ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד שמעון בן דוד :


בתי המשפט

בית משפט השלום ירושלים

פ 002204/06

לפני:

כב' השופט עודד שחם

06/01/2008

בעניין:

מדינת ישראל

המאשימה

נ ג ד

שמעון בן דוד

הנאשם

גזר דין

1. הנאשם הורשע לאחר הוכחות בעבירה של איומים. עתה הגיעה העת לגזור את דינו.

2. על פי הממצאים שבהכרעת הדין, האיומים הופנו כלפי המתלוננת, רכזת של קיטנה ביישוב עופרים, על רקע אי שיתופו של בנה של חברתו של הנאשם לחיים בהפנינג הסיום של הקיטנה.

3. (א) לצד החומרה, המדובר באיומים כלפי עובדת ציבור, בשל ועל רקע מילוי תפקידה. גם אם ניתן להבין, במידת מה, את תחושות התסכול של הנאשם, יש להבהיר כי דרך פעולתו היא בלתי קבילה לחלוטין. בדרך פעולה זו יש כדי להרתיע עובדי ציבור ממילוי תפקידם. יש בה כדי להרתיע את בני ובנות החברה מליטול על עצמם תפקידים בשירות הציבור. מתבקשת, על כן, ענישה אשר יהיה בה כדי לשקף את חומרת המעשה, וכדי למנוע את הישנותו.

(ב) יש להוסיף, כי בעת ביצוע המעשה היתה המתלוננת בחודש השביעי להריונה, וכי איומיו של הנאשם היו מלווים בקללות ובדברי עלבון פוגעניים, כי הנאשם קרב אל המתלוננת למרחק קצר ביותר, וכי שפת הגוף של הנאשם בעת האירוע היתה מאיימת. כל אלה עוררו אצל המתלוננת תחושת פחד מוצדקת.

(ג) יש להוסיף גם, כי לנאשם עבר פלילי משמעותי, הכולל עבירות אלימות ואיומים. עם זאת, עבירות אלה ישנות יחסית, ובוצעו לפני יותר מעשר שנים. משקלו של שיקול זה אינו רב, בשל כך.

(ד) עוד יש להוסיף, כי מדבריו של הנאשם בפניי לא עולה חרטה, כי אם הכחשה חלקית (תוך שינוי חזית ביחס לטענות שעלו בהליך גופו) של המעשים בהם הורשע. אף לכך יש לתת משקל. יש לתת משקל גם לכך, שמנסיבות האירוע המתוארות בהכרעת הדין, עולה כי לנאשם קושי של ממש בשליטה על כעסים, אשר בא לידי ביטוי באירוע האמור.

4. לצד הקולא, המדובר בעבירה אשר על פי טיבה אינה מן החמורות שבספר החוקים. עוד יש להוסיף, כי מדברי הנאשם עולה שנסיבות חייו קשות, על רקע מחלת הוריו ומצב כלכלי חמור שנגרם בעקבות זאת. אף לאלה יש לתת משקל ראוי.

5. נוכח כל אלה, הגעתי למסקנה, לא בלי התלבטות, כי אין מקום להטיל על הנאשם קנס משמעותי, כעתירת המדינה, במקרה זה. מן החומר עולים קשיים כלכליים של ממש של הנאשם. בעונש של קנס טמונה האפשרות של עונש מאסר במקום הקנס. איני סבור כי תוצאה כזו היא מידתית בנסיבות העניין. עם זאת, בשים לב לנסיבות שפורטו, אני סבור כי יש מקום להטלת פיצויים למתלוננת, בשיעור מתון יחסית, אשר יתנו ביטוי, ולו סמלי, לפגיעה שנגרמה לה מהתנהגותו של הנאשם. יש גם מקום למאסר על תנאי, אשר יהיה בו כדי להוות הרתעה ספציפית כלפי הנאשם.

6. נוכח מכלול שיקולים אלה, החלטתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

א. 3 חודשי מאסר על תנאי, אשר ירוצו בפועל אם יבצע הנאשם עבירה של איומים או אלימות במשך תקופה של 24 חודשים שתחילתה ביום מתן גזר דין זה.

ב. פיצויים למתלוננת בסך של 750 ₪, אשר ישולמו ב – 5 תשלומים חודשיים שווים, שהראשון שבהם ייעשה עד ליום 15.11.07, והבאים אחריו עד ה – 15 לכל חודש עוקב.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 ימים.

ניתן היום כ"ח באלול, תשס"ז (11 בספטמבר 2007) במעמד הצדדים.

עודד שחם, שופט