ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין סוריק פרידה נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני:

כבוד השופטת דגית ויסמן
נציגת ציבור (עובדים) , גב' חנה קפלניקוב
נציג ציבור (מעסיקים), מר יגאל סעדיה

התובעת
סוריק פרידה
ע"י ב"כ עו"ד עדי גרינפלד
מינוי לפי חוק הסיוע המשפטי, תשל"ב -1972
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד עדי וידנה

פסק דין

1. התובעת היא אלמנתו של מר מאיר סוריק ז"ל, שנפטר ביום 7.11.12 (להלן – המנוח).

2. המנוח, יליד 1929, הוכר כנפגע עבודה בעקבות תאונת דרכים מיום 9.8.2000.

3. במסגרת תובענה זו מבקשת התובעת לקבל גמלת תלויים.

4. התובעת התייצבה לישיבת הקד"מ בעצמה, ללא ייצוג משפטי. בדיון שהתקיים בבית הדין, הנתבע הסכים למינוי מומחה רפואי לבחינת השאלה אם הפגיעה מיום 8.9.00 גרמה למותו של המנוח, על יסוד תשתית עובדתית שנרשמה בפרוטוקול הדיון. בהתאם, ניתנה החלטה לפיה ימונה מומחה מתחום הקרדיולוגיה שייתן את חוות דעתו.

5. ברקע הדברים יש לציין כי על פי פרוטוקול ועדה רפואית מיום 22.11.01, המנוח היה נהג משאית בעת הפגיעה בעבודה בשנת 2000 ונפגע בתאונת דרכים בברכיים ובטיביה (עצם השוק).

עוד עולה מאותו פרוטוקול, כי האבחנה הרפואית שנקבעה למנוח על ידי הוועדה היא "מצב לאחר שברים מרובים מפרקי ירכיים דו צדדי, מצב לאחר קטיעה פוסטראומטית רגל ימין מתחת לברך, שיתוק עצב הסיאטיקוס ברגל שמאל".

הוועדה קבעה למנוח 100% נכות, בגין סעיפי הליקוי הבאים: קישיון לא נוח במפרק ירך ימין (סעיף 48(1)(ב)), קישיון נוח במפרק ירך שמאל (סעיף 48(1)(ג)), מפרק ברך שמאל (סעיף 48(2)(ה)(I)), מפרק ברך ימין (סעיף 48(2)(ו)(II)ׂ), קטיעת שוק ימין מתחת לברך (סעיף 47(7)(ב)), פגיעה בעצב הסיאטיקוס משמאל (סעיף 32(1)(א)(III)), נכות פנימית בתחום הריאות (סעיף 8(1)(ג)), נכות בגין צלקות מכערות (סעיף 75(1)(ב)) ונכות נפשית (סעיף 34(ג)). כמו כן, הוועדה הפעילה את תקנה 15 במלואה.

6. ביום 4.3.14 מונה ד"ר זאהי ח'ורי כמומחה/ יועץ רפואי בתובענה. להלן התשתית העובדתית שהוצגה למומחה, בהתאם לנקבע בפרוטוקול ישיבת הקד"מ, במעמד הצדדים:

א. התובעת היא אלמנתו של המנוח, מר מאיר סוריק ז"ל.
ב. המנוח יליד 1.1.1929, נפטר ביום 7.11.2012.
ג. המנוח נפגע בתאונה שהוכרה כתאונת עבודה ביום 8.9.2000.
ד. נקבעו למנוח 100% נכות בגין הפגיעה בעבודה, על פי פירוט של ועדה רפואית מיום 22.11.2001.
ה. המנוח אושפז ביום 6.11.2012. מסיכום המחלה עולה כי ברקע פרפור פרוזדורים, סוכרת עם פגיעה באברי מטרה, אי ספיקת כליות כרונית, מחלת לב איסכמית וכריתת רגל ימין לאחר תאונה עם כאבי פנטום.
ו. המנוח היה מוכר במחלקה בגלל אשפוזים קודמים בשל דלקות בדרכי השתן.
ז. לא בוצעה נתיחה לאחר המוות.

7. המומחה נשאל "האם הפגיעה בעבודה מיום 8.9.2000 גרמה למותו של המנוח? ( תשומת לב המומחה כי עליו לקבוע האם לתאונה קיימת השפעה משמעותית על מותו של המנוח. (השפעה משמעותית על פי הפסיקה היא בשיעור של 20% ומעלה))".

לשאלה זו המומחה השיב ביום 23.3.14, כך:

"המנוח יליד 1929 סבל מיתר לחץ דם, סוכרת, אי ספיקת כליות כרונית, פרפור פרוזדורים.
המנוח נפגע בתאונת דרכים באוגוסט 2000 עם פגיעה רב מערכתית בעטיה נקטעה רגלו הימנית מעל הברך וכן קונטוזיה בשתי הריאות ובעטיה הנשמה ממושכת. האישפוז היה ממושך והסתבך בזיהומים חוזרים ולבסוף נגמל ממכונת ההנשמה ושוחרר ובהמשך אושפז בבית רבקה ואחרי תקופה ממושכת עבר שיקום מהתאונה והיה עצמאי והתהלך עם פרוטזה.
ב 1.2001 אושפז במרכז רפואי רבין עקב כאב בחזה במאמץ והוחלט על המשך טיפול תרופתי. לציין ב 9/1999 עבר מיפוי לב עקב כאב בחזה שהראה איסכמיה קלה.
ב 16.10.2012 אושפז ככל הנראה בקפלן עקב מאורע מוחי אמבולי בחולה הסובל מפרפור פרוזדורים – לציין שלא קיבלתי את סיכום האשפוז בתאריך זה.
החולה נפטר בבית חולים קפלן ב 7.11.2012 בתמונה של זיהום בדם (SEPSIS) משנית לזיהום בדרכי השתן – לציין קבלתי מכתב סיכום קצר לגבי אשפוז זה.

המנוח נפטר עקב זיהום בדרכי השתן בחולה עם סוכרת ואי ספיקת כליות כרונית וכן כשלושה שבועות לאחר אירוע מוחי.

לא נראה שלתאונת הדרכים בשנת 2000 הייתה השפעה משמעותית על מותו של המנוח שנפטר בגיל 82 שהיא תוחלת חיים מעל לממוצע בחולה הסובל מסוכרת, אי ספיקת כליות ומחלת לב אסכמית ופרפור פרוזדורים לאחר מאורע מוחי."

8. לאחר קבלת חוות דעתו של המומחה, התקבל חומר רפואי נוסף מהמרכז הרפואי איכילוב. בהתאם, המומחה התבקש להשלים את חוות דעתו (החלטה מיום 27.4.14).

9. ביום 17.5.14 (בטעות נרשם – 17.5.17), המומחה שלח חוות דעת נוספת. חוות הדעת השניה כמעט זהה לחוות הדעת מיום 23.3.14, למעט הרחבה בפסקה הראשונה, בה נרשמו הדברים הבאים:

"המנוח נפגע בתאונת דרכים 9.8.2000 עם פגיעה רב מערכתית, אושפז במחלקה לטיפול נמרץ בבית חולים איכילוב, נקטעה רגלו הימנית מעל הברך עקב שבר פתוח בפיביולה והטיביה הימנית וכן קונטוזיה בשתי הראות ושברים בצלעות ובעטיה כשלון של בית החזה FLAIL CHEST, הנשמה ממושכת. האישפוז בבית החולים איכילוב היה ממושך והסתבך בזיהומים חוזרים כולל הלם ספטי וטופל עם מספר אנטיביוטיקות ב 8/9/2000 עבר ניקוז של כיס המרה עקב דלקת חריפה של כיס המרה ללא אבנים ולבסוף נגמל ממכונת הנשמה ושוחרר ובהמשך אשפוז בבית רבקה ואחרי תקופה ממושכת עבר שיקום מ התאונה והיה עצמאי והתהלך עם פרוטזה."

שאר חלקי חוות הדעת זהים לדברים שנרשמו עוד בחוות הדעת הראשונה, לרבות מסקנת המומחה כי המנוח נפטר עקב זיהום בדרכי השתן, בחולה עם סכרת ואי ספיקת כליות כרונית, שלושה שבועות לאחר אירוע מוחי וכי לא נראה שלתאונת הדרכים בשנת 2000 היתה השפעה משמעותית על המנוח שנפטר בגיל 82 שהיא תוחלת חיים מעל הממוצע בחולה הסובל מסכרת, אי ספיקת כליות ומחלת לב איסכמית ופרפור פרוזדורים לאחר מאורע מוחי.

10. הצדדים לא ביקשו להציג שאלות הבהרה למומחה והגישו את סיכומיהם. זמן קצר סמוך להגשת סיכומי הנתבע, התובעת הגישה בקשה להציג למומחה שאלות הבהרה, ובקשה זו הוגשה על ידי באת כוחה שמונתה לה על פי חוק הסיוע המשפטי, תשל"ב – 1972.

11. ביום 19.3.15 ניתנה החלטה לפיה אין מקום בשלב זה להציג בפני המומחה תשתית עובדתית חדשה החורגת מהסכמות הצדדים בעבר, אך אין מניעה להפנותו למסמכים מסויימים ולבקש ממנו לשקול שוב את מסקנותיו, במיוחד כאשר למומחה הוצג חומר רפואי רב. כמו כן אושרה שאלה לגבי נפקות העובדה שלא היתה אבחנה של אירוע מוחי ביום 16.10.12.

12. להלן שאלות ההבהרה שהוצגו למומחה ותשובותיו (מיום 25.4.15):

"ש. מצ"ב העתק מסמך רפואי מיום25.3.01 מהמרכז הגריאטרי בית רבקה וכן מסמכים רפואיים מבית החולים קפלן ומבית החולים הרצפלד.

האם יש בתיעוד רפואי זה כדי לשנות את חוות דעתך? אנא נמק.

ת. אותם מסמכים הוצגו לי בחוות הדעת הקודמת. מכתב הפטירה מבית חולים קפלן הינו קצר 7 שורות ללא תיק רפואי מאותו אשפוז כולל בחומר הרפואי שנשלח כעת, אך מהלך האישפוז והאבחנה ברורים לכן התיעוד הזה אינו משנה את חוות הדעת.

ש. בחוות דעתך ציינת כי המנוח אושפז ביום 16.10.12 בבית חולים קפלן 'ככל הנראה עקב מאורע מוחי אמבולי בחולה הסובל מפרפור פרוזדורים – לציין שלא קיבלתי את סיכום האשפוז בתאריך זה, אלא קבלתי מכתב סיכום קצר לגבי אשפוז זה'.

אנא הבהר אם היעדר אבחנה של אירוע מוחי יש בה לשנות את חוות דעתך?

ת. העדר אבחנה של אירוע מוחי בהנחה שהמוות מזיהום בדם SEPSIS כתוצאה מז יהום בדרכי השתן איננה משנה את חוות הדעת."

13. בקשת התובעת למנות מומחה רפואי נוסף או אחר נדחתה בהחלטה מיום 29.7.15. נקבע כי חוות הדעת ניתנה על יסוד התשתית העובדתית המוסכמת והתיעוד הרפואי, היא מנומקת וברורה. ניתנה לתובעת אפשרות להציג למומחה שאלות הבהרה נוספות וכן התובעת התבקשה להבהיר מתי פנתה לסיוע המשפטי ומתי ניתנה ההחלטה בעניינה.

14. על פי התצהיר שהתובעת המציאה, היא פנתה לסיוע המשפטי בינואר 2014, לאחר ישיבת הקד"מ, אך הודיעה על כך לבית הדין רק לאחר שמונתה לה ב"כ, בנובמבר 2014. לא מצאנו כי יש באמור בתצהיר התובעת להביא לשינוי התשתית העובדתית שהועברה למומחה. זאת כיוון שטענות התובעת לפיהן המנוח לא סבל ממחלות רקע למעט COPD ויתר לחץ דם, הן עניינים רפואיים העולים מתיקיו הרפואיים של המ נוח ולא היתה מניעה להפנות את המומחה לנושאים אלה.

מתצהיר התובעת עולה כי לשיטתה, כיוון שתחלואי המנוח החלו לאחר תאונת הדרכים משנת 2000, קיים קשר סיבתי בין התאונה ובין פטירתו. ברם היקש לוגי זה אינו מעיד על קשר סיבתי הכרחי בין שני האירועים. בעניין זה כבר נפסק כי "העובדה, כשהיא לעצמה, שאירוע ב' אירע לאחר אירוע א', אין פירושה שאירוע ב' אירע בגלל אירוע א'. חייב שיתקיים קשר סיבתי ראוי בין שני האירועים, וקשר זה יילמד בנסיבותיו של כל עניין ועניין, תוך היעזרות, כמקובל, בראיות שלעניין." ( דנ"א 5712/01 ברזני – בזק חברה ישראלית לתקשורת בע"מ, ניתן 11.8.03). בענייננו – לשם קביעת הקשר הסיבתי הרפואי – משפטי, נדרש שיקבע קשר סיבתי רפואי על ידי המומחה שמונה על ידי בית הדין (ר' גם החלטה מיום 22.2.15).

15. התובעת הגישה בקשה שניה להצגת שאלות הבהרה למומחה והנתבע לא התנגד לבקשה.

המומחה התבקש להשיב מהם המועדים בהם התגלו מחלותיו של המנוח ( סכרת, אי ספיקת כליות, מחלת לב פעילה, זיהומים חוזרים בדרכי השתן ו אירוע מוחי), על פי העולה מתיקו הרפואי (החלטות מיום 26.10.15 ומיום 4.1.16).

ביום 7.1.16 התקבלה תשובת המומחה, ולפיה האבחנה בדבר סוכרת נמצאת במכתב הפטירה ואין פירוט נוסף בתיק, אי ספיקת כליות כרונית מצויינת באבחנות מאז שנת 2008 באשפוז בבית חולים הרצפלד, מחלת לב פעילה מאז 9/1999 ובאותו מועד המנוח עבר מיפוי לב עקב כאב בחזה שהראה איסכמיה קלה, זיהומים בדרכי השתן מאז תאונת הדרכים בשנת 2000 ואירוע מוחי באוקטובר 2012.

16. לטענת התובעת, עובר לתאונת הדרכים בשנת 2000, המנוח לא סבל מסכרת, מאי ספיקת כליות, ממחלת לב פעילה, מזיהומים בדרכי השתן ומאירוע מוחי. תחלואים אלה הופיעו רק לאחר התאונה. נתון זה יש בו לשנות את חוות הדעת בנושא הקשר הסיבתי וההשפעה על מותו של המנוח ויש לקבוע כי המומחה טעה כאשר קבע כי אין קשר סיבתי בין התאונה משנת 2000 ובין פטירתו של המנוח.

17. לטענת הנתבע, יש לדחות את התביעה, כיוון שחוות הדעת ברורה ולפיה המומחה סבור שלתאונת הדרכים לא היתה השפעה משמעותית על מותו של המנוח. המומחה חזר על מסקנה זו גם לאחר שהופנו אליו מספר שאלות הבהרה. בנסיבות אלה, אין סיבה שלא לקבל את האמור בחוות הדעת, שניתן לה משקל מיוחד, באשר היא ניתנה על ידי מומחה שמונה על ידי בית הדין.

18. להלן ההלכה הפסוקה בנושא קביעת קשר סיבתי רפואי על ידי מומחה שמונה על ידי בית הדין, כפי שסוכמה לאחרונה בעב"ל (ארצי) 4379-10-14 פלדמן – המוסד לביטוח לאומי , 16.3.16 (ההדגשות במקור – ד.ו.):
"קביעת קיומו של קשר סיבתי בין המחלה בה לקה מבוטח, לבין פגיעה שארעה לו במסגרת עבודתו, היא קביעה משפטית המושתתת על חומר הראיות. בעב"ל 1608/04 שלום אזולאי נ' המוסד לביטוח לאומי מיום 27.1.10 התייחס בית דין זה למעמדה המיוחד של חוות דעת מומחה מטעם בית הדין, בקובעו כך:
"בתי הדין נוהגים ליתן משקל רב לחוות דעת המוגשות על ידי מומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין, שכן אובייקטיביות המומחה מטעם בית הדין רבה יותר. חוות דעתו הרפואית של המומחה היא בבחינת ראיה ויש להתייחס אליה ככזאת. מטבע הדברים, מייחס בית הדין לחוות הדעת משקל מיוחד, הגם שאין הוא כבול בה. ברור, כי בשאלות רפואיות, יסמוך בית הדין את ידיו על חוות דעת המומחה ומסקנותיו ולא יסטה מהן אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן, לעשות כן (ראו: עב"ל 388/05 אליעזר וידר – המוסד לביטוח לאומי מיום 28.2.2006; עב"ל 310/07 בשארה באסם – המוסד לביטוח לאומי מיום 4.2.2008). ... ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה, אין בסיס לפסילתה....
אפשר שבשאלה מסויימת יהיו לרופאים דעות שונות. במחלוקת בין רופאים שכל כולה משדה הרפואה, לא יכניס בית הדין את ראשו, אלא יקבל את חוות דעת המומחה מטעם בית הדין, כאמור, ככל שהיא סבירה על פניה ואין בה פגמים נראים לעין (עב"ל 1035/04 דינה ביקל - המוסד לביטוח לאומי מיום 6.6.2005)"

19. מקריאת חוות הדעת ותשובותיו של המומחה לשאלות ההבהרה שהוצגו לו, ניכר כי המומחה עיין בתיקים הרפואיים שהוצגו לו, סקר את ליקוייו הרפואיים של המנוח ובחן את שאלת הקשר הסיבתי בין פטירת המנוח ובין התאונה משנת 2000. על פני הדברים, חוות הדעת ברורה ומפורטת, יש בה תשובות לשאלות שהוצגו למומחה ואין כל קושי להתחקות אחר ההנמקה הרפואית שהוצגה.

המומחה לא מצא קשר בין שורת ליקוייו הרפואיים של המנוח, גם אם התגלו לאחר תאונת הדרכים משנת 2000, ובין התאונה. כאמור, עצם העובדה כי בין התאונה ובין הפטירה חלפו למעלה מ – 12 שנים ובאותן שנים המנוח לקה במחלות נוספות, אינה יוצרת כשלעצמה קשר סיבתי בין התאונה ובין הליקויים הנוספים.

המומחה לא מצא קשר סיבתי כאמור ולא למותר לציין כי הוא גם לא נשאל בדבר קשר סיבתי אפשרי שיכול להתקיים בין התאונה משנת 2000, בין הליקויים שהופיעו לאחר שנה זו ובין הפטירה.

20. לאור האמור לעיל, לא היה מקום למנות מומחה נוסף או אחר על פני המומחה שמונה על ידי בית הדין.

21. בנוסף וכפי שכבר פורט לעיל, לא היה מקום לשינוי התשתית העובדתית שהוצגה למומחה ובעניין זה, העובדה שהתובעת לא היתה מיוצגת בישיבת הקד"מ לא פגעה באופן הצגת הנושא בפני המומחה. כאמור, העובדות עליהן התובעת הצביעה בתצהירה, שהוגש לאחר שכבר ניתנו רוב תשובות המומחה, נגעו לשורת הליקויים הרפואיים מהם המנוח סבל – נושא העולה מתיקיו הרפואיים שעמדו בפני המומחה. בנוסף, ניתנה לתובעת האפשרות להציג למומחה שאלות הבהרה, במסגרתן יכלה לבקש מהמומחה להתייחס לטענה לפיה קשר סיבתי בין התאונה ובין הפטירה נלמד מהעובדה שרוב הליקויים הרפואיים של המנוח, אשר הביאו לפטירתו, החלו לאחר התאונה בשנת 2000.

22. סוף דבר – לא מצאנו סיבה שלא לקבל את חוות דעתו של ד"ר ח'ורי אשר לא מצא קשר סיבתי בין התאונה משנת 2000 ובין פטירתו של המנוח בשנת 2012.

בנסיבות אלה, אין מנוס מדחיית התביעה.

ניתן היום, כ"ה אייר תשע"ו, (02 יוני 2016), בהעדר הצדדים.

חנה קפלניקוב, נציגת ציבור (ע ובדים)

דגית ויסמן, שופטת

יגאל סעדיה, נציג ציבור (מ)


מעורבים
תובע: סוריק פרידה
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: