ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין רמי מטייב נגד וסילי גרידנב :

לפני כבוד ה שופט משה תדמור-ברנשטיין

התובע:

רמי מטייב, ת.ז. XXXXXX610

נגד

הנתבעים:
1.וסילי גרידנב, ת.ז. XXXXXX052
2.חברת פולסרוויס

פסק דין

לפני תביעה לסעד השבה ופיצויים שתובע מזמין, התובע בענייננו, מנותני שירותים, הנתבעים 1 ו-2, בגין אי -עמידה בזמנים ו אי-השלמת עבודה, למול התחייבות כוללת לפרויקט לפיתוח אפליקציה חדשה לסלולרי בסביבת אנדרואיד.

ההזמנה
ביום 07.04.15 פרסם התובע מכרז באתר xplace.co.il המזמין לקבל מאנשי מקצוע הצעות לביצוע פרויקט לפיתוח אפליקציית מובייל למכשירי האנדרואיד, ש באמצעותה ניתן יהיה להשוות בין הצעות הטבה של מועדוני הטבות בישראל (להלן: "הפרויקט"); ההצעה מפורטת [נספח א' לכתב התביעה] ונכתב בה: "עמידה בלוח זמנים עד חודש מאישור תחילת עבודה".

הנתבע 1 [בעצמו ו בשם הנתבעת 2; לא ברור כלל שהנתבעת 2 היא חברה בע"מ, ולכן – נתייחס להלן לנתבע 1 ] (להלן: "הנתבע"), הגיש לתובע הצעת מחיר לביצוע הפרויקט, וב ה נכלל הפירוט: כ-100 ₪ לשעת עבודה [נספח ב' לכתב התביעה] ; לפי הנטען, הציע, על בסיס הערכה, שידרשו לו כ- 130 שעות עבודה ל השלמת הפרויקט, כי יבצע את הפרויקט כנגד תמורה בסך של 13,000 ש"ל לביצוע הפרויקט; בתשלומים.

בפגישה בין הצדדים, אשר התקיימה ביום 27.04.15 בדירת הנתבע בתל אביב , נכרת הסכם [נ ספח ג' לכתב התביעה] הקובע משך של 27 ימי עסקים להשלמת הפרויקט , עד מקסימום של 41 ימי עסקים - לכל היותר, ופירוט התשלומים לשלבי העבודה השונים (כפי שהוצע על ידי המציע – הנתבע) ; כאשר בשלב הראשוני ישלם התובע לנתבע מקדמה ב סך 3,000 ₪, וכאשר יסיים את ה"עיצוב" יקבל סך נוסף בן 1,500 ₪, וכאשר יסיים את ה"בנייה" יקבל סך נוסף בן 1,500 ₪. עוד הוסכם כי תשלום נוסף בסך 4,000 ₪ - ישולם לנתבע עם העלאת האפליקציה לחנות גוגל לאחר "דבאגינג" (איתור ותיקון "באגים" באפליקציה) ; וכן – 1,000 ₪ נוספים ישולמו בתום מתן שירות במהלך 3 החודשים הראשונים בגוגל -פליי (דבאגינג נוסף בכל הקשור למכשירים).

טענות התובע

לטענת התובע, הנתבע לא עמד בזמנים בכל שלבי העבודה שקבעו הצדדים, ובכך סדר העדיפויות של הפרויקט נפגע משמעותית , כטענתו: "הכל התבלגן ונוצרה תחושה של תוהו ובוהו" (עמ' 2 לכתב התביעה). התובע מוסיף, כי הבהיר לנתבע, תוך מתן התראה מראש, כי ביום 13.07.15 יש לו פגישה חשובה עם "המשקיע של הפרויקט" (מישהו שבגין נכונותו להשקיע יצא התובע במיזם), וכי הנתבע התחייב מספר פעמים שיעמ וד בזמנים, והרגיע את התובע - "אל תדאג אנחנו עומדים בזמנים".

התובע טוען כי למרות התחייבותו של הנתבע, כאמור, התגלו קשיים ביכולתו הטכנולוגית לעמוד בדרישות – למרות ש לצורך קבלת הפרויקט הציג בתיק העבודה שלו– לכאורה - יכולות גבוהות בתחום פיתוח האפליקציות. אמנם, חלק מדרישות הפרויקט בוצעו, אך חלק ן - לא בוצע בזמן , וחלקן - לא בוצע כלל.

התובע טוען כי, לאחר שהנתבע לא עמד בזמנים, החליט להגיש ביום 17.07.15 תביעה לבימ"ש, ומ תוך כבוד הדדי הודיע על כך לנתבע במייל. התובע מוסיף כי הנתבע השיב לו במייל הודעה "אשר נגעה לי בלב" (עמ' 3 לכתב התביעה) , וכתוצאה מכך בחר להתחשב בו ולתת לו הזדמנות אחרונה לתקן את כל התקלות ולעמוד בדרישות הפרויקט, במתן הארכה של שבועיים - עד ליום 02.08.15. היתה גם התעניינות של חברה שרוכשת פרויקטים מסוג זה, כך שהתובע בנה על כך שיהיה לו מה להציג לחברה בתחילת אוגוסט, כאמור .

לטענת התובע, ערב לפני מועד הסיום, הנדחה, כאמור, יצר קשר עם הנתבע, שלאחר מספר שעות שלח לו גרסה אחרונה ועדכנית. כשהפעיל התובע את האפליקציה היא קרסה, ולאחר מספר ניסיונות היא עלתה , אך קרסה שוב. הנתבע טען כי "לא ידע ולא היה מוכן לכך שהוא צריך להיות מוכן עם הפרויקט ל-2.8.15".

בכתב התביעה טוען התובע כי הוא זכאי לסעד של השבה ופיצוי , המסתכם בסך כולל של 29,500 ₪. התובע מפרט וטוען כי שילם לנתבע עבור עבודתו סך כולל של 6,000 ₪; כי בגין הסתמכות על ההסכם ואיבוד זמן מיותר עבור רדיפה אחרי הנתבע הוא זכאי לתשלום נוסף בסך 2,000 ₪ ; כי בגין חיפוש פתרונות טכנולוגיים וייעוץ עם אנשי תכנות ובניית אפליקציות אחרות על מנת לפתור תקלות שלהן הנתבע נקלע הוא זכאי לסך נוסף של 1,500 ₪; וכן, כי בנוסף הוא תובע סך של 20,000 ₪ בגין עוגמת נפש עקב א יבוד הפרויקט, כאשר היו שרצו להשקיע בפרויקט 150,000 ₪ כסכום השקעה ראשוני.

יצוין כי, על אף שהנתבע הודיע בפרוטוקול (להלן : "פרו'") "אני חוזר על האמור בכתב ההגנה" (עמ' 2 שורה 2 לפרו') לא נמצא כתב ההגנה במערכת "נט המשפט", והוברר מול הצדדים לאחר הדיון, כי לא הוגש כתב הגנה מטעם הנתבעים בענייננו. על כן, נבסס את ההכרעה בענייננו בהתייחס לטענות הנתבע (מטעם הנתבעים) כפי שהועלו בדיון.

הדיון

הנתבע, מעלה בדיון את הטענה כי הוא "חזק בפיתוח ומסוגל לספק סחורה... עבדתי באספקת אפליקציות גם קודם ויש לי המלצות שהראתי לתובע" [עמ' 2 שורות 7- 8 לפרו' ].

הנתבע טוען, כי התובע ידע שהנתבע מזמין את הפיתוח מתכנתים מחו"ל, וכי החברה שלו עבדה על הפרויקט מעל חודש , ו מכך הבין כי התובע לא לחוץ בזמנים. הנתבע מוסיף, כי התובע ביקש ממנו שינויים בעיצוב , ועל כך לא ביקש תשלום נוסף.

כשהוא נשאל, מדוע לא סיים את הפרויקט לאחר התשלום של 6,000 ₪, עונה הנתבע "סיימתי אך הייתה בעיה שפתאום אמר לי התובע שמאוד חשוב לו שבסוף יולי שאביא לו את האפליקציה מוכנה כדי להציג למשקיעים ואני רואה שיש בעיות עם באגים וזה לא כך כך מוכן...
לא הספקתי לתת את השירות שהוא ביקש במועד". [ עמ' 2 שורות 15-19 לפרו' ].

בהמשך תשובתו, מוסיף הנתבע: "אמרתי לו שיתן לי צ'אנס לסיים את הפרויקט הכל יהיה בסדר. סגרנו על 2/8 והבאתי לו את האפליקציה אך כעת הוא מתלונן כי זה לא עובד וזה לא עובד אך האפליקציה עובדת. עכשיו אי אפשר להראות שזה לא עובד כי השרת לא עובד כי זה עולה כסף להחזיק זאת חי. הסכמנו לשלושה חודשים לתקן את הבאגים וזו זכותי" [עמ' 2 שורות 19-22 לפרו' ] (ההדגשה הוספה –מ.ת.ב.).

כשנשאל התובע , מתי הודיע לנת בע כי הוא מפסיק את העסקתו, הוא משיב: "מפנה להתכתבות האחרונה שלי איתו שמציגה כך זו תגובתי לאפליקציה שהוא נתן לי וכאן אני כותב לו. יש לי מייל אחרון שאני יכול להראות שאני לא מעוניין בהתקשרות איתו והולך לבית משפט זה היה יום אחרי 3/8. מציג מסמך שהוא התחייב לסיים עד ה-2/8. מדובר בהתכתבות של חצי שנה.". [עמ' 3 שורות 9-12 לפר'].

ממסמך שהגיש התובע לאחר הדיון דרך "נט המשפט", עולה כי אכן נשלח מייל המכיל את המילים: "ההתקשרות בנינו נגמרה עקב כך שלא עמדת בהסכמים בינינו. החלטתי להגיש מחר תביעה בבית המשפט.", אך יצוין כי מייל זה נשלח לנתבע ביום 16.08.15.

בדיון, מאשר הנתבע כי התובע שילם לו סך של 6,000 ₪. "התובע שילם לי על עיצוב ודמו וזה שאני הספקתי והיה מרוצה מהעבודה. לגבי 1,500 זה היה עבור פיתוח וזה אני יכול להחזיר לו. אם הוא היה נותן לי אפשרות להמשיך את הבאגים הייתי מסיים את העבודה לפני ההסכם. הדמו והעיצוב היה 4,500 ₪ והוא היה מרוצה מכך ." [עמ' 3 שורות 27-30 לפרו'] (ההדגשה הוספה – מ.ת.ב ).

בתגובה לכך, השיב התובע : "אני מבהיר כי הסך של 1,500 ₪ השלמתי אחרי דמו ועיצוב רק בגלל שהתחנן. לא שילמתי כי הייתי מבסוט. לאורך כל הפרויקט אני שולח לו פידבקים ואימיילים. הוא ביקש שאקדים בתשלום ולכן שילמתי את הסך של 4,500 ₪." [עמ' 4 שורות 2-4 לפרו'] (ההדגשה הוספה – מ.ת.ב. ).

עוד עולה מהעדות, כי את העבודה הממשית שהוזמנה מבצעים עבור הנתבע אנשים מחו"ל שהוא משלם להם, אין לו קבלות להציג, אך לטענתו הוא "מרוויח מ-30-60 אחוז זה תלוי בפרוייקט" [ש' 7-8 בעמ' 4 לפרו'].

הכרעה

לאחר עיון בראיות שבתיק ובפרוטוקול הדיון בתיק זה , הגעתי למסקנה שדין התביעה להתקבל בחלקה, כמפורט להלן.

מן העדויות עולה, כי הנתבע סיפק לתובע ביום 02.08.15, אומנם באיחור (אך איחור מוסכם), אפליקציה אשר הייתה אמורה לעלות, וזאת - לאחר סיום שלב "הבנייה" בהסכם. הנתבע איננו חולק שעדיין האפליקציה לא היתה מוכנה לשימוש באותו יום.

בין הצדדים קיימת מחלוקת בדבר מה אירע בעת הפעלת האפליקציה בפועל. התובע טוען כי האפליקציה קרסה ולא פעלה כלל, ומאידך, הנתבע טוען מנגד, כי אומנם היו קיימים בה באגים, אך היא עבדה, וכי במידה והתובע היה מאפשר לו עוד מספר ימים, היה יכול לתקן אותם באגים; וכי על פי ההסכם, זכותו לתקנה במשך שלושה חודשים.

לאחר שבחנתי את כל הטענות והעדויות, מצאתי כי התובע הוכיח, שהנתבע הפר את ההסכם, בכך שלא עמד בלוחות הזמנים שנקבעו בו, ו בכך, שבסופו של יום, לאחר שניתנה לו שהות להשלים את העיכוב, מסר תוצר שלא היה בר-שימוש בעת מסירתו . מצאתי שלנתבע ניתנו מספיק התרעות והזדמנויות לתקן את ההפרה ולעמוד בזמנים (מאז 27.4.15 ועד 16.8.15 – מעל 100 יום, שהם הרבה מעבר ל-41 ימי העסקים, שהם המקסימום על פי המוסכם בין הצדדים). אינני מקבל את טענת הנתבע כי עומדים לזכותו בכל מקרה שלושה חודשים לתיקון באגים. לפי ההסכם הוא מחויב במתן שירות בשלושה חודשים אלה, לאחר שהאפליקציה עלתה לגו גל-פליי; מה שלא אירע בענייננו.

אף שהנתבע מנסה להציג את המועדים שבהסכם כתנאי "שתלוי בהתנהגות הלקוח, המזמין", הרי שאני מסתמך על נוסח ההסכם עצמו ועדות התובע, המגובה במיילים, ו מוצא כי בנסיבות הופר תנאי יסודי בהסכם , הפרה המזכה את התובע (בכפוף למתן התרעה מספקת ) להודיע על ביטול ההסכם ולתבוע מהנתבע השבה ופיצויים.

מאידך, נשאלת השאלה מה היקף ההתחייבות שהופרה בענייננו. בחוזים מסוג זה, בה פיתוח המוצר תלוי במשתנים רבים, ובנסיבות שאינן ידועות לאשורן בתחילת הדרך, אינני מוצא כי הופרה בענייננו התחייבות לאספקת מוצר שיהיה בר-מכירה למשקיעים ו/או "סיפור הצלחה". הופרה התחייבות לעמוד בזמנים בשלבים שונים של לוח הזמנים המוסכם. מאידך, בנסיבות כאלה, יש להתחשב גם בטענת הנתבע כי לו היה ניתן לו להמשיך בפיתוח הפרויקט , היה בכך משום הקטנת הנזק בענייננו.

בבואי לקבוע את גובה הנזק והפיצוי שיש לפסוק בגינו, עולות בענייננו 2 שאלות נוספות ומקדימות :

  1. מהי ההשבה שלה זכאים הנתבעים בנסיבות ענייננו (מאחר וקבלת האפליקציה שיצרו – איננה השבת דבר ממשי שיש בו שימוש) ?
  2. הקטנת הנזק – עד כמה יש להתחשב בכך , ש במידה שהתובע לא היה ממהר לבטל את ההסכם, יכול והנתבע היה מביא להשלמת הפרויקט בשלמותו, כאשר האפליקציה עובדת?

בעניין רע"א 1481/15 שיטת בלסקי המרכז הישראלי לאימון בע"מ נ. דורון בן שמעון , נקבע כי במקרה של הפרת חוזה, לרבות הפרה צפויה, קובע הדין השבה הדדית. במקרה שבו השבה בעין אינה אפשרית, הדין הוא כי חלה חובת השבה בשווי. באותו ענין, בחן בי המ"ש האם הייתה הפרה ומה טיבה, בציינו כי בימ"ש רשאי לפטור מהשבה מלאה בנסיבות שבהן השבה מלאה מתבררת כבלתי צודקת, ופסק כי בנסיבות העניין יש מקום להשבה חלקית, כאשר המבקשת תשיב למשיב שליש מהסכום ששילם בעבור קורס בו השתתף.

לפי סע' 9 "השבה לאחר ביטול" לחוק החוזים (תרופות בהפרת חוזה), התשל"א- 1970, השבה לאחר ביטול נקבע:
"(א) משבוטל החוזה, חייב המפר להשיב לנפגע מה שקיבל על פי החוזה, או לשלם לו את שוויו של מה שקיבל אם ההשבה היתה בלתי אפשרית או בלתי סבירה או שהנפגע בחר בכך; והנפגע חייב להשיב למפר מה שקיבל על פי החוזה, או לשלם לו את שוויו של מה שקיבל אם ההשבה היתה בלתי אפשרית או בלתי סבירה או שהנפגע בחר בכך.
(ב) בוטל החוזה בחלקו, יחולו הוראות סעיף קטן (א) על מה שהצדדים קיבלו על פי אותו חלק."

בשלב זה ראוי ל הזכיר, כי הנתבע אישר בעדותו " לגבי 1,500 זה היה עבור פיתוח וזה אני יכול להחזיר לו.", דהיינו - אין מחלוקת על זכות התובע להשבת הסך 1,500 ₪ - ששילם לנתבע אחרונים . לגבי ה-4,500 ₪ הראשונים שהתובע שילם לנתבע (3,000 ₪ ולאחר מכן – 1,500 ₪ נוספים), ראוי להפנות לכך, ש את העבודה הממשית שבגינה שולמו הכספים, מבצעים עבור הנתבע אנשים מחו"ל, שהוא משלם להם ; אין לו קבלות להציג, אך לטענתו הוא "מרוויח מ-30-60 אחוז זה תלוי בפרוייקט" . לשון אחר, ניתן לאמר שהוצאותיו של הנתבע מתוך הסך שקיבל מהתובע (לאחר הפחתת רווח של כ-45%) היו כ-55% - דהיינו, 2,475 ₪ .

לנוכח האמור, ובשל העובדה שהתובע לא הוכיח כי פעל להקטנת הנזק, כאשר אישר כי זנח את הפרויקט מרגע שביטל את ההסכם מול הנתבע, אני מוצא כי יש לבצע בענייננו השבה חלקית בלבד . נזכיר כי הנתבע הביע רצון לסיים את העבודה בשלמותה ולהגיש מוצר גמור ללא תקלות ( כעולה גם מהמיילים שצירף התובע לכתב התביעה, בהם מבקש מהתובע זמן נוסף), אך התובע מיהר לבטל את ההסכם, והותיר ספק שמא היה ממתין כפי שהנתבע ביקש ממנו היה מרוצה מן העבודה.

אני קובע כי בכל הקשור להשבת סך ה-4,500 ₪ ששולמו ראשונים, סכום בסך 2,475 ש"ח יוותר בידי הנתבע – כהשבה הדדית שוות ערך להשקעתו באפליקציה עד המועד בו הודיע התובע על ביטול ההסכם, וכביטוי לכך שהתובע לא פעל להקטנת הנזק בענייננו. אזכיר גם, כי הנתבע ערך שינויים לפי בקשת התובע בעניין העיצוב, ללא לקיחת תשלום נוסף, וכי התובע לא חלק על טענת הנתבע כי התובע היה מרוצה מהעיצוב של האפליקציה, כפי שנעשה.

אשר על כן, אני קובע כי הנתבע ישיב לתובע סך כולל של 3,525 ₪ [1,500 ₪ + 2,025 ₪, כאמור].

באשר לטענת התובע שהינו זכאי ל 20,000 ₪ בגין עוגמת נפש שנגרמה לו עקב איבוד משקיעים לפרויקט, אעיר כי מדובר ב"נזק רחוק", שגם לא הוכח (נותר בגדר הטענה). על כן, אינני מוצא לקבוע פיצוי על האפשרות שנטענה ולא הוכחה, שבגין אי -עמידת הנתבעים בזמנים, הפסיד התובע את ההזדמנות לקבל השקעה בסך 150,000 ₪ , כנטען. עוד אעיר, כי לפי הדין, כאשר מדובר בנזק כלכלי טהור, רק לעיתים נדירות מפצים בגין עוגמת נפש.

מאידך, זכאי התובע בענייננו לפיצוי בגין תוצאות ההפרה. בבואי להכריע את סכום הפיצוי בפרמטרים אלו הנ"ל התבססתי על סע' 14 לחוק החוזים (תרופות בהפרת חוזה), התשל"א -1970 שקובע:
"א. אין המפר חייב בפיצויים לפי סעיפים 12 10 ו-13 בעד נזק שהנפגע יכול היה, באמצעים סבירים, למנוע או להקטין.
ב. הוציא הנפגע הוצאות סבירות למניעת הנזק או להקטנתו, או שהתחייב בהתחייבויות סבירות לשם כך, חייב המפר לשפות אותו עליהן, בין אם נמנע הנזק או הוקטן ובין אם לאו; היו ההוצאות או ההתחייבויות בלתי סבירות, חייב המפר בשיפוי כדי שיעורן הסביר בנסיבות הענין."

התובע בחר שלא להמשיך עם פיתוח המוצר הזה בהוצאות שהניבו תוצר מניב. בנוגע לסך 3,500 ₪ הנתבע מטעם התובע בגין איבוד זמן וייעוץ נטען (שלא הוכח) עם אנשי תוכנות ובניית אפליקציות אחרים לתיקון התקלות, אני קובע כי נזק זה לא הוכח, אך אני מוצא כי בנסיבות, אכן הוציא הוצאות מסוימות של תכנון, הפצת מכרז ומעקב אחר הפרויקט, וגם - איבד התובע זמן יקר ואולי הזדמנות לנסות מזלו עם מפתחי תוכנה אחרים, ואני קוצב לתובע על דרך האומדנא פיצוי בסכום כולל של 2,500 ₪ בגין כך.

סוף דבר

לאור כל האמור לעיל אני מורה כי:
הנתבעים 1 ו-2 ישלמו , ביחד ולחוד, לתובע סך כולל של 6,025 ₪.
בנוסף יישאו הנתבעים 1ו-2, ביחד ולחוד, בהוצאות התובע בניהול תביעה זו בסך 700 ₪.

התשלומים לעיל יבוצעו בתוך 30 יום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסה"ד.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום ממועד קבלת פסק הדין.
המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום, כ"ו סיוון תשע"ו, 02 יולי 2016, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: רמי מטייב
נתבע: וסילי גרידנב
שופט :
עורכי דין: