ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין רון אופק נגד שמעון אטיאס :

בפני כבוד השופט משה אלטר (שופט עמית)

התובעים

  1. רון אופק
  2. יוסף אביב

נגד

הנתבע
שמעון אטיאס

פסק דין

1) הנתבע הינו הבעלים של יחידת דיור בת 3 חדרים, הנמצאת בעכו, רח' הס 7, הנמצאת בצמוד לדירת מגוריו (להלן: "יחידת הדיור").

2) התובע 1 (להלן: "התובע") שכר את יחידת הדיור לתקופה של שנה, מ- 17/2/15 עד 16/2/16 (להלן : "תקופת השכירות") ובקשר לכך נחתם בינו לבין הנתבע הסכם שכירות, ביום 9/2/15 (להלן: "הסכם השכירות").
ראוי לציין כי התובע שכר את יחידת הדיור לצרכי מגורים שלו ושל בת זוגו, נתבעת 2 (להלן: "הנתבעת").
שכר הדירה עליו הסכימו הצדדים היה בסך 2,000 ₪ לחודש, אולם לבקשת הנתבע נרשם בהסכם השכירות כי שכר הדירה הינו 2,200 ₪ לחודש.

3) עובר לתחילת תקופת השכירות שילם התובע לנתבע סך של 12,000 ₪, שכר דירה לתקופה של חצי שנה. לתשלום שכר הדירה עבור מחצית השנה השניה של תקופת השכירות, היינו, מ- 17/8/15 עד 16/2/16, מסרה התובעת לנתבע צ'ק על סך של 13,200 ₪ (לפי חישוב של 2,200 X 6), שזמן פרעונו ב- 17/8/16 (להלן: "הצ'ק"). מאחר ששכר הדירה ל- 6 חודשי השכירות האחרונים היה אמור להסתכם ב- 12,000 ₪ ( 2,000 X 6) , מסר הנתבע לתובעים צ'ק שלו, ע"ס 1,200 ₪ , שזמן פרעונו ב- 17/8/15 (להלן :הצ'ק של הנתבע").

4) בסמוך לפני מועד הפרעון של הצ'ק ביקשו התובעים מהנתבע שלא יפקיד את הצ'ק לפרעון. הם שילמו לו סך של 6,000 ₪ עבור שלושת חודשי השכירות הבאים (17/8/15 עד 16/11/15) והתחייבו לתת לו צ'ק דחוי לתשלום שלושת חודשי השכירות האחרונים (מ- 17/11/15 עד 16/2/16), תוך שהוסכם כי בינתיים, עד למסירת הצ'ק הדחוי, יישאר הצ'ק בידי הנתבע, כבטחון.

5) כשבוע לאחר שהתובעים שילמו לנתבע את הסך של 6,000 ₪, שכר דירה לתקופה 17/8/16 – 16/11/16, הודיעו התובעים לנתבע כי הם מעוניינים לעזוב את הדירה לפני תום תקופת השכירות, זאת תוך מימוש זכותם עפ"י סעיף 21 להסכם השכירות, שזו לשונו:
"במידה ולאחר חצי שנה מיום תחילת השכירות יחליטו השוכרים כי אינם מעוניינים להמשיך בשכירות אז יאפשרו למשכיר לפרסם את יחידת הדיור באינטרנט ולכשיגיע שוכר חדש ומתאים ישוחררו השוכרים ללא קנס וללא תביעה משפטית, כמובן השוכרים יפוצו בחודשי השכירות שהם שילמו עליהם".

6) לטענת התובעים, כעולה מכתב התביעה, בעקבות מאמציהם אותר זוג שוכרים חלופיים, הגב' מאיה כהן (להלן: "מאיה") ובן זו גה, אשר נפגשו עם הנתבע וסיכמו אתו על שכירת יחידת הדיור החל מ- 6/10/15 במקום התובעים, ואף מסרו לנתבע צ'ק בטחון ע"ס 1,000 ₪.
עוד נטען ע"י התובעים, כי בהסתמך על כך ועקב לחץ של הנתבע ושל מאיה ובן זוגה כי התובעים ימצאו דירה חלופית, על מנת להבטיח כי הם יפנו את יחידת הדיור עד 6/10/15, שכרו התובעים דירה בקרית טבעון, רח' הצבעוני 3 (להלן: " הדירה החלופית"), לתקופה 6/10/15 עד 5/10/15 ובקשר לכך חתמה הנתבעת ביום 2/9/15 על חוזה שכירות עם מר גדי קליש (להלן: מר קליש") , הבעלים של הדירה החילופית (חוזה השכירות צורף לכתב התביעה).
עוד נטען ע"י התובעים, בכתב התביעה, כי בסוף יוני 9/15 הודיע להם הנתבע כי מאיה ובן זוגה התחרטו. מבירור שערכו התובעים התברר להם כי "... בשל דרישות מופרזות שהעלו כלפיהם הנתבע ואשתו ואי כוונת הנתבע לתקן את כל הליקויים בדירה, הם (מאיה ובן זוגה – מ.א.) נאלצו לחזור בהם מכוונתם לחתום על חוזה שכירות וממש ברחו מההתקשרות מולם, תוך שהם משאירים בידיי הנתבע את צ'ק הבטחון שלהם כפיצו י".
עוד נטען על ידי התובעים, בכתב התביעה, כי הם פעלו לכל אורך הדרך על פי הסכם השכירות ורק בשל התנהלות הנתבע ואשתו כלפי מאיה ובן זוגה ואי הסכמתו של הנתבע לתקן את כל הליקויים בדירה, חזרו בהם מאיה ובן זוגה מכוונתם לשכור את יחידת הדיור.
מאחר שהנתבע סירב, לטענת התובעים, לפעול על פי הוראות סעיף 21 להסכם השכירות ולא הסכים לשחרר אותם מהתחיבויותיהם החוזיות "... ללא קנס ועם החזר כספי על החודשים ששולמו מראש ולא נוצלו", הגישו התובעים את תביעתם שבפניי, בה הם עותרים לחייב את הנתבע לשלם להם את הסך של 4,500 ₪. סכום זה כולל החזר שכר הדירה ששולם לתקופה 2/10/15 (התאריך בו פינו את יחידת הדיור) עד 16/11/15 (3,000 ₪), פיצוי על הפרת הסכם השכירות, על פי סעיף 20 להסכם השכירות (2,000 ₪), בקיזוז סך של 500 ₪, חוב משוער של התובעים בגין חשבונות מים וחשמל אחרונים.

7) לטענת הנתבע, כעולה מכתב ההגנה, הוא לא הפר את הסכם השכירות. מאיה הינה סטודנטית שלמדה עם התובעת במכללת הגליל המערבי וסוכם ביניהן שהתובעים יפנו את יחידת הדיור ומאיה ובן זוגה ישכרו את הדירה במקומם. בעקבות כך התנהל משא ומתן בין הנתבע לבין מאיה ובן זוגה, אשר אף מסרו לו שיק על סך 1,000 ₪ "כדמי רצינות", אולם בסופו של דבר מאיה ובן זוגה התחרטו ולא שכרו את יחידת הדיור "...עקב שיקולים כלכליים ושיבוץ בן זוגה, קצין בדרגת סגן, בדרום. דבר שימנע ממנו לצאת לחופשות באופן תדיר".
עוד נטען ע"י הנתבע, בכתב ההגנה, כי עד לקבלת העתק כתב התביעה כלל לא ידע על כך שכבר ב- 2/9/15 חתמה התובעת חוזה שכירות עם מר קליש. לטענתו, התובעים "...פעלו בחוסר תום לב, בפזיזות וללא מחשבה תחילה" בכך ששכרו דירה חלופית בהסתמך על פגישה אחת שהוא קיים עם מאיה ובן זוגה, זאת כאשר במהלך כל חודש ספטמבר 2015 הוא התריע בפניהם לא לעשות מהלכים פזיזים, משום שטרם חתם על הסכם שכירות עם מאיה ובן זוגה ותגובתם היתה "אל דאגה, הכל בסדר".
לכן מבקש הנתבע לדחות את התביעה ולחייב את התובעים בהוצאות.

8) ראוי לציין כי בתאריך 4/10/15, יומיים לאחר שהתובעים פינו את יחידת הדיור, הציג הנתבע את הצ'ק לפרעון. הצ'ק חולל באי פרעון, בטענה כי "חתימת המושך אינה בסדר" וביום 1/12/15 הוגש הצ'ק לביצוע בלשכת ההוצל"פ עכו (תיק 500163-12-15). התובעת הגישה "התנגדות לביצוע שטר" והדיון בהתנגדות נקבע ליום 19/9/16, בפני כבוד הרשמת הבכירה, גב' ודאד יונס, במסגרת תיק ת"ט 17237-01-16.
בישיבת יום 15/5/16 נתנו הצדדים את הסכמתם לכך שפסק הדין שיינתן בתיק שבפניי יתייחס גם לתביעה שמתנהלת במסגרת תיק ת"ט הנ"ל.
הנה כי כן, שומה עליי להכריע בשאלות הבאות:
א) האם הנתבע ו/או אשתו סיכלו את השכרת יחידת הדיור למאיה ובן זוגה ובעשותם כן, הפרו את הוראות סעיף 21 להסכם השכירות ולכן על הנתבע להחזיר לתובעים את שכר הדירה ששולם לתקופה שמאז פינוי יחידת הדיור על ידם ועד ל- 16/11/15 (סה"כ חודש וחצי) ולשלם להם את הפיצוי המוסכם בגין הפרת הסכם (מכוח הוראת סעיף 20 להסכם השכירות).
ב) אם ייקבע כי הנתבע לא הפר את הוראות הסכם השכירות, האם הוא זכאי לקבל מהתובעים את סכום הצ'ק, במלואו או בחלקו.

9. לאחר שבחנתי את כתב הטענות ואת שאר הראיות שהובאו בפניי, לרבות מוצג נ/1, ושמעתי את עדויותיהם של הצדדים ושל מאיה, אני קובע כי הנתבע לא סיכל את השכרת הדירה למאיה. כפי שעולה מעדותה של מאיה, האמינה עליי, עניין השכרת יחידת הדיור לה ולבן זוגה לא סוכם סופית. לא רק שלא נחתם הסכם מחייב בינם לבין הנתבע, אלא שאף ניתנה להם האפשרות לשלם לנתבע 1,000 ₪ כפיצוי, אם בסופו של דבר "יקרה משהו ולא נוכל לעבור" (עמ' 4 לפרוטוקול, שורות 14,15). עוד עולה מעדותה של מאיה כי אין ממש בטענת התובעים לפיה מאיה ובן זוגה חזרו בהם מכוונתם לשכור את יחידת הדיור בשל דרישות מופרזות שהעלו הנתבע ואשתו ואי נכונותו של הנתבע לתקן את כל הליקויים בדירה (ס' 11 לכתב התביעה). לדברי מאיה, היא ראתה את הדירה והתרשמה ממנה לטובה (לא מתרשמים לטובה מדירה עם ליקויים הטעונים תיקון) והסיבה העיקרית לכך שבסופו של דבר הם לא שכרו את יחידת הדיור היתה העובדה שבן זוגה, שהינו איש צבא, קיבל תפקיד בדרום ולכן לא הסתדר להם לעבור לגור בעכו (עמ' 4 לפרוטוקול, שורות 10, 1 ו- 17,18).
בכל מקרה, לאור הוראות סעיף 21 להסכם השכירות, לא היו התובעים רשאים להפסיק את השכירות בטרם נמצא שוכר חלופי ממשי, היינו כזה שחתם עם הנתבע על הסכם לשכירת יחידת הדיור ואין חולקין כי מאיה ובן זוגה לא חתמו על הסכם כזה.
לאור האמור לעיל, דין תביעת התובעים להידחות.
אשר לתביעה השטרית של הנתבע, אין חולקין כי הצ'ק ניתן אך ורק לתשלום שכר הדירה עבור המחצית השניה של תקופת השכירות. גם אין חולקין כי שכר הדירה עבור התקופה 17/8/15 עד 16/11/15 שולם במלואו, וכל שנותר הוא תשלום שכר דירה לתקופה שמיום 17/11/15 ואילך. כפי שעולה מעדות הנתבע, יחידת הדיור הושכרה לדיירים אחרים (זוג חרדי נשוי) החל מ- 10/1/16. מכאן שיש לחייב את התובעים בתשלום שכר דירה לתקופה 17/11/15 עד 9/1/16, היינו עבור חודש ו- 23 יום, שזה סה"כ 3,480 ₪.
אינני יכול שלא למתוח בקורת על התנהלות הנתבע, שהגיש את הצ'ק לביצוע על מלוא סכום הצ'ק (13,200 ₪), למרות שהיה מודע לכך שסכום של 6,000 ₪ מסכום הצק כבר שולם לו. טענתו כי הצ'ק הוגש לביצוע על מלוא הסכום על מנת להפעיל על התובעים לחץ כדי שישלמו את החלק היחסי, מוטב היה אלמלא נטענה. אם אמנם הדבר נעשה על פי עצה שקיבל מעוה"ד שהגיש בשמו את הבקשה לביצוע, כפי שטען הנתבע (עמ' 5 לפרוטוקול, שורות 12-14), הרי שעוה"ד עבר עבירה אתית חמורה ובכל מקרה היה על הנתבע להתנגד לכך, ביודעו את העובדות לאשורן .
לא נעלם ממני כי התובעים נותרו חייבים כ- 500 ₪ בגין צריכת מים וחשמל, אולם אין אפשרות לכלול סכום זה בחיוב התובעים מכ וח הצ'ק, שכן, כאמור, הצ'ק ניתן אך ורק לתשלום שכר הדירה, כפי שהודה הנתבע עצמו (עמ' 5 לפרוטוקול, שורות 3 – 6) .

10) סיכומו של דבר, אני דוחה את תביעת התובעים ומחייב את תובעת 2 לשלם לנתבע, בגין התביעה השטרית, סך של 3,480 ₪ , בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1/12/15 ועד התשלום המלא בפועל.
למניעת ספיקות הנני להבהיר כי על התובעים להחזיר לנתבע את הצ'ק ע"ס 1,200 ₪ שהוא מסר להם, שכן קיזזתי את סכום הצ'ק עת חישבתי את יתרת שכר הדירה שעל התובעים לשלם לנתבע.

כביטוי למורת רוחי על התנהגות הנתבע, שהעלים מידיעת ההוצל"פ את העובדה כי חלק מסכום הצ'ק כבר שולם לו, אינני מחייב את התובעים בהוצאות למרות שדחיתי את תביעתם וקיבלתי בחלקה את התביעה השטרית של הנתבע.
כל צד יישא בהוצאותיו.
לצדדים זכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה, תוך 15 יום מקבלת פסק הדין.

ניתן היום, כ"ד סיוון תשע"ו, 30 יוני 2016, בהעדר הצדדים.

למזכירות: נא לשלוח את העתק פסק הדין לצדדים ולתיק ת"ט 17237-01-16

קלדנית-תקוה


מעורבים
תובע: רון אופק
נתבע: שמעון אטיאס
שופט :
עורכי דין: