ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין נועם בן אדווה נגד שר התקשורת :

החלטה בתיק בג"ץ 8337/10
בבית המשפט העליון בירושלים

לפני: כבוד הרשמת ליאת בנמלך

מבקש העיון: נועם בן אדווה

העותרת:
סלקום ישראל בע"מ

נ ג ד

המשיבים:
1. שר התקשורת

2. שר האוצר

3. פלאפון תקשורת בע"מ

4. פרטנר תקשורת בע"מ

5. מירס תקשורת בע"מ

6. בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ

7. הוט מערכות תקשורת בע"מ

8. בזק בינלאומי בע"מ

9. 012 קווי זהב בע"מ

10. ברק אי טי סי תקשורת בע"מ

11. אקספון בע"מ

12. טלקום 365 בע"מ

13. פרי טלקום בע"מ

14. איתוראן תקשורת סלולארית בע"מ

15. רמי לוי שיווק השקמה

16. בינת סמך בע"מ

17. הום סלולר בע"מ

18. טי טו טי תקשורת בע"מ

19. 013 נטוויזין

20. טלזר שירותי תקשורת בינלאומיים בע"מ

21. ועידן פתרונות קונפרנסינג בע"מ

22. בי.איי.פי. פתרונות תקשורת ש.מ

עמדה משלימה מטעם העותרת מיום 5.4.2016 ותגובת מבקש העיון מיום 12.4.2016

החלטה

1. בהמשך להחלטתי מיום 13.3.2016 ונוכח הודעת מבקש העיון מיום 21.3.2016, הגישו הצדדים עמדות משלימות ביחס לעיון בנספחי העתירה.
העותרת ציינה כי נוכח מטרת העיון אין מקום לאפשר עיון בנספחי העתירה, וכי למצער יש לאפשר למבקש העיון להגיש בקשה מנומקת בעניין לאחר שיעיין בכתבי הטענות. ואולם, וכפי שציינתי בהחלטתי מיום 13.3.2016, נוכח עקרון פומביות הדיון יש מקום לאפשר עיון במסמכים שבתיק, למעט מסמכים קונקרטיים הכוללים מידע אשר ראוי לחסותו מחמת פגיעה באינטרסים לגיטימיים של הצדדים להליך.

לחלופין הצביעה העותרת על שישה נספחים הכוללים "מידע מסחרי רגיש" -חוות דעת כלכלית שנערכה עבורה הכוללת תחשיבים שונים הנוגעים אליה והתכתבויות בינה לבין משרד התקשורת. אציין בהקשר זה כי בשונה ממבקש העיון איני סבורה כי האמור בסיפה לעמדת העותרת, שם ציינה כי היא מותירה את ההכרעה בבקשה לשיקול דעת בית המשפט, מייתר את עמדתה בנוגע לאותם נספחים. להבנתי כוונת העותרת, אשר ציינה כי היא מותירה את הבקשה לשיקול דעת "כמפורט בתשובתה לבקשת העיון", היא כי אין היא מתנגדת לבקשה בכפוף לאמור בתשובה לבקשת העיון, קרי - עיון בכתבי הטענות שבתיק אך לא בנספחי העתירה (התנגדות אותה צמצמה כאמור כעת לשישה נספחים בלבד). לא למותר לציין בהקשר זה כי כבר בעתירה גופה (סעיפים 185-191 לעתירה) עתרה העותרת "לצו לשמירת סודיות" בכל הנוגע למסמכים אותם מסרה למשרד התקשורת (נראה כי בבקשה זו לא ניתנה החלטה).

2. בתגובת מבקש העיון לעמדתה המשלימה של העותרת לא הבהיר הוא מדוע נדרש לו עיון באותם נספחים, וכל שנטען הוא כי משאלו צורפו לעתירה ונחשפו בפני המשיבים לה אין מקום למנוע את עיונו בהם. ואולם, איני סבורה כי עצם העובדה שמסמך כלשהו נחשף בפני צד להליך משפטי, מחייב את המסקנה כי יש לאפשר עיון בו באופן גורף, אלא יש לבחון את הדברים בכל מקרה קונקרטי לגופו. עוד אציין כי יש לבחון את בקשת העיון גם בהתייחס לטעם העומד בבסיסה. כזכור בקשת העיון התבקשה "לבחינת התנהגותן של אמפל 2009 ו/או גורמים אחרים, וכיצד, אם בכלל הוצגה אמפל 2009 בתיק שבנדון, וההשלכות של כך על התיק שבניהול הח"מ ועל טענות אמפל 2009 לגביהן". כעולה מהחלטתי מיום 13.3.2016 בטעם זה יש לצלוח את דרישת ההנמקה הקבועה בסעיף 4(ג) לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003 (להלן: תקנות העיון) - דרישה אשר התפרשה בפסיקה כמטילה נטל קל - אולם בו זמנית מטרת העיון היא אחד השיקולים הרלבנטיים בבחינת הבקשה ובאיזון בין האינטרסים ההדדיים של הצדדים מזה ומזה, וזאת בפרט עת צד להליך המשפטי טוען כי בעיון בתיק או בחלק ממנו יש כדי לפגוע באינטרס לגיטימי שלו. ניתן להפנות בהקשר זה ללשון תקנה 4(ד) לתקנות העיון, וגם בפסיקה הודגש בעניין זה כי:

"חובת ההנמקה לפי תקנה 4(ג) לתקנות - בהיקפה המצומצם - היא חלק אינטגראלי ממנגנון האיזון הגלום בתקנות, והיא באה לשרת תכליות חשובות:

בקשות לעיון בתיקים מחייבות החלטה שיפוטית - בידי שופט או רשם - שכן כדי להכריע בהן יש להפעיל שיקול דעת שיפוטי ולאזן בין זכויות ואינטרסים מתנגשים. איזון כאמור מצריך בשלב המקדמי בירור, איתור ומיפוי של כלל האינטרסים והזכויות הרלוונטיים. כאשר מבקש העיון מנמק את בקשתו כבר עם הגשתה, הוא מאפשר לבית המשפט לאתר את הגורמים שתגובתם לבקשה עשויה להיות רלוונטית. הוא מאפשר לבית המשפט לאמוד את עוצמתה של זכות העיון שלו. כך, למשל, משקלה של זכות העיון של מי שמבקש לעיין בתיק מתוך סקרנות גרידא פחוּת ממשקל זכותו של מי שמבקש לעיין בתיק לצורך לימוד או מחקר. מעבר לכך, מסייעת דרישת ההנמקה לבית המשפט לאתר מצבים בהם קיים חשש משימוש לרעה ושלא בתום לב בזכות העיון, ומטעמים שאינם מתיישבים עם ההצדקות - הראויות להגנה - שבבסיס עקרון חוקתי זה. כמו כן, ההנמקה תוחמת את גדר העניין של מבקש העיון בתיק, ובכך מאפשרת למתנגדים לעיון להגיב באופן ענייני וממוקד לבקשת העיון, אם וכאשר בית המשפט מבקש את תגובתם. לפיכך, נראה כי חובת ההנמקה - בשים לב לפרשנות הראויה לה כחובה מצומצמת להנמקה ראשונית - נועדה לעצב מסגרת דיונית יעילה יותר לבירור השיפוטי של בקשות לעיון בתיקים" (בג"ץ 10003/08 מ.לסר בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד החקלאות ופיתוח הכפר, פסקה 7 (5.4.2012)).

בענייננו טוענת כאמור העותרת כי יש לחסות שישה מספחי העתירה הכוללים מידע מסחרי רגיש, ונראה כי יש רגליים לטענה זו, ואילו הטעם שבבסיס בקשת העיון אינו מצדיק על פניו פגיעה באינטרסים הנטענים של העותרת. יודגש כי גם בתגובה האחרונה שהגיש העותר לא הבהיר הוא מדוע מטרת העיון מצדיקה עיון בכל נספחי העתירה למרות טענות העותרת כי תוכן חלק מנספחיה מצדיק לחסותם.

3. בהתחשב בכל האמור לעיל נראה בעיני כי תוצאה מידתית המאזנת בין האינטרסים של הצדדים כפי שהוצגו בפניי, היא לאפשר עיון בכל כתבי הטענות שבתיק למעט נספחים ח', ט ו-יז'-כ' לעתירה.

בכפוף לאמור, הבקשה מתקבלת. המזכירות מתבקשת להקפיד על קיום האמור.

בנסיבות העניין איני מוצאת לעשות צו להוצאות.

ניתנה היום, ‏כ"ג בניסן התשע"ו (‏1.5.2016).

ליאת בנמלך


מעורבים
תובע: נועם בן אדווה
נתבע: שר התקשורת
שופט :
עורכי דין: