ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין גד כרמל נגד עו"ד נורה גוטליב :

פסק-דין בתיק רע"א 4382/16

לפני: כבוד השופט נ' סולברג

המבקשים:
1. גד כרמל

2. סיגל כרמל

נ ג ד

המשיבים:
1. עו"ד נורה גוטליב - נאמנת

2. הכונס הרשמי

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע בפש"ר 4843-03-14 מיום 2.5.2016 שניתנה על-ידי השופט ע' כהן

בשם המבקשים:
עו"ד רועי שעיה

בשם המשיבה 1:
בעצמה

בשם המשיב 2:
עו"ד מיכל בן עמי (ליבוביץ)

בבית המשפט העליון

פסק-דין

1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי באר שבע (השופט ע' כהן) בפש"ר 59090-01-14 ובפש"ר 4843-03-14 מיום 2.5.2016, בה נדחתה בקשת המבקשים לקבלת הפטר.

2. זהו, בתמצית שבתמצית, הרקע לבקשה: המבקשים הם בני זוג, ושניהם מנהלים בנפרד תיקי פשיטת רגל. לשניהם ניתן צו כינוס והושת עליהם תשלום חודשי, אשר מאז 15.9.2014 עומד על סך של 2,000 ₪ לכל אחד מהם. המשיבה 1 (להלן: הנאמנת) ערכה דוח מסכם שהוגש לבית המשפט המחוזי ביום 23.6.2015, ובו הציגה תכנית פרעון שנקבעה למבקשים על בסיס הנתונים דאז, ולפיה ישלמו המבקשים 36 תשלומים בסך של 2,000 ₪ כל אחד, כתנאי למתן הפטר חלוט. תכנית זו אושרה בדיון בבית המשפט המחוזי ביום 29.6.2015, וביום 29.7.2015 הוכרזו המבקשים פושטי רגל. יוער כי הנאמנת הגישה, יחד עם הדוח, בקשה להשבת סכום כסף שקיבל המבקש 1 (להלן: המבקש) ממקום עבודתו כפיצויי פיטורין ונטל אותו לכיסו, אך בית המשפט המחוזי לא קיבל, הלכה למעשה, בקשה זו.

3. ביום 7.9.2015 הגישה הנאמנת בקשה למתן הוראות, ובה הודיעה על קיומן של זכויות כספיות נוספות למבקש, וזאת כתוצאה מהותרת עיזבון על-ידי אמו, שהלכה לעולמה. עקב כך הודיעה הנאמנת כי בכוונתה לפעול לשינוי תכנית הפרעון שאושרה. בסופו של דבר קבע בית המשפט ביום 8.9.2015 כי כספי העיזבון השייכים למבקש יועברו ישירות אל קופת הכינוס, ובדיון ביום 28.12.2015 נקבע עוד כי לאחר שיועברו הכספים לקופה יפסיק המבקש לשלם תשלומים חודשיים, משום שדי בכספים שהצטברו בקופה כדי לשלם את מלוא חובותיו לנושים. באשר למבקשת, נקבע כי היא תמשיך לשלם את התשלומים החודשיים.

4. ביום 2.5.2016 התקיים דיון בבקשות ההפטר של המבקשים, לפני מותב חדש שטרם דן בעניינם. בדיון זה טענה הנאמנת כי יש מקום ליתן הפטר למבקש, לאור העובדה שבקופת הכינוס הצטבר מלוא הסכום הדרוש לתשלום חובותיו. באשר לחייבת, טענה הנאמנת כי יש מקום להורות על הגדלת התשלום החודשי שלה לסך של 3,000 ₪, משום שהפער בין הוצאותיה להכנסותיה גדל, וזאת למשך 28 חודשים. דבר זה יאפשר תשלום של כ-40% מחובותיה. ב"כ הכנ"ר טען בדיון כי יש לחייב את המבקשת לשלם דיבידנד של 50% מסך חובותיה על מנת ליתן לה הפטר. במהלך הדיון הציע מצדו ב"כ המבקשים כי על מנת ששני המבקשים יקבלו הפטר, יועבר מקופת המבקש לקופת המבקשת סך של 42,500 ₪.

5. בתום הדיון ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי ובה נקבע כי שתי בקשות ההפטר נדחות. בית המשפט קבע כי הצעות ההפטר אינן ראויות משום שמדובר בבני זוג צעירים בעלי הכנסות גבוהות, ובהתאם להצעת המבקשים יזכו נושי המבקשת לדיבידנד בשיעור של 25% בלבד. עוד נקבע כי בהתאם להצעת המבקשים, יעביר המבקש לקופת המבקשת סך של 42,500 ₪, וכי הוא ימשיך לשלם תשלום חודשי בסך של 1,000 ₪. המבקשת תעלה בהדרגה את סכום התשלום החודשי המושת עליה עד לסך של 3,000 ₪ בחודש. כמו כן נקבע, כי אם יצטבר בקופה המשותפת סך של 300,000 ₪, יזכו שני המבקשים בהפטר.

6. על החלטה זו מוסבת בקשת רשות הערעור שלפני. בבקשה העלו המבקשים טענות רבות נגד החלטת בית המשפט המחוזי, הן בנוגע לאופן ניהול הדיון, הן באשר לקביעות שקבע בית המשפט לגבי התנהלותם של המבקשים, הן לגבי סכומי ההחזר החודשי שקבע. נטען כי משעה שבקופת המבקש מצוי סך של 100% מחובותיו, לא ניתן עוד להשית עליו תשלום חודשי נוסף, וכי הסכום שהושת על המבקשת לצורך קבלת הפטר הוא גבוה באופן בלתי סביר ביחס להצעות הפרעון הקודמות שעמדו על הפרק.

7. לאחר שעיינתי בתשובתה של הנאמנת ובעמדתו של הכנ"ר, סבורני כי קיים קושי ברכיב אחד של החלטת בית המשפט המחוזי, ומשכך החלטתי לקבל את הבקשה ולדון בבקשה כבערעור, כמפורט להלן.

8. המבקש והמבקשת מנהלים תיקי פשיטת רגל שונים. כעולה מתגובת הכנ"ר, בקופת ההליך שמנהל המבקש מצוי סכום כסף המספיק לכיסוי כל חובותיו ולכיסוי כל הוצאות ההליך. דרך המלך היא, אפוא, ליתן דיבידנד לנושים, שכר לנאמנת, והפטר למבקש. ברם, בית המשפט המחוזי נמנע מכך, החליט להעביר לקופת המבקשת סך של 42,500 ₪, ולחייב את המבקש לשלם תשלום חודשי בסך של 1,000 ₪. בית המשפט המחוזי התייחס אפוא לשני הליכי פשיטת הרגל כאל הליך אחד, ולא ראה להבחין בין שני המבקשים. אכן, ההצעה להעביר סך של 42,500 ₪ מקופה לקופה הועלתה על-ידי המבקשים עצמם, וזאת במסגרת הצעה כוללת אשר תביא למתן הפטר לשניהם. ברם, לחייב את המבקש לעשות כן מבלי ליתן לו הפטר, ועקב כך אף לחייבו להמשיך ולשלם תשלום חודשי, כאשר בקופתו היה מצוי מעיקרא הסכום הדרוש לחיסול ההליך שהוא מנהל – זוהי החלטה הדורשת הנמקה מפורטת. הנמקה כזו לא ניתנה, לבד מן הקביעה הכללית לפיה המבקשים הם בני זוג צעירים בעלי הכנסה וכי לא פעלו בתום לב בנוגע לדיווח על פיצויי הפיטורין והעיזבון. אף שלבית משפט סמכות נרחבת להתנות את מתן ההפטר בתנאים (סעיף 62(ב) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980), נדמה כי כאשר מסוגל החייב לפרוע את חובותיו במלואם, נדרש טעם כבד משקל ביותר כדי לגרוע כספים מקופתו לקופת בת זוגו, לחייבו להמשיך ולשלם תשלום חודשי, ולהמשיך את הכרזתו כפושט רגל עד שיצטבר די כסף להחזרת החובות באופן משותף. נימוק שכזה לא ניתן בהחלטת בית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי בחר להתבונן בבני הזוג כמכלול אחד, על אף שהם מנהלים הליכים נפרדים בגין חובות נפרדים; אולם כאשר אחד מבני הזוג מסוגל לשלם את כל חובותיו, דומה כי הדבר טעון נימוק של ממש. לא די בקביעה הכללית של בית המשפט כי מדובר בזוג צעיר, וכי לא פעלו כשורה כשלא דיווחו על פיצויי הפיטורין ועל קבלת העיזבון, על מנת למנוע מחייב לשלם את מלוא חובותיו ולסיים את הליך פשיטת הרגל שהוא מנהל. אוסיף, כי דומני שגם לפי קביעת בית המשפט המחוזי, אין לייחס משמעות כה מחמירה להתנהלותם של בני הזוג, שעה שהנושא לא לובן כל צרכו לפני המותב היושב בדין.

9. החלטת בית המשפט המחוזי לפיה יועבר סכום של 42,500 ₪ מקופת המבקש לקופת המבקשת בטלה אפוא. לאור זאת, יבחן בית המשפט המחוזי אם בקופת המבקש מצוי הסכום הדרוש לכיסוי כל חובותיו ולתשלום הוצאות ההליך, וידון מחדש בבקשת המבקש למתן הפטר. ככל שיהיה בכך צורך, יבחן בית המשפט – לאחר שישמע את טענות הצדדים בעניין – את השלכות החלטתו החדשה על תכנית הפרעון של המבקשת.

10. באשר ליתר טענות המבקשים לעניין הסכום החודשי המושת על המבקשת, לא ראיתי לנכון לקבלן. הסכום החודשי עשוי להשתנות בהתאם לשינויי הנסיבות, ונחה דעתו של בית המשפט המחוזי כי במצב הדברים הנוכחי מסוגלת המבקשת להגדיל את הסכום. אין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בעניין זה; מדובר בקביעה עובדתית בעיקרה, ואינני רואה טעם של ממש להתערב בה (ראו: רע"א 4025/15 שאני נ' אוגינץ, פסקה 10 וההפניות שם (25.6.2015)‏). ברי כי על אף האמור לעיל, בכל הנוגע לניהול משק הבית המשותף של המבקשים יש לשינוי נסיבותיו של המבקש השפעה על יכולת הפרעון של המבקשת, ובית המשפט רשאי וצריך להתחשב בכך. מכל מקום ובהתאם לאמור, אף המבקשת רשאית לבקש בקשה לעיון חוזר בסכום ההחזר החודשי ככל שהנסיבות יצדיקו זאת.

11. בקשת רשות הערעור התקבלה אפוא, דנתי בה כבערעור, והערעור מתקבל באופן חלקי, בהתאם לאמור לעיל בסעיף 9; לא יעשה צו להוצאות.

ניתן היום, ‏ז' באב התשע"ו (‏11.8.2016).


מעורבים
תובע: גד כרמל
נתבע: עו"ד נורה גוטליב
שופט :
עורכי דין: