ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין הראל חברה לביטוח בע"מ נגד חן עזר :

החלטה בתיק רע"א 494/16 בבית המשפט העליון

לפני: כבוד השופט צ' זילברטל

המבקשות ברע"א 494/16:
1. הראל חברה לביטוח בע"מ

2. סטנדרד ביטוחים בע"מ

המבקשות ברע"א 520/16:
1. כלל חברה לביטוח בע"מ

2. תמורה סוכנות לביטוח (1987) בע"מ

נ ג ד

המשיבים ברע"א 494/16:
1. חן עזר

2. אוהד חמו

3. כלל חברה לביטוח בע"מ (פורמאלית)

4. תמורה סוכנות לביטוח (1987) בע"מ (פורמאלית)

המשיבים ברע"א 520/16:
1. חן עזר

2. אוהד חמו

3. הראל חברה לביטוח בע"מ (פורמאלית)

4. סטנדרד ביטוחים בע"מ (פורמאלית)

בקשות רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בתיק ת"צ 25789-11-14 שניתנה ביום 20.12.2015 על ידי כבוד השופטת הדס עובדיה

בשם המבקשות ברע"א 494/16:

עו"ד ש' גלינקא ועו"ד ח' נוסל

בשם המבקשות ברע"א 520/16:

בשם המשיבים 2-1:

עו"ד ב' טל, עו"ד ג' פורר ועו"ד ג' קורתני

עו"ד ש' ציוני ועו"ד א' פיליפ

החלטה

שתי בקשות רשות ערעור על החלטתו מיום 20.12.2015 של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים (כבוד השופטת ה' עובדיה), ב-ת"צ 25789-11-14, בגדרה נעתר בית משפט קמא באופן חלקי לבקשת המשיבים למתן צו לגילוי מסמכים ועיון בהם במסגרת בקשתם לאישור תובענה ייצוגית שהגישו נגד המבקשות (להלן: בקשת האישור).

רקע

1. טענתם העיקרית של המשיבים בבקשת האישור היא, כי המבקשות, חברות וסוכנויות ביטוח (להלן: חברות הביטוח או המבקשות), מרמות, מטעות ומקפחות את מחזיקי כרטיסי האשראי של חברות האשראי "ישראכרט" ו"כאל" הזכאים ליהנות מביטוח נסיעות לחו"ל ללא תשלום (להלן: הביטוח הבסיסי), אשר לשם הפעלתו נדרשים המבוטחים להתקשר למוקד טלפוני לפני היציאה מהארץ. נטען, כי המבקשות, באמצעות נציגי המכירות שלהן, מפעילות על המבוטחים לחץ להרחיב את הפוליסה הבסיסית ולרכוש מהן פוליסה מקיפה, הנמכרת למבוטחים כמוצר מדף במחיר מלא. הטענה היא כי המבקשות אינן מתחשבות בערך הכלכלי של הביטוח הבסיסי-החינמי, אותו זכאים לקבל המבוטחים ללא עלות ואשר כלול בביטוח המקיף. משכך, נטען, על המבקשות היה לגבות סכום מופחת עבור הביטוח המקיף מהמבוטחים המחזיקים בכרטיסי אשראי של ישראכרט וכאל לעומת מבוטחים אחרים שאינם מחזיקים בכרטיסים אלה ומבקשים לרכוש את הביטוח המקיף.

2. במסגרת הבקשה לאישור, עתרו המשיבים לאפשר להם עיון וגילוי במסמכי המבקשות הבאים:

א. הסכמים שבין המבקשת 1 ברע"א 494/16 (להלן: הראל) לבין כאל ובין המבקשת 1 ברע"א 520/16 (להלן: כלל) לבין ישראכרט, על בסיסם ניתן הביטוח הקבוצתי הבסיסי למחזיקי כרטיסי האשראי בשנים הרלוונטיות.

ב. תסריט שיחות האמור להנחות את המוקדן כיצד לנהל את השיחות עם המתקשרים למוקד ונהלי העבודה וההנחיות שניתנו למוקדנים מעת לעת.

ג. הקלטת כל השיחות שהתקבלו במוקד המידע והמכירות להפעלת הפוליסה במועדים אקראיים בין השעות 16:00-14:00.

ד. פירוט ביחס לכל התביעות שסולקו במשך שלוש שנים לקבוצת המבוטחים שהיו זכאים לקבלת ביטוח נסיעות לחו"ל ללא צורך בתשלום, ואשר רכשו ביטוחי נסיעות לחו"ל דרך המוקד הטלפוני.

3. המבקשות התנגדו לגילוי המסמכים ולעיון בהם. עם זאת, הראל והמבקשת 2 ברע"א 494/16 (להלן: סטנדרד) הסכימו לגלות ולמסור לעיון המשיבים מסמכים המתעדים מקרים בהם מבוטחים שבחרו לרכוש גם את הביטוח המקיף בנוסף לביטוח הבסיסי, קיבלו שיפוי/פיצוי מכוח שתי הפוליסות בקרות מקרה ביטוח מסוים. כלל והמבקשת 2 ברע"א 520/16 (להלן: תמורה) הודיעו כי הן מוכנות לגלות למשיבים "תסריט שיחות" של מוקד השירות למבוטחים שהם לקוחות ישראכרט, וכן מספר דוגמאות למקרים פרטניים בהם ניתנו למבוטחים תגמולי ביטוח הן מכוח הפוליסה הבסיסית והן מכוח הפוליסה המקיפה, בכפוף לכך שבקשת המבקשים לגילוי מסמכים תתמצה כבר בשלב בקשת האישור.

מעבר לכך, כאמור, התנגדו המבקשות לבקשה לגילוי ועיון, בטענה כי לא הונחה תשתית ראייתית המלמדת על כך שהתובענה עומדת בתנאי הסף לאישורה כייצוגית. עוד נטען, בין היתר, כי ההסכמים עם כאל וישראכרט הם בגדר סוד מסחרי הנוגע ליחסים בין שני גופים עסקיים, והקבוצה נשוא בקשת האישור אינה צד להם. המבקשות הוסיפו וטענו כי בקשת הגילוי היא בבחינת "מסע דיג" אסור, כי היא כללית וגורפת, מכוונת כלפי מסמכים שאינם רלוונטיים, ויש בה משום הטרדה והכבדה ניכרת.

החלטת בית משפט קמא

4. בית משפט קמא הפנה להוראות תקנות 4(ב) ו-(ג) לתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע-2010 (להלן: התקנות), בגדרן קבועים שני תנאים למתן צו לגילוי ועיון במסמכים במסגרת בקשה לאישור תובענה כייצוגית: הראשון – קיומה של תשתית ראייתית ראשונית לאישור התובענה כייצוגית; השני – הוכחה כי המסמכים שגילויים נדרש נוגעים לשאלות הרלוונטיות לאישור התובענה כתובענה ייצוגית. בהמשך, בחן בית משפט קמא האם כל אחד מהתנאים הנזכרים מתקיים בענייננו.

5. באשר לתשתית הראייתית הנדרשת, ציין בית משפט קמא, כי בהתאם להלכה הפסוקה, רף ההוכחה הנדרש לצורך אישור בקשה לניהול תובענה כייצוגית הוא רף מחמיר, ולא ניתן להסתפק בהליך זה אך ורק בעובדות הנטענות בכתב התביעה. על המבקש אישור לנהל תובענה ייצוגית להציג בטיעונים ובראיות לכאוריות בסיס ממשי – עובדתי ומשפטי – התומך בתביעתו. עם זאת, צוין, כי הנטל המוטל על התובע הייצוגי לצורך בקשתו לגילוי ועיון במסמכים נמוך מהנטל המוטל עליו בשלב אישור הבקשה, אך גבוה מהנטל המקל הנוהג לעניין סילוק תובענה על הסף בהיעדר עילה. בית משפט קמא קבע כי בנטל זה, שכאמור, אינו מחמיר כמו הנטל בבקשת האישור עצמה, עמדו המשיבים, משהראו בבקשתם ובראיות הלכאוריות שצורפו לה כי קיים בסיס ראשוני לטענתם שיש צורך בבירור בקשת האישור בדבר אופן שיווק הפוליסות המקיפות במוקדי השירות.

6. באשר לרלוונטיות המסמכים בהם ביקשו המשיבים לעיין, בית המשפט הדגיש כי השאלה הרלוונטית לאישור התובענה כתובענה ייצוגית נוגעת לפרקטיקה של שיווק הפוליסה המקיפה במוקד השירות, והלחץ המופעל על המבוטחים לרכוש את הפוליסה המקיפה, הנמכרת במחיר מלא וללא התחשבות בשווי הכלכלי של הפוליסה הבסיסית העומדת ממילא לרשות המבוטחים ללא תוספת תשלום. מכאן פנה בית משפט קמא לבחון האם מי מהמסמכים בהם ביקשו המשיבים לעיין, רלוונטי לבירור השאלה הנזכרת, כלהלן:

א. ההסכמים שבין הראל לבין כאל ובין כלל לבין ישראכרט – נקבע כי ההסכמים בעיקרם אינם נוגעים לשאלות הרלוונטיות לאישור התובענה כתובענה ייצוגית, וכי גילויים לא יתרום דבר לבירור המחלוקת, אך בה בעת הוא עלול לפגוע שלא לצורך באינטרסים של המבקשות ושל צדדים שלישיים. ואולם, כיוון שהמסמכים נזכרו בכתבי טענותיהן של המבקשות, ובהתאם להוראת תקנה 114 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, רשאים המשיבים לדרוש לעיין בהם. בשים לב לאמור, נקבע כי המבקשות יגלו רק את אותם הסעיפים הנוגעים למוקד השירות להפעלת הפוליסה הבסיסית ולשיווק הפוליסה המקיפה, וכי את כל יתר הסעיפים שבהסכמים ניתן להשחיר.

ב. תסריטי השיחות, נהלי העבודה וההנחיות למוקדנים – נקבע כי מדובר במסמכים המצויים בלב המחלוקת בין הצדדים וגילויים עשוי לשפוך אור על נהלי העבודה ודרכי השכנוע בהם מתודרכים אנשי המכירות לצורך שיווק הפוליסה המקיפה למתקשרים להפעלת הפוליסה הבסיסית. הוזכר, כי כלל הסכימה לגילוי תסריט השיחות, ובית המשפט הורה על גילוי המסמכים המבוקשים בקטגוריה זו (התסריטים, נהלי העבודה וההנחיות למוקדנים).

ג. הקלטות שיחות עם המוקדים – נקבע כי גם הקלטות השיחות נוגעות לשאלות הרלוונטיות לאישור התובענה כתובענה ייצוגית, וכי המשיבים פעלו באופן מתון ואקראי בבחירת מועדי ההקלטות המבוקשות. משכך, הורה בית משפט קמא על גילוי הקלטות של כל השיחות שהתקבלו במוקד בתאריכים 16.9.2013, 26.11.2013, 6.8.2014 ו-6.10.2014, בשעות 14:00-16:00, ומתן אפשרות להעתיקן. נקבע כי זהות המבוטחים ופרטיהם הרפואיים והמזהים יישארו חסויים.

ד. פירוט תביעות ששולמו – נקבע כי הדרישה לפירוט כל תגמולי הביטוח ששולמו למבוטחים במשך שלוש שנים היא דרישה גורפת ומכבידה הכרוכה בייצור מסמכים, ובחלקה אף נוגעת, אם בכלל, לסכום התביעה. עוד נקבע, כי בבקשת המשיבים לא הוסבר מהי הרלוונטיות של מסמכים אלה בעת הזו לעילת התובענה הנוגעת לאופן שיווק הפוליסות המקיפות ולהטעיה הנטענת. מנגד, קבע בית משפט קמא, המבקשות אינן רשאיות לבחור דוגמאות להצגה מבין המסמכים הנדרשים (הן הסכימו, כאמור, לגילוי של מספר דוגמאות של תביעות בגדרן שולם למבוטחים שיפוי/פיצוי בגין שתי הפוליסות). לפיכך, נקבע כי על המבקשות לגלות מסמכים של כלל התביעות בגדרן שולם למבוטחים שיפוי/פיצוי על פי הפוליסה הבסיסית והפוליסה המקיפה במצטבר בשנים הרלוונטיות. נקבע כי זהות המבוטחים ופרטיהם הרפואיים והמזהים יישארו חסויים.

סיכומם של דברים, הבקשה לגילוי ועיון במסמכים התקבלה בחלקה כמפורט לעיל. כלפי החלטה זו הוגשו בקשות רשות הערעור דנא. יצוין כי בית משפט קמא נעתר לבקשת המבקשות ובהחלטתו מיום 31.12.2015 עיכב ביצועה של החלטתו עד להחלטה בבקשות רשות הערעור.

בקשות רשות הערעור דנא

7. המבקשות טענו כי החלטת בית משפט קמא הופכת, הלכה למעשה, את נטל ההוכחה המוטל לפתחם של המשיבים, כי היא מכבידה מאוד, ועלולה להביא לפגיעה בסודות מסחריים ובפרטיות של המבקשות ושל צדדים שלישיים. המבקשות הדגישו בבקשותיהן כי על-פי ההלכה הפסוקה נדרשת זהירות יתרה במתן זכות גילוי ועיון לתובע בשלב הבקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית, וטענו כי זהירות כאמור לא ננקטה על-ידי בית משפט קמא. כן טענו המבקשות, כי בקשת המשיבים לגילוי ולעיון במסמכים לא עמדה בתנאים ובכללים הקבועים בחוק ובפסיקה: המשיבים לא העמידו תשתית ראייתית המעידה על התקיימות תנאי הסף בטרם הגשת הבקשה לגילוי מסמכים ולא הוכיחו את רלוונטיות המסמכים המבוקשים להוכחת תנאי הסף לאישור התובענה כייצוגית.

לטענת המבקשות, הבקשה לאישור נסמכת על טענה מרכזית אחת של המשיבים, לפיה המבקשות מטעות ואף מרמות את מבוטחיהן כאשר הן מוכרות להן ביטוח מקיף, החופף – לטענת המשיבים – לביטוח החינמי, מבלי להתחשב בערכו של זה האחרון ולהפחיתו ממחירו של הביטוח המקיף. נטען כי המשיבים לא הרימו את הנטל המוטל עליהם בשלב זה להעמיד תשתית ראייתית ראשונית להוכחת טענתם זו ולהוכחת קיומם של תנאי הסף לאישור תובענה כתובענה ייצוגית, כנדרש. המבקשות עומדות על טענתן לפיה הפוליסה המקיפה והפוליסה הבסיסית אינן חופפות, ומבוטחים המחזיקים בכרטיס האשראי ואשר בחרו לרכוש את הביטוח המקיף זכאים לתבוע תגמולי ביטוח מכוחן של שתי הפוליסות, והזכויות הן מצטברות.

עוד נטען, כי גם את טענת ההטעיה על-ידי נציגי השירות לא הוכיחו המשיבים. המבקשות הדגישו כי המשיבים הגישו תמלילי שיחות שניהלו חוקרים פרטיים מטעמם עם נציגי השירות, מהן עולה כי המבוטחים אינם מקבלים מידע מוטעה או מסולף ביחס לרכישת פוליסת הביטוח המקיפה.

8. באשר לרלוונטיות המסמכים אשר בית משפט קמא הורה על גילויים, נטען כי הם אינם רלוונטיים להוכחת תנאי הסף לאישורה של התובענה כייצוגית, כלהלן:

נטען כי ההסכמים בינן לבין חברות האשראי עוסקים בהתקשרות המסדירה את תנאי הפוליסה הבסיסית, בעוד שעניינה של בקשת האישור היא בפוליסה המקיפה, וכי בית המשפט אישר את העיון בחלק מהם רק מן הטעם שההסכמים הוזכרו – כעובדת רקע, לטענת המבקשות – בתגובת המבקשות לבקשת האישור.

לעניין ההקלטות, טענו המבקשות כי לכתבי הטענות בבקשת האישור כבר צורפו הקלטות של שיחות בין המשיבים לבין המוקדנים, והן חלק מחומר הראיות בתיק. כן נטען כי גם אם תימצא שיחה בה נציג השירות השתמש בביטוי ממנו ניתן יהיה להבין כי הפוליסה המקיפה היא רובד נוסף או חופף של הפוליסה החינמית, לא יהיה ניתן להשליך מכך על עשרות אלפי השיחות האחרות שמנהלים נציגי השירות עם המבוטחים. כמו כן, לטענת המשיבות, החיוב המוגבל לכאורה שהטיל בית משפט קמא על המבקשות יאלץ אותן לגלות 79 שעות שיחה, שכן במוקד הלקוחות עובדים בכל שעה נתונה יותר ממוקדן אחד, בהן כלולות שיחות של מבוטחים רבים שאינם חברי הקבוצה נשוא הבקשה.

המבקשות טענו כי פירוט התביעות בהן שולמו למבוטחים תגמולי ביטוח מכוח הפוליסות כלל לא התבקש על-ידי המשיבים, אשר עתרו רק לקבלת תחשיב של תגמולי הביטוח ששולמו במצטבר מכוח שתי הפוליסות, והן לא ביקשו לקבל מסמכים המתייחסים למקרי ביטוח פרטניים. משכך, הסכימה הראל לגלות ולמסור לעיון המשיבים מסמכים של מספר מקרים בהם ניתן פיצוי/שיפוי למבוטחים מכוח שתי הפוליסות. על אף זאת, ובנימוק לפיו המבקשות אינן רשאיות לבחור דוגמאות מתוך המידע הרלוונטי, הורה בית משפט קמא למבקשות למסור את כל המסמכים המתייחסים לתביעות בהן שולמו למבוטחים תגמולי ביטוח מכוח שתי הפוליסות.

באשר למסירת תסריטי השיחות, נהלי העבודה וההנחיות למוקדנים, נטען כי החלטת בית משפט קמא הופכת למעשה את נטל ההוכחה, שכן משלא עלה בידי המשיבים להוכיח כי המבקשות הטעו את המבוטחים, הם פונים כעת למסע דיג אסור לשם ניסיון להוכחת טענתם. עוד נטען כי אין במסמכים אלה כדי לשפוך אור על השאלה האם המדובר בפוליסות חופפות אם לאו.

המבקשות שבו והדגישו כי גילוי המסמכים המבוקשים יכביד עליהן הכבדה ניכרת, יפגע פגיעה קשה בפרטיותן ובסודות מסחריים של צדדים שלישיים שאינם צד להליך דנא.

תשובת המשיבים לבקשות דנא

9. בתשובתם סמכו המשיבים ידיהם על החלטת בית משפט קמא, וטענו כי אין מקום להתערב בה, שכן לא הוכח כי היא מנוגדת לדין או גורמת לעיוות דין. כן הודגשה חשיבותו של הליך גילוי מסמכים במסגרת בקשה לאישור תובענה כייצוגית, נוכח פערי המידע הקיימים בין התובע לבין הנתבע בהליכים אלו.

המשיבים הוסיפו וטענו כי אין להתערב בקביעת בית משפט קמא לפיה הם העמידו תשתית ראייתית ראשונית להוכחת קיומם של תנאי הסף לאישור התובענה כייצוגית, ופירטו בתשובתם את מלוא המסמכים והנתונים אשר צורפו לבקשת האישור, ולטענתם תומכים בה. כן נטען כי המסמכים שגילויים נדרש רלוונטיים לבירור השאלות שבמחלוקת, כמפורט בהחלטת בית משפט קמא.

באשר לטענת המבקשות לפיה בית המשפט הורה על גילוי פרטי תביעות שכלל לא התבקש על-ידי המשיבים, נטען כי המשיבים אמנם ביקשו לקבל פירוט ביחס לכל התביעות ששולמו לקבוצה נשוא בקשת האישור (ולא את מסמכי התביעות עצמם), אך היו אלה המבקשות שהציעו לגלות מספר דוגמאות של תביעות בהן קיבלו מבוטחים תגמולי ביטוח מכוח שתי הפוליסות. בית המשפט קבע הן אינן יכולות "לבחור" דוגמאות מבין התביעות שאותן יגלו למשיבים, והורה להן על העברת כלל התביעות הרלוונטיות. משכך, לא היה מקום לטענתן לפיה בית המשפט הורה לגלות מסמכים מעבר לאלו שהתבקשו על-ידי המשיבים.

המשיבים הוסיפו וטענו כי הטענות בדבר ההכבדה והפגיעה בסודות מסחריים שתיגרם למבקשות ולצדדים שלישיים נטענו בעלמא, ללא כל פירוט או ביסוס עובדתי, וללא תצהיר התומך בהן. כן נטען כי החלטת בית משפט קמא המורה על גילוי המסמכים הייתה מצומצמת ומאוזנת, וגם משום כך אין להתערב בה.

10. בהמשך, הגיש המשיב 1 "בקשה להוספת ראיות בערעור" במסגרתה ביקש להוסיף כראיות להליך דנא את כתבי הטענות שהוגשו לבית המשפט בהליך משפטי אחר המתנהל בעניינה של הראל, וכן פרוטוקול דיון מיום 12.10.2015 באותו הליך. נטען, כי המסמכים הנזכרים מחזקים את עמדת המשיבים ואת טענותיהם בעניין דרכי הפעולה של הראל, וכי הם מפריכים את טענות ההגנה מצדה. בקשה לצירוף המסמכים כראיות הוגשה גם לבית משפט קמא.

דיון והכרעה

11. לאחר העיון בבקשות ובתשובה להן, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשות להידחות בעיקרן, בכפוף לאמור בפסקאות 16 ו-19-18 להלן.

נקודת המוצא לדיוננו, וכך צוין גם בהחלטה קמא ובכתבי הטענות של הצדדים, היא הוראת תקנה 4(ב) לתקנות, הקובעת כי לבית המשפט הדן בבקשה לאישור תובענה כייצוגית תהא סמכות למתן צו לגילוי ועיון במסמכים, ובלבד שיתקיימו התנאים הבאים: (1) המסמכים שגילוים נדרש נוגעים לשאלות הרלוונטיות לאישור התובענה כתובענה ייצוגית; (2) המבקש העמיד תשתית ראייתית ראשונית לגבי קיומם של תנאי הסף לאישור תובענה כתובענה ייצוגית, הקבועים בסעיף 8(א) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, והם:

(1) התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה;
(2) תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין;
(3) קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת; הנתבע לא רשאי לערער או לבקש לערער על החלטה בענין זה;
(4) קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בתום לב.

12. ההסדר הקבוע בתקנה 4(ב) משקף את האיזון בין הצורך לגשר על פערי המידע בין התובע לנתבע לבין החשש מפני שימוש לרעה בהליך התביעה הייצוגית (על הצורך באיזון כאמור, ועל ההסדר שיבטא איזון זה ראו דברי השופט א' ריבלין ברע"א 10052/02 יפעת נ' דלק מוטורס, פ"ד נז(4) 513, פסקאות 9-8 (2003)).

כאמור, בית משפט קמא קבע כי המשיבים העמידו תשתית ראייתית ראשונית כנדרש, וכי חלק ניכר מבין המסמכים שגילויים התבקש רלוונטי לאישור התובענה כתובענה ייצוגית. כידוע, ככלל, אין דרכה של ערכאת ערעור להתערב בשיקול הדעת הרחב המוקנה לערכאה הדיונית בנוגע להליכי גילוי מסמכים במסגרת בקשה לאישור תובענה ייצוגית (רע"א 8855/15 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' קינג בפסקה 5 (24.2.2016) (להלן: עניין קינג)), ואף בענייננו לא מצאתי כי נפלה טעות בקביעות בית משפט קמא בעניין התקיימות התנאים הקבועים בתקנות והמזכים את המשיבים לעיין במסמכים הנדונים. עם זאת, סבורני שטענות המבקשות להכבדה ולחשיפת סודות מסחריים לא לובנו ונבחנו במלואן ולטעמי נדרשת בחינה נוספת של היבטים אלה על-ידי בית משפט קמא, כמפורט להלן.

התשתית הראייתית הראשונית

13. בית משפט קמא עמד על כך שרף ההוכחה הנדרש בהעמדת "תשתית ראייתית ראשונית" בשלב הבקשה לגילוי ועיון במסמכים לפי תקנה 4(ב) לתקנות, נמוך יותר מהנטל הנדרש לצורך אישור התובענה כייצוגית. בהתאם לכך, נקבע, כי המשיבים הראו בבקשתם ובראיות הלכאוריות שצורפו לה, כי קיים בסיס ראשוני לטענה כי יש לבחון את אופן שיווק הפוליסות המקיפות במוקדי השירות. בית משפט קמא הוסיף וקבע כי: "אין מדובר בבקשת סרק שכל מטרתה פגיעה במשיבות". בכך, טענו המבקשות, לא די, שכן רף ההוכחה הנדרש אינו מתמצה בכך שהבקשה אינה בקשת סרק.

צודקות המבקשות כי רף ההוכחה הנדרש גבוה יותר משכנוע בכך שהתביעה אינה תביעת סרק. עם זאת, ועל כך עמד גם בית משפט קמא, נראה כי המשיבים עמדו ברף הנדרש על-פי תקנה 4(ב), והקביעה כי אין מדובר ב"בקשת סרק" נועדה רק כדי להדגיש כי האינטרס של הצד הנתבע בתובענה ייצוגית שלא יוגשו נגדו תביעות סרק – לא נפגע במקרה דנא. מבלי לטעת מסמרות בשאלות שעוד ידרשו בירור מעמיק במסגרת בקשת האישור, אעיר כי מכתבי הטענות של הצדדים עולה שהסוגיה העומדת בבסיס בקשת האישור מעלה שאלות עובדתיות ומשפטיות, אשר בירורן בדרך של תובענה ייצוגית יהיה יעיל יותר, וכן הועמדה תשתית ראשונית להוכחת קיומה של אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה. המסמכים שצירפו המשיבים לבקשתם, ובראשם דו"ח החקירה (נספח 24 לבקשת האישור) אשר מתעד שיחות טלפון עם מוקד השירות של המבקשות, תומכים במידה הנדרשת בשלב זה בטענות המשיבים כפי שבאו לידי ביטוי בבקשת האישור. המשיבים צירפו גם פרסומים של המבקשות באינטרנט, העתק של תנאי הפוליסות הבסיסיות ושל הפוליסות המקיפות והשוואה ביניהן, ומסמכים נוספים. בכל אלה, לשיטת המשיבים, יש כדי לתמוך בטענה כי קיימת חפיפה בין הפוליסה הבסיסית לבין הפוליסה המקיפה, ובטענה כי המבקשות פועלות באופן מטעה כלפי חברי הקבוצה כשאלה פונים אל מוקד השירות להפעלת הפוליסה הבסיסית-החינמית. כאמור, לצדדים תהא הזדמנות לברר האם מסמכים אלה ואחרים אכן מטים את הכף למתן אישור להגשת התובענה כתובענה ייצוגית, אך בשלב זה, נראה כי המשיבים העמידו תשתית ראשונית להוכחת קיומה של אפשרות סבירה שטענותיהם התקבלו, ולהוכחת קיומם של יתר תנאי הסף לאישור התובענה כייצוגית. אין מקום להעמקה נוספת בעניין זה בשלב הנוכחי, ואין להפוך את הדיון בבקשה לגילוי מסמכים ולעיון בהם לחזרה כללית לקראת הדיון בבקשת האישור, שהוא, מצדו, מעין חזרה כללית לקראת הדיון בתובענה עצמה, למקרה שתאושר.

14. מכל מקום, נראה כי לעת הזו קיימים פערי מידע ניכרים בין המשיבים לבין המבקשות באשר לאופן שיווק הפוליסה המקיפה ובאשר ליחס שבין הפוליסה הבסיסית לבין הפוליסה המקיפה, ולשם בירור סוגיות אלה, נדרשים המשיבים לעיון במסמכים המצויים ברשות המבקשות. אמנם, יש לבחון האם המסמכים שגילויים נדרש אכן רלוונטיים לבקשת אישור התובענה כייצוגית, האם המצאתם אינה מכבידה יתר על המידה ושלא לצורך על המבקשות, והאם העברתם לידי המבקשות לא תוביל לפגיעה בסודות מסחריים או בפרטיותם של הנוגעים בדבר. כפי שיובהר להלן, אני סבור כי בית משפט קמא בחן את שאלת הרלוונטיות כראוי, והחלטתו לקבל בקשת המשיבים לגילוי ועיון במסמכים בחלקה, איזנה היטב בין האינטרסים המתחרים. עם זאת, וכפי שיובהר להלן, מצאתי כי טענות המבקשות ביחס להכבדה האפשרית עליהן ולפגיעה הנטענת בסודות מסחריים שלהן ושל צדדים שלישיים לא נבחנו כנדרש, ומשכך, אני סבור כי יש להחזיר את הדיון בטענות אלה לבית משפט קמא על-מנת שיבחן אותן, ובכלל זאת יעיין במסמכים שגילויים נדרש, ואשר בעניינם נטען כי הם כוללים סודות מסחריים, טרם העברתם לידי המשיבים, כמפורט להלן.
רלוונטיות המסמכים

15. בית משפט קמא ציין כי השאלה הרלוונטית לאישור התובענה כתובענה ייצוגית נוגעת לפרקטיקה של שיווק הפוליסה המקיפה במוקד השירות, והלחץ המופעל על המבוטחים לרכוש את הפוליסה המקיפה. אעיר כי מכתבי הטענות של הצדדים נראה שהצדדים חלוקים בשאלה נוספת, הנוגעת ליחס שבין הפוליסה הבסיסית לבין הפוליסה המקיפה, ואשר עומדת בבסיס בקשת אישור התובענה כייצוגית: האם מדובר בשני מוצרים שונים? האם קיימת חפיפה מסוימת בין השתיים? האם הפוליסה המקיפה היא נדבך נוסף ומצטבר על גבי הפוליסה הבסיסית? טענתן של המבקשות (ככל הנראה, זו הטענה המרכזית של הראל ושל סטנדרד) היא, כי לא קיימת חפיפה בין הפוליסות, וכי המבוטחים המחזיקים בכרטיסי האשראי יכולים לזכות לפיצוי/שיפוי מכוח כל אחת מהן באופן מצטבר. סבורני כי גם שאלה זו רלוונטית לדיון בבקשת האישור, ומכאן גם הרלוונטיות של חלק מהמסמכים שגילויים נדרש על-פי החלטת בית משפט קמא.

16. לצורך בירור השאלה הראשונה, בדבר אופן שיווק הפוליסה, הורה בית משפט קמא על חשיפת הסעיפים מתוך ההסכמים שבין חברות הביטוח לבין חברות כרטיסי האשראי, אשר נוגעים למוקד השירות ולשיווק הפוליסה המקיפה. סעיפים אלה, כך נראה, יכולים להיות בעלי רלוונטיות ישירה לשאלה העובדתית העומדת במחלוקת בין הצדדים. בית משפט קמא מצא כי כל יתר הסעיפים בהסכם אינם נוגעים לשאלות המצויות במחלוקת בין הצדדים, ודחה את בקשת המשיבים לגילוי ההסכמים בכללותם. ניכר, אם כן, כי בית משפט קמא התחשב בטענות המבקשות הנוגעות לרלוונטיות המסמכים שגילויים התבקש, ואף נענה להן בחלקן.

אשר לטענת המבקשות לפיה חשיפת חלקים מתוך ההסכמים עלולה לפגוע בסודות מסחריים – נראה כי בית משפט קמא לא עיין בסעיפים שעל גילויים הורה טרם שהחליט לאפשר את העיון. מכל מקום, מהלך זה לא צוין בהחלטה. על מנת לוודא שאכן חשיפת תוכנם של הסעיפים האמורים לא תגרור אחריה פגיעה בסודות מסחריים, לה טענו המבקשות (שכן, לכאורה, יש אפשרות שאותם חלקים שעל המבקשות לגלות עוסקים בענייני שיווק ומערך מכירות), ראוי שבית המשפט יבחן בעצמו את המסמכים בהם מדובר בטרם יחרוץ את גורל הטענה האמורה. נראה כי בנסיבות אלה יש להשיב את הדיון בבקשת המשיבים לגילוי ולעיון במסמכים לבית משפט קמא, על מנת שייתן דעתו לנושא זה, תוך איזון בין האינטרס של גילוי האמת לבין הפגיעה האפשרית באינטרס המסחרי של המבקשות (השוו: עניין קינג).

17. אני סבור כי גם הקלטות השיחות בארבעה מועדים אקראיים (ובסך הכל – הקלטות שיחות שנקלטו במועד במשך כשמונה שעות) ותסריטי השיחות, נהלי העבודה וההנחיות למוקדנים הם בגדר חומר רלוונטי לבירור השאלה העומדת במחלוקת בדבר אופן שיווק הפוליסה המקיפה.

בהקשר זה, אעיר, כי יש גם לדחות את טענת המבקשות לפיה ההוראה על גילוי המסמכים היא בבחינת "היפוך נטל ההוכחה" והעברתו למבקשות. מטרתו של הליך הגילוי, בעיקר בהליכים כבענייננו, בהם פערי המידע בין הצדדים ניכרים, היא לגשר על הפערים האמורים, לאפשר לכל צד לבסס טענותיו, ובסופו של יום – לסייע בהליך בירור האמת. כך גם בענייננו. גילוי המסמכים על-ידי המבקשות אינו פוטר את המשיבים מביסוס והוכחת טענותיהם, ואינו מעביר את נטל ההוכחה בשלב זה אל כתפי המבקשות. על המבקשות לחשוף בפני המשיבים ובפני בית המשפט את המידע הדרוש לבירור השאלות העומדות בבסיס בקשת האישור. ככל שהמסמכים שגילויים נדרש לא יימצאו ככאלה התומכים בטענות המשיבים, וככל שהמשיבים לא יעמדו בנטל ההוכחה המוטל בשלב זה על כתפיהם, בקשת האישור תידחה.

18. אשר לטענת ההכבדה שנטענה על-ידי המבקשות ביחס לגילוי הקלטות השיחות: מכתבי הטענות עולה, כי חברות הביטוח מקליטות את כלל השיחות במוקד, ולא שוכנעתי כי העברת הקלטות השיחות שנקלטו במוקד במשך שמונה שעות תגרום להכבדה בלתי סבירה על המבקשות.

עם זאת, בשל החשש מפני פגיעה בפרטיות המבוטחים, הורה בית משפט קמא לחסות את פרטיהם בטרם יועברו הקלטות השיחות למשיבים. הוראה זו, כך טוענות המבקשות, אינה ישימה, שכן פרטיהם המזהים והרפואיים של המבוטחים כלולים בכל השיחות ושזורים לאורכן. נטען, כי גם אם ניתן בדרך כלשהי לחסות פרטים אלו בהקלטות, המבקשות יידרשו להשקיע זמן ומשאבים כספיים ניכרים שאינם סבירים לשלב זה של ההליך. אני סבור כי טענות אלה של המבקשות, שעל פניהן אינן טענות סרק והן ראויות לדיון, לא התבררו כראוי במסגרת ההחלטה קמא. ההוראה בדבר גילוי הקלטות כל השיחות שהתקבלו במרכז השירות במועדים הנקובים תוך שמירה על חיסיון זהות המבוטחים, פרטיהם המזהים ופרטיהם הרפואיים לא הובררה כל צרכה. משכך, ראיתי להחזיר את הדיון לבית משפט קמא גם בסוגיה זו, לשם גיבוש המנגנון המתאים להעברת הקלטות תוך שמירה על חיסיון פרטיהם המזהים והרפואיים של המבוטחים. במסגרת בירור זה, תיבחנה, בין היתר, השאלות – מה היקף החומר בו מדובר; האם נדרש (גם) תמלול של השיחות; כיצד ניתן, ולו מהבחינה הטכנית, לחסות את הפרטים הנדרשים בהקלטות עצמן (במובחן מהתמלול); וככל שתהיינה עלויות למנגנון הגילוי שייקבע – מי מהצדדים יישא בהן. לשם כך אין מנוס מבירור העובדות הקשורות בשאלות הנ"ל ושאינן פרושות בפניי. בתתו צווים מהסוג הנדון, על בית המשפט להשתכנע כי הוצאתם לפועל אפשרית ולשם כך עליו לברר מבעוד מועד מהו המנגנון המדויק לביצוע הצו. אחרת, רב הסיכוי שבית המשפט יידרש לבקשות נוספות במהלך ביצוע הצווים. כך, לדוגמה, לא שוכנעתי כי הוברר כיצד יוסוו הפרטים המזהים של המבוטחים הכלולים בהקלטות עצמן ומהם האמצעים שיידרשו לשם כך.

19. לבסוף, יש לדחות גם את טענות המבקשות בנוגע לרלוונטיות של מסמכי התביעות בגדרן שולם למבוטחים פיצוי/שיפוי מכוח שתי הפוליסות במצטבר. ראשית, אמנם מסמכים אלה אינם נוגעים לשאלה בדבר אופן שיווק הפוליסה (כפי שאף צוין בהחלטה קמא), אך נראה כי הם רלוונטיים לבירור היחס שבין שתי הפוליסות, והמחלוקת העובדתית בין הצדדים הנוגעת לשאלה זו. שנית, גם בהקשר זה מצא בית משפט קמא כי אין להיעתר לבקשת המשיבים במלואה, כדי למנוע הכבדה מיותרת על המבקשות. כזכור, המשיבים ביקשו כי המבקשות יעבירו לעיונם פירוט של כל תגמולי הביטוח ששולמו למבוטחים במשך שלוש שנים – הן מכוח הפוליסה הבסיסית, הן מכוח הפוליסה המקיפה, והן מכוח שתי הפוליסות במצטבר. דרישה זו, כאמור, נמצאה גורפת על-ידי בית משפט קמא, והוא דחה אותה. עם זאת, ונוכח הסכמת המבקשות לגלות ולאפשר עיון במסמכים של מספר תביעות בגדרן שולם פיצוי/שיפוי מכוח שתי הפוליסות במצטבר, הורה בית משפט קמא על מסירת המסמכים של כלל התביעות מהסוג הנזכר. זאת, כדי למנוע מצב בו המבקשות יבררו מבין הדוגמאות את אלו הנוחות להן. הוראתו של בית משפט קמא סבירה ומאוזנת בנסיבות העניין. נכונותן של המבקשות לגלות מספר דוגמאות לתביעות מהסוג הנזכר מעידה כי מציאת סוג התביעות הנזכר אינה כרוכה בהכבדה ניכרת על מי מהן או במשימה בלתי סבירה.

עם זאת, גם ביחס לרכיב זה בבקשת הגילוי הורה בית משפט קמא לחסות את פרטיהם הרפואיים והמזהים של המבוטחים. המבקשות טענו כי מילוי הוראה זו תדרוש מהן לעבור על מאות ואלפי מסמכים על-מנת לחסות את הפרטים הנדרשים, משימה שתדרוש זמן רב ומשאבים ניכרים. המבקשות אמנם לא פירטו בבקשתם מהי כמות התביעות שגילוין נדרש, ואף לא נטען באופן מפורש ומדויק מהם המשאבים הכרוכים בהשחרת פרטי המבוטחים. ואולם, נראה שיש לברר שאלות אלה גם כן במסגרת הדיון שייערך בבית משפט קמא בטענות ההכבדה והפגיעה הנטענת בסודות מסחריים. ככל שיתברר כי אכן העברת כל התביעות מהסוג הנדרש תוך שמירה על חיסיון פרטי המבוטחים תכביד על המבקשות, יהיה ניתן לבחון אפשרות של הצגת מדגם מייצג מבין תביעות אלו. כדי למנוע הצגה לא מאוזנת או מגמתית של הנתונים, ניתן להציע כי המדגם ייבחר על ידי גורם ניטרלי (ולא על-ידי המבקשות עצמן, כפי שהציעו בהליך קמא), אשר יוכל לבחור את הדוגמאות באופן שישקף את המכלול.

20. לסיכום, נוכח כל האמור לעיל, מצאתי את החלטת בית משפט קמא סבירה ומאוזנת בנסיבות העניין בכל הנוגע לרלוונטיות המסמכים שגילויים נדרש ולקיום יתר דרישות התקנות בנדון, ולא שוכנעתי כי למבקשות נגרם עיוות דין או כי קיימת הצדקה אחרת להתערבות ערכאת הערעור בעיקרה של החלטת בית משפט קמא. עם זאת, וכמפורט בפסקאות 16, 19-18 לעיל, הדיון בחלק מהטענות שטענו המבקשות, בעניין אפשרות הפגיעה בסודות מסחריים ובהכבדה שגילוי המסמכים תוך שמירה על סודיות המבוטחים תיצור, יוחזר לבית משפט קמא על-מנת שייתן דעתו לטענות אלה לאחר שיתקיים בירור של עיקרי העובדות הנוגעות לתהליך הגילוי והעיון.

נוכח התוצאה, לא ראיתי צורך לדון בבקשת המשיב 1 להוספת ראיות בערעור ואיני רואה לנכון לעשות צו להוצאות.

ניתנה היום, י"א בניסן התשע"ו (19.5.2016).


מעורבים
תובע: הראל חברה לביטוח בע"מ
נתבע: חן עזר
שופט :
עורכי דין: