ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יצחק פרייליך נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני: כבוד השופטת עידית איצקוביץ
נציג ציבור (עובדים) מר יוסף לוין
נציג ציבור (מעסיקים) מר יגאל סעדיה

התובע:
יצחק פרייליך
ע"י ב"כ עו"ד עובד כהן על פי מינוי לפי חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972
-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד כפיר אמון

החלטה

1. לפנינו תביעה כנגד החלטת הנתבע מיום 1.3.2015 לפיה נדחתה בקשת התובע לבדיקה מחדש לפי תקנה 36 לתקנות הביטוח הלאומי ( קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 (להלן: "תקנה 36" ) בגין פגיעה בעבודה מיום 13.12.1993, בטענה כי הוגשה " החמרה על מחלה שלא הוכרה ע"י בית הדין כמחלה שהיא תוצאה של עבודתך ( BBC) (כך במקור) , לפי חוו"ד של פרופסור רוני וולף שעמדה בפני בית הדין".

2. עובדות המקרה

התובע, יליד 1949, שימש כאזרח עובד צה"ל בתפקיד מכונאי מטוסים בבסיס תל-נוף, במשך תקופה ארוכה והיה חשוף לשמש. הוא פיתח קרטוזות סולריות ( Solar Kartosis – SK) וסרטני עור תאי הבסיס ( Basal Cell Carcinoma – BCC).

התובע הגיש תביעה לנתבע להכיר במחלותיו כפגיעות בעבודה. תביעה זו נדחתה וכנגד אותה החלטה הוגשה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע. במסגרת ההליך שהתנהל בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע מונה פרופ' רוני וולף כמומחה מטעם בית הדין.

בעקבות חוות דעת המומחה, הודיע הנתבע לתובע ביום 23.12.07 כי הוא מכיר בנגעים טרום סרטניים ( SK) כפגיעה בעבודה.
אשר לBCC- קבע פרופ' וולף בחוות דעתו כי לעבודתו של התובע ולחשיפתו המתמשכת לשמש הייתה השפעה פחותה בהרבה, אם בכלל, על הופעת מחלתו מאשר לגורמים אחרים, כמו נטייה גנטית וחשיפה לסירוגין.
על כן, ה- SK הוכרה על ידי הנתבע כפגיעה בעבודה אך לא ה-BCC.

ועדה רפואית קבעה לתובע נכות יציבה בגין הפגיעה שהוכרה בשיעור 2 8%.

ביום 23.5.13 עבר התובע ניתוח לכריתת תאי BCC במצח שמאל ובעקבותיו הגיש בקשה לבדיקה מחדש, לפי תקנה 36.
התובע נבדק על ידי ועדה רפואית אשר הגדילה את נכותו ל-30% בתחום הפלסטי וללא שינוי בתחום הנפשי -10% – סה"כ נכות יציבה 37%.

ביום 9.12.14 נאלץ התובע לעבור ניתוח נוסף לכריתת BCC באזור מצח שמאלי עליון שבעקבותיו נותרה צלקת. בעקבות זאת הגיש בקשה חדשה לבדיקה מחדש, לפי תקנה 36, מיום 27.12.14. בקשה זו נדחתה על ידי הנתבע וכנגד החלטה זו, כאמור, הוגשה התביעה שלפנינו.

3. התובע טען בתביעתו כי אף אם ה-BCC לא הוכר כפגיעה בעבודה, עדיין יתכן שקיים קשר סיבתי בין התרבות נגעי ה- SK ( שהוכרו) לבין ה-BCC שבעטיים נותח.
בסמכותה של הוועדה הרפואית לקבוע ולאשר דרגת נכות אף בגין מצב לאחר הניתוח האחרון בגדר " פגימה חדשה" – בשעה שאין הבדל מהותי בין הסכמת המוסד לאפשר לתובע בדיקה מחדש ב-2013, שתוצאותיה היו החמרת מצב, לבקשה לבדיקה מחדש האחרונה.
לכתב התביעה המפורט צורפו אישורים מטעם ד"ר סטמפלר, מומחה למחלות עור ומין, מיום 17.9.13 ומ-11.3.15 המצביעים על הקשר האפשרי בין ה SK ל-BCC.

4. הנתבע הגיש בקשה לדחיית התובענה על הסף מחמת השתק פלוגתא, שבה נאמר כי ביום 7.11.07 ניתן פסק דין מאת בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע בתיק ב"ל 2042 /06 (להלן: " פסק הדין"), בו ניתן תוקף של פסק דין להודעת הנתבע מיום 14.10.07.
התובע לא זכאי לבדיקה מחדש בוועדה רפואית ( נפגעי עבודה) מאחר שהוגשה בקשה על החמרה לגבי מחלה שלא הוכרה על ידי הנתבע – בהודעה שקיבלה תוקף של פסק דין, והמהווה פסק דין חלוט.

5. בדיון המוקדם שהתקיים בתיק, ביום 9.12.2015 , לא עמדה ב"כ הנתבע ( ובצדק, מסיבות שיפורטו בהמשך) על הבקשה לדחיית התביעה על הסף, והסכימה למינוי מומחה בשאלה האם מתקיימות הדרישות להפעלת תקנה 36.
ב"כ התובע לא הסתפק בהסכמה וביקש להעביר את העניין לוועדה רפואית.

6. ב"כ הצדדים הסכימו שמדובר במחלוקת משפטית בלבד וניתנה החלטה על הגשת סיכומים בכתב. לאחר שהוגשו סיכומי ב"כ הצדדים התיק הועבר להכרעה.
7. עיקר טענות ב"כ התובע
הבקשה הנוכחית לפי תקנה 36 היא זהה מהותית לזו שהוגשה ביום 15.7.13 שבגינה התקיים דיון לפני וועדה רפואית – ואף הועלו אחוזי הנכות של התובע. בשני המקרים מדובר במצב לאחר ניתוחים להסרת נגעי ה- BCC.
לוועדה יש סמכות לקבוע כי " פגימה חדשה" קשורה סיבתית לפגימה שהוכרה מכוח תקנה 36. כך נהג הנתבע בנוגע לבקשה הקודמת לדיון מחדש.

ממילא שני הצדדים זכאים להגיש ערר על החלטת הוועדה הרפואית שתתכנס בעניין הבקשה לדיון מחדש, ועל החלטתה של ועדת העררים זכאים הם להגיש ערעור לבית הדין לעבודה.

8. עיקר טענות ב"כ הנתבע

במסגרת תקנה 36 האבחנה הרפואית יכולה להיות של החמרה על נגעי ה- SK בלבד.

בעניין הפעלת תקנה 36 תנאי להפעלת התקנה הוא אישור רופא כי הפגימה הוחמרה, כלומר, נדרש אישור רפואי כתנאי לבקשה לדיון מחדש. בענייננו מאחר שהתובע טוען להחמרת מצב שלא הוכר, אין עילה לקיים דיון מחדש.

אשר לטענת התובע לעניין הבקשה לדיון מחדש מיום 15.7.13, שאושרה על ידי הנתבע, מאחר שבית הדין לא הכיר בהתפתחות נגעי ה- BCC כפגיעה בעבודה לנוכח חוות דעתו של פרופ' וולף - מתייתר הצורך בבחינת החמרה. חלה החמרת מצב במחלת התובע ב-SK ולכן, כדין הותר לתובע להביא טענותיו בפני הוועדה.

בכדי לדון מחדש בעניין מסוים, נדרש שלא יהיה שינוי בעילת התביעה המקורית, אלא השינוי הוא במצבו של המבוטח עקב עילת התביעה המקורית. דרישה זו אינה מתקיימת במקרה זה ומכאן שאין עילה לדיון מחדש.
השאלה אינה רפואית כי אם משפטית – האם זכאי התובע להגיש בקשה להחמרת מחלת ה- BCC או האם, כטענת הנתבע, ניתן לשאול את המומחה אך ורק אם נגעי ה- BCC התפתחו כתוצאה מנגעי ה- SK, שאושרה כפגיעה בעבודה.

9. דיון ומסקנות

תקנה 36 קובעת:
"עברו ששה חדשים מאז נקבעה לאחרונה דרגת נכותו של נפגע, אף אם נקבעה לתקופה קצובה ורופא שאושר במיוחד לכך על ידי שירות רפואי כאמור בסעיף 45( א)(1) או (3) לחוק אישר בכתב בתוקף תפקידו זה כי הפגימה שבקשר אליה נקבעה דרגת הנכות הוחמרה או כי נתגלתה פגימה חדשה, רשאי הנפגע לבקש קביעת דרגת נכותו מחדש והוראות תקנות אלה יחולו בשינויים המחוייבים".

לבקשה להחמרת מצב יצורף אישור המצביע על החמרת מצבו של המבקש בגין הפגימה שהוכרה.
בהתאם להלכה הפסוקה:
"תכליתו של האישור הרפואי, הוא לשמש כאשרת כניסה לנכה, למען יועמד בפני הוועדה הרפואית, אך אין האישור קובע ולא כלום לעניין פעולתה של הוועדה. לוועדה הרפואית הסמכות הבלעדית לקבוע, על פי ממצאיה היא אם אמנם הוחמרה פגיעתו של הנכה לעומת המצב כעולה ממצאי הוועדה הקודמת. לא זו בלבד שהוועדה, ורק היא, מוסמכת לקבוע שהיתה החמרה בפגימה, אלא שעליה לקבוע גם אם ההחמרה היא "תוצאה מהפגיעה בעבודה שבקשר אליה נקבעה דרגת הנכות".
(דב"ע לג/0-130 גבריאל וינר - המוס ד, פד"ע ה 73; עב"ל 167/99 אורי רשתי -המוסד, 8.3.2000).
אין כל מניעה להכיר בפגימה חדשה כתוצאה מפגיעה בעבודה שהוכרה. במקרה זה השאלה תהיה בעניין הקשר הסיבתי בין הפגימות – קרי, האם הפגיעה שהוכרה גרמה לפגימה חדשה, שבגינה מוגשת הבקשה לבדיקה מחדש לפי תקנה 36.

בעניין זה נאמר:
"במקרים בהם מבוטח נפגע בעבודה וכתוצאה מהפגיעה נגרמת לו נכות אשר הוכרה על ידי המוסד כנכות מהעבודה, ונכות זו משתנה מסיבות פנימיות גופניות, שאינן קשורות באירוע חיצוני, לא מתעוררת השאלה האם קיים אירוע שהוא "תאונה בעבודה". כיון שכך, פונה הנכה ישירות לוועדה הרפואית, על פי תקנה 36, וזו מוסמכת לקבוע באיזו מידה הנכות החדשה נובעת מהאירוע שכבר הוכר כתאונה בעבודה. אולם, כאשר השינוי נגרם כתוצאה מאירוע כלשהו, מתעוררת שאלת הקשר הסיבתי בין האירוע השני לבין האירוע המקורי שהוכר בתאונת עבודה. במקרים אלו, השאלה תופנה להכרעת פקיד התביעות וערעור עליו לבית הדין".
(דב"ע נד/26 -01 עלי מחמוד בן סלאח - המוסד, פד"ע כז 374).
על מי שמבקש בדיקה מחדש לפי תקנה 36 להמציא אישור רפואי המצביע על קיומו של קשר סיבתי בין מצבו לבין הפגיעה שהוכרה (החמרת פגימה ישנה או פגימה חדשה). בסמכותו של פקיד התביעות של הנתבע לבדוק אם התמלאו התנאים שבתקנה 36 ואז העניין יועבר לוועדה רפואית אשר תקבע נכות כתוצאה מהפגיעה שהוכרה ובמסגרת קביעה זו תדון בקשר הסיבתי.
במקרה של התובע הוכרה הפגימה בגין SK ולא הוכרה בגין BCC.
עם זאת, ייתכן כי BCC חדש והניתוח שבעקבותיו נגרמו מהחמרת מצב של ה- SK – זוהי קביעה רפואית שאינה בידיעה או בסמכותו של בית הדין.

אולם, על מנת " לפתוח את שערי הוועדה" על המבקש להגיש אישור רפואי שיבהיר כי קיים קשר של החמרה בין הפגימה הנטענת לבין הפגיעה שהוכרה.

במקרה שלפנינו, התובע הגיש כמסמך רפואי התומך בבקשה להחמרה את גיליון הניתוח מיום 9.12.14 , עם אבחנה קדם ניתוחית של BCC.
אין במסמך אינדיקציה שלפיה האבחנה או החמרתה, אשר הביאו לניתוח, הן תוצאה מהפגיעה שהוכרה בגין ה- SK.

אבחנת ה-SK מופיעה באישורים רפואיים מטעם ד"ר סטמפלר, אך הם לא הוגשו בצירוף לבקשה לבדיקה מחדש – אחד מהם הוא מיום 17.9.13 ( קודם לבקשה) והשני מיום 11.3.15, זמן קצר לפני הגשת התובענה לבית הדין.

אמנם גם לבקשה הקודמת לבדיקה מחדש לפי תקנה 36, אשר הוגשה בעקבות הניתוח שעבר התובע ביום 23.5.13 , צורף רק גיליון הניתוח. הנתבע נעתר לבקשת התובע , ועניינו הועמד לפני ועדה רפואית.
אולם, אין בהסכמה קודמת של הנתבע לדיון בהחמרת מצב כדי להצדיק דיון בבקשה הנוכחית, אם לא מתקיימים התנאים שבדין להפעלת תקנה 36.

10. נוכח האמור אנו מקבלים את עמדת הנתבע שלפיה יש למנות מומחה מטעם בית הדין ( רופא עור) על מנת שיחווה את דעתו בשאלה:
האם ה- BCC של התובע והניתוח שעבר ביום 9.12.14 נגרמו כתוצאה מנגעי ה- SK שאושרו כפגיעה בעבודה?

11. על ב"כ הצדדים להגיש/להזמין חומר רפואי תוך 30 ימים מקבלת ההחלטה.
לאחר מכן תינתן החלטה למינוי מומחה.

ניתנה היום, ‏24 מרץ 2016, ‏י"ד אדר ב תשע"ו, בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

מר יוסף לוין
נציג ציבור עובדים

עידית איצקוביץ, שופטת
אב"ד

מר יגאל סעדיה
נציג ציבור מעסיקים


מעורבים
תובע: יצחק פרייליך
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: