ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ירון ברכה נגד שיש גרניט אלי ונתי בע"מ :

בפני כבוד השופטת דרורה בית אור, עמיתה
תובע
ירון ברכה ת.ז. XXXXXX491
רח' בארות 19, להבים

נגד

נתבעות
1.שיש גרניט אלי ונתי בע"מ, ח.פ 511529224
רח' המלאכה 13, באר שבע

2.אבן קיסר שדות-ים בע"מ ח.פ 511439507
קיבוץ שדות ים, ד.נ. מנשה 37804

פסק דין

התובע הגיש נגד הנתבעות תביעה על סך 17,000 ₪.
לטענת התובע רכש שיש מתוצרת הנתבעת 2 ביום 22.3.12 ושילם תמורתו 14,000 ₪.
הנתבעת 1 התקינה את השיש בביתו בלהבים.

השיש כשנרכש למטבח היה בצבע לבן דגם 1141.
ביום 30.5.12 הורכב השיש בבית התובע.
לדברי התובע, לאחר שימוש של כשנה החל השיש להצהיב ובמיוחד באיזור שקרוב לכיור.
התובע צרף תמונות של השיש לאחר שהצהיב.

התובע פנה לנתבעת 1 שהפנתה את התובע לנתבעת 2 על מנת שתטפל בבעיה שנוצרה.
נציג הנתבעת 2 הגיע לביתו של התובע בחודש דצמבר 2012 הביא עמו חומר ניקוי וניסה לנקות את המשטח אך ללא הצלחה.
בהמשך ניסה התובע מספר פעמים לפנות לנתבעת 2 בנוגע לבעיה אך הנושא לא טופל, על כן פנה התובע לבית המשפט בעניין הבעיה.

הנתבעות הגישו כתב הגנה. נתבעת 1 ציינה בכתב ההגנה כי היא לא זו שנותנת אחריות למוצר שכן תפקידה הוא בהתקנת השיש בביתו של הלקוח, תעודת האחריות לגבי המוצר ניתנת על ידי נתבעת 2.

הנתבעת 2 הגישה כתב הגנה וציינה כי משטח השיש יצא תקין ממפעלה ללא פגם, כי הכתמים משני צידי הכיור הופיעו לאחר שלוש שנים ונגרמו עקב שימוש בחומר ניקוי בסיסיים בניגוד להוראות השימוש שנמסרו לתובע בעת שרכש את השיש.

יחד עם זאת לטענתה לפנים משורת וחרף ההוראות שנתנה לגבי ניקוי השיש, שלחה טכנאי לביתו של התובע לטיפול בבעיה , אך לדברי הנתבעת 2 התובע דרש לבטל את העסקה ולהשיב לו את התמורה ששילם.

לטענת הנתבעת 2 הסכום שתובע התובע הוא מופרז ומשולל כל יסוד והיא מבקשת לדחות את התביעה.

בתיק התקיימו שני דיונים בהם חזרו הצדדים על טענותיהם. בסוף הדיון הראשון מיום 31.1.16 התבקש התובע להמציא חוות דעת של איש מקצוע מטעמו. ניתנה לנתבעות האפשרות להמציא חוות דעת מטעמ ן.

בדיון שהיה ביום 18.5.15 התייצבו מומחים מטעם הצדדים.

אבי מזוז המומחה מטעם התובע הגיש חוו"ד שציין בה בין היתר כי בדק את השיש במטבח של התובע ולדבריו ניתן היה להבחין שהשיש הצהיב באופן משמעותי מאד בחלק הקרוב לכיור. לדבריו הצהבה זו לא ניתנת לניקוי כיוון שהיא נוצרת כתוצאה משיש פגום שספג לכלוך. עקב כך חובה להחליף את כל המשטח אחרת יהיו הפרשי גוונים.
עוד לדבריו כל המשטח שמור, לא נמצאו פגמים של שבר או סימני חום ולא נמצא שימוש בחומר י בסיס אסורים.

במעמד הדיון נחקר אבי מזוז על חוות דעתו וחזר על האמור בחוות הדעת וציין בין היתר בעמוד 4 לפרוטוקול שורה 15: "צבע המשטח שונה משאר העבודה, האי והכיור לבן, המשטח של הריש ליד הכיריים לבן, רק היכן שהחלק של הכיור הוא צהוב... אם שיש סופג חומר נהיה כתם נקודתי ופה כל המשטח החליף גוון וגם הוא אחיד."

גם המומחה מטעם הנתבעת 2, מר גרמן שניידר המציא חוות דעת. לדבריו הכתמים שהופיעו על השיש נוצרו ללא ספק כתוצאה משימוש בחומרים בסיסיים האסורים לשימוש על משטחי אבן קיסר והראיה לכך העובדה שהכתמים נחזו באיזור הכיור בלבד. לדבריו לא מדובר בפגם בייצור.

בדיון בבית המשפט חזר מר גרמן על מסקנתו וציין בעמוד 6 לפרוטוקול שורה 1 : " יש שני אזורים בשיש בצידי הכיור שמשתמשים שם בחומרים בסיסיים ואז יש כתם גדול, רואים שהכתם נהיה צהוב יותר, הוא לא אחיד, הוא חזק יותר לכוון הכיור... הכתמים הללו נגרמו תוך שימוש לאורך זמן ולא ביום אחד, השיש הצהיב יותר ויותר בתהליך."

יצויין כי בסוף דבריו נשאל מר שניידר אם ראה שהשייש הצהיב והוא השיב: "ראיתי זאת מיד".

לאחר ששמעתי את הצדדים, עיינתי בכתבי הטענות, בחוות דעת ובתמונות שהוצ גו לעיוני, מצאתי לנכון לקבוע כי התובע הוכיח את תביעתו.

מדובר במשטח שרואים אותו היטב בתמונות שהפך לצהוב באיזור הכיור ולא במקומות אחרים על השיש. האחידות של ההצהבה מלמדת, גם לאור חוות הדעת של המומחה מטעם התובע, כי לא מדובר באירוע של כתם נקודתי שנגרם כתוצאה מחומר כלשהו או שיירי מזון שהיו על השיש.

זאת ועוד, העובדה שמדובר במשטחים שלמים שהצהיבו בעוד שאחרים נותרו בגוון המקורי שלהם, גם היא מלמדת שלא מדובר בחומרי ניקוי אסורים שבהם השתמש התובע או מי ממשפחתו. שימוש בחומר ניקוי אסורים צריך לגרום להצהבה של כל השיש, גם באיזור הכיריים.
בהקשר לכך יצויין כי דווקא איזור הכיריים הוא איזור שמתלכלך יותר מאיזור אחר, עקב הבישולים ודברי מאכל שקיימים באיזור זה. כך שגם ניקוי באיזור הכיריים צריך היה לכאורה לגרום להצהבה, במידה ואכן היה שימוש בחומרים אסורים.

אמנם אין לדעת מה גרם לשיש להצהיב, אך ככל שמדובר באחריות של הנתבעות, לתקינות ושלמותו של השיש, מצאתי כי התובע עמד בנטל להוכיח את אחריות הנתבעת לתקינות השיש.

בסיום הדיון בבית המשפט הוצע לצדדים לסיים את ההליך בהחלפת משטחי השיש של הריש למעט החלפת השיש באי וכן להעניק לתובע אחריות לשנה נוספת על השיש שיותקן.
התובע הסכים להחלפת השיש וקבלת האחריות אך דרש גם הוצאות ופיצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו.

הנתבעת הסכימה להחלפת השיש בלבד ללא מתן אחריות נוספת.

לאור האמור לעיל מצאתי לקבוע כדלהלן:
הנתבעת 2 תחליף בביתו של התובע את משטחי השיש בכל הריש בשיש מאותו דגם פחות או יותר ובאותו צבע שהוזמן במקור על מנת שלא יהיו, במידת האפשר , הבדלי צבע בין המשטחים החדשים לבין האי.

כמו כן תיתן הנתבעת 2 לתובע אחריות למשך 12 חודשים מיום התקנת השיש החדש.

אני מחייבת את הנתבעת 2 בהוצאות משפט בסך 1,000 ₪.

התביעה נגד הנתבעת 1 נדחית.

עותק מפסק הדין ישלח לצדדים בדואר רשום.

בקשת רשות ערעור תוך 15 יום.

ניתנה היום, כ"ה אייר תשע"ו, 02 יוני 2016, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ירון ברכה
נתבע: שיש גרניט אלי ונתי בע"מ
שופט :
עורכי דין: