ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד שואהנה :

בעניין:

מדינת ישראל

המאשימה

נגד

רמדאן שואהנה (אסיר)

הנאשם

נוכחים:

מטעם המאשימה: עו"ד ניר עמלי
מטעם הנאשם: הובא באמצעות שב"ס וב"כ עו"ד יחיא דהאמשה מטעם הסנגוריה הציבורית

פרוטוקול

הנאשם: לאחר שבית המשפט קרא בפני את כתב האישום והסביר לי את תוכנו, תשובתי לאישום היא: מודה בעובדות כתב האישום.

התובע: אבקש להרשיע את הנאשם על סמך הודאתו.


הכרעת דין

על סמך הודאתו של הנאשם, אני מרשיע אותו בעבירה של החזקה ושימוש בסם שלא לצריכה עצמית המיוחסת לו בכתב האישום.

ניתנה והודעה היום י"ז אדר ב' תשע"ו, 27/03/2016 במעמד הנוכחים.

יריב נבון , שופט

התובע טוען לעונש: מגיש גיליון הרשעות קודמות.
הנאשם הודה והורשע בכתב האישום המייחס לו החזקת סמים שלא לצריכתו העצמית, בכך שתוך כדי ריצוי מאסרו בבית הסוהר "שיטה" נתפס על גופו סם מסוכן מסוג הירואין במשקל של מעל 6.41 גרם נטו. מתחם העונש ההולם למעשה עבירה שביצע הנאשם יש לקבוע בהתאם לעיקרון המנחה ויש להתחשב בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה, בנסיבות הקשורות בביצוע העבירה. לעניין הערך החברתי שנפגע, אין צורך להכביר במילים בחומרה שבעבירות הסמים בכלל, בעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית ועוד בסם הספציפי הזה מסוג הירואין שבו החזיק הנאשם בפרט. לא בכדי הציב המחוקק בצידה של העבירה עונש מקסימלי השווה לעונש המוטל על הפצה וסחר בסמים, יש בכך אמירה נורמטיבית לצד אמירה אופרטיבית. אני מפנה לתיק 972/11 מ"י נ' יניב יונה לדברי כבוד השופט הנדל לעניין הצורך לעקור מן השורש את נגע הסמים, את הנזק העצום אותו מסבים כל מי שעוסקים בשרשרת הפצת הסם, הנזק נגרם לא רק למעגל הסגור של המעורבים הישירים בביצוע העבירות , אלא גם לחברה בכללותה. מפנה לתיק 211/09 שמעון אזולאי נ' מדינת ישראל, שם נאמר כי ענישה בעבירות אלו נועדה לשרת את מטרת הגמול לעבריין על עיסוק בסם העלול לסכן חיי אדם, ולפגוע בבריאות המשתמשים בו, ועל העונש להעביר מסר חד משמעי של הרתעה ביחס לעבריינים פוטנציאלים המשמש אות אזהרה לכל מי שמתכוון לקחת חלק במערכת השימוש בסם.
לעניין מדיניות הענישה הנהוגה מפנה לרע"פ 747/14 אלי לוי נ' מדינת ישראל שם נדחה עררו של הנאשם על גזר דינו של בית המשפט המחוזי אשר קבע בעבירה של החזקת הירואין במשקל של 5 גרם נטו שלא בין כותלי בית הסוהר מתחם עונש הולם של בין 8 ל- 18 חודשי מאסר בפועל. שם גם התקבל תסקיר שירות מבחן אשר המליץ על ענישה נמוכה בהרבה. בהתחשב בחומרת העבירות ובנסיבות ביצוען, במידת אשמתו של הנאשם בערכים החברתיים שנפגעו, במידת הפגיעה בהם, במדיניות הענישה הנוהגת, תבקש המאשימה כי מתחם העונש ההולם בעבירות אותן ביצע הנאשם ונסיבותיהן יהיה בין 12 ל- 24 חודשי מאסר בפועל, וזאת במצטבר לעונש אותו הוא מרצה כעת. מפנה בתוך המתחם לעברו הפלילי של הנאשם, הוא הורשע במספר עבירות אלימות ורכוש, כולל מספר עבירות של שוד, ונדון למעל ל- 7 שנות מאסר תוך כדי ריצוי עונש זה, עשה את המיוחס לו כאן ואנו נבקש כי בית המשפט יראה בכך נסיבה מחמירה מעבר לסעיף העבירה המיוחס לו בכתב האישום. אשר על כן, נבקש כי בית המשפט ישית על הנאשם עונש ברף הבינוני גבוה אותו הציעה המאשימה, וזאת במצטבר לכל עונש אותו הוא מרצה כעת, מאסר על תנאי מרתיע וקנס כספי.

הסנגור טוען לעונש: הנאשם הוא אדם צעיר בן 31 וסיפורו מעניין. אני אסביר בקצרה איך הוא התגלגל מעבירות עד לבית הכלא, עד שהגענו למצב שאנו בו היום. האיש היה עד גיל 25 אדם נורמטיבי, הוא התחתן ויש לו בת שעדיין לא ראה, מאחר ו- 4 חודשים לאחר שהתחתן הוא נכנס לכלא. העניין הוא שלצערנו הרב במזרח התיכון יש מנהג פסול שכל נפש חופשית יכולה לסלוד ממנו, שקוראים לו נקמת דם, עצם זה שאתה שייך למשפחה מסוימת אתה הופך ישר לאדם שבסכנת חיים. הנאשם הוא תושב כפר תלת שבאזור קלקיליה, שזה נפת קלקיליה ברשות הפלסטינית, והמשפחה שלו מסוכסכת עם משפחה אחרת, והמשפחה האחרת בחרה בו להיות הקורבן, הם אפילו הגיעו וירו בו, הוא עבר כמה ניתוחים ויש לו פלטינות ביד. הוא בחר לצאת לישראל לעשות את העבירות ולשבת בכלא, כדי לא לחזור לשטחים, שם הוא בסכנת חיים. בכלא הוא התדרדר עוד יותר, כמובן שאפיק השיקום לאדם שהוא לא אזרח ישראל לא דומה לאדם שהוא כן אזרח ישראל, ושם הוא הכיר את הסמים, והוא אמר את זה גם בחקירתו שאמנם אכן מדובר בכמות שהיא מעל המותר, אבל החזיק אותה לשימושו העצמי. גם ברור מכתב האישום שמדובר בסמים שהוחזקו כמקשה אחת, ולא בסמים שהיו מחולקים לאריזות, מה שעוד מקטין את החשש שהוא סוחר שמתכוון למכור את זה בתוך הכלא. לכן, אנחנו טוענים שהנזק שהיה צפוי מביצוע העבירה והנזק שנגרם, הוא נזק בראש ובראשונה בשבילו עצמו, והסיבות שהביאו אותו לעבירה זה סיבות שהחלו להתגלגל מאז האירועים הקודמים שהוא עשה, ונסיבות החיים שלו בכלל. לגבי מדיניות הענישה, אני הבנתי שחברי הגיש פסק דין אחד שלדעתי לא משקף את מדיניות הענישה, מעבר לזה, אותו פסק דין גם מדבר על אדם שצירף כמה תיקים. אני מנגד הולך גם להגיש פסיקה שמראה מהי מדיניות הענישה המקובלת בעבירות כאלה, יש לי רשימה של 13 פסקי דין של בית משפט שלום של החזקת הירואין, חלקם בכלא, בכמויות גדולות שאפשר לראות שם שמדיניות הענישה היא בין מספר חודשים עד שנה. וכשאני אומר עד שנה, אני מדבר על מינימום כמות כפולה שמיוחסת לנאשם במקרה שלנו. היו מקרים אפילו שהחזיקו כמות פי 3 ופי 4. אנו טוענים שמתחם העונש ההולם במקרה של הנאשם הזה, היא גם בין מאסר על תנאי ועד מאסר בפועל של חודשים בודדים, אנו גם טוענים שהעונש הראוי במתחם העונש הזה הוא ברף הנמוך של המתחם. ולעניין הזה אנו נציין שהנאשם בא והודה בהזדמנות ראשונה, הוא לא חיכה שיקבל תמורה. זה לא היה במסגרת הסדר, הוא אמר לבית משפט שהוא עשה את העבירה, מודה ומקבל אחריות. כמובן, שהעונש שיוטל עליו במסגרת התיק הזה יפגע רבות בו ובמשפחתו, אני אציין שלאחר שהוא ישוחרר מבית הכלא בישראל, כמובן שאין לו מה לעשות באזור קלקיליה, הוא ינסה להתגורר במקום אחר. כל עונש שיוטל עליו הוא עונש שיפגע באשתו ובבת שלו שלא ראה אותם. בהודאה שלו הוא גם חסך זמן שיפוטי יקר. ולאור קבלת החרטה האמיתית, אנו מבקשים שבית משפט יטיל עונש שהוא ברף הנמוך של המתחם שייקבע. לגבי קנס כספי, אציין כי מדובר באדם שנמצא בכלא כבר משנת 2010, מצבו הכלכלי הוא בכי רע, אין לו מאין לשלם את הקנס, וזה יכול להיות נטל על המשפחה שלו ולא עליו בלבד. אנו כן חושבים כי במקרה שלו אפשר להסתפק בעונש הצופה פני עתיד.

הנאשם טוען לעונש: אני מצטער, אני לא אחזור על זה שוב.


גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של החזקה ושימוש בסם שלא לצריכה עצמית.
על פי האמור בכתב האישום, בתאריך 8.2.15 בתאו בכלא "שיטה" שם מרצה הנאשם מאסר ממושך, נערך חיפוש על גופו של הנאשם ובכיס השמאלי של מכנסו נמצא סם מסוכן מסוג הירואין עטוף במשקל כולל של כ- 6.4 גרם נטו.

הצדדים לא הגיעו להסכמה בעניין העונש וטענו כראות עיניהם.

התובע הדגיש את חומרת העבירה והעונש הקבוע בצידה, את סוג הסם והסיכון הטמון בו, את עברו של הנאשם ואת העובדה כי העבירה בוצעה בין כותלי הכלא, דבר המהווה נסיבה לחומרה ומצדיק ענישה חמורה. התובע טען, כי מתחם הענישה הראוי בנסיבות המקרה, הינו בין 12 ל- 24 חודשי מאסר בפועל בצירוף עונשים נלווים, ובנסיבות המקרה לנוכח חומרתו, יש לגזור על הנאשם עונש בחלקו העליון של מתחם זה.

הסנגור פירט את נסיבות חייו של הנאשם, אשר לטענתו הינן חריגות ומצדיקות התחשבות. כמו כן ציין כי הסם על אף הכמות, הוחזק לצרכים עצמאיים בלבד ללא כוונה להפיץ אותו או לסחור בו.
לדבריו, הפסיקה מגוונת והוא אף הציג לעיוני רשימה ארוכה של פסקי דין אשר מהם עולה, כי מתחם הענישה בנסיבות המקרה הינו בין מאסר על תנאי עד מספר חודשי מאסר בפועל, כאשר במקרה זה יש לקבוע עונש ברף הנמוך נוכח הודאתו המיידית של הנאשם, ללא הסדר או תמורה כלשהי, וחיסכון הטמון בכך, וכן נוכח נסיבותיו האישיות, לרבות העובדה כי נולדה לו בת אותה לא ראה מאז החל לרצות מאסר.

דיון:
קביעת מתחם העונש:
העיקרון המנחה בענישה בהתאם להוראות חוק העונשין (תיקון מס' 113), התשע"ב-2012, הוא עקרון ההלימה, "לפיו נדרש יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה ואשם הנאשם לבין חומרת העונש שיוטל עליו" (ראו דברי ההסבר לסעיף 40ב בהצעת חוק העונשין (תיקון מס' 92) (הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה), התשס"ו – 2006).

בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין, על בית המשפט לגזור עונשם של נאשמים לפי שלבים. בע"פ 1323/13 רך חסן ואח' נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 5.6.2013) נקבע כדלקמן:
"במנגנון תלת-שלבי שראשיתו בקביעת מתחם העונש ההולם וסופו בקביעת העונש המתאים לנאשם בתוך המתחם שנקבע, תוך אפשרות לחרוג מהמתחם משיקולי שיקום (לקולה) או הגנה על שלום הציבור (לחומרה)".

באשר לערכים המוגנים, הרי שהחזקת סם בין כותלי הכלא יש בה כדי לפגוע הן בנהלי הכלא, ואף לסכל ולסכן את סדר היום המקובל, את שמירת הסדר הציבורי והמשמעת בקרב האסירים, ואף לסכן את הנאשם ואת סביבתו הקרובה כתוצאה משימוש בסם המסוכן.

במקרה שבפניי, מדובר בנאשם אשר החזיק כמות של 6.4 גרם נטו של סם מסוג הירואין. מחד, סוג הסם והכמות מלמדים על פגיעה בינונית ומעלה בערכים המוגנים הללו, אך מאידך לא נטען כי מדובר בנאשם אשר בעבר הורשע או נדון בין כותלי הכלא לעבירות משמעת בגין החזקת סם, ולכן ניתן להתייחס לאירוע זה כאירוע ראשון.

באשר לרמת הענישה הנהוגה:
הפסיקה קובעת, כי יש להחמיר בעונשם של העבריינים הנותנים ידם בסם, בפרט כאשר מדובר בנסיבות הקשורות בכלא. בע"פ 6143/03 יאיר פורטל נ' מדינת ישראל, פ"ד נח (2), 614 ,עמ' 616-617 נקבע בעניין זה כדלקמן:
"תופעת הברחתם של סמים אל בין כתלי הכלא, מוכרת וידועה, וחרף המאמצים הבלתי-נלאים שעושה שירות בתי הסוהר כדי להדבירה, נראה כי יעד זה רחוק מהשגה. לפיכך, כשנלכדים אדם או חבורה אשר קשרו קשר לבצע עבירה מסוג זה, נכון יעשה בית המשפט המוסמך אם יכביד עליהם את ידו, הן כדי לגמול להם על חטאתם, וגם כדי לטעת בתודעת הרבים מהו המחיר אותו עלול לשלם מי שנוטל על עצמו את הסיכון של החדרת סמים לבית סוהר."

מדיניות הענישה הראויה, בגין העבירות שבהן הורשע הנאשם, היא מחמירה ומחייבת הטלת עונשים מרתיעים:
א. ע"פ (נצרת) 001168/06 קוליקוב לאוניד נגד מדינת ישראל (פורסם בנבו, מיום 27.6.06), בית המשפט המחוזי דן בערעור על גזר דין שניתן בגין החדרת סמים לכלא במסגרת ביקור אסיר. המערער החזיק 3 ריבועי נייר שהכילו סם מסוג L.S.D. כבוד השופט יצחק כהן דן בחומרת מעשי החדרת סמים לכלא ודן במדיניות הענישה המתבקשת:
"ככלל, עונש מאסר של 12 חודשים לריצוי בפועל בתוספת מאסר מותנה לתקופה זהה, כשמדובר בעבירה של החדרת סמים אל תוך כתלי בית הכלא, איננו עונש חמור המצדיק התערבות ערכאת הערעור.".

ב. ע"פ (נצרת) 1277/06 מחמוד סחאר נגד מדינת ישראל , פורסם באתר נבו (מיום 24.10.06), בית המשפט המחוזי דן בערעור על גזר דין שניתן בגין החזקת סם מסוג הירואין במשקל 12.221 גרם נטו, עת היה המערער אסיר בכלא. בית המשפט קבע כי עונש של 18 חודשי מאסר בפועל ו-6 חודשי מאסר על תנאי שנגזרו על המערער, אין בו חומרה מצדיקה התערבות.

ג. עפ"א (נצרת) 159/09 קאיד סלאמה נ' מדינת ישראל, תק-מח 2009(1), 8954, המערער הורשע על פי הודאתו בבית משפט השלום בטבריה בעבירה של אחזקת סם מסוכן לצריכה עצמית לפי סעיפים 7 (א)+(ג) סיפא. המערער החזיק מסם מסוג הרואין במשקל 0.202 גרם. בית משפט השלום גזר על הנאשם עונש מאסר לתקופה של 20 חודשים, מתוכם 8 לריצוי בפועל והיתרה על תנאי למשך 3 שנים, עונש מאסר על תנאי של 6 חודשים למשך 3 שנים בגין עבירות סמים. בית המשפט המחוזי, דחה את הערעור, בין היתר בהתחשב בסוג הסם שנתפס אצל המערער, עברו הפלילי העשיר, ביצוע העבירה בין כותלי בית הכלא בו ריצה מאסר והעובדה כי ביצע את העבירה על אף מאסרים מותנים שהיו תלויים ועומדים נגדו.

על פסק הדין של בית המשפט המחוזי הוגשה בקשת רשות ערעור לעליון ברע"פ 2408/09 קאיד סלאמה נ' מדינת ישראל (לא פורסם ניתן ביום 28.7.2009) בית המשפט העליון אישר את גזר הדין כפי שניתן ודחה את בקשת רשות הערעור.

נוכח האמור לעיל, אני קובע כי בהתאם לסעיף 40 יג' ל חוק העונשין מתחם העונש ההולם לעבירה שב ו הורשע הנאשם , נעה בין מספר חודשי מאסר בפועל עד 18 חודשי מאסר בפועל בצירוף מאסר מותנה, קנס כספי או התחייבות.

עיינתי בפסקי הדין שהוגשו הן על ידי התובע והן על ידי הסנגור. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו, ועל כך יעידו פסקי הדין הרבים שהגיש הסנגור לעיוני.
מדובר באסמכתאות שונות אשר ברובן ניתנה הקלה לנוכח נסיבות אישיות חריגות, תסקיר אשר הצביע על מגמה או סיכוי לשיקום, הליכי גמילה וכדומה. במקרה שבפניי לא התקבל תסקיר, כך שלא ניתן להצביע על מגמה לשינוי או על גמילה מסמים במידה ונאשם זה עושה שימוש קבוע בסם המסוכן. נסיבות ביצוע העבירה הינן חמורות, החזקת סם מכל סוג ובעיקר אירועים בין כותלי הכלא, תוך התעלמות מכללים ונהלי הכלא עצמו ובמידה מסוימת תוך הערמה על הסוהרים במקום, תוך סיכון עצמי וסיכון הסובבים, ללא ספק מהווה נסיבה הקשורה בביצוע העבירה ומחייבת החמרה מסוימת בעונשו של הנאשם.

באשר לנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה, ניתן בהחלט להתחשב לקולא בהודאתו המיידית של הנאשם והחיסכון הרב הטמון בה, ובמידה מסוימת בנסיבותיו האישיות על אף שלא הוצגו לעיוני אסמכתאות כלשהי בהקשר זה, ועל אף שהנסיבות הללו ככל הנראה נשקלו בתיקו הקודם בגינו הוא מרצה מאסר, ועל אף זאת הוא נדון למאסר ארוך בין כותלי הכלא.

לחומרה, אזקוף את עברו של הנאשם אשר מרצה כיום 7.5 שנות מאסר בפועל משנת 2011, וזאת בגין עבירות חמורות של שוד מזוין, חטיפה ועוד עבירות רבות כפי שעולה מן המרשם הפלילי.

נוכח העובדה כי הנאשם מרצה מאסר ארוך, החלטתי להימנע מהטלת קנס כספי.

לאחר ששמעתי את טיעוני ב"כ המאשימה ואת טיעוני הנאשם, ובהתחשב בנסיבות, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
א. 10 חודשי מאסר בפועל וזאת במצטבר לעונש המאסר אותו מרצה הנאשם כעת.
ב. מאסר על תנאי לתקופה של 8 חודשים והתנאי הוא כי במשך 3 שנים החל מהיום לא יעבור כל עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים.

ג. הנאשם יחתום על התחייבות להימנע מלעבור עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים למשך 3 שנים החל מהיום. ההתחייבות תהא על סך 5,000 ש"ח או 50 ימי מאסר תמורתו; אם לא יחתום ייאסר למשך 7 ימים.

סמים – להשמדה.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בנצרת תוך 45 יום.

ניתנה והודעה היום י"ז אדר ב' תשע"ו, 27/03/2016 במעמד הנוכחים.

יריב נבון , שופט


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: שואהנה
שופט :
עורכי דין: