ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ישראל גבריאלוב נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני:

כבוד השופטת אירית הרמל
נציג ציבור (עובדים) גב' אורית הרצוג
נציג ציבור (מעסיקים) מר אבינועם בן יצחק

התובע
ישראל גבריאלוב
ע"י ב"כ: עו"ד עובד כהן מטעם הלשכה לסיוע משפטי
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד מלכה קריצמן

פסק דין

1. לבית הדין הוגשה תביעת מר ישראל גבריאלוב (להלן: "התובע") כנגד החלטת המוסד לביטוח לאומי(להלן: "הנתבע"), לדחות תביעתו לדמי פגיעה בהתאם להוראות סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 (להלן: " החוק"), בנימוק שלא אירע לתובע ביום 11.05.2014 אירוע תאונתי תוך כדי ועקב עבודתו אשר גרם לפגיעה בגבו.

2. התובע העיד לפנינו. הצדדים הגישו את המסמכים הבאים :
א. טופס בל/ 250.
ב. אישור מחלה מיום 12.05.2014.
ג. תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה מיום 28.05.2014 .
ד. תעודה רפואית נוספת לנפגע בעבודה מיום 06.07.2014 .
ה. סיכום ביקור רופא מיום 05.06.2014.
ו. תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה שהוגשה לנתבע ביום 08.07.2014.
ז. חקירת התובע על ידי חוקר המוסד הוגשה בהסכמת הצדדים במהלך שמיעת סיכומים בעל פה מצד התובע.
ח. תיקו הרפואי של התובע מקופת חולים כללית.
ט. נ/1 צילום של חרמש – דומה לזה שבו השתמש התובע בעבודתו.

3. העובדות הרלוונטיות כפי שהן עולות מן התצהיר, העדות והראיות שהוגשו לבית הדין:
א. התובע יליד שנת 1952 עובד כגנן, בארבע השנים האחרונות הועסק על ידי חברה קבלנית בשירות המועצה המקומית אזור.
ב. התובע מתגורר בחולון.
ג. מנהלו של התובע אשר נותן לו הנחיות מידי יום, הוא מר איציק זינגר.
ד. ביום האירוע הנטען עבד התובע, לבדו , בגיזום שולי העשב במגרש כדורגל באזור .
ה. התובע העיד כי בסיום יום העבודה נסע לרמלה, שם מתגוררת אחותו, הנתבע לא חלק על טענה זו.
ה. ביום 12.05.2014 פנה התובע לדר' באבקין ג'אנה, רופא ת משפחה במרפ אה ברמלה, שם מתגוררת אחותו.
ו. לתובע ניתנו שלושה אישורים להיעדר מהעבודה: אישור מחלה מאת רופאת המשפחה דר' באבקין ג'אנה לימים 11-15.05.2014. תעודה ראשונית לנפגע בעבודה מאת רופא כירורגי דר' ימפולסקי יבגני לתקופה 11-31.05.2014 . תעודה רפואית נוספת לנפגע בעבודה מאת רופא משפחה דר' גלעד קרני לתקופה 01-12.06.2014 בסה"כ ניתנו לתובע אישורים להעדר מעבודתו בתקופה 11.05.2014-12.06.201. ככל הנראה התובע נעדר מן עבודה בתקופה לה נתנו אישורי הה יעדרות.
ז. ביום 08.07.2014 הגיש התובע ל נתבע תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה. חלק המעסיק בטופס מולא על ידי חשבת השכר של חברת השירותים ביום 24.06.2014.
ח. טופס בל/250 א ותו מילא המעסיק נמסר ללא תאריך, חתום על ידי חשבת השכר.
ט. ביום 10.09.2014, נדחתה תביעתו על ידי המוסד בנימוק ש"לא הוכח, לדעתי, שנגרם אירוע תאונתי תוך כדי ועקב עבודתך" .

דיון והכרעה
4. בין הצדדים מחלוקת האם אירע לתובע אירוע תאונתי כהגדרתו אשר גרם לפגיעה בגבו.

5. בסעיף 79 לחוק הוגדרה "פגיעה בעבודה" כתאונת עבודה או מחלת מקצוע. תאונת עבודה הוגדרה בחוק כ-
"תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו ובעובד עצמאי – תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו."

"יסוד הכרחי לקיום תאונת עבודה הוא קיום תאונה, והנטל להוכיח יסוד זה רובץ על התובע" (בג"צ 3523/04 גבריאל למברגר נ בית הדין הארצי פ"ד נח(5) 104).

6. לטענת התובע , ביום 11.05.2014 הוא עבד במגרש כדורגל באזור ועסק בקיצוץ דשא משולי מגרש הכדורגל באמצעות חרמש ממונע. במהלך העבודה, נתקל החרמש בשולי המגרש או בחפץ כלשהו שהיה על האדמה או באבן , כתוצאה מכך הוסט חלקו האחורי של החרמש וחבט בגבו של התובע. חבטה זו גרמה לכאבי גב עם הקרנה לרגל ימין שהחמירו בשעות הערב .

7. התובע אינו זוכר חלק מפרטי האירוע. כך לדוגמה, בעדותו לא ידע התובע למסור באיזה חלק מדויק של המגרש אירעה התאונה ונדמה לו שמדובר בצד הימני, לא זכר מתי (באיזה חלק של יום העבודה) התרחשה התאונה .

התובע העיד כי החרמש נתקל באבן בשולי המגרש. עם זאת בתביעה שהוגשה למוסד כתב התובע: "עבדתי בחרמש לקצור את הדשא קיבלתי מכה מהחרמש בצד" בהודאתו לחוקר המוסד תיאר "... קיבלתי מכה מהמנוע במותן הימנית, ללא כל פירוט בדבר היתקלות בחפץ כלשהו או באבן. בכתב התביעה ובתצהיר נכתב: "....לפתע נתקע קצה החרמש בפאנל המגרש ו/או בגוף כלשהו באדמה ועקב כך המנוע של החרמש שהיה צמוד למותני מימין נרתע לאחור וחטפתי מכה קשה מהמנוע באזור המותן מימין ובחלק האחורי ..."

בהודאה לחוקר המוסד השיב התובע כי אחרי העבודה חזר לביתו "לאט לאט בצעדים איטיים" אלא שמאוח ר יותר גרס כי נסע אל אחותו ברמלה אחרי העבודה .
בהודאתו לחוקר המוסד טען התובע כי הלך לקופת חולים בחולון בגרסה מאוחרת יותר טען שהלך לסניף קופת חולים ברמלה.

9. מצאנו גם כי לא סביר שהתובע שטען שסבל מכאבים עזים בגב בחר לנסוע לבית אחותו ברמלה ופנה לרופאה שאין הוא מכיר , רק למחרת , במקום לשוב לביתו ולפנות בהקדם לרופאה המטפלת הקבועה.

10. על מנת להוכיח גרסתו יש ויידרש התובע להציג ראיה ישירה או לזמן עדים אשר נכחו בעת התאונה. בענייננו, התובע העיד כי היה לבדו עת התרחשה התאונה, עם זאת בהודאתו לחוקר המוסד נכתב כי דיווח למנהלו מר איציק זינגר על קרות האירוע כבר למחרת היום. מנהלו של התובע לא זומן לעדות.

11. בהעדר עדים יכולה גרסת התובע להיתמך בראיות אחרות. על פי ההלכה כאשר אירוע מתרחש ללא נוכחות אחרים, ניתן להוכיח את קיום האירוע על פי סיוע של ראיות בלתי ישירות ובהקשר לכך נודעת חשיבות רבה למסמכי האשפוז של המבוטח או מסמכים רפואיים אחרים ויש ליתן משקל בעיקר לרישומים הרפואיים שנעשו מיד לאחר קרות האירוע. פרי הניסיון מלמד כי הרישומים הרפואיים הם מהימנים ו מדויקים וכן סביר כי הם מעגנים עובדות נכונות שנמסרו על ידי התובע, המעוניין לקבל את הטיפול הרפואי הנכון (דב"ע מב/0-160 אבו ערב עלי נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע טו 281, דב"ע מט0-23 המוסד לביטוח לאומי נ' שמעון הירשהורן פד"ע כ 349, פיסקה 7 וההפניות שם).
"בית הדין מעניק חשיבות רבה לאמור באנמנזה הרפואית שכן לרוב זו הגרסה הראשונה של הטוען לפגיעה בעבודה" (עב"ל ארצי 25998-06-15 שלמה ניסים נ' המוסד לביטוח לאומי, לא פורסם, ניתן ביום 09.02.2016 , פיסקה 13.1 וההפניות שם).

12. תעודה ראשונה לנפגע בעבודה הופקה לתובע ביום 28.05.2014 כשבועיים לאחר קרות האירוע הנטען. המסמך הרפואי הראשון לאחר האירוע הנטען הוא "אישור מחלה" שהונפק לאחר "ביקור רגיל" מיום 12.05.2014 ולא תעודה ראשונית לנפגע בעבודה. תוכנו של המסמך אינו תומך בגרסת התובע שכן בסיכום ביקור אצל דר' באבקין ז'אנה מיום 12.05.2014, יום לאחר קרות האירוע הנטען, נכתב " כאבי גב תחתון מאתמול לאחר עבודה פיזית". לא ציין כי התובע נחבל. אין מדובר ב"אנמנזה שותקת" אלא באנמנזה בה נכתב כי סיבת הכאב היא כאב גב תחתון לאחר עבודה פיזית, ולא חבלה כפי טענת התובע כאן.

13. סיכומו של עניין, מצאנו כי יש לדחות את התביעה, בגרסתו של התובע מצאנו כי חסרים פרטים וכי גרסתו המלאה לאירוע הובאה לראשונה רק בכתב התביעה ובתצהיר מטעמו. גרסתו אינה נתמכת בראיות ו/או בעדויות חיצוניות לה. מנהל העבודה, שלכאורה דווח לו על אירוע למחרת היום, לא זומן לעדות. האירוע לא תועד באנמנזה הרפואית הראשונה, אלא נכתב בה כי הכאב נגרם לאחר עבודה פיזית. תעודה ראשונה לנפגע בעבודה ה ופקה כשבועיים לאחר קרות האירוע ולא נמצא כל חיזוק אחר לגרסתו.

התביעה נדחית.

14. כנהוג בתביעות מתחום הביטחון הסוציאלי, אין צו להוצאות.

רשות ערעור לבית הדין הארצי תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין.

נ.צ. (ע)אורית הרצוג

אירית הרמל, שופטת

נ.צ. (מ) אבינועם בן יצחק


מעורבים
תובע: ישראל גבריאלוב
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: