסים, (17.6.2002) קבע בית הדין הארצי, ביחס להעסקת עובדים זרים –
"מדובר בעבירה חמורה, במיוחד כאשר העסקת עובדים זרים ללא היתר הופכת להיות בעיה חברתית ומוסרית. העסקת עובדים זרים, ללא היתר וללא הפיקוח של החוק ומשרד העבודה והרווחה המבטיח להם תנאי עבודה הוגנים, פוגעת גם בתנאי עבודתם של עובדים מקומיים רבים הצריכים להתחרות בשוק העבודה עם "עבודה זולה". אנו מצווים מכוח עקרונות הדמוקרטיה של מדינת ישראל ומורשת ישראל להעניק יחס הוגן לזר. לפיכך, אין להטיל קנס סמלי או נמוך על המעסיק פועלים זרים ללא היתר מבלי שקיימים נימוקים מיוחדים..."

בבג"ץ 9722/04 פולגת ג'ינס בע"מ ו-50 אחרים נ' ממשלת ישראל (07.12.2006) נקבע כלהלן-
"ההשלכות השליליות של העסקת עובדים זרים הביאו לגיבוש מדיניות ממשלתית שתכליתה לצמצם את תופעת העובדים הזרים הנכנסים לישראל, ולהבטיח יציאת העובדים עם פקיעתו של ההיתר. ההתמודדות נעשתה בדרכים שונות ומגוונות. הוחמרו המגבלות על העסקת עובדים זרים; הוגברה האכיפה על יציאתם את הארץ; והותנו תנאים שמטרתם להחליש את המניעים של המעסיקים לבקש להעסיק עובדים זרים על חשבון עובדים מקומיים".
העבירות בתחום העסקת עובדים זרים הוגדרו כ"עבירות כלכליות", שהדרך להילחם בהן הינה באמצעות יצירת הרתעה כלכלית, קרי בהטלת קנסות כבדים, שתכליתם להפוך את העבריינות בתחום לבלתי משתלמת.
11. מדיניות הענישה הנהוגה בעבירות מושא כתב האישום –
א. באשר לעבירות העסקה שלא כדין והעסקה ללא הסדרת ביטוח רפואי –
בת"פ (ב"ש) 1038-07 מדינת ישראל נ' א.ד.י (ענבל) ביצוע פרוייקטים בע"מ (04.08.2013) בית דין זה קבע מתחם ענישה ראוי בגין העסקה שלא כדין בין 15,000 ₪ ל - 46,000 ₪ ובגין העסקה ללא חוזה והעסקה ללא ביטוח בין 11,000 ₪ ל-35,000 ₪ בגין כל עבירה [ ר' גם הע"ז (ב"ש) 11525-10-14 מדינת ישראל נ' יוסף שוורץ (10.02.2016) , הע"ז 11571-10-14 מדינת ישראל נ' אמבר מכון לתערובת אגודה שיתופית חקלאית מרכזית בע"מ (05.08.2015) והע"ז 38717-02-10 מדינת ישראל נ' עבד אלעזיז עלי מוסטפא (23.01.2014) ].
בהע"ז (ת"א) 47199-08-15 מדינת ישראל נ' צמח נעמה (14.07.2016) - על העסקה שלא כדין נקבע מתחם ענישה בתווך שבין כפל הקנס המנהלי ל מחצית מהקנס המקסימלי [ קביעה דומה נקבעה גם בהע"ז (ת"א) 5699-02-14 מדינת ישראל נ' בז שרותי ניהול, אחזקה ושמירה בע"מ (03.07.2016) ] ועל עבירת העסקה ללא ביטוח רפואי , בנסיבות בהן דובר על תקופת העסקה קצרה יחסית, נקבע מתחם ענישה בין 5,000 ₪ ל - 10,000 ₪ [ר' גם הע"ז (ת"א) 47195-08-15 מדינת ישראל נ' זכאי שרית שירה (14.07.2016) ].
בהע"ז (ב"ש) 56537-04-13 מדינת ישראל נ' אברהם טופחי (30.06.2016) נקבע מתחם ענישה, בגין העסקת 3 עובדים זרים ללא ה יתר, בין 30,000 ₪ ל- 60,000 ₪ ובעבירה של אי הסדרת ביטוח רפואי נקבע מתחם שבין 15,000 ₪ ל - 30,000 ₪.
ב. באשר לעבירת הפרת חובת פיקוח נושא משרה בתאגיד על עבירות לפי חוק עובדים זרים –
בגזרי דין שונים נקבעו מתחמי ענישה על עבירה זו, כלהלן -
בהעז (ת"א) 5699-02-14 מדינת ישראל נ' בז שרותי ניהול, אחזקה ושמירה בע"מ (03.07.2016) נקבע מתחם הענישה בין 6,000 ₪ ל - 29,700₪.
בהע"ז (ת"א) 4763-09-11 מדינת ישראל נ' מי יפו בע"מ (01.12.2015) נקבע מתחם ענישה בין 6,000 ₪ ל - 14,000 ₪ וזאת בהתחשב בכך שמעורבותה של הנאשמת בניהול החברה ה ייתה שולית ו שהחברה המעסיקה הורשעה בהעסקה שלא כדין של עובד אחד בלבד.
בהע"ז (ת"א) 2328-09 מדינת ישראל משרד התמ"ת המחלקה המשפטית-עו"ז נ' ש.י.ישר קבלנים (1989) בע"מ (14.12.2014) נקבע מתחם הענישה בין 3,000 ₪ ל - 7,000 ₪, וזאת בנסיבות בהן העבירה של העסקה שלא כדין נעברה ביחס לעובד אחד.
12. הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה –
א. על פי סעיף 40ט ל תיקון, בבוא בית המשפט לקבוע את מתחם הענישה ההולם בנסיבות הקשורות לביצוע העבירה נדרש בית המשפט להתחשב, לקולא או לחומרא, בנסיבות כדלקמן –
"(א) בקביעת מתחם העונש ההולם למעשה העבירה שביצע הנאשם כאמור בסעיף 40ג(א), יתחשב בית המשפט בהתקיימותן של נסיבות הקשורות בביצוע העבירה, המפורטות להלן, ובמידה שבה התקיימו, ככל שסבר שהן משפיעות על חומרת מעשה העבירה ועל אשמו של הנאשם:
(1) התכנון שקדם לביצוע העבירה;
(2) חלקו היחסי של הנאשם בביצוע העבירה ומידת ההשפעה של אחר על הנאשם בביצוע העבירה;
(3) הנזק שהיה צפוי להיגרם מביצוע העבירה;
(4) הנזק שנגרם מביצוע העבירה;
(5) הסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירה;
(6) יכולתו של הנאשם להבין את אשר הוא עושה, את הפסול במעשהו או את משמעות מעשהו, לרבות בשל גילו;
(7) יכולתו של הנאשם להימנע מהמעשה ומידת השליטה שלו על מעשהו, לרבות עקב התגרות של נפגע העבירה;
(8) מצוקתו הנפשית של הנאשם עקב התעללות בו על ידי נפגע העבירה;
(9) הקרבה לסייג לאחריות פלילית כאמור בסימן ב' לפרק ה'1;
(10) האכזריות, האלימות וההתעללות של הנאשם בנפגע העבירה או ניצולו;
(11) הניצול לרעה של כוחו או מעמדו של הנאשם או של יחסיו עם נפגע העבירה.
(ב) לעניין נסיבות כאמור בסעיף קטן (א)(6) עד (9), בית המשפט יתחשב בהן ככל שסבר שהן מפחיתות את חומרת מעשה העבירה ואת אשמו של הנאשם, ולעניין נסיבות כאמור בסעיף קטן (א)(10) ו-(11) – ככל שסבר שהן מגבירות את חומרת מעשה העבירה ואת אשמו של הנאשם."
ב. בעניינינו, הנזק שנגרם מביצוע העבירות מושא כתב האישום הינו שעובד אחד הועסק ללא אשרת שהייה ועל חשבון עובדים ישראליים וכן ארבעה עובדים הועסקו מבלי שהיה להם ביטוח רפואי. יחד עם זאת, יש להתחשב בעובדה שמיד לאחר הביקורת, הנאשמים דאגו להסדיר לעובדים את הביטוחים הרפואיים ובכך למזער את הנזק שבצד עבירות אלה. כמו כן, כתוצאה מהביקורת מושא כתב האישום, הופסקה עבודתו של העובד שהועסק ללא אשרת שהייה ומאז אינו עובד אצל הנאשמת. מטיעוני הנאשמים אף עולה כי העסקת העובד ללא אשרה לא פגעה בתעסוקה הישראלית נוכח היעדר ביקוש בקרב העובדים הישראליים לעבוד בעבודה בה הועסק אותו עובד.
ג. באשר לסוגית ריבוי עבירות ובהתאם להוראות סעיף 40 יג -
בעבירת העסקה שלא כדין - בעניינינו, מדובר בעבירה אחת בגין עובד אחד.
בעבירת העסקה ללא ביטוח רפואי – אכן מדובר בעבירה שהתבצעה כלפי ארבעה עובדים. עם זאת, ארבעת העובדים נמצאו מועסקים ללא ביטוח רפואי באותו מועד, באותו אתר ובמסגרת ביקורת אחת שנערכה אצל הנאשמת. למעשה, מדובר במספר עבירות שנעשו כחלק מאותה " תוכנית עבריינית" ויש לראותם כאירוע אחד. יפים לעניין זה דברי בית הדין הארצי בע"פ (ארצי) 57160-01-14 מדינת ישראל נ' חדוות הורים בע״מ (08.11.2014) , בהתבססו על פסיקת בית המשפט העליון –
"בפסיקת בית המשפט העליון שניתנה בימים אלו (ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל, מיום 29.10.14) הסכימו שלושת השופטים כי יש להבחין בין "אירוע" לבין "מעשה", וכי "אירוע" הוא מונח רחב יותר אשר יכול לכלול מספר מעשים. לפי דעת הרוב (מפי השופטת דפנה ברק-ארז), כאירוע אחד תיחשבנה מספר עבירות שיש בהן "קשר הדוק", דוגמת סמיכות זמנים או היותן חלק מאותה תוכנית עבריינית".
לאור האמור יש לראות בעבירה של העסקה ללא ביטוח רפואי כיחידת עבירה אחת.
בעבירת אחריות נושא משרה – אישום זה הוגש כלפי הנאשם מכוח סעיף 5 לחוק עובדים זרים, שקובע כי "נושא משרה חייב לפקח ולעשות כל שאפשר למניעת עבירות כאמור בסעיפים 2 עד 4 בידי התאגיד...". מלשון הסעיף למדים כי עבירה על סעיף זה מתבצעת כאשר נושא המשרה לא עשה ככל שביכולתו על מנת למנוע עבירה או מספר עבירות הנמנות בחוק עובדים זרים .
13. מתחם הענישה הראוי –
לאחר סקירת הערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה ומידת הפגיעה בו, מדיניות הענישה הנהוגה בכל אחת מן העבירות, הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, גובה הקנס המקסימאלי וסכום הקנס המנהלי הקבוע (ככל שקבוע) על כל אחת מהעבירות, הנני קובעת את מתחם הענישה הראוי כלהלן –
א. באשר לעבירה של העסקה שלא כדין –
הנני קובעת כי מתחם הענישה הראוי הינו בין סכום כפל הקנס המנהלי לבין כשליש מגובה הקנס המקסימאלי ובסך הכל בין 10,000 ₪ ל - 4 0,000 ₪.
ב. באשר לעבירה של העסקה ללא ביטוח רפואי –
הנני קובעת כי מתחם הענישה הראוי הינו בין 11,000 ₪ ל - 35,000 ₪.
ג. באשר לעבירה של אחריות נושא משרה בתאגיד –
הנני קובעת כי מתחם הענישה הראוי הינו בין 5,000 ₪ ל - 20,000 ₪.
העונש –
14. על פי הוראת סעיף 40 ג(ב) יש לגזור את העונש מתוך מתחם הענישה הראוי בהתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (כאמור בסעיף 40יא). בעניינ ינו, הנסיבות אשר אינן קשורות בביצוע העבירה אשר יש בהן כדי להשפיע על העונש הינן כדלקמן –
א. אין לנאשמים הרשעות קודמות בבית דין זה.
ב. הנאשמים לקחו אחריות על מעשיהם ובחרו להודות בעובדות כתב האישום ללא ניהול הוכחות ובכך חסכו זמן שיפוטי יקר.
ג. הנאשמים תיקנו את דרכיהם ומיד לאחר הביקורת הונפקו לעובדים ביטוחים רפואיים.
ד. הנאשמים שיתפו פעולה באופן מלא עם החקירה טרם הגשת כתב האישום ו בכך חסכו זמן יקר למערכת האכיפה.
ה. מנגד, הנאשמת עודנה מעסיקה עובדים ומכאן שקיים חשש להישנות העבירות על ידי הנאשמת ולכן יש צורך בהטלת עונש אשר יהווה גורם הרתעתי מספק.

15. א. באשר לנאשמת – בהתחשב בכל האמור שוכנעתי כי תכלית הענישה תוגשם בקנס שיהיה בגובה השליש התחתון של מתחם הענישה שנקבע עבור כל אחת מהעבירות.
ב. באשר לנאשם – בהתחשב בכל האמור שוכנעתי כי תכלית הענישה תוגשם בקנס שיהיה בגובה רף הענישה התחתון של מתחם הענישה על כל אחת מהעבירות.
16. א. הנני משיתה על הנאשמת קנס בסך 20,000 ₪ בגין העסקה שלא כדין וקנס בסך 19,000 ₪ בגין העסקה ללא ביטוח רפואי.
סה"כ הקנס בסך 39,000 ₪ ישולם ב- 4 תשלומים חודשיים שווים ורצופים בסך 9,750 ₪ כל תשלום כאשר התשלום הראשון יתבצע ביום 5.10.2016 וכל 5 לחודש שאחריו.
ב. הנני משיתה על הנאשם קנס בסך 5,000 ₪ בגין כל אחת מ-2 יחידות העבירה בהן הורשעה הנאשמת וסה"כ סך 10,000 ₪ אשר ישולם ב – 4 תשלומים חודשיים שווים ורצופים בסך 2,500 ₪ כל תשלום כאשר התשלום הראשון יתבצע ביום 5.10.2016 וכל 5 לחודש שאחריו.
ג. כל אחד מהנאשמים יחתום על התחייבות לפי סעיף 72 ל חוק העונשין, התשל"ז – 1977 בתוך 14 יום מקבלת גזר הדין.
אם הנאשמת תעבור עבירה על חוק עובדים זרים בת וך 3 שנים ממועד מתן גזר הדין, יושת עליה קנס בסך 116,800 ₪ בגין כל עבירה על החוק.
51293אם הנאשם יעבור עבירה על חוק עובדים זרים בתוך 3 שנים ממועד מתן גזר הדין, יושת עליו קנס בסך 29,200 ₪ בגין כל עבירה על החוק.

ניתנה היום, כ' אב תשע"ו, (24 אוגוסט 2016), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: אביבית הפח בע"מ
שופט :
עורכי דין: