ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין בנימין לוי נגד ב.ג. גליקמן נכסים ובניין בע"מ :

החלטה בתיק רע"א 572/16

לפני: כבוד השופט מ' מזוז

המבקש:
בנימין לוי

נ ג ד

המשיבה:
ב.ג. גליקמן נכסים ובניין בע"מ

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 4.12.2015 בע"א 37431-10-14 (ע"י כבוד סג"נ – אב"ד, א' ש' שילה וע"י כבוד השופטות ו' פלאוט ו-מ' עמית אניסמן)

בשם המבקש: עו"ד דניאל דן-גור

בבית המשפט העליון

החלטה

1. בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כבוד סגן הנשיא א' ש' שילה וכבוד השופטות ו' פלאוט ו- מ' ע' אניסמן) מיום 4.12.2015 בע"א 37431-10-14, במסגרתו נדחה ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום בנתניה (כבוד השופטת ס' קולנדר-אברמוביץ) מיום 27.8.2014 בת.א. 43843-11-11.

2. המשיבה רכשה מגרש בחדרה מעו"ד יעקב לסרי, אשר שימש כנאמן עבור המבקש, כאשר הזכויות במגרש היו רשומות על שם עו"ד לסרי. בהסכם המכר שנכרת בין עו"ד לסרי לבין המשיבה (להלן: ההסכם) נקבעו תנאי התשלום, וכן נקבע כי כל איחור בתשלום של יותר מ- 7 ימים יהווה הפרה יסודית של ההסכם, המזכה את המוכר בפיצוי מוסכם בסך 330 אלף ש"ח. המשיבה פנתה אל המבקש בבקשה לדחות את מועד התשלום השני ב- 30 יום, אך המבקש סירב. המשיבה פנתה אפוא בבקשה דומה אל עו"ד לסרי, אשר הסכים לדחייה המבוקשת. ואכן, המשיבה שילמה את התשלום במועד שהוסכם עם עו"ד לסרי, ובכך הושלם ביצועו של ההסכם.
3. המבקש הגיש תביעה נגד המשיבה בטענה כי האחרונה שילמה את התשלום באיחור חרף סירובו למתן ארכה, ועל כן הפרה את ההסכם באופן שהמבקש זכאי לפיצוי המוסכם. בית משפט השלום בנתניה (כבוד השופטת ס' קולנדר-אברמוביץ) דחה את טענת המבקש כי עו"ד לסרי לא יידע אותו בדבר כוונתו להיעתר לבקשת הארכה. בענין זה העדיף בית המשפט את עדותו של עו"ד לסרי, לפיה הוא אמר למבקש ששיקוליו לסרב לארכה אינם ראויים, ומהחשש שהוא כנאמן ייתבע, הסביר למבקש מהם השיקולים להיעתר לבקשת המשיבה, ובהמשך חתם על תוספת להסכם המעגנת את הסכמת הצדדים לדחיית מועד התשלום. כן נקבע, כי למשיבה הייתה זכות לפנות אל מי שהיה צד להסכם עמה, הוא עו"ד לסרי, להודיע לו על התנגדות המבקש לארכה ולבקש את הסכמתו הוא לדחיית התשלום, וכך אכן עשתה. בהקשר זה עמד בית המשפט על כך שאמנם נקודת המוצא בפסיקה היא שעמידה על זכות חוזית אינה יכולה להיחשב כשלעצמה להעדר תום לב, אך אפשר שתיפול טעות שולית בהסכם שאינה גורמת לנזק, ולעתים יש בהפעלת זכות חוזית בבחינת "ייקוב הדין את ההר" משום עמידה על זכות חוזית שלא בתום לב, בין היתר כשמדובר ב"היתפסות להפרה קלת ערך ומניעת נזק נרחב באמצעות מאמץ קטן יחסית". למעלה מכך, המבקש עצמו הודה שלא נגרם לו כל נזק כתוצאה ממתן הארכה, ולכן התנהלותו עולה כדי חוסר תום לב בקיום ההסכם. עוד נקבע, כי בהסכמתו לדחיית התשלום בניגוד לעמדת המבקש, לא חרג עו"ד לסרי מסמכויותיו, שכן, כנלמד מע"א 3829/91 וואלס נ' גת, פ''ד מח(1) 801 (1994), הנאמן, בשונה משליח, אינו נציגו של השולח, אלא דמות עצמאית הפועלת ומנהלת את הנכס כמנהג בעלים (ובפיקוחו של הנהנה) ויש לו יכולת להפעיל שיקול דעת, תוך קיום חובת הנאמנות שלו. כן נקבע, בהסתמך על ע"א 9228/01 זימן נ' קומרן, פ''ד סב(1) 260 (2006), כי הגם שנאמנות הינה מתוחמת למטרות מסוימות, הרי שכוחו של הנאמן לפעול בתחומן אינו מוגבל, ועליו לקדם את ענייני הנאמנות בדרך המועילה ביותר. בית המשפט קבע כי ממכלול הנסיבות עולה כי כאשר נתן עו"ד לסרי את הסכמתו לדחיית התשלום בחודש ימים, התנהג הוא כפי שמצופה מאדם סביר. עוד ציין בית המשפט, כי המבקש כלל לא הודיע לעו"ד לסרי על סיום נאמנותו כאשר הבין שפעל בניגוד להסכמתו וכן לא כלל אותו כאחד הנתבעים, ומכאן ניתן ללמוד כי המבקש עצמו אינו סבור שעו"ד לסרי פעל שלא כדין.

4. המבקש ערער על פסק דינו של בית משפט השלום, ובית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כבוד סגן הנשיא א' ש' שילה וכבוד השופטות ו' פלאוט ו- מ' ע' אניסמן) דחה את הערעור. בית המשפט קבע כי המגרש מושא ההליכים היה רשום על שמו של עו"ד לסרי, כך שבפועל שמו של המבקש לא אמור היה לעלות כלל בפני המשיבה, והמשיבה עצמה לא הייתה מחויבת לפנות אל המבקש בכל שאלה שהיא (זאת, הגם שנקבע כי המשיבה ידעה שהמבקש הוא בעל הזכויות במגרש). לא זו בלבד, נקבע, אלא שלוּ הייתה המשיבה מקבלת ארכה מהמבקש ולא מעו"ד לסרי, הייתה חושפת את עצמה לתביעה מצדו של האחרון, שכן הנאמן הוא הוא הבעלים של הנכס כלפי כולי עלמא (כפי שאכן נהג עו"ד לסרי בכורתו את הסכם המכר עם המשיבה). בית משפט קמא בחר שלא להתערב בקביעתו של בית משפט השלום לפיה הן המשיבה והן עו"ד לסרי פעלו בתום לב ובסבירות, ולפיכך הסיק כי עו"ד לסרי לא חרג מסמכויותיו כנאמן עת הסכים לבקשת המשיבה לדחיית התשלום, על אף שידע כי המבקש אינו מסכים לכך. על כן, ומאחר שהמשיבה שילמה את התשלום במועד הנדחה על פי הסכמתה עם עו"ד לסרי, נקבע כי היא לא הפרה חיוב מחיוביה על פי ההסכם, ולפיכך אין היא חבה בתשלום פיצויים למבקש.

5. עתה מונחת לפני בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש על פסק דינו של בית משפט קמא, שבבסיסה, לטענת המבקש, מונחת השאלה הבאה: "על פי פסיקת [בית המשפט העליון], כאשר נאמן מועל באמון, וקיימים שני נפגעים - צד ג' והנהנה - כי אז יועדף צד ג' על פני הנהנה... [אך] מה תהא ההכרעה, כאשר הצד השלישי אינו תם לב, ואף יותר מכך - כאשר הוא עשה יד אחת עם הנאמן, על גב הנהנה, בידיעה כי הוא עושה כן, ולעומתו, הנהנה הינו עדיין תם לב?".

6. לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

כידוע, רשות ערעור ב"גלגול שלישי" לא תינתן אלא במקרים חריגים בהם מתעוררת שאלה משפטית שהשלכותיה חורגות מעניינם הפרטני של הצדדים להליך (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982)). השאלה המשפטית העולה מהבקשה, כפי המפורט בפסקה 5 לעיל, כבודה במקומה מונח, אלא שנראה שהיא כלל אינה הולמת את נסיבות המקרה הקונקרטי שלפני. כאמור, בית משפט קמא קבע כי למשיבה הייתה זכות לפנות לעו"ד לסרי, אשר היה צד להסכם עמה, להודיע לו על התנגדות המבקש לארכה ולבקש את הסכמתו הוא לדחיית התשלום. עוד קבע בית המשפט, כי עת אישר עו"ד לסרי למשיבה דחייה במועד התשלום, בניגוד לדעתו החולקת של המבקש, פעל הוא במסגרת סמכויותיו כנאמן. לעומת זאת, הערכאות קמא מצאו כי דווקא התנהלותו של המבקש, אשר הודה כי לא נגרם לו כל נזק כתוצאה מדחיית התשלום, היא שעולה כדי חוסר תום לב בקיום ההסכם, וזאת כאמור בניגוד למשיבה ולעו"ד לסרי, לגביהם נקבע כי פעלו בתום לב ובסבירות.

בנסיבות אלו, כאשר אין ענייננו בסיטואציה שבה "הצד השלישי אינו תם לב" (ובוודאי שלא הוכח כי "עשה יד אחת עם הנאמן, על גב הנהנה") או שבה "הנהנה הינו עדיין תם לב", נראה כי השאלה שמציב המבקש במוקד בקשה זו הינה תיאורטית בלבד, וכלל אינה הולמת את קביעותיהן העובדתיות והמשפטיות של הערכאות דלמטה. לכן, גם לו סברתי שנפלה שגגה בפסק דינו של בית משפט קמא - ואיני קובע כלל שכך אירע - לא היה בעובדה זו, כשלעצמה, כדי להצדיק מתן רשות ערעור (חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 214, 216 (מהדורה שלישית, 2012) והאסמכתאות שם).

7. סוף דבר: הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ‏כ"ח באייר התשע"ו (‏5.6.2016).


מעורבים
תובע: בנימין לוי
נתבע: ב.ג. גליקמן נכסים ובניין בע"מ
שופט :
עורכי דין: