ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שלמה שרעבי נגד שירות בתי הסוהר :

פסק-דין בתיק רע"ב 3177/16

לפני: כבוד השופט נ' סולברג

המבקש:
שלמה שרעבי

נ ג ד

המשיב:
שירות בתי הסוהר

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בעת"א 036439-03-15 מיום 9.3.2016 שניתנה על-ידי השופטת ק' רג'יניאנו

בשם המבקש:
עו"ד תמי אולמן

בשם המשיב:
עו"ד יונתן ציון-מוזס

בבית המשפט העליון

פסק-דין

1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת ק' רג'יניאנו) בעת"א 36439-03-15, בגדרה נדחתה עתירתו של המבקש לשלבו בסבב חופשות.

2. המבקש מרצה עונש מאסר בפועל למשך ארבע עשרה שנים, בגין הרשעתו בעבירות מין, מאז שנת 2008. מעת לעת העלה המבקש את שאלת שילובו בסבב חופשות, אך עד כה נענה בשלילה. המבקש הגיש עתירת אסיר בעניין זה ביום 18.3.2015. יצוין כי הגורמים המקצועיים של מב"ן לא התנגדו לשילובו בסבב חופשות בתנאים מגבילים, לנוכח הערכת מסוכנותו המינית של המבקש כנמוכה; למרות האמור, התנגד המשיב לשילובו של המבקש בסבב חופשות, וזאת מפני שאינו מודה כלל במיוחס לו וקיים קושי בהערכת שיקומו.
3. עוד יוער כי הדיון בעתירה נדחה מפני שאחרי הגשתה הועבר המבקש לבית הסוהר 'אשל' על מנת שיוכל להשתתף בטיפול יעודי לעברייני מין מכחישי עבירה. לאחר שהסתיים הטיפול הוגשה עמדת גורמי הטיפול בבית הסוהר 'אשל', ולפיה אמנם השתתף המבקש בטיפול ועמד בדרישות הקבוצה, אולם לא חל שינוי במצבו בעקבות ההשתתפות בטיפול, הוא עודנו מכחיש את ביצוע העבירה, חסר כל תובנה לנזק שנגרם לקורבן העבירה, ומכחיש התנהגות אלימה מצדו, על אף שמדובר באדם עם מימד של התנהגות אלימה. לנוכח עמדה זו עמד המשיב על התנגדותו לשילובו של המבקש בסבב חופשות. במסגרת הדיון בבית המשפט המחוזי, ביקש המבקש לתמוך את טענותיו הן בעמדת מב"ן, הן בחוות דעת פרטית שהוכנה מטעמו.

4. בית המשפט המחוזי מצא את עמדת המשיב סבירה, ולא ראה טעם להתערב בה. נקבע כי ההחלטה להעדיף את עמדת גורמי הטיפול על פני עמדת מב"ן היא סבירה ומוצדקת. אין די בכך שהמבקש השתתף בהליך טיפולי; ככל שהגיעו גורמי הטיפול למסקנה שלא ניתן להצביע על שינוי במצבו של המבקש בעקבות הטיפול, מסוכנותו לציבור בעינה עומדת. משכך נדחתה העתירה.

5. המבקש הגיש בקשת רשות ערעור על החלטה זו. בבקשה נטען כי שגה בית המשפט המחוזי בכך שנתן משקל יתר להכחשת העבירה, וכי הסיק מכך על מסוכנותו של המבקש, זאת בניגוד לעמדה המקצועית של מב"ן. אין להסיק מהכחשת העבירה את קיומה של המסוכנות, שכן ההכחשה היא אך אחד מהפרמטרים הרלבנטיים לבחינתה של מסוכנות, ואיננה שיקול בלעדי. עוד נטען כי לפי ההלכה הפסוקה, בכל הנוגע להערכת מסוכנות יש ליתן משקל מכריע לעמדת מב"ן, ולפיכך שגה בית המשפט משקבע כי דחייתה של עמדה זו היא סבירה. עוד נטען כי המבקש מרצה את מאסרו הראשון ומתפקד בבית הסוהר באופן חיובי, הוא נעדר עבר פלילי, במהלך ניהול משפטו לא הפר את תנאי שחרורו, ניתן להוציאו לחופשה בתנאים מגבילים, ויש להתחשב בנסיבות אישיות שונות המצדיקות את שילובו בסבב חופשות.

6. לעמדת המשיב דין הבקשה להידחות, מאחר שהיא אינה מעלה שאלה משפטית חשובה, או נושא בעל חשיבות כללית, המצדיקים מתן רשות ערעור על פסק הדין בעתירת אסיר. עוד טוען המשיב כי יש לדחות את הבקשה גם לגופה. לעמדתו, נקודת המוצא היא שיציאה לחופשה אינה זכות הנתונה לאסיר, אלא פריבילגיה המוענקת לו בהתאם להחלטת הגורמים המוסמכים, בהתבסס על נתוניו האישיים ותוך איזון בין ההגנה על שלום הציבור מפני מסוכנות האסיר ובין חשיבות יציאתו של האסיר לחופשה מבחינת שיקומו ורווחתו. ההחלטה נתונה לשיקול הדעת של גורמי המקצוע, ואין עילה להתערב בה. אמנם עמדת מב"ן העדכנית היא שמסוכנותו לטווח הקצר נמוכה, אולם מנגד עמדת גורמי הטיפול היא שהמבקש לא נתרם מהשתתפותו בקבוצת הטיפול לעברייני מין מכחישי עבירה. המשיב מטעים כי לפי סעיף יח(א) לפקודת נציבות שירות בתי הסוהר מס' 04.40.00 "חופשות אסירים", תפקודו של אסיר בבית הסוהר יֵחשב כתפקוד חיובי לעניין שקילת אפשרות יציאתו לחופשה, רק אם השתתף במסגרת טיפולית ואם ניתנה חוות דעת מטעם גורמי הטיפול כי האסיר נתרם מההליך הטיפולי. עוד מציין המשיב כי גם לעמדת מב"ן נשקפת מן המבקש מסוכנות בינונית-גבוהה לטווח הארוך, וכי בנוסף לכך גם עמדתה המקצועית של משטרת ישראל היא שאין לשלב את המבקש בסבב חופשות. לנוכח שיקולים אלו טוען המשיב כי עמדתו סבירה וכי אין לבית המשפט להתערב בשיקול הדעת המקצועי שהוביל לקבלת ההחלטה.

הכרעה

7. לאחר העיון בבקשה ובתגובה שניתנה לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

8. הלכה פסוקה היא, כי רשות ערעור על החלטות בעתירת אסיר תינתן רק כאשר הבקשה מעלה שאלה משפטית עקרונית (רע"ב 4352/10 יחיא נ' מדינת ישראל, פסקה 10 וההפניות שם (4.7.2010); רע"ב 2866/09 סוויסה נ' שרות בתי הסוהר, פסקה 6 (5.5.2009)). אף אם יש מקום להרחיב את מתן רשות הערעור במצבים כגון דא (השוו רע"ב 425/09 פריניאן נ' פרקליטות המדינה, פסק הדין של השופט (כתוארו אז) א' גרוניס (11.3.2009)), הרי שבעניין שלפנינו אין לכך הצדקה. החלטתו של בית המשפט המחוזי נטועה בנסיבותיו המסוימות של עניינו של המבקש, ובשאלה אם הערכת מסוכנותו שנעשתה על-ידי המשיב ושבגינה הוחלט שלא לשלבו בסבב חופשות היא הערכה סבירה. בהחלטה לא נקבעו קביעות עקרוניות על כך שהכחשת העבירה כשלעצמה מבססת מסוכנות, או על המשקל הראוי שיש ליתן לעמדת מב"ן ביחס לעמדת גורמי הטיפול האחרים. די בטעם זה כדי לדחות את הבקשה.

9. בנוסף, המבקש לא הראה מדוע החלטת המשיב חורגת ממתחם הסבירות. כפי שהטעים המשיב, לאסיר אין זכות קנויה לחופשה, והחלטה בעניין צריכה להתקבל על רקע איזון בין טובתו של האסיר ובין הדאגה לשלום הציבור (רע"ב 3881/15 פלוני נ' שרות בתי הסוהר, פסקה 19 (21.10.2015); רע"ב 6490/10 לוי נ' מדינת ישראל - שירות בתי הסוהר, פסקה 4 (6.9.2010))‏. בענייננו, מעריך המשיב לאור עמדתם של גורמי הטיפול כי הטיפול שהמשיב השתלב בו לא תרם לשיפור במצב מסוכנותו, ומשכך לא ניתן בעת הזו להורות על שילובו בסבב חופשות. במסגרת הערכת מסוכנות לעניין יציאה לחופשה, ניתן משקל משמעותי – אף כי לא בלעדי – לעובדת הכחשת ביצוע העבירה (עע"א 6481/01 אל עביד נ' שירות בתי הסוהר, פ"ד נז(6) 678 (2003)). ההחלטה דנן התקבלה הן על רקע זה, הן על רקע עמדת גורמי הטיפול לעניין משמעות הטיפול שעבר המבקש, ואין עילה להתערב בה. אכן, כפי שציין המבקש, במסגרת הערכת מסוכנותו של אסיר יש ליתן משקל משמעותי לעמדת מב"ן (ראו שם, פסקאות 23-25), אולם עמדה זו אינה בבחינת סוף פסוק: "בהחלטות רבות ובפסקי דין שיצאו מלפני בית משפט זה, הבענו דעתנו שחוות דעת מב"ן, על אף כובד משקלה, אינה קונקלוסיבית ואינה פוטרת את הגורם המוסמך לשקול את מכלול השיקולים הרלוונטיים להוצאה לחופשה" (שם, פסקה 25). בעניין הקונקרטי שלפנינו, על רקע המכלול המתואר לעיל, אין לומר אפוא שההחלטה בעניינו של האסיר היא החלטה החורגת ממתחם הסבירות.

10. לאור האמור, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ‏ל' בסיון התשע"ו (6.7.2016).


מעורבים
תובע: שלמה שרעבי
נתבע: שירות בתי הסוהר
שופט :
עורכי דין: