ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ליזה גוטמן נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני:

כבוד השופטת שרה מאירי - אב"ד
נציגת ציבור (עובדים) גב' ש. הורוביץ
נציגת ציבור ( מעסיקים) גב' צ. ארליך

התובעת
ליזה גוטמן
ע"י ב"כ עו"ד דהן
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד צ'רניקר

פסק דין

1. בתביעות שבפנינו עותרת התובעת להכיר בפגיעה בכתפיה ובברכיה כתאונת עבודה/מחלת מקצוע.
התובעת הגישה תצהיר ע"ר מטעמה וביום 6.12.15 נשמעה בפנינו עדותה.
סיכומי הצדדים הוגשו בכתב (7.2.16; 8.3.16).

2. תאור העבודה
א. התובעת ילידת 24.5.49, מועסקת ברשות שדות התעופה בנקיון מטוסים, החל מ-28.8.87, וכראש צוות שירות פנים במטוס מ-10.8.93 (כך באישור המעסיק מ-9.3.14) שצרפה לתביעתה).
בתביעותיה לנתבע, שהוגשו ונכתבו ע"י בא כוחה, נטען כי עבדה "במשך 24 שנים בנקיון ובאחזקת מטוסים בכל יום עליה וירידה בסולם מהמטוס ולפעמים מספר פעמים מאותו מטוס ובסה"כ + 5 מטוסים ביום – עליה וירידה בסולם – תוך אחיזת מעקה ומשיכת הגוף כלפי מעלה – כתוצ אה מכך פגיעה ב-2 הכתפיים" (נ/1) וכן "... עבודה על ברכיים – בשל תנאי ומבנה המטוסים כתוצאה מכך שחיקת 2 ברכיים" (נ/1).

ב. בתצהירה טענה כי העבודה בנקיון המטוס כללה נקיון שירותים, שאיבת אבק, סידור ופינוי כיסים, קיפול ופיזור שמיכות. כראש צוות חילקה הצוות לתפקידים השונים וגם ביצעה בעצמה חלק מהעבודה. מדובר בפעולות חוזרות ונשנות של הרמת הידיים מעל הכתפיים תוך מתיחתן ובתוך כך הרמה וסחיבה של משקלים שונים כדוגמת שואבי אבק (כ-8 ק"ג) שקיות זבל מלאות (עד כ-12 ק"ג) ושקיות של שמיכות (עד כ-20 ק"ג). כמו כן בחלק מהזמן נדרשה להניח חבילות ושמיכות בתאים העליונים במטוס תוך מתיחת הידיים והרמתן מעל השכם.
בעת שאיבת המטוס ביצעה עשרות פעולות חוזרות ונשנות של מתיחת ואימוץ הכתפיים (כשעה בממוצע).
נדרשה לעלות ולרדת בסולם המטוס, מספר פעמים במשמרת, תוך החזקת המעקה ומשיכת הגוף כלפי מעלה/מטה, מתיחת הכתפיים, תוך שהיא מכופפת ומאמצת את ברכיה בעת הטיפוס והירידה בסולמות. פעולת חוזרות ונשנות תוך כריעה על הברכיים, תוך תזוזת הברכיים וחיכוכן בקרקע לצורך ביצוע עבודת הנקיון בשל מבנה המטוס.

ג. באישור המעסיק (היחידה לבטיחות וגהות מ-9.3.14) צויין כדלקמן :
5 י"ע, 6 שעות למשמרת, 6-8 מטוסים שונים, מוסעת למטוסים, סוחבת את שואב האבק מהרכב למטוס (במדרגות), שואבים תוך התכ ופפות לאורך חלקים במטוס. לפנות הלכלוך מהכיסים שלפני המושב ולשים חוברות מידע . התכופפות חוזרת לכיוון הכיסים . פיזור שמיכות – בחלק מחברות התעופה . מרימה את חבילת השמיכות לאורך המטוס ומחלקת אותן למושבים . בחלק מחברות התעופה נדרשת מדי פ עם לשים השמיכות בחבילות בתאים העליונים. טיפול במטוס כולו 25 דקות – שעה ורבע.
מרימה וסוחבת שואב אבק (כ-8 ק"ג), הרמה וסחיבה של שקיות זבל מלאות (כ-12 ק"ג) הרמה וסחיבה של שמיכות (כ-20 ק"ג). את השואב מרימים ביד אחת בעליה ובירידה במדרגות. את השמיכות מחזיקים בגובה ידיים ומניחים על הכסאות במטוס. שקיות זבל גוררים לאורך כל המטוס עד לפתח המטוס. מ קסימום 2.5 שעות הרמה. העבודה באינטרוולים לא קבועים. בין מטוס למטוס מגיעה לבנין המחלקה למנוחה וממתינה לקריאה חדשה. יש גם הפסקה חצי שעה לאוכל.

ד. בעדותה בביה"ד הבהירה התובעת כי עבדה בנקיון רק שנה משנת 1987 ואח"כ , מ-1988 עבדה כראש צוות.
כל יום העבודה משתנה, בין מטוס למטוס. המטוסים שמנקים לא זהים. לפעמים צוות מאד מצומצם, במקום 13-14 עובדים, הצוות במטוס גדול הוא 10-11 עובדים. במטוס קטן לפעמים 4 עובדים. זו החלטת ראש הצוות. מטוס גדול לוקח שעה-שעה ורבע. מטוס קטן 30-40 דקות. לפעמים קוראים לה כשנחת מטוס. לפעמים מעבירים ממטוס למטוס, כי יש עומס ולקחו מ-10 הבנות של הצוות למטוס אחר. את הציוד סחב כל פעם מישהו אחר מהצוות, כי זה כבד מאד, שוקל 8 ק"ג. בהתחלה הרימה את השואב, אך כראש צוות לא. לפעמים ראתה שכולם כבר הרימו אז גם היא הרימה, אבל לא הרבה. למטוס זה כמו לעלות לקומה רביעית, במטוס גדול ובמטוס קטן זה כמו 2 קומות. הרבה בנות נפלו מהמדרגות, וזה לא מדרגות רגילות.
במטוס יש מי שמסדרת החגורות/החוברות והספרים ומי שמנקה שירותים, אחרת שואבת (שזה לוקח הכי הרבה זמן – שעה/שעה וחצי בג 'מבו ובו 4 מחלקות). יש מי שמסדרת תא טייס וזה לוקח הרבה זמן. כראש צוות חילקה העבודה, עשתה את הכי קשה, עשתה את השמיכות, עשתה זאת לבד, שם הרסה את הכתפיים. הניחה השמיכות על הכסאות. השק 20 ק"ג ויותר, לפעמים 40 ק"ג, צריך לשים בתאים, לא מגיעה אז היא תולה על הכסא ומבקשת מהבנות שתמסור לה; יותר קל לסדר אך זו עבודה קשה. לא עבדה באל על/ארקיע. בחברות זרות לא שמים שמיכות על הכסא. במטוס תאילנדי על כל כסא. במטוס גרמני למעלה. במטוס פולני על הכסא, חצי על הכסא חצי למעלה. האחראית נותנת לה ההוראות והיא נותנת לצוות שלה, לפי החברה. בשמיכות זה הכי הרבה עבודה. אם אין מספיק בצוות – היא עוזבת השמיכה בצד ועוזרת בשוא ב ואח"כ , כולם מסדרות השמיכות למעלה, אוספים קודם את השמיכות המשומשות בניילון והדייל מוריד למטה לכביסה. הקטרינג מביא השמיכות למעלה למטוס , ומהמטבח היא גוררת אותם. כשמצומצם הצוות / חוסר בכ"א, היא מלמדת את הבנות החדשות. לפחות פעמיים בשבוע היא צריכה לעזור, אלא אם יש צוות גדול. המדרגות נדבקות לשרוול, מדרגות מחוץ לשרוול, בשיפוע, וחייבים לעלות כשהיד מחזיקה המעקה. לפעמים במטוס הנוסעים זורקים זבל, נייר ואם לא מתכופפת למטה על הברכיים לא יכולה להרים והשואב יסתם. מי שמתכופף זה לא מי שעושה את השואב אלא מי שעושה השורה/הכסאות, אלא אם לא ראית ואז מי שעובד עם השואב אין לה ברירה אלא להתכופף. עשתה זאת בעיקר בהתחלה (בשנה הראשונה) וגם כאשר חסר בנות ועזרה.
כל פעם מנותב מישהו לתפקיד אחר וגם היא כל פעם עשתה משהו אחר. כך גם כראש צוות כל פעם סייעה במשהו אחר. אם אין בנות עוזרת ואם יש בנות – לא עוזרת.

3. להכרעה
א. התובעת עבדה כעובדת בנקיון בשנת 1987. משנת 1988 התובעת עבדה כראש צוות. אז קיבלה הוראות מהאחראית, הוסעה למטוס, שם חילקה העבודה בין אנשי הצוות. העבודה ומִשכה, במטוס, חלוקת העבודה בין כ"א מאנשי הצוות, מספר אנשי הצוות לכל משמרת/לכל מטוס, העבודה שנדרש כ"א – וממילא, ה עזרה – בעבודה לה נדרשה התובעת כראש צוות, שונה בין מטוס למטוס וממשמרת למשמרת.
כך, ע פ"י עדותה שלה בפנינו. בין מטוס למטוס מוסעת התובעת לבנין, ההפסקות בין מטוס למטוס אינן קבועות, ומשך הזמן בכל מטוס ובכל עבודה – שו נה.

ב. שוכנענו כי עסקינן בתנועות שונות ומגוונות, שבוצעו כ"א בפרק זמן אחר, בהפסקות שונות בין אחת לאחרת, בתדירות שלא ממש הובהרה.
אין די בטענה "הסכמטית" (כפי שהועלתה בפנינו) בדבר "רצף תנועות חוזרות ונשנות" – ודי בעדות התובעת, וכך שוכנענו, כי אין בעדות התובעת רצף, ודאי לא של עשרות תנועות חוזרו ת ונשנות, ביום עבודה, במשמרת, אלא כאמור, בכל משמרת וב מהלך כל משמרת, במירב, ביצעה פעולות שונות ומגוונות, שלא ברצף, שכ"א פעלה על מקום אחר.

ג. באשר לברכיים – ברי כי אין ולוּ בדל ראיה להוכחת טענת התובעת בתביעתה . כריעה על הבר כיים נעשית לעתים, וגם זאת, ע"י מי שאחראי על שורה – פעול ה שביצעה רק לעתים.
ובאשר לטיפוס במדרגות – מש עסקינן במירב ב-6-8 מטוסים במשמרת, ומשמרת היא בת 6 שעות – (ואף אם נקבל גרסתה בדבר מספר המ דרגות בכל סוג של מ טוס, שאף היא לא הוּכחה) – אין באמור כדי רצף פעולות זהות וראוי להזכיר כי עסקינן ב-6-8 פעולות עלי יה וירידה (כשכל פעולה נעשית באופן שונה, ובין לבין פעולות שונות למיניהן).
אף לא הוכח בפנינו כי התובעת כורעת על הברכיים ומתקדמת במטוס תוך הזזת הברכיים וחיכוכן בקרקע.
בנסיבות אלה – אין בפנינו תשתית למיקרוטראומה לברכיים.

ד. באשר לכתפיים – גם בענין זה, ולוּ מעדות התובעת, אין בפנינו תשתית עובדתית למיקרוטראומה. אם טענה התובעת כי עבדה בשמיכות (ומעבר לכך גם זאת לא הוכח, קרי: לא הוכח ש היא זו שעשתה כל השנים, כראש צוות, עבודה זו, או כי היא העבודה הקשה) – הרי לפי עדותה, מדובר בחלוקת השמיכות , שמתבצעת כך שלעתים מניחים שמיכה על הכסא ולעתים , לתא שמעל ראשי הנוסעים. ודאי כך, כשלדבריה נדרשה "להתלות על הכסא" ע"מ לשים השמיכה בתא. ממילא לא הוכיחה מתיחת הכתפיים וכו', גם לא כי זה עיקר העבודה, וממילא, לא רצף פעולות כאלה, שהרי לוּ כך – נדרשה לרדת מהכסא, לקחת שמיכה (קלה!) ולהניח למעלה, וכך, נניח 2-3 למושב, ואח"כ להמשיך לאורך המטוס – והכל בהנחה שאכן היא זו היחידה שעשתה כן, בלא שסייעה לאחרים – מה שנסתר מעדותה!
גם היאחזות במשענת בזמן הטיפוס והירידה במדרגות – אין בה רצף מיקרוטראומה שהרי אינה "נתלית" במעקה , אלא נעזרת- נתמכת בו ע"מ להמנע, חלילה מנפילה.
גם לא נטען כי התובעת כה כבדה שנדרשת היא "למשוך" עצמה במדרגות (מה שאגב, היה סותר טענות לפעולות אחרות).
כך גם פעולת משיכת השק (ולא רק שאין הוכחה למשקלו, לכך שהיא נשאה אותו תמיד), אף היא אינה ברצף פעולות, ודאי כשבמטוס אחד הניחה השמיכה על הכסא ובאחר – הרימה שמיכה לתא העליון.

ה. לא נוכל שלא להזכיר עוד – מתיאור התובעת עולה כי כל פעולה היא הכי קשה. והגם שאין חולק כי מדובר בפעולות נקיון – לא הוכחו עובדות להלכת הפגיעות הזעירות, באיברים הנדונים.

לאחר שהבהרנו כל אלה ומשלא שוכנענו ברצף תנועות זהות או דומות ומשבפנינו צֶבֶר תנועות שונות ומגוונות, חסרות רצף ובתדירות ומֶשך משתנים, משלא הוּכחה תשתית למיקרוטראומה, הגם שעסקינן בעבודה פ יזית וכשאין לשכוח כי מרבית התקופה עבדה התובעת כאחראית – אין לנו אלא לדחות התביעה.

אין צו להוצאות.

ניתן היום, ט"ז אייר תשע"ו, (24 מאי 2016), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

נ.צ. עובדים
שושי הורוביץ

שרה מאירי, שופטת -
אב"ד

נ.צ. מעסיקים
ציפי ארליך
נחתם ע"י נ"צ ביום 24.5.16.
קלדנית – מירי ק.


מעורבים
תובע: ליזה גוטמן
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: