ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יהושע נתן נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני: כבוד השופט ד"ר יצחק לובוצקי - שופט בכיר

התובע
יהושע נתן
ע"י ב"כ עו"ד לימור דויטש
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד מירב ירושלמי

פסק דין

מר יהושע נתן (להלן: "התובע" ), מבקש להכיר בפגיעה בגבו ככזו הנובעת מתנאי עבודתו כמכונאי רכב, זאת בהתבסס על תורת ה "מיקרוטראומה".

התובע, יליד שנת 1946, מכונאי רכב בעל מוסך עצמאי, עובד, כך לטענתו, כמכונאי רכב מזה שנים רבות (סע' 1 לתצהיר התובע ). התובע טוען , כי משך שנות עבודתו המרובות, ביצע מדי יום פעולות חוזרות ונשנות של נשיאת משאות כבדים ושימוש בכלים רוטטים, כל זאת תוך כדי רכינה קדימה ותנועת כיפוף ממושכת (סע' 1 לתצהיר התובע). לדבריו, ביצע פעולות אלה מדי יום ומספר רב של פעמים במהלך היום (סע' 5-9,2 לתצהיר התובע). התובע מבקש לקבוע כי התקיימו בעבודתו התנאים לבחינת פגיעתו בגב על בסיס תורת "המיקרוטראומה".

לא שוכנענו כי קיימת תשתית עובדתית מספקת שיש בה כדי להצדיק הפניית עניינו של התובע למומחה רפואי, בהתבסס על עילת המיקרוטראומה , וזאת מהנימוקים הבאים:

ההלכה בדבר התנאים להוכחת תביעה בעילת המיקרוטראומה נדונה רבות בפסיקתו של בית הדין הארצי. כידוע, על מנת לבסס תשתית עובדתית לעילת המיקרוטראומה יש להוכיח קיומן של תנועות חוזרות ונשנות, זהות או דומות במהותן, הפועלות על מקום מוגדר בגוף, ועל קיומו של רצף בביצוע התנועות המשתרע על פני פרק זמן או פרקי זמן משמעותיים, במהלך שגרת העבודה. לעניין זה התגבשו בפסיקה המבחנים הבאים:

אותן תנועות "חוזרות ונישנות" אינן חייבות להיות זהות, אלא "זהות במהותן", דהיינו "דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר" [עב"ל 97/313 המוסד לביטוח לאומי - אשר יניב, פד"ע לה 529 (1999)].
2. תדירות התנועות אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, קרי ברציפות וללא הפסקות ביניהן, וניתן לבודד פעולות אילו אצל המבוטח ממכלול הפעולות שהוא מבצע במהלך יום עבודתו [עב"ל (ארצי) 465/07 עופר יהודאי – המוסד לביטוח לאומי (20.12.2007)] . עם זאת , יש צורך להראות כי התנועות חוזרות ונישנות "בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע" [עניין אשר יניב].
3. אין בכוחה של עבודה פיסית וקשה להפוך למיקרוטראומה, ויש לאבחן בין פעילות החוזרת על עצמה הכוללת מספר רב של תנועות לבין התנועות המרכיבות אותה [עב"ל (ארצי) 1012/00 אלי שבח – המוסד לביטוח לאומי (28.7.2002)].
4. במקרה של עבודה מגוונת שבה ניתן לאבחן ולבודד תנועת גוף של מבוטח המבוצעת ברצף על פני פרק או פרקי זמן משמעותיים, מתקיימת תשתית עובדתית מספקת לעילת המיקרוטראומה [עב"ל (ארצי) 90/06 אמנון כובש – המוסד לביטוח לאומי (17.8.2006)].
(ראו סיכום ההלכות לאחרונה בעב"ל 9262-07-14 פנינה ישראל- המוסד לביטוח לאומי, מיום 3.12.15, וגם: 577-14-11-12 המוסד לביטוח לאומי- אסתר נוח, מיום 22.12.14).

אשר למחלות גב- מחלת גב נמנית על המחלות שגורמים רבים מובילים להתפתחותן (multiple causal diseases).

בעבר נתגלעו בפסיקה חילוקי דעות ביחס לשאלה, האם יש מקום ליישם את תורת המיקרוטראומה על מחלות גב. במשך שנים רבות נקבע, כי אין ליישם את תורת המיקרוטראומה על מחלות גב, ואולם הלכה זו השתנתה במהלך השנים, לאחר שבית הדין הכיר בקיומו של קשר סיבתי בין העיסוק רב השנים במקצועות מסוימים (כגון, סבלים, נהגי משאיות, אחיות סיעודיות וכד'), לבין שכיחות הופעתם של כאבי גב (עב"ל 338/96 המוסד לביטוח לאומי – עובדיה פד"ע לו 213) . יחד עם זאת עולה מהפסיקה, כי בכל הנוגע להכרה בכאב גב כפגיעה בעבודה לפי תורת המיקרוטראומה, יש לנקוט במשנה זהירות, ולעמוד באופן דווקני על קיום התנאים שנקבעו לשם כך בפסיקה.

כפי העולה מחקירת התובע בבית הדין, עבודתו היתה מגוונת וכללה פעולות שונות תוך שימוש בכלים שונים:
עבודתו של התובע היתה מגוונת- התובע העיד כי מדובר בסוגי פעולות שונות- פירוק, הרמה, הרכבה (עמ' 2 ש' 19) של רכבים מסוגים שונים, כאשר סוג הטיפול ומשך הטיפול משתנים בהתאם לסוג הרכב וסוג הטיפול. כך למשל, תיקון משאבה או תיקון טורבו משתנים שונים בין משאית או טנדר. וכך העיד התובע: "התיקון של משאבת משאית שונה מתיקון משאבת טנדר, זה משקלים שונים, כל רכב ומשקל משאבה שונה. היו אפילו משאבות של מובילי טנקים... כל פעם עשיתי עבודה לפי מה שמגיע.
עבודה של פירוק בטנדר שונה מעבודה של פירוק במשאית. במשאית מטפסים, בטנדר עומדים. אני גם טיפלתי בגררים שזה משאיות, טיפלתי במשאבות ובטורבו. ... כל פירוק והרכבה צריך שימוש בחלפים אחרים...
כל תיקון משאבה או טורבו שונה גם משך הזמן של התיקון לפי סוג הרכב. משאבה של משאית לוקחת יותר זמן ממשאבה של רכב. גם ההרכב היא שונה. תלוי בסוג הרכב" (עמ' 3 ש' 4-19).

בנוסף אישר התובע, כי כאבי הגב החלו בשנת 2009 בעקבות אירוע פתאומי שבו קם מכיסאו ונתפס לו הגב, ואישר כי לא הגיש תביעה למל"ל בעקבות האירוע התאונתי הנטען (עמ' 3 ש' 20-24).

לאור תיאור התובע את עבודתו, הרי שעקב השונות של פעולות אלה לא הוכחה התדירות הנדרשת לשם עילת המיקרוטראומה. שכן, לא עולה כי מתקיימת הדרישה של רצף פעולות חוזרות ונשנות.

אין ספק, כי עבודת התובע טמנה בחובה גם עבודה פיסית מאומצת, ויתכן שהעבודה הפיסית מקשה על התובע וגורמת לסבלו הנוכחי. אולם, אין די בכך על מנת להוכיח תשתית עובדתית לעילת המיקרוטראומה, המחייבת כאמור הוכחת ביצוע רציף של תנועה חוזרת ונשנית זהה או דומה במהותה, על פני פרק זמן משמעותי במהלך יום העבודה. בהתאם לפסיקה, אין להרחיב את תורת המיקרוטראומה מעבר לגדריה כיום, כך שכל עבודה פיזית קשה תהווה תשתית לעילת המיקרוטראומה (ראה עב"ל 642/06 שלמה מורדוב – המוסד לביטוח לאומי; ניתן ביום 11.3.2008).

אשר על כן, אין מנוס מדחיית התביעה שבפנינו.

אין צו להוצאות.

זכות ערעור: תוך 30 יום.

ניתן היום, י"א אב תשע"ו, (15 אוגוסט 2016), בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: יהושע נתן
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: