ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד עדיאל קורליאונה :

לפני כבוד השופט דניאל בן טולילה

המאשימה
מדינת ישראל
ע"י באת-כוחה עו"ד שירה חרל"פ (פמ"ד)

נגד

הנאשמים
1. עדיאל קורליאונה (עציר) – בעצמו
ע"י באי-כוחו עו"ד עוזי נקש ועו"ד אלכס גאוסקין
2. ערן שלמה לסקר (עציר) – בעצמו
ע"י בא-כוחו עו"ד רן אבינועם
3. אוריאן תורג'מן – בעצמו
ע"י באת-כוחו עו"ד ורד אברהם

פרוטוקול

(בעניין הנאשם 2)

טיעוני באת-כוח המאשימה לעונש:
אני מגישה גיליון רישום פלילי. נבקש מביהמ"ש לאמץ את הסדר הטיעון אליו הגענו. ההסדר מאזן בין חומרת מעשיו של הנאשם, נסיבות ביצוע העבירות, שחלקן נעשו באופן מתוחכם ושיטתי, עברו הפלילי, וחלקו היחסי בכתב האישום לעומת הנאשמים האחרים, לרבות סכומי המרמה המיוחסים לו. הסכומים המיוחסים לו נמוכים יותר מאלו שמיוחסים לנאשם 1. הענישה והפיצוי מצויים אמנם ברף התחתון של העונש ההולם, אך לנוכח ההודאה ולקיחת האחריות, שהובילה לחיסכון מסוים בזמן שיפוטי, גם אם בשלב מתקדם, אנו סבורים שהעונש הולם.

טיעוני בא-כוח הנאשם לעונש:
אבקש לאמץ את ההסדר שהושג בתיק זה, שלא בקלות. למעשה, הנאשם 2 נמצא במעין מלכוד מסוים, משום שהוא היחיד מבין המעורבים בפרשה שעצור, ובשקלול כל הנסיבות אני סבור שזו היתה הבחירה הטובה ביותר, אם כי אני סבור שהעונש המוסכם הוא גבוה, ונמצא ברף העליון של הענישה, בנסיבות התיק הזה. הנאשם כבר עצור 15 חודשים, וכנראה שבשבוע הבא היה מאשר בית המשפט העליון הארכה נוספת של שלושה חודשים נוספים, שאז היינו מגיעים למצב בו הנאשם מרצה תקופת מאסר כה ארוכה, בתנאים של עצור. והמשמעות ברורה. לכן, בסופו של דבר, המלצתי לנאשם והוא קיבל את הצעתי בעניין ההסדר. יחד עם זאת, אין באמור כדי לפגוע, ולוּ במעט, במהימנות הודאת הנאשם.
לעניין הזמן השיפוטי, אני דווקא כן סבור שנחסך פה פרק זמן שיפוטי – אמנם לא ארוך, אך גם לא מבוטל. אני מרשה לעצמי להגיד שניהלנו את ההליך בצורה יעילה. אמנם נשמעו מספר רב של עדים, אך גם ויתרנו על למעלה מ-30 עדי תביעה, וחסכנו את העדת הנאשם ועדי הגנתו. נחסך זמן לעניין הסיכומים, וכן לגבי הכרעת-הדין בעניינו של נאשם 2. בנוסף, ולא במסגרת נבואה, יכול להיות שההסדר עם נאשם 2 יתרום בצורה מסוימת לקידום ההליך, ולהצגת הסדר עם שאר הנאשמים.
ישנם תיקים שבהם דווקא ניהול ההוכחות מביא את הצדדים להבנות מסוימות. אשתף את ביהמ"ש בכך שמו"מ התנהל כאן כמעט לכל אורך הדרך, והליך ההוכחות לא הסיג את הצדדים לאחור, אלא קידמם לפנים.
בסופו של יום הנאשם לקח אחריות על מעשיו, והודה בביצוע העבירות. המאסר הוא מאסרו הראשון. יש לו עבר פלילי, אך לא בעבירות מסוג זה. לנאשם חמישה ילדים, שהוא אפוטרופסם היחיד. אין לו קשר עם אמו. בזמן מעצרו שהו חמשת הילדים תחת השגחתה של הסבתא ובטיפולה. מדובר בקטינים. הריחוק מדמות הורית, ומשמעות הדבר, ברורים.
אשר לעיצומים הכספיים, בעבירות מסוג זה נראה שאין להימנע מביצוע חישוב מתמטי מסוים, וכך נעשה במסגרת המו"מ עם המאשימה. בחישוב מאוד רציונאלי, סכום הנזק חולק בערך לארבעה חלקים, מה שמשקף את ארבעת הנאשמים בכל הפרשה. ביחס לעבירות הניסיון, יש לזכור, לא נגרם נזק כספי ממשי כלשהו. שהרי גם באישום הנעליים וגם באישום המזרונים לא יצאו העסקאות אל הפועל, בסופו של דבר, והחברות לא הפסידו. על כך גם העידו בביהמ"ש האנשים הרלוונטיים.
אבקש לאמץ את ההסדר.

באת-כוח המאשימה:
הנאשם הצטרף לקשר בשלב מאוחר יחסית, בהשוואה לנאשם 1 ולאוסטרובסקי. הוסכם שהנאשם לא יודה בסעיף 36 לאישום הראשון, המתייחס לעבירות מרמה בשווי שקרוב לרבע מיליון שקל. בעצם מדובר על קבלה של כ-100,000 ₪, וניסיון למאות אלפי שקלים.

בא-כוח הנאשם:
הפיצוי חולק כך שהוא יילך לאנשים פרטיים, שהנזק אצלם מורגש וממשי הרבה יותר לעומת חברה גדולה, שם הכיס עמוק יותר. הטיעון הזה לא בא להצדיק פגיעה בכיסן של החברות הגדולות, אך יש להבדיל בין מתלונן או קרבן שהוא אדם פרטי, שנגזלו ממנו כספים, לבין חברה.
באשר לאישום הראשון, למעשה הצטרפות הנאשם לקשר היתה בשלב מאוד מאוחר, וזה נלמד מעובדות כתב האישום. גם החלק של הקבלה הכספית באישום הראשון הוא יחסית מינורי – כמה אישומים בודדים.
ביחס לאישומים 4 ו-5, יש לזכור שהנאשם נעצר כחמישה חודשים לפני שהפרשה הפכה לגלויה, והוא נחקר ושוחרר. ביחס לאישום 3, המדינה סברה שהנאשם 3 יכול להיות משוחרר, ולכן אני למד שהאישום לבדו לא היה מצדיק מעצר.
בשורה התחתונה אבקש לאמץ את ההסדר.

הנאשם:
למדנו לקח מכל מה שקרה. כשאני אשתחרר אני הולך לחזור לילדים שלי, דבר ראשון. אני חד-הורי. מגדל אותם. אני אקבל קצבת נכות, כי יש לי כליה אחת וגידול בצוואר, לא עלינו. אני עובד מהבית – טכנאי טלפונים. מה שעשיתי קודם. אני גר בבת ים. חוזר לבית שלי, לילדים שלי. לא נבוא לפה יותר. תודה לכם.


גזר-דין
(בעניין הנאשם 2)

הנאשם הורשע על-פי הודאתו בשורה ארוכה של עבירות שעניינן קשירת קשר לביצוע פשע, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות והונאה בכרטיסי חיוב, והכול כפי המפורט בכתב האישום.

לאחר ששמעתי נימוקי הצדדים להסדר, לא בלי לבטים אכבדו, שכן מדובר בהסדר הנוטה במובהק לקולא, אם לא למעלה מכך. המדובר בשורת מעשי מרמה שבוצעו באופן שיטתי, בתחכום, יחד עם אחרים הנמצאים במדרג הגבוה של עבירות בכגון דא. לא יהא זה מוגזם לומר כי לוּ בית המשפט היה נדרש לקבוע מתחמים בעניינו של הנאשם, הרי ספק האם העונש המוצע היה נמצא בתחתיתו של מי מהמתחמים האמורים. החיסכון בזמן שיפוטי, אפילו הוא קיים, הרי שנוכח ניהולן של עשרות ישיבות הוכחות משקלו של החיסכון שולי הוא, והדברים אמורים גם ביחס לרכיבי הקנס והפיצוי, אשר נוכח היקפי המרמה אינן גבוהים כלל ועיקר, כפי שנכון וראוי היה לעשות, וזאת גם כברכיב עונשי-הרתעתי.

כיבודו של הסדר זה יהיה בעיקר נוכח ההלכה המחייבת לפיה בתי משפט יכבדו הסדרי טיעון, למעט מקרים קיצוניים ויוצאי דופן, דבר המקבל משנה תוקף נוכח כך שהסדר זה הינו פרי תולדה, גם אם לא ישיר, של הליכי גישור שנעשו בפני מותבים אחרים. לכך יש להוסיף את נטילת האחריות, תקופת מעצרו הארוכה של הנאשם. עוד יצוין כי עיון בגיליון הרשעותיו מגלה כי גם אם לנאשם הרשעות קודמות, עברו הפלילי על פניו אינו מכביד, ולמעשה זהו מאסרו הראשון. מקום בו מדובר במאסר הקרוב לכדי שנתיים ימים, יש בו כדי להוות גורם מרתיע. לאלו יש להוסיף נימוקים של לפנים משורת הדין, בכללם מצרו הבריאותי הנטען, והיותו אפוטרופוס יחיד לחמשת ילדיו, אשר בכל תקופת מעצרו היו במשמורת סבתם. יש לקוות שהנאשם יבין את גודל ההקלה שניתנה בעניינו במסגרת הסדר זה, וכפי דבריו לעונש, מכאן ולהבא יעלה על דרך המוטב ויימנע מחבירה לאוכלוסייה שולית והסתבכויות בעבירות פליליות.

על מנת להבהיר לנאשם מסר זה, יושת עליו מאסר מותנה מרתיע.

מכל המקובץ לעיל הנני לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:
א. 23 חודשים מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו, 1.3.15;
ב. שישה חודשים מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו שלא יעבור עבירות רכוש מסוג עוון, לרבות עבירות לפי חוק הונאה בכרטיסי חיוב, זיוף, שימוש במסמך מזויף או התחזות לאדם אחר;
ג. 12 חודשים מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו שלא יעבור עבירות רכוש מסוג פשע;
ד. פיצוי בסך 10,000 ₪ לחברת "פלטופ", אשר ישולם ב-20 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים, החל מיום 1.2.17;
ה. קנס בסך 3,000 ₪ או 20 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד ליום 1.5.17 ;
ו. 4,000 ₪ פיצוי לעד התביעה שלום שבדרון. 2,000 ₪ מהפיצוי הנ"ל ישולמו עד ליום 1.7.16, ויתרת הפיצוי והקנס ישולמו ב-20 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים, החל מיום שחרורו של הנאשם.

זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי.

ניתן והודע היום, כ"ה באייר התשע"ו, 2/6/2016, במעמד הנוכחים.

דניאל בן טולילה, שופט


החלטה
(בעניינו של נאשם 1 ו- 3)

קובע להמשך פרשת הגנה ליום 15.6.16 משעה 13:00 עד השעה 19:00. במועד זה תישמע עדותו של הנאשם 3 וכן פרשת הגנתו. הנאשם 3 ידאג להתייצבות כל עדי ההגנה מטעמו ובמידת הצורך יעביר על כך הודעה בכתב לבית המשפט.

הנאשם 1 יעביר בתוך 14 יום מהיום את רשימת עדי ההגנה שברצונו לזמן להמשך פרשת הגנה.

הנאשם 1 יובא לדיון באמצעות שב"ס.

הנאשם 3 מוזהר בדבר חובת התייצבותו ולא יקבל הזמנה נוספת. כמו כן, הנאשם 3 מוזהר כי במידה ולא יתייצב, דיון ההוכחות יישמע בהיעדרו.

ניתנה והודעה היום כ"ה אייר תשע"ו, 02/06/2016 במעמד הנוכחים.

דניאל בן טולילה , שופט


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: עדיאל קורליאונה
שופט :
עורכי דין: