ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יעקב בן שושן נגד מ.ל יזמות והשקעות אילת 2011 בע"מ :

החלטה בתיק ע"א 2970/16

לפני: כבוד השופט נ' סולברג

המערער:
יעקב בן שושן

נ ג ד

המשיבה:
מ.ל יזמות והשקעות אילת 2011 בע"מ

בקשה למתן הוראות

בשם המערער: עו"ד בילה כהנא-לוינזון
בשם המשיבה: עו"ד נמרוד כנפי

בבית המשפט העליון

החלטה

1. ביום 19.4.2016, במסגרת החלטה על אודות עיכוב ביצוע פסק הדין מושא הערעור, החלטתי כך (בפסקה 15):

"בן שושן יעביר את הסכום הכספי שהושת עליו במסגרת פסק הדין לידי החברה בתוך 30 יום; סכום זה – למעט התשלום עבור הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד – יופקד בחשבון נאמנות על-ידי החברה, וישאר בחשבון נאמנות עד להכרעה בערעור. אם בן שושן לא יעביר את הסכום לידי החברה בתוך 30 יום, תבוטל החלטה זו וכל הסכום ישולם באופן מיידי וללא סייגים".

2. הנחת המוצא להחלטה היתה שמלוא הסכום המדובר מצוי כעת אצל בן שושן, ומוחזק בנאמנות אצל עו"ד גור, וכל שדרוש הוא להעבירו לחשבון נאמנות של החברה. כך גם טענה החברה בתשובתה לבקשה, בציינה כי "העובדה שמצויים כספים בנאמנות אצל עו"ד גור, דווקא מלמדת על כך שמאזן הנוחות נוטה לטובתה, משום שבן שושן לא צריך לממש נכסים או להוציא כספים מכיסו לצורך מימוש פסק הדין" (פסקה 8 להחלטתי). אכן, לא ציינתי במפורש שהסכום יועבר מידי עו"ד גור ויופקד בחשבון נאמנות אצל החברה, אך סבורני כי הדבר עולה מתוכנה והגיונה של ההחלטה. אציין כי על סכום הכסף שהיה שמור אצל עו"ד גור היה מוטל עיקול, ועו"ד גור סבר עקב כך שלא ניתן לשחררו בלא צו שיפוטי.

3. דא עקא, שבין הצדדים התגלעה מחלוקת כפולה. ראשית, באשר למשמעות המעשית של ההחלטה נחלקו הצדדים – בן שושן סרב להעביר את הסכום הכספי עד שלא ייפתח חשבון נאמנות, ואילו החברה סברה שעליו להעביר את הסכום לידיה בכל מקרה, והיא תפקידם בחשבון נאמנות לאחר מכן. שנית, החברה סברה, עקב נסיבות שהתעוררו לאחרונה, כי אין לשחרר את כל סכום הכסף המצוי בנאמנות אצל עו"ד גור, שכן הוא מיועד להבטיח חיובים שונים של בן שושן שנקבעו בהסכם המכר, אשר מתברר כי לא עמד בהם. משכך, לאחר חילופי דברים בין הצדדים, הסכימה החברה להסרת העיקול על סכום זה למעט על סכום של 400,000 ₪, שלעמדתה עליו להישאר בנאמנות אצל עו"ד גור להבטחת החיובים הנ"ל.

4. עקב מחלוקות אלו החליפו הצדדים דברים במהלך החודש שעבר מאז הינתן ההחלטה, ולא הגיעו לעמק השווה. ככל הנראה הועלתה טענת החברה בנוגע לשחרור כספי הנאמנות שאצל עו"ד גור בכתב רק ביום 17.5.2016, שלושה ימים לפני תום המועד הקבוע בהחלטתי להעברת הסכום.

5. בהתחשב במחלוקת זו, פנתה ביום 18.5.2016 באת-כוחו של בן שושן במכתב לבא כוח החברה, ובו נאמר כי מכיוון שהחברה טרם פתחה חשבון נאמנות, נאלץ בן שושן לשלוח מכתב לעו"ד גור, ובו הוראה על העברת כספי הנאמנות לידי ב"כ החברה, בסך הכולל את מלוא סכום פסק הדין, כולל סכום שכ"ט עו"ד והוצאות משפט (שלגביהם לא עוכב הביצוע); בד בבד, צורף למכתב נוסח של בקשה חתומה לבית המשפט המחוזי, בה מתבקש בית המשפט למען הזהירות להורות לעו"ד גור לשחרר את כספי הנאמנות. בכך ראה עצמו בן שושן כמי שמילא אחר האמור בהחלטתי, בהתחשב בנסיבות.

6. בו ביום השיב ב"כ החברה בכתב, ודחה את האמור במכתב מכל וכל, וכמו כן פנה בכתב לעו"ד גור והבהיר לו שלעמדת החברה אין לשחרר מתוך סכום הכסף הנ"ל סך של 400,000 ₪ שצריך להישאר בנאמנות להבטחת חיוביו של בן שושן בהסכם המכר. למחרת היום שלח עו"ד גור לצדדים מכתב ובו ציין שעקב המחלוקת שבין הצדדים, לא ישחרר כל סכום שהוא מבלי שתוגש לו עמדה מוסכמת או שיינתנו צווים מתאימים בבית המשפט.

7. לאחר מכן, הגיעו הצדדים להסכמה בדבר שחרור הסכום המוסכם על שניהם מידיו של עו"ד גור, קרי – הסכום כולו למעט 400,000 ₪. הצדדים הגישו אפוא בקשה מוסכמת לבית המשפט המחוזי להסרת העיקול. בד בבד, הודיע ב"כ החברה לב"כ בן שושן על אודות פתיחת חשבון נאמנות. בהמשך העביר בן שושן את מרבית הסכום המדובר (למעט 400,000 ₪ כאמור), לחשבון הנאמנות.

8. לאחר העברת הסכום המדובר ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי בבקשה המוסכמת, ובן שושן הסיק ממנה שהעיקול הוסר על הסכום כולו. משכך הודיע בא כוחו לב"כ החברה כי הסכום של 400,000 ₪ עומד לרשותם אצל עו"ד גור. כך הבין את ההחלטה גם עו"ד גור, ופנה ביום 20.5.2016 לב"כ בן שושן על מנת לברר מה לעשות עם יתרת הסכום שעדיין ברשותו. ביום 21.5.2016 השיבה ב"כ בן שושן כי יש להעביר את הסכום הנדרש לחשבון הנאמנות של החברה, וכך אכן עשה עו"ד גור ביום 22.5.2016.

9. לעומת זאת, לשיטתה של החברה מעולם לא הוסר העיקול על הסכום של 400,000 ₪, ואין להבין את ההחלטה ברוח זו; ואף שהועבר סכום זה לחשבון הנאמנות של החברה, יש לראות אותו עדיין כמיועד להבטחת חיובים אחרים של בן שושן מכוח הסכם המכר. ממילא, סבורה החברה כי בן שושן לא מילא אחר החלטתי; וכי אף לשיטתו – יתרת הסכום הועברה רק ביום 22.5.2016, ולכן בלאו הכי לא קוימה ההחלטה. משכך, לדעתה עיכוב הביצוע בטל, והנאמן הודיע לב"כ בן שושן על כוונתו להעביר את סכום הכסף שבחשבון הנאמנות לידי החברה. לפיכך, פנה בן שושן בבקשה לצו מניעה זמני המורה לנאמן להימנע מלעשות כן, היא הבקשה שלפני. מכיוון שנתתי צו מניעה זמני האוסר על הנאמן לבצע כל דיספוזיציה בסכום המצוי בנאמנות, פנו הצדדים גם בבקשה מוסכמת לשחרור הסכום המהווה את סכום שכר הטרחה והוצאות המשפט – שלא עוכב על-ידי.

הכרעה

10. על פני הדברים נראה כי שני הצדדים לא פעלו באופן משביע רצון על מנת למלא אחר החלטתי. בנסיבות שהתעוררו, מוטב היה להגיע להסכמה על פרוצדורת ההפקדה באופן שהיה מייתר התנצחויות מיותרות, ולכל היותר – לפנות במועד סביר בבקשה להבהרת ההחלטה או לעיון מחדש עקב שינוי נסיבות. הצדדים לא עשו כן, והדבר הגיע לידי כך שהסרת העיקול התבצעה ברגע האחרון ממש, תוך שהצדדים נחלקו אף בנוגע למשמעות ההחלטה על אודות ההסרה.

11. אולם, בסופו של דבר ובהתחשב במכלול הנסיבות, סבורני כי יש לראות את בן שושן כמי שמילא אחר החלטתי, ויש להותיר את ההחלטה בדבר עיכוב הביצוע על כנה. הנימוק המרכזי לכך הוא שהחלטתי התבססה בין היתר על דברי החברה עצמה, לפיה בן שושן לא יצטרך להוציא מכיסו סכום כספי כדי לממש בשלב זה את פסק הדין. שעה שהחברה טענה כך, והדברים מצוינים במפורש בהחלטתי, היא אינה רשאית לחזור בה ולטעון טענות שמכוחן יהא על בן שושן להוציא כסף מכיסו, ללא הגשת בקשה בעניין. ככל שהחברה סבורה שחל שינוי נסיבות שבגינו אין לשחרר את כלל כספי הנאמנות מידי עו"ד גור, היה עליה לפעול בעניין, בשים לב לכך שכבר טענה במפורש כי ניתן להשתמש בסכום זה להבטחת מימוש פסק הדין. החברה יכלה להגיש בקשה לבית משפט זה, למתן הוראות בנוגע להחלטה בדבר עיכוב הביצוע; יכלה להגיש בקשה לערכאה הדיונית, ולבקש במסגרתה הטלת עיקולים חדשים על בן שושן. אך למנוע ממנו מלמלא אחר האמור בהחלטתי, באופן של הותרת העיקול על כנו, שעה שטענה לפני כי ניתן למלא אחר הוראות פסק הדין באמצעות השימוש בכספים המעוקלים – אי אפשר. זו התנהלות שיש בה טעם לפגם.

12. בנסיבות העניין, כאשר מרבית הסכום הועברה במועד, והעברת יתרתו התעכבה בשל התנהלותה של החברה, אני רואה את בן שושן כמי שמילא אחר החלטתי. משכך, סכום הכסף שבחשבון הנאמנות ייוותר בו עד למתן פסק דין בערעור, למעט הסכום המהווה את שכר הטרחה והוצאות המשפט, שאותו רשאי הנאמן להעביר לחברה באופן מיידי. אציין, כי איני נוקט כל עמדה ביחס למשמעות החלטת בית המשפט המחוזי על אודות הסרת העיקול, אך אעיר כבר עתה כי גם אם ימשיכו הצדדים להתדיין בעניין, לא יהיה בכך כדי לשנות מהחלטתי זו.

13. החברה תישא בהוצאות בקשה זו בסך של 6,000 ₪.

ניתנה היום, ‏כ"ה באייר התשע"ו (‏2.6.2016).


מעורבים
תובע: יעקב בן שושן
נתבע: מ.ל יזמות והשקעות אילת 2011 בע"מ
שופט :
עורכי דין: