ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין דבר רחמים נגד בית הדין הארצי לעבודה בירושלים :

פסק-דין בתיק בג"ץ 5978/16

לפני: כבוד השופטת א' חיות

כבוד השופטת ד' ברק-ארז

כבוד השופטת ע' ברון

העותר:
דבר רחמים

נ ג ד

המשיבים:
1. בית הדין הארצי לעבודה בירושלים

2. החברה לאוטומציה במינהל השלטון המקומי
בישראל בע"מ

עתירה למתן צו על-תנאי

בשם העותר:
עו"ד אריאל אנגל; עו"ד מרטין אנגל

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

פסק-דין

השופטת א' חיות:

עתירה זו מופנית נגד פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה (כבוד הנשיא י' פליטמן, השופטים ו' וירט-לבנה ו- מ' טוינה ונציגי הציבור א' וייץ ו- ש' נוימן) מיום 22.10.2015 בע"ע 25154-05-13 ובע"ע 33834-05-13, אשר דחה את ערעורו של העותר ומנגד קיבל את ערעור המשיבה 2 (להלן: החברה לאוטומציה) על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים (כבוד השופטת ש' שדיאור ונציגי הציבור ז' אפיק ו- א' לוי) מיום 8.3.2013 בתע"א 1511/08.

1. החברה לאוטומציה היא חברה בע"מ המספקת שירותי מחשוב לשלטון המקומי, ובכלל זה גם לעיריית ירושלים (להלן: העירייה). העותר הוא הבעלים של חברת אס.די.אס סופט דבר סיסטמס בע"מ (להלן: אס.די.אס) שעיסוקה במתן שירותי מחשוב. בשנת 1988 התקשרה אס.די.אס עם החברה לאוטומציה בחוזה למתן שירותי מחשוב, ומאותה שנה ועד שנת 2003 ביצעה אס.די.אס בעבור החברה לאוטומציה משימות שונות בתחום המחשוב בעיריית ירושלים. בשנת 2004 עברה אס.די.אס לבצע בעבור החברה לאוטומציה משימות בתחום המחשוב בתאגיד המים של ירושלים (חברת הגיחון), עד שביום 30.6.2004 הופסקה ההתקשרות בין שתי החברות. בכל אותה תקופה הועסק העותר כשכיר על ידי אס.די.אס והיה זה אשר ביצע בפועל את המשימות שהטילה עליה החברה לאוטומציה.

2. בשנת 2008 הגיש העותר תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בה עתר להורות לעירייה ולחברה לאוטומציה לשלם לו סכומי כסף שונים בטענה כי התקיימו בינו ובינן יחסי עובד-מעביד. ביום 8.3.2013 דחה בית הדין האזורי בפסק דין ארוך ומנומק את עיקר תביעתו של העותר בקבעו כי הוא פעל כקבלן עצמאי ולא נתקיימו בינו ובין העירייה והחברה לאוטומציה יחסי עובד-מעביד. אשר לטענתו של העותר כי הועסק כעובד של עיריית ירושלים קבע בית הדין האזורי כי "[טענה] זו לא הוכחה כלל ונסתרה כליל, ויש לדחותה מכל וכל" (פסקה 44 לפסק הדין). אשר לשאלה מה היו יחסיו של העותר עם החברה לאוטומציה ציין בית הדין האזורי כי מדובר בשאלה ש"אינה פשוטה כלל ועיקר" (שם, בפסקה 49) ואולם, כך קבע בית הדין, יישום מכלול המבחנים הנקוטים בבתי הדין לעבודה להבחנה בין קבלנים עצמאיים לעובדים בשכר מוביל למסקנה כי לא נתקיימו בין העותר והחברה לאוטומציה יחסי עובד-מעביד (שם, בפסקה 83). את מסקנתו האמורה ביסס בית הדין האזורי, בין היתר, על כך שהעותר לא הציג ראיות לכך שלא סיפק שירותי מחשוב לגורמים אחרים פרט לחברה לאוטומציה וכן על כך שלעותר ניתנה אפשרות להיקלט כשכיר בחברה לאוטומציה אך הוא בחר להיות מועסק כקבלן עצמאי בשל יתרונות השכר שהיו גלומים בכך. לעניין אחרון זה קבע בית הדין האזורי שהוכח בפניו כי התשלום אותו קיבל העותר בעבור עבודתו היה גבוה בהרבה משכרם של עובדים שכירים בדרגה מקבילה וכי אילו היה מוכר כעובד שכיר של החברה לאוטומציה היה נדרש להשיב לה סכומים נכבדים (שם, בפסקה 99). בנוסף על כך קבע בית הדין האזורי כי במהלך כל התקופה הרלבנטית דיווח העותר לרשויות המס כי הוא שכיר באס.די.אס ודאג לנצל את יתרונות המס הגלומים בהעסקתו כקבלן עצמאי על ידי החברה לאוטומציה ואף מטעם זה אין להכיר בו כעובד שכיר של החברה לאוטומציה (שם, בפסקאות 56 ו- 58). מטעמים אלו דחה בית הדין האזורי את תביעתו של העותר להכיר בו כשכיר של החברה לאוטומציה. עם זאת, קבע בית הדין האזורי כי העותר זכאי לפיצוי בסך 76,750 ש"ח בשל כך שההודעה המוקדמת על סיום ההתקשרות בין אס.די.אס לחברה לאוטומציה לא נמסרה לו 60 ימים לפני סיום ההתקשרות כנדרש בחוזה שנכרת בין שתי החברות.

3. הן העותר והן החברה לאוטומציה ערערו על פסק דינו של בית הדין האזורי לבית הדין הארצי לעבודה, וביום 22.10.2015 קיבל בית הדין הארצי את ערעורה של החברה לאוטומציה ודחה את ערעורו של העותר. אשר לערעורו של העותר קבע בית הדין הארצי כי יש לדחות אותו מן הטעמים המפורטים בפסק דינו של בית הדין האזורי וזאת בהתאם לסמכותו לפי תקנה 108(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991. מנגד קבע בית הדין הארצי כי נוכח העובדה ששכרו של העותר היה גבוה משכרו של עובד שכיר בדרגה מקבילה לא היה מקום לפסוק לו פיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת במועד ולפיכך יש לקבל את ערעורה של החברה לאוטומציה. בקשה שהגיש העותר לביטול פסק דינו של בית הדין הארצי נדחתה ביום 2.12.2015.

4. לטענת העותר ביחסיו עם החברה לאוטומציה התקיימו כל התכונות הנדרשות על מנת להגדירם כיחסי עובד-מעביד ולפיכך שגה בית הדין האזורי שדחה את תביעתו ושגה בית הדין הארצי שדחה את ערעורו. העותר מוסיף וטוען כי גם קביעתו של בית הדין האזורי לפיה התמורה שקיבל בעבור עבודתו הייתה גבוהה בהרבה משכרו של עובד מן המניין בדרגה מקבילה שגויה, וכי בבית הדין הארצי העלתה החברה לאוטומציה טענות מטעות בנושא. על כן, כך לטענת העותר, לא היה מקום לקבל את ערעורה של החברה לאוטומציה. עוד טוען העותר כי אפילו היה התשלום שניתן לו גבוה משכרו של עובד מן המניין בדרגה מקבילה לא היה מקום לשלול ממנו את הפיצוי שנפסק לו בגין אי מתן הודעה מוקדמת, שכן מדובר בפיצוי על הפרת חוזה אשר אינו תלוי בגובה שכרו. בנוסף על כך טוען העותר כי הן בית הדין האזורי והן בית הדין הארצי התעלמו מראיות מהותיות שהציג בפניהם וכי בשני פסקי הדין שניתנו בעניינו נפלו טעויות משפטיות קשות. מטעמים אלו סבור העותר כי יש להורות על ביטול פסק דינו של בית הדין הארצי ולקבוע כי בינו ובין החברה לאוטומציה התקיימו יחסי עובד-מעביד.

5. דין העתירה להידחות על הסף.

הלכה מושרשת היא כי בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על בתי הדין לעבודה ולא יתערב בפסקי דינם אלא כאשר נפלה בהם טעות מהותית אשר הצדק מחייב את תיקונה או כאשר הם מעוררים סוגיה עקרונית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים (ראו: בג"ץ 7333/15 פלוני נ' בית הדין הארצי לעבודה, בפסקה 14 (7.3.2016)). טענותיו של העותר במקרה דנן הן טענות ערעוריות מובהקות אשר אינן מגלות עילה המצדיקה התערבות בפסקי הדין נושא העתירה. יתר על כן, עיון בפסק דינו של בית הדין האזורי מעלה כי יושמו על ידו הלכות פסוקות של בתי הדין לעבודה הנוגעות לאבחנה בין קבלנים עצמאיים ועובדים שכירים בנסיבותיו הקונקרטיות של המקרה דנן. על כן, אין מתעוררת בענייננו כל שאלה עקרונית המצדיקה את התערבותו של בית משפט זה (ראו: בג"ץ 2037/14 אהרון נ' בית הדין הארצי לעבודה, בפסקה י"ג (‏6.7.2016)).

מטעמים אלה, דין העתירה להידחות על הסף.

אין צו להוצאות.

ניתן היום, ‏ה' באב התשע"ו (‏9.8.2016).

ת
ת
ת


מעורבים
תובע: דבר רחמים
נתבע: בית הדין הארצי לעבודה בירושלים
שופט :
עורכי דין: