ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין הראל חברה לבטוח בע"מ נגד יניב לוי :

לפני כבוד ה שופט הבכיר אלי ספיר

המבקשת

הראל חברה לבטוח בע"מ

נגד

המשיבים

  1. יניב לוי
  2. ליאת לוי

החלטה

1. מונחת לפני בקשת הנתבעת/הראל לדחיית המועד לעיון בחומרי החקירה של הנתבעת עד לאחר גמר פרשת התביעה.

2 מדובר בתביעה שהגישו בעלי דירה שביטחו דירתם אצל הנתבעת בפוליסת ביטוח שכללה הרחבה לנזקי מים. התביעה הינה לתשלום תגמולי ביטוח עקב פיצוץ צינור שאירע בדירתם ביום 21.1.15.

3. טענתה העיקרית של הנתבעת והיא גם זו שרלבנטית לבקשה הינה, כי התביעה נגועה במרמה וכי התובעים הסתירו ממנה, כי נזקי המים אירעו בביתם עובר לבקשה לעריכת הפוליסה ו/או עובר להפקת הפוליסה ו/או עובר לכניסת הפוליסה לתוקף ו/או עובר לאישור הכיסוי הביטוחי. לכן, לטענת הנתבעת, היא פטורה מכל חבות כלפי התובעים.

4. סמיכות הזמנים בין מועד עריכת הפוליסה לבין מועד ההודעה על אירוע הנזק עוררה אצל הנתבעת חשד והיא מינתה חוקר לבחינת נסיבות אירוע הנזק.

5. הנתבעת מבססת את טענת המרמה על ממצאי אותו חוקר ועתה היא מבקשת, כי ממצאים אלה יגולו לתובעים רק לאחר תום פרשת התביעה.

6. הנתבעת מבססת בקשתה על ההלכה שנקבעה בפסק דין רע"א 4249/98 סויסה נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נ"ה(1) 515 (1999) (להלן – "הלכת סויסה").

7. בהלכת סויסה צוין, כי הכלל המקובל הוא שיש "לאפשר לבעלי הדין לשחק בקלפים גלויים, למען לא יפתיע אחד מהם את יריבו במהלך המשפט בראייה בלתי צפויה וכך יכשיל את יריבו, שלא הייתה בידו אפשרות לבדקה ולהכין חומר ראיה לסתור". יחד עם זאת, בהלכת סויסה נקבע כי:
"הכלל האמור אין כוחו, בהכרח, יפה לגבי מי שכל גרסתו במשפט כוזבת והוא מבקש את הגילוי כדי להכין ראיות כוזבות שיש בהם כדי לסתור את הראיות שבידי יריבו. אכן מטרתו של גילוי המסמכים הוא, כרגיל, להביא לחקר האמת, ואם סבור בית המשפט כי הגילוי לא ישרת מטרה זו, יש להשאיר לו שיקול דעת שלא להתירו".

בהלכת סויסה מובאת דוגמה למקרה שבו יש חשיבות, כי מידע שבידי צד אחד לא ייחשף בפני יריבו. למשל, דו"ח חוקר שעקב אחרי תובע בתביעה על נזקי גוף ומצא, כי התובע מבצע פעולות שלטענתו אינו מסוגל לבצען. ברור, כי במקרה כזה, לחשיפת שקריו של התובע בחקירה נגדית על דוכן העדים השלכה רבה על מהימנות התביעה וגילוי מוקדם של הדו"ח, עלול למנוע מבית המשפט גילוי האמת ועשיית צדק.

8. המבקשת טוענת, כי פיצוץ הצינור הנטען התרחש ברשות הפרט של התובעים, ללא עדי ראייה אובייקטיבים, כאשר התובעים מספקים את הגרסה להתרחשותו, לרבות בקשר למועד בו על פי הנטען, התרחש האירוע ו/או התגלו הנזקים. מכאן, החשיבות המכרעת לשאלת מהימנותם של התובעים, שיש להעמידה למבחן במסגרת חקירה נגדית. בנסיבות אלה, לאור חסרון המידע בו שרויה המבקשת, מתבקש בית המשפט לאפשר לה את היתרון של חקירה נגדית בטרם ייחשף דו"ח החוקר על ממצאיו.

9. המשיבים מתנגדים לבקשה ומציינים, כי המבקשת לא ציינה מהם חומרי החקירה המצויים בידה ואשר חסיונם המושהה מבוקש. עוד טוענים המשיבים, כי מדובר בבקשה סתמית ואין מקום לסטות מדרך המלך, דהיינו, חשיפת כל המסמכים והעדפת הכלל של "משחק בקלפים גלויים" ואין מקום להחזיק כל תובע כרמאי פוטנציאלי. לחילופין, מבקשים המשיבים, כי במידה ובית המשפט ייעתר חלילה לבקשה ויורה על דחיית העיון בחומרי החקירה עד לאחר גמר פרשת התביעה, אזי בית המשפט מתבקש לחייב את המבקשת להגיש תצהיר גילוי מסמכים ספציפי מתוקן, בו תגלה את כל חומרי החקירה המצויים בידה.

10. בהתאם לפסיקה, במקרה הצורך, על בית המשפט לעיין בחומר החקירה אותו הוא נדרש להשהות את גילויו, כך שהחלטתו תתבסס הן על טענות הצדדים, הן על כתבי הטענות, הן על הנסיבות והן על חומרי החקירה.
11. לכן, ביקשתי וקיבלתי את דו"ח החקירה על נספחיו.

12. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, כעולה מכתבי הטענות ומהטענות בבקשות וכן, בדו"ח החוקר ובנספחים, אני מחליט כדלקמן:

א.1. דו"ח החוקר והנספחים כוללים 5 שיחות טלפון בין התובע לבין נציגת סוכנות הביטוח. שיחות אלה מתעדות את המו"מ שניהל התובע מול הסוכנת, כאשר על פי סעיף 33(א) ו-(ב) לחוק חוזה הביטוח התשמ"א-1981, רואים את הסוכנת כשלוחה של המבקשת.

2 . שיחות אלה מתעדות את המו"מ ואני רואה אותן כטיוטות שהועברו בין הצדדים, טרם כריתת חוזה הביטוח. החוקר לא יצר מסמכים אלה ומסמכים אלה לא התהוו במסגרת חקירתו, אלא החוקר אסף את המסמכים. אני קובע, כי השיחות אינן חומר חקירה ועל הנתבעת/המבקשת לחשוף מידית את 5 השיחות האלה בפני המשיבים.

3. יתכן, כי 5 השיחות האלה אינן השיחות היחידות ולכן, ניתן צו המורה למבקשת לחשוף את כל השיחות שהיו במסגרת המו"מ לכריתת החוזה בין הסוכנת לבין התובע וכן שיחות לאחר האירוע, ואם אין שיחות נוספות, יש ליתן על כך תצהיר.

4. ראה בעניין זה החלטתו של כבוד השופט בועז אוקון בתא (שלום, ת"א) 30154/94 עיזבון המנוחה מרים חורשידי ז"ל ואח' נ' בית אבות גאולה בע"מ (פורסם בנבו; 05.05.1997) : "אפילו ניתן להכיר בנסיבות מסוימות בחסיון זמני או בעיון מושהה, לא ניתן לעשות זאת ביחס לשיחות שנוהלו עם הצד השני. ראיות עצמאיות שנאספו לחוד, וחילופי דברים בין בעלי הדין לחוד. טול, למשל, מקרה בו בעלי הדין התכתבו ביניהם. כל אחד מהם מחזיק את התכתובות של רעהו. נאמר כי אחד מהם איבד את העותק השמור בין תיקיו. היעלה על הדעת כי הצד האחר יוכל לבקש להטיל חיסיון זמני על התכתובות על מנת לבחון את זכרונו של הצד האחר? הרי במקרה זה אין מדובר במסמך חסוי. המסמך, כמו השיחה, היו בידיעת בעל הדין שכנגד. אין הם חסויים מפניו. הוא נטל בהם חלק. שלילת העיון תהווה ניסיון לרדד את ההליך למבחן זיכרון".

5. השיחות המתועדות מהוות "צילום" של המו"מ ולמעשה, מהוות את ליבת המחלוקת שבין הצדדים. אני סבור שמעבר לכך, שלא מדובר בחומר חקירה, מן הראוי שכל החומר ייחשף בפני הצדדים ובפני בית המשפט כבר בראשית המשפט, כל צד יתן את פרשנותו לדברים וכך ניתן יהיה לחסוך זמן שיפוטי יקר. בכל מקרה, יש לתת למשיבים את ההזדמנות להתכונן למשפט, כאשר השיחות חשופות בפניהם.

ב. חומרי החקירה כוללים תיעוד חקירה של ה משיבה ליאת לוי, תיעוד חקירה של המשיב יניב לוי, וכן תמלול שיחה בין החוקרת לבין ענת אליאס (אימה של התובעת ליאת לוי). מדובר בשיחות בין החוקר לבין המשיבים/התובעים וכן , בשיחה עם אימה של התובעת שהיא מהמעגל הקרוב ביותר לתובעים. לא מצאתי לנכון, כי יש לחסות חומר חקירה זה בפני המשיבים (כולל תיועד בכתב יד או/ ו תמלול שיחות מוקלטות של חקירות אלה) . גם בעניין זה מקובלים עלי דברי כבוד השופט אוקון, כי שלילת הגילוי מהווה ניסיון לרדד את ההליך למבחן זיכרון. המהות של חיסיון מושהה הינו למנוע גילוי מראיות חיצוניות ולא משיחות שנוהלו בין הצדדים עצמם או בין צד אחד לאדם מהמעגל הראשון של הצד האחר. לכן, אני מורה, כי על המבקשת לחשוף שיחות אלה בפני המשיבים.

ג. באשר ליתר חומרי החקירה, הגעתי למסקנה, כי יש מקום להשהות את גילויים עד לאחר תום פרשת התביעה. בעניין זה, אינני מקבל את בקשתם החילופית של המשיבים, כי יש לגלות בפניהם מהם אותם חומרים. חשיפה של חומרי החקירה, תמנע במקרה זה חקירה נגדית נאותה ועניינית ולכן, אני מורה על חיסיון מושהה של חומרים אלה.

ניתנה היום, כ' סיוון תשע"ו, 26 יוני 2016, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: הראל חברה לבטוח בע"מ
נתבע: יניב לוי
שופט :
עורכי דין: